תביעה ייצוגית: עיריית נס ציונה גבתה אגרת שמירה באופן לא חוקי
אחרי שלוש שנים של הליכים משפטיים, אישר בית המשפט תביעה ייצוגית נגד עיריית נס ציונה בנושא אגרת השמירה העירונית. התובע הייצוגי הוא עו"ד מוטי איצקוביץ, תושב העיר, הטוען כי האגרה נגבית באופן לא חוקי. העירייה: אגרת השמירה נועדה לצרכי ביטחון
לטענת איצקוביץ, עיריית נס ציונה גבתה מהתושבים אגרת שמירה באופן בלתי חוקי, וכי העירייה השתמשה בכספי אגרה זו לטובת מימון כוח שיטור עירוני כתחליף למשטרה, למרות שאגרת השמירה נועדה למעשה למימון כוח אבטחה שימנע פעילות חבלנית עוינת.
אגרת השמירה היא אגרה ייעודית המאפשרת לרשויות המקומיות לגבות מן התושבים כספים לצורך תגבור האבטחה והשמירה. בדוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2005, מסביר המבקר כי "נושא האבטחה והשמירה על ביטחון הציבור הוא ביסודו משימה לאומית, ועל הטיפול בה מופקדות רשויות השלטון המרכזי - צה"ל ומשטרת ישראל.
עם זאת, בשלהי שנת 2000, עקב פיגועי הטרור, ראו רשויות מקומיות שונות צורך לתגבר את האבטחה כדי לחזק את הרגשת הביטחון בקרב התושבים. בהיעדר משאבים כספיים למימון ההוצאה הנוספת הכרוכה בתגבור האבטחה, אישר להן משרד הפנים לגבות למטרה זו אגרה ייעודית שתוטל בחוק עזר".
משרד הפנים קבע בזמנו, כי אגרת השמירה מיועדת למימון מרכיבי שמירה וביטחון מיוחדים שלא נכללו בעבר בתקציבה הרגיל של הרשות המקומית, ושאינם ממומנים ממקורות כספיים מחוץ לרשות המקומית. בשנת 2004 קבע חוזר מנכ"ל משרד הפנים כי כספי אגרת השמירה יופקדו בקרן ייעודית, שתשמש אך ורק לצורכי מימון שירותי השמירה, וכל הכנסותיה יופקדו בחשבון בנק נפרד כדי לאפשר בקרה על השימוש בכספי האגרה. מכיוון שהאישור לגביית האגרה הותנה במצב הביטחון, שהוא זמני, נקבע כי יש לתחום את תקופת תוקפו של חוק העזר.
"האגרה הזו הועלתה בתקופה שהיו פיגועים", הדגיש השבוע התובע הייצוגי עו"ד מוטי איצקוביץ, "והיא נועדה ליצור כוח זמני שביכולתו להתמודד עם איומי מחבלים. לימים עיריות מקומיות שהכניסו את האגרה לשימוש, החלו לעשות בה שימוש לצרכים נוספים, מעבר לכל עניין הפעילות החבלנית".
כבר בשנת 2000 אישרה מועצת עיריית נס ציונה חוק עזר עירוני המתיר לה לגבות מן התושבים אגרת שמירה. החוק קיבל את אישור משרד הפנים בנובמבר 2001.
בחוק העזר נקבע במפורש, כי כספי האגרה ישמשו למימון שירותי שמירה בלבד, אלא אם כן ניתן מראש אישור המועצה ושר הפנים לשימוש בכספים כאמור למטרה אחרת. כיום עלות האגרה למשלם המסים מנס ציונה, בנוסף על הארנונה, היא שלושה שקלים לשנה לכל מטר
לפי עו"ד איצקוביץ, עיריית נס ציונה גובה מתושביה בכל שנה כארבעה מיליון שקל אגרת שמירה. גם כיום, כשמונה שנים לאחר שהפעילה העירייה את חוק העזר הנ"ל ואחרי אינספור שינויים במצב הביטחוני, לטובה בעת הזו, עדיין נגבית אגרת שמירה מתושבי נס ציונה.
אגב, יש לציין כי משרד הפנים ביקש בזמנו לעגן את גביית האגרה תחת תנאים משתנים בהתאם לתקופה ולמצב. כך, בחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2004 נקבע כי מכספי אגרת השמירה ניתן לממן רק "הוצאות ביטחוניות חריגות הנובעות מהמצב הביטחוני... שכן הוצאות כאמור הינן הוצאות לטווח מוגבל שלא היו בבסיס הארנונה".
בתביעה הייצוגית טוען עו"ד איצקוביץ, כי עיריית נס ציונה השתמשה בכספי האגרה למימון כוח שיטור שוטף, שאינו במסגרת מניעת פעילות חבלנית עוינת, על אף שלמטרה זו נועדו תשלומי הארנונה. כמו כן הוא טוען כי העירייה התעלמה מהנחיות משרד הפנים הנוגעות לשימוש שניתן לעשות בכספי האגרה, ולא קבעה מסגרת זמן לסיום גביית האגרה.
"יש להם גם בעיות בחישוב של האגרה" מוסיף איצקוביץ, "זו טעות אריתמטית, ממש טעות של מכפלות. לא צריך להיות מתמטיקאי כדי לעלות על זה. רק היא מהווה תוספת של 80-150 אלף שקל בכל שנה בה נגבית אגרת השמירה".
מבחינתך האגרה הזו כואבת בכיס?
"זה לא כואב בכיס כמו שזה מעצבן. ארנונה משלמים, אין בעיה, אבל כשמוסיפים עוד אגרות על הארנונה זה כבר מוגזם. אפשר גם לגבות אגרת מגלשות, אגרת שכונות, אגרת מדרכות, אגרת חדרי מדרגות ואגרת ניקיון, ובפועל את תשלמי גם ארנונה שהיא אמורה להיות סל שירותים. אנשים הרי אנשים משלמים אגרת שילוט, אגרת מים, אגרת ביוב ויש עכשיו אגרת שימור ואגרת שמירה, יכולה להיות אגרה לכל דבר, ונראה שהיד עוד נטויה".
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית הוגשה כבר בשנת 2007. בתגובה לבקשה טענה עיריית נס ציונה בבית המשפט, בין השאר, כי אגרת השמירה עומדת בקריטריונים שנקבעו על ידי שר הפנים בחוזר מנכ"ל משנת 2004. כן נפתח חשבון בנק נפרד בו מנוהלים כספי אגרת השמירה, והעירייה התקשרה עם חברה למתן שירותי שמירה, הוסיפה ניידת שיטור שנייה והוגדל היקף הפעלתה של ניידת השיטור.
בנוסף, העירייה מפעילה סיור חמוש של שלושה מאבטחים רכובים על גבי אופנועים, ומופעלים שמונה מאבטחי צהרונים, המאבטחים צהרונים של ילדי גן ובית ספר. המאבטחים האלה אכן בוחנים בסיוריהם גם פעילות עבריינית, ולא רק פעילות חבלנית עוינת, אולם העירייה סבורה כי אין בכך כדי להכביד על עלות התפעול של כוח האבטחה.
שופטת בית המשפט המחוזי, רות רונן, נימקה את החלטתה לאשר את התביעה הייצוגית כי "קיים סיכוי סביר שייקבע כי לפחות חלק מההוצאות שהוציאה עיריית נס ציונה מכספי אגרת השמירה אינן הוצאות שמן הראוי היה לממן מכספים אלה". עוד הוסיפה השופטת רונן כי "ההיטל צריך לשמש רק את פעולות השמירה המיוחדות, ולא פעילויות אחרות, שחובה על העירייה לספק אותן ולממן אותן מהארנונה שהיא גובה".
עוד קבעה השופטת: "חוק העזר דנן אינו מוגבל בזמן. הוא לא נבחן שוב מאז התקבל בשנת 2001. אני סבורה כי היה על העירייה להגביל את חוק העזר בזמן, ועל כל פנים לבחון אותו מידי פעם כדי לקבוע אם יש מקום להאריכו, והאם הטעמים שהצדיקו את הטלתו, עדיין תקפים (והם ככל הנראה כבר אינם תקפים). אני סבורה כי מהחומר שקיים בפניי, המסקנה היא כי קיים סיכוי סביר שהמבקש יוכיח שהעירייה עשתה שימוש בכספי ההיטל גם לצרכים החורגים מפעילות השמירה המיוחדת, שנועדה להבטיח את תושבי העיר מפני פעילות חבלנית עוינת".
עו"ד איצקוביץ, מה השלב הבא?
"מרגע שאושרה התביעה הייצוגית, השלב הבא זה לכמת מה כמות הכסף שמסתתר מאחורי פסק הדין. נגיד שלצרכי שמירה על מוסדות העירייה, העירייה הקציבה חצי מיליון שקל שלא היו אמורים להיות מהאגרה אלא מהארנונה, אז זה יושב לתושבים. או לדוגמא, יגידו שלעירייה יש טעות אריתמטית של 150 אלף שקל אז גם זה יוחזר לתושבים. כל זאת אחרי שמומחה מטעם בית המשפט יחליט על כמה כסף מדובר או שתושג פשרה בנוגע לכך. למרות כל זאת, לדעתי, יש לעירייה הנהלה מצוינת, ואני נהנה להיות תושב העיר".
מעיריית נס ציונה נמסר בתגובה: "פעילות השיטור סביב בתי הספר וגני הילדים באה על מנת לאבטח גם ביטחונית וגם פיזית את הילדים. עובדה שמאז הפעלתו של חוק העזר והקמת השיטור, אחוז העבירות למיניהן ירדו ב~75 אחוז.
"אנו לא מאמינים שתושבי נס ציונה ובתי המשפט ירצו ללכת אחורה בזמן ולאבד מאיכות החיים ותחושת הביטחון. אנו פועלים בדיוק לפי הנחיות חוק העזר שאושר בשנת 2001. אין לנו כל כוונה לבטלו. במידה שבית המשפט יחליט לבטל, נמצא דרכים אחרות לממן את הפעילות. אין לנו כל כוונה להיכנע לכל דורש כסף ציבורי לטובתו בתביעות ייצוגיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם