ככה זה עובד: שלטון ועיתון נוסח טבריה
מקומון טברייני שהיה בבעלות בניו של ראש העירייה הוצע למכירה עם סעיף מיוחד. הקונה נדרש להימנע מפרסומים ומביקורת נגד פעילותה של עיריית טבריה והעומד בראשה. חופש העיתונות? לא בכל מחיר
זוהר עובד צילום: יגאל לוי
לפני שלוש שנים, בעת הקדנציה הראשונה של ראש העירייה זוהר עובד, הוקם בטבריה בהוראתו וידיעתו מקומון בשם "קול הזמן". המניות , לפחות על פי חוזה המכירה, רשומות על שמו של דור עובד, בנו של ראש העירייה, והעורך היה בן נוסף, אוהד, שניהל עד לאחרונה את המשא ומתן למכירת העיתון.
ראש העירייה עובד, איש בעל ממון, לא ראה בעיה בהיותו בעל השליטה במקומון שהילל ושיבח אותו בכל הזדמנות. בעלי העסקים בעיר העבירו מודעות פרסום לעיתון למרות המצב המעורר שאלות של ניגוד עניינים לפיו בעלי עסקים, שבמוקדם או במאוחר צריכים לקבל רישיון עסק או היתר בנייה מהעירייה, ישלמו כסף לקרובי משפחה מדרגה ראשונה של ראש העירייה.
אבל לפני חודשיים השתנתה התמונה. משרדי המקומון המשפחתי הוצתו, מסיבה שהמשטרה עדיין חוקרת, בינתיים ללא קצה חוט. משפחת עובד החליטה למכור את העיתון והציעה אותו למספר אנשים עם סעיף החוזה המיוחד ויוצא הדופן המעניק פרשנות חדשה למילה "צנזורה".
לא לפגוע בעובד
אף שהעיתון הוא פרטי ואין, לכאורה, קשר בינו לבין העירייה, על רוכש העיתון הוטלו מגבלות בכל הקשור לכתיבה על העירייה וראש העיר.
בסעיף המיוחד, שהוגדר כתנאי הכרחי ויסודי בהסכם, נדרש הקונה לאפשר לעורך העיתון חופש פעולה עיתונאי ועצמאות מערכתית, לשון טיוטת החוזה, אולם מיד לאחר מכן מצוין כי הוא מתחייב להימנע מפרסומים, מאמרים, כתבות תחקיר, טורים אישיים הכוללים הכפשות, ביקורת בלתי הוגנת או לא עניינית כלפי פעילותה של לא
אחרת מאשר "עיריית טבריה והעומד בראשה זוהר עובד".
בטיוטת החוזה מתבקש הרוכש להימנע מפרסומים כאלה גם כלפי משפחת עובד המורחבת, פעילותה הציבורית והפרטית ועסקיה וכן לשמור בקפדנות על פרטיות בני המשפחה ובני זוגם ולאפשר לבני המשפחה לפרסם במקומון ללא תמורה, על פי צורכיה.
ראש העיר עובד, באמצעות משרד מורל-צור, סירב להגיב. תגובת בנו של ראש העיר ומי שמנהל את המשא ומתן למכירת העיתון, אוהד עובד, לא הגיעה למערכת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם