די להתעללות: ממש גדול עלינו החופש הגדול הזה
יותר מדי ילדות בנות 16 נראות כמו פרוצות בשתיים בלילה בתל אביב, יותר מדי בני 16 מסתובבים כאן שתויים בלילות. עשו טובה וקצרו כבר את החופש הזה
הן מרימות ידיים לעצור טרמפ ומכוניות מאטות לידן. יכולת לחשוב שמדובר בזונות אבל מקרוב רואים שמדובר בילדות טובות צפון תל אביב שמשחקות בלהיות ילדות גדולות, שתי טיפשות מטופשות שלא מבינות את המשחק המסוכן שהן משחקות, ואתה לא יודע מה בא לך קודם - לתת את הפליק להן, או לאבא ואמא האידיוטים, שנותנים להן לצאת מהבית לבושות ככה ברבע לשתיים בלילה.
החופש הגדול הזה הרבה יותר מדי גדול. את הילדים האלה רואים בעונה הזאת של השנה להקות-להקות. כמו עונת הנדידה, רק שהם כאן להישאר. לא נודדים לשומקום. ברחובות, בים, בקניון, בקולנוע, בפאב השכונתי שלך.
הכול צפוף יותר, קולני יותר, שמח יותר. כשאתה עובר גיל מסוים אתה רוצה קצת פחות שמחה. אתה מעדיף קצת יותר כובד ראש, מעט עגמומיות, אפילו עצב. איזה צום גדליה, איזו קינה על חורבן המשהו. והרי ליהודים יש כל כך הרבה מהחומר הזה, אז תנו לנו דיכאון עכשיו. זה הזמן הנכון. כל דבר שיביא קצת שקט לסביבה יתאים.
והנוער מכה אותנו ברבבותיו. בעיקר בזמן הזה של הישורת האחרונה בחודש אוגוסט, קצה הזנב של החופש הגדול. הם כבר לא יודעים מה לעשות עם עצמם מרוב חופש. כבר נסעו לכל החוץ לארצים עם ההורים. כבר גמרו את החוברות לחופש - דן קם ודנה נמה. כבר קראו את כל הספרים - כן, בטח, סופרים גויסו למילואים לכתיבה סביב השעון כדי להשביע את רעבונו של הנוער הישראלי צמא הדעת שכבר בלע את כל הספריות בארץ. כבר עבדו בכל העבודות - כן, בטח, תכנית ויסקונסין הוקמה מחדש כדי לייצר עבודות יזומות לנוער הישראלי החרוץ שאפילו לא חולץ את נעלי העבודה בלילה כדי לא לבזבז זמן יקר על שרוכים בהשכמה.
אז כבר לא יודעים מה לעשות עם עצמם מרוב בטלה. מתעוררים מהשינה בצהריים, מושכים את הלילה לתוך הבוקר, משתגעים מרוב שאין מה לעשות. זאת לא הבעיה שלי. אני ברוך השם גמרתי כבר לפני הרבה שנים עם העסק המבולבל הזה של להיות צעיר. זו מתחילה להיות הבעיה שלי כשאני רואה את בני האידיוטעשרה למשל בחברת בקבוק אלכוהול. כנסו לפיצוצייה הקרובה למקום מגוריכם בימים האלה וראו את הסרט המפחיד חוזר על עצמו עשר, עשרים, חמישים פעם בערב, איך נכנסים פנימה חמישה בני חמש עשרה, שש עשרה, עם בן שמונה עשרה שגייסו כדי שיהיה אחד בגיל תעודת זהות, והמוכר משתף איתם פעולה כדי לעקוף ביודעין, הכי גלוי, הכי שקוף שאפשר, את החוק לאיסור מכירת אלכוהול לקטינים.
ואז הם משלמים על איזו וודקה מבחילה שברוסיה משתמשים בה למלא מצברים למלגזות, והמוכר נותן להם כוסות פלסטיק וכבר בחנות הם מתחילים לדפוק את הכבד ואת הראש ויוצאים להתגלגל שיכורים ברחוב בדרך לאיזה מועדון.
אתה רואה את זה ומצטער למה לשוטרים שלנו אין את הסמכויות של השוטרים מסינגפור לחלק מכות רצח לכל פושטק שקצת סוטה מהדרך. כי השופטים של ביניש את עבודת הענישה לא עושים. והח"כים של ביבי מתמזמזים אם להתיר או לא מכירת אלכוהול בפיצוציות משעה 11 בלילה. למה למכור אלכוהול בפיצוציות בכלל? רק ביום ששרה תראה את אבנר במקום ללמוד תנ"ך יוצא שתוי מפיצוצייה בסוף אוגוסט, הכנסת הזאת תפתור תוך שעה את בעיית האלכוהול לקטינים אחת ולתמיד.
החופש הגדול הזה הוא גדול מדי. יותר מדי ילדות בנות 16 נראות כמו פרוצות בשתיים בלילה בתל אביב. יותר מדי בני 16 מסתובבים כאן שתויים בלילות. יותר מדי ילדים מסתובבים בחוץ בשעות מאוחרות מדי. יותר מדי הורים תשושים מהחופש הגדול הזה, מרימים יותר מדי ידיים, מפנים יותר מדי את הפנים לכיוון השני, יודעים פחות מדי מה הילדים המתוקים שלהם עושים, מניחים לבנות הצעירות שלהם להתלבש עם הבגדים של אמא, לבנים הצעירים שלהם לצאת עם יותר מדי כסף בארנק, לחזור יותר מדי מאוחר הביתה. יותר מדי הורים הם לא די הורים בזמן הזה של השנה.
נכון שרוצים יותר מדי מהבנאדם בתקופה הזאת של השנה. חודשיים שלמים עם הילדים בבית זה הרבה יותר מדי
צודק גדעון סער, שרוצה לקצר את החופש הגדול לחצי. אני לא משתגע עליו, לא שוכח שמאחורי כל הנימוסים שלו והנאורות והענטוזים לקהילה הגאה וכל זה, מסתתר ליכודניק קשה, שכמו כל ליכודניק מאוהב במלחמה ובכיבוש, אבל הרעיון שלו לקצר את החופש הגדול לחודש הוא מצוין.
זהו רעיון ליכודניקי בבסיסו כמובן, שפוגע בחפים מפשע - בילדים - ולא באשמים האמיתיים - ההורים, שלא השכילו לחנך ולייצר אלטרנטיבות, אבל זה דיון ששייך למקום ולזמן אחר. עכשיו צריך יד קשה ופתרון מהיר, צריך לגרש את הפראים מהרחובות לבתי הכלא, והרי אין בית כלא טוב יותר ממערכת החינוך.
סיבוב בתל אביב בשתיים בלילה בסוף אוגוסט משכנע את הבנאדם שיותר טוב שיסבלו הילדים עוד חודש תושב"ע בבית הספר משיתגלגלו מטורפים מבטלה ברחובות. החופש הגדול הזה הוא גדול על כולנו מדי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם