באשדוד מקווים שסיירת החיות תעצור את גל הפגיעות בחתולי הרחוב
ההתעללות בבעלי חיים הפכה לתופעה בשבועות האחרונים באשדוד כשהסובלים העיקריים הם חתולי הרחוב חסרי הישע. תלונות במשטרה עדיין לא הניבו את התוצאות המיוחלות, אך הפעילים בארגונים למען החיות בעיר מאמינים שסיירת השמירה על החיות שקמה בימים אלה תצליח לשנות את המצב

יובהר בזאת שאשדוד אינה שונה מערים אחרות. מדובר במכת מדינה של ממש, שרשויות האכיפה מתקשות להתמודד עימה. בינתיים בעיר, ממשיכה להתהוות סיירת השמירה על החיות יחד עם המשמר האזרחי, כפי שפורסם לראשונה בזמן הדרום.
ביום רביעי שעבר נחשף המקרה המזעזע האחרון. מ' (השם המלא שמור במערכת, כמו שאר השמות בכתבה), מתנדבת פעילה בקבוצה שמאכילה חתולים בעיר, הייתה בדרכה לעבודתה ברחוב חיבת ציון 49 ברובע א'. "הוצאתי מתא המטען סל מלא אוכל. קראתי לחתולים והגיעו שניים במצב מאוד קשה. חתול אחד היה בלי פרווה בצוואר.
"אלמונים ניסו לחנוק אותו עם כבל של תיל, אך הוא הצליח לחמוק מהמתעללים בזמן. החתול השני היה מאוד פצוע ובלי זנב. פשוט גזרו את הזנב. הנחתי להם את האוכל ומיהרתי ליצור קשר עם עמותת 'תנו לחיות לחיות' על מנת שישלחו צוות שיטפל בחתולים הפגועים".
למחרת, מ' הזעיקה את ד'. השתיים ניסו ללכוד את החתול שנפגע בצוואר על מנת להגיש לו סיוע, אך הוא חמק מהן. "דיברתי עם אתי אלטמן (דוברת עמותת 'תנו לחיות לחיות', מ"ג') והגשתי תלונה במשטרה. הקצין שגבה ממני עדות הופתע לראות את התמונות שהצגתי בפניו. הוא אמר שייקח את הנושא ברצינות. אין לי ספק שהתמונות זעזעו אותו. אני מאוד מקווה שהם יצליחו לאתר את המתעלל או המתעללים בעבודה מודיעינית".
מ', איך את מסבירה העובדה שבשבועות האחרונים חלה עלייה בהתעללות בבעלי חיים באשדוד?
"לצערי הרב, זה נובע מהעובדה שישנם בני נוער משועממים שמסתובבים חסרי מעש ברחובות העיר. מדובר בטיפשות, בורות וחוסר חינוך בבית. ברגע שהורים מגדלים את הילדים שלהם לתוך עולם של לפחד מחיות ושחיות הן עולם מלוכלך ולא סטרילי, אז זה הופך להיות חלק בלתי נפרד מעולמו של הילד. ברגע שילד גדל על כך שחתול או כלב זה דבר רע, הוא פשוט מתעלל בבעלי חיים".
מ' מביאה כדוגמה מקרה שהותיר בה תחושה קשה מאוד. לפני כשבוע וחצי היא ירדה לטיול עם כלבתה. בבניין הסמוך לדירתה, היא פגשה את שכנתה שישבה על אחד הספסלים יחד עם בנה. הילד ראה את הכלבה וניגש ללטף אותה, אולם אימו גערה בו ואמרה לו:
"אל תיגע בכלבה! אתה לא רואה שהיא מלוכלכת?!". מ' נעלבה. "מדובר בכלבת-בית שיותר נקייה מהאישה הזו. לצערי הרב, קיימת נטייה של אנשים לפחד מכל דבר שהם לא מכירים. בגלל שאין מודעות ואין הסברה בעניין של חתולי הרחוב, הכלבים ושאר החיות, כפועל יוצא מכך אנשים מתנהגים אליהם כאילו אין להם זכות לחיות. הפחד ממשהו שאתה לא מכיר גורם לאנשים להוציא מהם את הרוע ולחשוף צדדים אפלים".
א', אף היא חברה בקבוצה של תושבי העיר שמאכילים חתולי
"באשדוד החשיפה גדולה יותר ממקומות אחרים בארץ. החשיפה הזו נובעת בעקבות הסיירת שהקמנו. באזורים שמועדים לפורענות פלילית, אחוז ההתעללות גבוה יותר. אני מתכוונת למקומות כמו יפו, רמלה, לוד ויישובים של בני מיעוטים. מדובר באזורים שאין בהם מודעות. אם תבחן את הרצליה, ראשון לציון או רמת השרון, אתה תגלה שכמעט ואין שם התעללויות בבעלי חיים. למה? כי מדובר באזורים עם מודעות גבוהה וחינוך טוב מהבית. חינוך טוב מלמד את האדם לכבד גם דברים שאינו מכיר".
בתחילת שבוע שעבר, סמוך לקניון לב אשדוד, אלמונים השליכו אבנים על חתולה שהייתה בהריון. כתוצאה מכך היא נפגעה בעמוד השדרה שלה והפילה את כל הגורים שנשאה ברחמה. במקרה אחר שאירע ברובע ב' בעיר, אחד הדיירים לא אהב את העובדה שמידי יום משתכנים כמה חתולים מתחת לחלון ביתו. הוא מצא דרך אכזרית להתפטר מהם. האיש שפך חומצה על הגורים והרג אותם.
זה מחזיר אותנו למקרה מזעזע שפרסמנו בעבר.
ביום שישי לפני כחודש, טייל סבסטיאן רובינשטיין יחד עם ילדו ברחוב המלך שלמה ברובע י"ג. "יצאתי בבוקר מהבית עם בני בן החמש דן, ולתדהמתנו הבחנו בארבעה גורים מתים, מעוכים ופגועים בצורה מזעזעת. מישהו התעלל בהם בצורה קשה. בעיקר הראשים היו פגועים. התקשרתי לאימי, אידית רובינשטיין שפעילה ב'תנו לחיות לחיות' והיא עירבה את העמותה.

"תיעדתי את הגורים המתים כדי להמחיש את המחזה הנורא וכדי למצוא את האחראים. זה היה מחזה קשה, בני היה בהלם. ניסיתי להסתיר מפניו את מה שקרה, אבל לא הספקתי. הוא שאל אותי שאלות ולא היה לי מה לומר וכיצד להסביר את זה. אנחנו מאוד אוהבים בעלי חיים ולי בעצמי הייתה חנות לבעלי חיים. איך מישהו יכול לעשות דבר כזה?", סיפר אז רובינשטיין לזמן הדרום.
מ' סיפרה אז שהוצע פרס כספי למי שיכול לסייע להגיע לאחראים למעשה הנורא. "אנשים צריכים לדעת שברגע שיש התעללות בחיות רחוב, זה יכול לעבור בקלות לאלימות נגד בני אדם", היא הסבירה השבוע את ההחלטה על הענקת הפרס.
בינתיים כאמור, סיירת המתנדבים לטיפול במקרי התעללות בבעלי חיים קורמת עור וגידים. מבדיקה שערכנו השבוע עולה כי למשרדי המשמר האזרחי הוגשו עד כה 50 טפסים של תושבי העיר שהביעו עניין בהתנדבות בסיירת החדשה, שתפעל בעיקר במוקדים הבעייתיים.
"אין לי ספק שהסיורים יוכיחו את עצמם הן מבחינת פעולות האכיפה והן מבחינת הגברת המודעות להכלת בעלי חיים חסרי ישע. כיום, רבים מחברי הקבוצה שמאכילים את בעלי החיים סובלים מהתנכלויות מצידם של אנשים שמגיבים באופן קשה במקרה הטוב ובפגיעה מילולית ופיזית במקרים הפחות טובים. יצא לי להיות עדה למקרים שמול העיניים שלי אנשים בעטו בחתולים. אני מאוד מקווה שנצליח למנוע הישנות של מקרים כלה באמצעות הסיירת".
אלו עוד תפקידים יהיו לסיירת?
"לעסוק בפעילות הסברתית ולפתור בעיות שקשורות לפינות האכלה. בשבוע שעבר, למשל, ערכנו פשרה בבניין סמוך לקניון 'לב אשדוד'. יש שם אישה שמאכילה חתולים באופן קבוע ודיירי הבניין לא אוהבים את הרעיון הזה. אפילו וועד הבית פיתח אנטי נגדה. זה הגיע למצב שהשליכו אבנים לעברה. עשו לה את המוות. היא פנתה אלינו ולא הפסיקה לבכות.
"קבענו פגישה עם חברי וועד הבית והגענו איתם להסכמות לגבי האכלת החתולים. ערכנו סיור משותף והוועד הציע שהאישה תאכיל את החתולים ליד הפח, אך סירבנו לכך משום שזה מסכן אותם. לבסוף סוכם שהיא תאכיל אותם בחלק הפנימי של הבניין ותרים את השאריות כדי לא להרגיז את הדיירים".
ש', 36, מקדישה חלק ניכר משעות היממה להאכלת חתולים. "בהזדמנויות שונות פנו אליי אנשים ושאלו אותי: 'תגידי ש', לא חסרים רעבים? הסתיימו הבעיות של בני האדם בכדור הארץ שאת בוחרת להאכיל חתולים? מה אתם מטפלים בהם? תטפלו בבני אנוש, זה יותר חשוב'. כל החיים שלי התנדבתי ותרמתי לפגועי נפש, ותאמין לי שרוב אלה שנחלצים למצוקת החתולים עוזרים ומסייעים לזולת על בסיס יומיומי. למדתי פסיכולוגיה ועזרתי לילדים.
"הבנתי שהאחרון בשרשרת שהכי זקוקים לעזרה אלו בעלי החיים. אף אחד לא מדבר בשמם ואף אחד לא ידאג להם. החלטתי שבעניינם יש לשים את הדגש. אין מי שיגן עליהם. המצב בארץ פשוט מחריד. היה איזה פילוסוף שאמר שחברה נמדדת ביחס שלה לבעלי חיים. על פי היחס לבעלי חיים ניתן לדעת אם החברה היא הומאנית. החברה הישראלי הידרדרה. זה מתחיל מגיל קטן שלא מלמדים את הקטנים לאהוב בעלי חיים.

לדברי ש' "חתולים הם חלק מהנוף שלנו. יש חוקים במדינה הזו והחוקים אוסרים על רצח, התעללות, העברה ממקום למקום והמתה של חתולים. מדובר בחיה עם טריטוריה. החתולים תמיד היו כאן. עוד משהו משאוד עצוב שקורה בחברה שלנו, זה שאנשים יותר מחוברים למוצרים דוממים. יותר מעניין אותם מכוניות חדשות או טכנולוגיה מתקדמת. המקום של הטבע הולך ונעלם מחיינו וזה עצוב. יכול להיות שזה משפיע. אנשים מתנתקים ומנותקים לגמרי. הנשמה הולכת לאיבוד. אי אפשר להבין את התהליך שעובר עלינו".
מ' מציינת את שיתוף הפעולה המתהווה עם אגף התפעול בראשות שלמה רוטנברג בעירייה ומשטרת אשדוד. יש שיתוף פעולה עם העירייה, אך בינתיים שום דבר לא יצא לדרך. כל מה שאנו מתכננים לעשות, זה שירות לאזרח. חתולים מסורסים לא הופכים פחי אשפה, לא מייללים והופכים להיות רגועים וביתיים יותר. אפשר למצוא סימוכין במחקרים קרימינולוגיים שרוב אלה שהתעללו בחתולים, התגלו כמתעללים בבני אדם".