רחמים מלול תוקף: "מכון ויצמן לא תורם את חלקו לרחובות"
במסיבת עיתונאים לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה מתח ראש עיריית רחובות ביקורת נוקבת על המוסד האקדמי היוקרתי. מכון ויצמן בתגובה: אנו מבצעים פעילות ענפה בעיר
לדברי מלול, מערכת החינוך נתקלה בבעיות שונות ומגוונות בשנה האחרונה, ביניהן נתוני זכאות לבגרות נמוכים מאוד, ילדי שכונת "אחוזת הנשיא" שלא נמצא להם מקום ללמוד וילדי הגנים באותה שכונה, הלומדים בצמוד לאתר בנייה בו שולטים מנופים גבוהים ומסוכנים וזיהום אוויר. לכל אלו היה צריך ראש העירייה למצוא פתרונות.
על פי הנתונים אותם הציג מלול, 23,540 תלמידים יחלו השנה את לימודיהם במערכת החינוך ברחובות, מתוכם כ-4,500 ילדי גנים ו-10,430 תלמידים בבתי הספר היסודיים. 290 תלמידים יוצאי העדה האתיופית ישתלבו במערכת החינוך העירונית.
מספר תלמידי החינוך המיוחד ברחובות עומד על 1,177, מתוכם ל-900 תלמידים ישנן מסגרות מתאימות בתוך העיר והם לומדים בה. כ-300 תלמידים לומדים במסגרות מיוחדות מחוץ לעיר. בעירייה מדגישים כי 28.2 אחוז מהתקציב העירוני מופנה לחינוך, וכי העירייה מממנת בעצמה 41.8 אחוז מהוצאות החינוך.
ראש העירייה רחמים מלול הדגיש, כי ההוצאות הגדולות של העירייה הופנו לשדרוג מבני חינוך ובניית מבנים חדשים. מלול סיפר כי הסתיימה בניית שלב ב' בבית הספר "הרצוג" בעלות של כ-4.7 מיליון שקל והיא כוללת שש כיתות לימוד, חדר מחשבים ואמנות וקירוי מגרש הספורט. בנוסף לבניית בית ספר הרצוג, הושלמו בניית שתי כיתות גן חדשות בשכונת "נאות כרמים" בעלות של כשני מיליון שקל, ושתי כיתות גן ב"רחובות החדשה" בעלות של כשני מיליון שקל.
בשכונת "רחובות המדע" הוקמו ארבע כיתות גן בעלות של כארבעה מיליון שקל והוקם תיכון דתי "עמיחי" בעלות של כ-12 מיליון שקל, כולל 12 כיתות לימוד ומעבדות. התיכון הרביעי למדעים בשכונת היובל נמצא לקראת סיום בנייתו בעלות של כ-17 מיליון שקל, כולל 12 כיתות לימוד, מעבדות, ספרייה ואגף מינהלה.
במהלך מסיבת העיתונאים הדגיש מלול, כי למרות התקציב הגדול שהושקע במבני החינוך בעיר, לא כולם יהיו מוכנים כבר בתחילת שנת הלימודים, וייתכן שהילדים יאלצו לחכות חודשים ספורים.
"הבעיה העיקרית של העירייה במהלך שנת הלימודים היא שאנו לא יכולים לדעת מראש כמה זוגות צעירים להם יש ילדים, יתווספו למערכת החינוך בעיר בשנת הלימודים הבאה", אמר מלול. "זה לא סוד שרחובות היא עיר בצמיחה נדל"נית, וקשה ליצור מספיק מקומות לימוד בכל שנה. חשוב להבין שמשרד החינוך לא תמיד מאשר ומעביר תקציבים במהירות הנדרשת לפיתוחה של העיר. אנחנו בונים תוכניות ומציבים משימות, אבל משרד החינוך לא עומד בקצב".
כלומר, בתי הספר לא יהיו מוכנים בזמן?
"בתי הספר יהיו מוכנים לקלוט את כל התלמידים כבר בראשון בספטמבר. אני יכול לומר שקרית החינוך החדשה במזרח העיר תיפתח רק בעוד חודש או חודשיים, תיכון עמיחי אמור לעבור למבנה חדש בדרך ירושלים, אבל עד שהוא יושלם התלמידים יאלצו ללמוד בקרוונים בהם הם נמצאים עד היום. מוסדות החינוך ברחובות החדשה, רחובות ההולנדית וגן הפקאן מוכנים".
לאחר שפירט ראש העירייה את החידושים והשדרוגים במערכת החינוך בעיר, הוא פנה להתייחס
"אני יכול לנסות ולהתחמק מהאחריות על נתוני הבגרות הקשים שהתקבלו בשנה האחרונה", אמר מלול. "אני יכול לומר 'אל תדונו אותי על תוצאות של קודמי בתפקיד', אבל אני בוחר שלא להתחמק מתשובות. התוצאות רעות מאוד. הן מציבות את רחובות במקום נמוך למדי וחייב לבוא שינוי מהותי בפעילות שלנו".
איזה שינוי?
"מיד עם קבלת הנתונים קיימנו פגישה עם כל הנוגעים במערכת החינוך בעיר. ביקשתי להקים ועדת בדיקה שתבחן את כל ציוני בתי הספר ברחובות, ותבדוק מה מתחולל ברמה הפרטנית. אני חושב שלכל בית ספר יש את המורכבות שלו.
"ישנן ערים שמנסות להתאים תוכנית חינוך אחת גדולה על כל בתי הספר, ואני לא מאמין שזה הפתרון הנכון. אני לא יכול להתאים תוכנית אחת שתתאים לתיכון דה שליט ולבית ספר אורט. מדובר בתלמידים עם צרכים שונים, והחוכמה היא להגיע לכל אחד מהם בדרך המתאימה לו".
מלול, אשר בחודשים האחרונים מנסה להתנער מהאשמות של תושבי העיר החילונים כי הוא משקיע כספים רבים במוסדות דת בשכונות, מיהר לטעון כי הקבוצה שסובלת הכי הרבה מחוסר תקציבים בחינוך הם דווקא החרדים. "יש לנו מצוקות אמיתיות במערכת החינוך העירונית. יש את אלו שמדברים עכשיו על ההזנחה של מוסדות חילונים בעיר, אבל האמת היא שמי שנפגע הכי קשה הם דווקא מוסדות החינוך החרדים".
למה הכוונה?
"בסופו של יום מדובר באוכלוסייה ברוכת ילדים שגדלה כל הזמן, ולכן ישנו צורך גדול יותר במבני חינוך. כיום ברחובות ישנם רק ארבעה בתי ספר השייכים למגזר החרדי. העירייה לא בנתה להם שום מבנה חדש. בתי הספר נתיבות משה, בן ישי ועץ חיים - מי שיראה אותם יבין באיזה מציאות עגומה הם נמצאים".
מדוע אתם לא משפצים ומרחיבים אותם?
"אנחנו לא יכולים. מרחוב עזרא מזרחה אין לעירייה יותר קרקעות מופשרות שאפשר לבנות עליהן. אותה אוכלוסייה מתעקשת להישאר במרכז העיר ולא ללמוד בפריפריה, ועל כן אנחנו לא ממש יכולים לעזור להם".
"צריך להבין שעיריית רחובות לא יכולה לעשות הכול לבדה", אומר זוהר בלום, מחזיק תיק החינוך בעירייה. "מערכת החינוך היא כמו כוס גדולה. עיריית רחובות אחראית על המבנה של הכוס, על הצורה שלה, ומשרד החינוך אחראי על תוכנה. לא ייתכן מצב בו עיריית רחובות לוקחת 40 אחוז מתשלומי הארנונה של התושבים לטובת החינוך בעיר. משרד החינוך חייב לקחת יותר אחריות ולעזור לעירייה".
בלום ומלול טוענים עוד כי במציאות הישראלית, העיריות אינן יכולות לסחוב על גבן את כל הוצאות החינוך. לטענתם, קיימות מסגרות נוספות שעל אחריותן לתמוך ולהשקיע זמן ומשאבים בטיפוח מערכת החינוך בעיר. דוגמא למוסד כזה הוא מכון ויצמן הפועל ברחובות, אשר לטענתם אינו משקיע בעיר ורק מנצל את משאביה.
"כבר כמה זמן שאני טוען שמכון ויצמן לא תורם מספיק את חלקו לעיר", אמר מלול, "עיריית רחובות לא גובה את כל הארנונה הנדרשת מהמכון אלא רק שליש ממנו, וזה מפני שמדובר במוסד אקדמי. אני חושב שהמכון צריך להשקיע הרבה יותר בתמיכה ועזרה לתלמידי רחובות.
"אנחנו אמורים לשלב כוחות, ולהכניס את הסטודנטים של ויצמן למרכזי הנוער שלנו. למכון ויצמן יש תקציב עצום של חמישים מיליון שקל, ואני מאמין שעם רצון טוב הם יכולים להשפיע לטובה על העיר. כרגע לא ממש ניתן לראות את זה, אבל אני שמתי לי למטרה לשנות את המצב".
איך אתה פועל לשנות את זה?
"כבר דיברתי עם פרופ' בר יוסף, סגן המכון, והבהרתי לו את הצרכים של העיר מבחינת מכון ויצמן. הסברתי לו שאני מצפה לשיתוף פעולה פורה יותר בעתיד, וקידום הנוער מבחינת המדע על ידי תמיכה של מכון ויצמן. אנחנו נמשיך לפעול להעביר את דברינו לבכירי המכון עד שנתחיל להרגיש בשינוי".
במכון ויצמן דחו את טענות העירייה, ומסרו בתגובה: "מכון ויצמן לנוער, מכון ויצמן למדע והזרוע החינוכית שלו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מקיימים פעילויות חינמיות והתנדבותיות רבות מאוד ברחובות. חלקן זוכה לפרסום בולט, וחלקן מתבצעות בצנעה, בבחינת מתן בסתר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם