אין כמו יפו בלילות? הסיוט של אבנר נינו בפשפשוק

הפשפשוק מבטיח מופעים קסומים ואווירה טובה. בנסיעת אוטובוס קצרה אכן הגענו לחו"ל, כלומר ליפו. השפות השולטות: ערבית וצרפתית, הלחות מהגיהנום, בבסטות חפצים מיותרים במחיר מוגזם ומופע הרחוב הפך למופע אימה. מזל שב-23:00 יש כיבוי אורות

אבנר נינו | 18/8/2010 14:20

"ממי, אתה חייב לבוא ליפו ביום חמישי בערב", ירדן מפצירה בי. "יש בשוק הפשפשים אירוע שאתה חייב להיות בו" היא ממשיכה, לא מוותרת. "אבא שלי ואשתו גם באים, מיקי וארנון, בוא איתנו".

שוק הפשפשים בלי הטררם הגדול צילום: נאור רהב

ערב יום חמישי האחרון היה חם מהרגיל, כאילו השמש עדיין זורחת בשעה 21:00. אני מוצא את עצמי נכנע ומחפש אוטובוס לכיוון יפו. כשאני מגיע לשוק, כולי לח ודביק, אני שואל את ירדן איפה בדיוק עמדת ביקורת הדרכונים. השפות המדוברות: ערבית וצרפתית. אני בחו"ל! הכול כלול. במחיר של נסיעת אוטובוס - 5.80 שקלים בלבד.

מוזיקה ערבית ברקע, עמודי הבטון הענקיים של כיכר השעון ביפו, נחיל אנשים אינסופי מטייל בין האטרקציות הליליות של שוק הפשפשים. קו 40 של דן מגיע לקהיר.

"ממש יפה פה" מסנן ארנון ומנגב את מצחו מאגלי הזיעה. "איזו אווירה, מקסים" עונה לו מיקי ומנפנפת על פניה במניפה ענקית. "סיוט" אני מסכם.

אנחנו חולפים על פני הדוכנים השונים. הצפיפות בלתי נסבלת, הלחות מהגיהינום. אפשר לרכוש פה כל מיני אביזרים שאף אחד בעצם לא צריך: מניפות, צעיפים, פרחים לשיער, קשתות לשיער, גומיות לשיער ותוספות שיער. עוברים לדוכן הבא. והדוכן הבא מזכיר בצורה מטרידה את הדוכן הקודם. גם פה ניתן לרכוש במחיר מוגזם את כל החפצים הטיפשיים והיקרים הללו. החום הלוהט - בחינם.

הזמן לכיבוי אורות

"איפה קונים פה בירה?" מנסה ארנון למצוא דרך מילוט מההמון הסוגר עלינו. "שנייה אחת, יש פה מניפה שאני חייבת לבדוק" מבטלת מיקי את התקווה שלנו להתרחק. "ממי תסתכל!" ירדן צורחת פתאום.

אני מרים את ראשי מהרצפה המזוהמת של השוק ועיניי פוגשות זוג גברים מלאים ומביכים מחופשים לשתי דמויות מגוחכות שמציקות לעוברים ושבים. אחרי מספר שניות אני מבין שכנראה מדובר בסוג של אטרקציה בידורית - מופע רחוב.

אבל הרחוב כולו יסכים שהמופע הזה בעיקר מטריד. אחד השחקנים, שמן ומיוזע, נתקל בי ומרטיב את כל צד שמאל שלי בבת אחת. כמו הנוכחים מסביבי, אני מבין שזה הזמן להתרחק מהמטרד הזה.

עכשיו אני נזכר שלפני היציאה לערב הזה ביקרתי באתר של עיריית תל אביב. באתר מבטיחים למבקרים "שלל מופעי רחוב עם שלל דמויות קסומות

ומשעשעות". איזה קסומות ואיזה בטיח. שלל שרב.

עוד מבטיח אתר העירייה "הרכבים מוסיקליים שונים במגוון סגנונות". הרכב אחד אכן היה שם: בחור צעיר שביצע גרסאות כיסוי למספר שירים מוכרים. מאחוריו מבוגר קירח עם קלידים, ולרגליהם כמה שקלים שאנשים תרמו. הרכב שלא ברור מי הרכיב אותו. לפרק ועכשיו.

בשיאו של האירוע ההזוי הזה עוברת עכשיו בינינו אישה צעירה ואיתה כמה שוטרים. "לסגור את הבאסטה, לכבות את המוזיקה. קדימה, גם אתה אדוני", היא פוקדת על בעלי הדוכנים. השעה 23:30 והגיע הזמן לכיבוי אורות. המפקחת מטעם העירייה, שהגיעה בליווי שוטרים, מוודאת הריגה של האטרקציות הליליות.

תודה לאל ולעיריית תל אביב יפו ששלחה את המפקחת הנחושה. עכשיו, איפה אפשר למצוא מקום שקט לשתות בירה? ארנון צמא.