חברים למשק: משפחת פוקס מקיבוץ שדה נחום
הם הכירו במילואים בפיקוד צפון והמשיכו להתכתב עד שהוא הזמין אותה למסיבת חג המולד של המתנדבים בקיבוץ. מאז הם יחד, אבל לגור איתו היא עברה רק אחרי החתונה. ואחרי כל השנים במשק, היא מוכנה תוך שעה לעזוב את הקיבוץ. הצצה לחייהם של בילי וחגי פוקס
פרנסה: בילי היא מנהלת חשבונות ראשית במפעל הפלסטיק אבדת, שהיה בבעלות שדה נחום ונקנה לפני שנה וחצי על ידי פלסטופיל הזורע. חגי מנהל את עמותת גיל עוז, עמותה למען הזקן של קיבוצי עמק בית שאן, אשר הוקמה על ידו לפני 24 שנים ומשרתת את קשישי האזור במגוון שירותים ובהם סיעוד, חוגים, לימודי העשרה וטיולים בחו"ל. בשש השנים האחרונות הוא גם מנהל את בית האבות מול כרמל בקיבוץ שער העמקים ("נעשית שם עבודת קודש").
צופה עתיד: כשחגי התחיל לעסוק בנושא הקשישים הוא היה בן פחות מ-40, ונשאל לא אחת מה מושך אותו לתחום הזה ("עברתי מהוראה ללימודי עבודה סוציאלית, כי החלטתי לעבוד עם אנשים שמעוניינים בסיוע שלי").
התחדשות: חגי הוא חבר בוועד המקומי של שדה נחום, הכולל את חברי הקיבוץ ואת תושבי השכונה הקהילתית ("זו אחת השכונות הראשונות בתנועה הקיבוצית, ויש בה בני קיבוץ שלנו שהיום גיליתי אותם מחדש"). בנוסף, הוא מסייע לחברי הקיבוץ במיצוי זכויותיהם בביטוח הלאומי.
מה שבטוח: בתי רביעיות שנבנו בנייה ביטחונית בתחילת שנות ה-70, בתקופת מלחמת ההתשה על עמק בית שאן. תושבי השכונה הם בני גילו של חגי. הדירות הורחבו עם השנים.
דו-מפלסי: משפחת פוקס קיבלה שתי דירות קטנות, שאוחדו לדירה אחת (80 מ"ר) בעלת שני מפלסים. במפלס התחתון מטבח, חדר עבודה, שירותים ומרפסת אחורית מעץ שנבנתה על ידי המשפחה. במפלס העליון סלון קטן כולל פינת אוכל, שירותים וחדרי מגורים.
יצירה נשית: הריהוט בסלון ברובו מעץ כבד, פינת ישיבה, מזנון ("אנחנו מחזיקים בו את היין האדום"), שעון קיר מסלובניה עשוי מעץ, תצלומים משפחתיים, ציורי נשים רוקדות, וציור שבו ציירה הבת ניצן את עצמה ואת אחותה. בחדר השינה תלוי ציור גדול של אישה, מתוך סדרה שניצן יצרה בהשראת הצייר אגון שילה.
השורשים שלה: הוריה של בילי, סרלה (79) ומאיר ז"ל פיזם, נולדו ברומניה והגיעו לארץ לאחר המלחמה. מאיר ברח מרומניה ב-1945, לאחר נדודים באירופה עלה על אוניית מעפילים, והגיע לארץ לאחר מעצר בקפריסין. ב-1947 הוא הגיע מתל אביב לצפת בעקבות אחותו, והספיק להילחם על העיר בשורות ההגנה. סרלה ניסתה לעלות לארץ באותה שנה עם הוריה, אך דלתות הרכבת
היא הגיעה לארץ עם אחיה ב-1951, לאחר ששמרה עליו במסירות בבית יתומים ברומניה. חמש שנים לאחר מכן נהרג אחיה במבצע סיני. סרלה ומאיר נישאו בצפת. היא הייתה עקרת בית, הוא עבד במאפיית מייברג. לבילי יש אח, יוסי (54), ברכסים.
השורשים שלו: הוריו של חגי, חיה רדזי ז"ל וצבי ז"ל פוקס, הגיעו מפולין והיו מוותיקי שדה נחום. חיה הייתה חניכה בתנועת החלוץ הצעיר, הגיעה ב-1938 לנען ("דוד זהבי כתב לה בצעירותו שירי אהבה"), ונשלחה לשנתיים לשמש כקשרית בסדום. צבי עלה ב-1939 לשדה נחום. הם נפגשו כששניהם הלכו ברגל מתחנת האוטובוסים בירושלים לבקר חברים ברמת רחל.
כשהפכו לזוג היא החליטה לעבור לשדה נחום, משום שראתה בכך משימה ציונית. חיה עברה בגן הירק, בבתי הילדים ובאקונומיה. היא נפטרה בגיל 54 מסרטן. צבי היה חשמלאי. לחגי יש שני אחים ואחות: שאול (65) בחיפה, אריה (60) בגבעת אבני, חני (53) בעפולה.
באנו למילואים: הם הכירו בשירות מילואים בפיקוד צפון, היא כקצרנית והוא ביחידת מחשוב. הם המשיכו להתכתב לאחר המילואים, ויום אחד הוא הזמין אותה לקיבוץ למסיבת חג המולד של המתנדבים. מאז הם חוגגים יחד.
הכנסת כלה: ב-1977, בשדה נחום (בילי: "נכנסתי לגור איתו רק לאחר החתונה").
ישנן בנות: איה גרה עם חבר בתל אביב, עובדת כמזכירה במשרד עורכי דין, אוהבת את הסצנה התל אביבית. עופרי גרה עם חבר בהרצליה פיתוח, עובדת כמנהלת קבלה במכון קוסמטיקה בעיר. ניצן הייתה מאמנת כושר, עבדה בריף הדולפינים באילת ובגן החיות בירושלים, וכיום לומדת אמנות בבצלאל ("כל הבנות שלנו מיוחדות").
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ שדה נחום מתנהל במודל רשת הביטחון זה תשע שנים. בילי: "תמכתי בשינוי כי תמיד עבדנו קשה ולא קיבלנו תגמול הולם". חגי: "למרות שתמכתי בהפרטה אני מרגיש לא טוב עם הפערים שנוצרו בעקבותיה".
מצב כלכלי: טוב ("אבל אין לנו חסכונות").
קניות: בבית שאן, בעפולה ובתל אביב.
עושה להם את היום: אצל בילי – לדעת שחגי בריא לאחר שהחלים מסרטן, ושכל המשפחה בסדר. אצל חגי – לפתוח את היום בחדר כושר ולתרום בנושא הקשישים.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): בילי – 4 ("תוך שעה אני מוכנה לעזוב את הקיבוץ"), במשפחה - 10, חגי – 9.
קיבוץ שדה נחום נוסד ב-1937, נמצא על כביש 71 בעמק בית שאן, מונה כ-60 חברים, 60 תושבים בקיבוץ ו-60 תושבים בשכונה הקהילתית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם