"העיר הפכה לבית אבות גדול": חיפה גרסת 2010
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהתפרסמו לאחרונה, מדליקים נורות אדומות לגבי מצבה של חיפה. על פי הנתונים מדובר בעיר מזדקנת, עם יותר מובטלים ופחות מקומות עבודה. תמונת מצב
על פי הנתונים בשנת 2008 היה מספר התושבים בעיר 264,300 כאשר 81.2 מהם יהודים, 6.3% נוצרים, 4.6% מוסלמים, 0.1% דרוזים ו-7.7% משתייכים לדתות אחרות.
נכון לתקופה זו חיפה מחזיקה במקום השני מבין 14 הערים הגדולות בארץ באחוז האוכלוסייה המבוגרת. בחיפה 18.2 אחוזים מהתושבים הם בגיל 65 ומעלה וכעת היא מבין הערים המזדקנות בארץ, תואר שהיה שייך בעבר לעיר גבעתיים שויתרה עליו די בשמחה עבורנו.
המקום היחיד בו האוכלוסייה מזדקנת יותר מבחיפה היא בת-ים, שם מספר בני שישים וחמש ומעלה עומד על 18.8 אחוזים. מספר המבוגרים הנמוך ביותר נמצא בירושלים ובבני ברק. "חיפה הפכה לבית אבות אחד גדול. אין לה מה להציע לצעירים שבה ואין פלא שהצעירים עוזבים", אמר סטודנט מאוניברסיטת חיפה: "הסיבה היחידה שיש פה עוד כמה צעירים זה בגלל האוניברסיטה, אחרת זה היה הרבה יותר גרוע. נראה שלעיר לא איכפת ממש מצעיריה, וגם נציגנו בפוליטיקה המקומית לא מסוגלים לעשות הרבה כדי לשנות את המצב".
דוד, סטודנט תואר שני בטכניון סיפר לזמן חיפה: "נולדתי בחיפה, ואחרי שסיימתי תואר בהנדסת מחשבים רציתי להישאר כאן, מצאתי עבודה באחת מחברות ההייטק בעיר. נשארתי לגור כאן, התחתנתי, ואז היו פיטורים. המשכתי לחפש כאן עבודה, בלי הצלחה. בסוף מצאתי בחברה בהרצליה. אני ואשתי ניסינו להמשיך לגור כאן, אבל הנסיעות היו בלתי אפשריות. החלטנו לעזוב ועברנו לגור ברמת גן. כאב לי לעזוב, אבל אני יודע שמהכיתה שלי בריאלי, כמעט לא נשאר אף אחד בעיר, והרוב עזבו בגלל בעיה בלמצוא עבודה כאן ובסביבה".
אז מה קצב ההגירה מהעיר? לא מעודד במיוחד. על פי הלמ"ס בשנת 2008 מספר התושבים בחיפה, שעברו להתגורר בה מערים אחרות עמד על 9.9 אחוזים, לעומת תל אביב בה אחוז האנשים שהגיעו מעיר אחרת עומד על 20.8 אחוזים. במקרה זה אפילו באר שבע ובת-ים, שלרוב נופלות מחיפה בנתונים, השאירו אותה הפעם אי שם מאחור.
במחקר שערך פרופסור ברוך קיפניס מאוניברסיטת חיפה נמצא כי בחיפה קיימת הגירה שלילית של צעירים, מה שיכול להסביר את הגידול באוכלוסיה שמעל גיל 65. נמצא כי בין השנים 2000 ל-2007 ירדה כמות האוכלוסייה בעיר בגילאי 0-29 ב-24.9 אחוזים. זאת בעוד בתל אביב נרשם גידול שלילי של 8.3 אחוזים באוכלוסיה של בני 65 ומעלה.
"הבולט בתסמונת הנסיגה ובמיצוב הפריפריאליות של חיפה הוא בכך שהיא מאבדת את צעיריה, רובם שמים פעמיהם לתל אביב, העיר ללא הפסקה שהיתה לעיר לצעירים. תהליך דמוגרפי זה מעיד על שיעורי הגירה שלילית גבוהים של צעירים חיפאים, כשבעלי המשפחות ביניהם עוזבים יחד עם ילדיהם. נטישת הצעירים בגיל הפריון
לדבריו, מיתוג נכון של העיר על פי אחת מהתכונות החיוביות שלה יכול לקדם את העיר ולהעלות את גאוות התושבים. הוצעו מספר חלופות למיתוג העיר חיפה: עיר הייטק או עיר האוניברסיטאות, אבל בסופו של יום כל תושב בעיר יודע שאפילו הכינוי הישן של העיר כ"עיר הפועלים", עד כמה שהוא נדוש ומייגע, גם הוא כבר לא מתאים לעיר.
"אולי מתאים יותר להכתיר את העיר כעיר בנסיגה", אומרת דפנה מהכרמל הצרפתי, שביתה סיימה לימודים באוניברסיטת באר שבע ועתה במקום לשוב לחיפה, היא בחרה לעבור לתל אביב, איך לא. "אנחנו דור שלישי בחיפה, אבל לא יכולתי לומר לה לחזור לחיות כאן, כשאני יודעת שאין לה עתיד כאן", אומרת האם בלב כבד. ולפי דפנה, לבת מחכה יחידת דיור מרווחת בכרמל הצרפתי, אלא שהיא העדיפה לעבור לדרום תל אביב, בעקבות חבריה ללימודים שמצאו באזור המרכז עבודה המתאימה לתחום אותו למדו, בחברות התרופות.
ראיה לכך שחיפה כבר איבדה את הזכות להיקרא "עיר הפועלים", ניתן למצוא בנתוני האבטלה הגבוהים. על פי נתוני לשכת התעסוקה בחודש מאי השנה שיעור מקבלי האבטלה בחיפה היה מבין הגבוהים בארץ ועמד על 6.5 אחוזים, למרות שזה ירידה לעומת 2009, אז הנתון הצביע על 7.1 אחוזים מקבלי אבטלה. זאת בעוד בערי המרכז, תל אביב, פתח תקווה וראשון לציון אחוז המובטלים נע בין 3.4 ל-3.8 אחוזים.
הערים הגדולות היחידות בהן שיעור האבטלה גבוה יותר הן באר שבע ואשדוד, שם נע אחוז המובטלים בין 8 ל-9 אחוזים. ניתן לראות שככל שמתקדמים צפונה עולה אחוז המובטלים בהדרגה. לדברי מנהל לשכת התעסוקה בחיפה, יעקב בן חמו, נתון זה מציין ירידה הדרגתית מהתקופות הקודמות וכן, כי צפויה להתרחש ירידה נוספת בחצי שנה הקרובה.
"הנתון לא כל כך גבוה. אני לא חושב שאפשר להשוות לתל אביב כי זה אזור מרכז שהוא מרכז העסקים של המדינה. ביחס לישובים דומים המצב יחסית טוב", אמר בן חמו: "הסיבה שבנתניה האחוז נמוך יותר (4.9%) אינה מעידה דבר, שכן רוב תושבי נתניה עובדים באזור המרכז מאחר וזה קרוב יותר. כרגע הנתונים בחיפה הם במגמת ירידה ואנחנו מצפים לירידה נוספת בחודשים הקרובים".
אלא שהסיכוי שנצפה בירידה קיצונית במספר המובטלים היא לא גדולה במיוחד. זאת מאחר ומספר המשרות בעיר הוא מוגבל. "רוב השירותים, העסקים והמפעלים נמצאים באזור המרכז על כן מספר המשרות שם גדול יותר ביחס לצפון. כדי להקטין את מספר מקבלי האבטלה יש לספק יותר משרות. אנחנו עושים הרבה מאמצים לחזק את הקשר עם המעסיקים כדי להביא לשיפור", הסביר בן חמו. אולם חיפה אינה אטרקטיבית במיוחד לבעלי עסקים ומספקי השירותים, ועל כן לא סביר גם שנצפה בגידול משמעותי בכמות העסקים והמשרות בעיר.
מנגד, על פי נתוני הביטוח לאומי מבחינת הכנסה מצב החיפאים לא רע כל כך ביחס לשאר הפרמטרים. בשנת 2007 חיפה היתה במקום השני בין חמשת הערים הגדולות עם שכר חודשי ממוצע של 9013 שקלים.
שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק העומד על 8165 שקלים. זאת בעוד בתל אביב הראשונה בטבלה השכר הממוצע הוא 9652 שקלים. את השכר הנמוך ביותר מבין שלושת הערים הגדולות ניתן למצוא בירושלים.
למרות שעל פניו הנתון נראה מעודד במקצת, בפועל אין זה כך. לדברי חבר הנהלת ארגון כח לעובדים, שי כהן, לאחרונה החלה מגמה חזקה של מעבר לעבודה דרך קבלנים ולא העסקה ישירה של הארגונים. דבר הפוגע בתנאי העסקה של העובדים בכל הארץ ובעיקר בפריפריה. "בחיפה אנחנו רואים בעיה מאוד קשה בנושא התעסוקה. מדברים על הייטק ותעשיות שקמות באזור, אבל המשרות הקיימות מצומצמות מאוד. ישנה מגמה של ירידה בהעסקה ישירה של חברות, מנגד גדל מספר המשרות במיקור חוץ, כגון קבלנים וחברות כח אדם", הסביר כהן:
"הבעיה היא בכל הארץ, אבל בפריפריה זה הרבה יותר חמור ומורגש. לדוגמא יש חברות כמו אינטל, שבזמן המשבר קיצצה הרבה משרות והוסיפה אותן כמשרות סטודנטים ותנאי העבודה הם בהתאם. זה קורה עקב נטיה של שוק העבודה לשרת את המעסיקים ככל שאפר.
"אין כח אלטרנטיבי למעסיקים והתנאים מתדרדרים. זו עבודה זולה עם גמישות ניהולית מינימאלית. בחיפה האפקט יותר חזק מאחר ויש הרבה מאוד אנשים שמחפשים עבודה ומעט משרות פנויות. יחסי ההיצע והביקוש הם לרעת העובד. מעסיקים עושים מה שבא להם כי אין מי שיומר להם לא".
לדברי כהן, מי שאמור להגיד למעסיקים לא אלו הם גופים פוליטיים וארגוני עובדים כמו הסתדרות העובדים. "לצערנו שני הגופים האלה לא עושים די. ההסתדרות משתפת פעולה עם המעסיקים והמדינה רוצה להפריט, שזה מהלך שמאוד פוגע בעובדים. השיח הדמוקרטי לא השכיל להוליד מנהיגות שאיכפת לה מהתעסוקה. המציאות הזו היא תוצאה של פוליטיקה ומאבקי כח", אומר כהן:
"הפריפריה היום מייצרת הרבה יותר מלפני עשרים שנה, ולמרות זאת העובדים משתכרים פחות. נוצר מעגל קסמים, ברגע שיש פחות הכנסה יש פחות כח קניה וזה פוגע בכלכלה העירונית. מי שרוצה לפתוח עסק לא יפתח במקום שאין בו כח קניה. המדינה החליטה ללכת עם הזרם ולא להאבק. הדבר היחיד שמשפרים זה את התחבורה, כדי שלאנשים יהיה יותר קל ללכת לעבוד במרכז".
פתרון, אם מישהו יחפוץ לערוך שינוי במצב זה, יכול לבוא לדברי כהן בשני מישורים, פוליטית ארצית ופוליטית מקומית. "אפשר לקיים מאבק מול הממשלה לגבי מדיניות ולדרוש מדיניות אחרת. זה כבר הוכיח את עצמו בערים כמו מעלות, כרמיאל וירוחם שיצרו לובי בכנסת כדי להשיג יותר תקציבים. הדרך השנייה היא לפעול בצורה ברורה בתוך הרשות, ולהעדיף ספקים ויזמים מקומיים. בחיפה אין יותר מידי מאבקים רציניים כאלה אלא יותר סוג של התחמקות בחברה", סכם כהן.
גם מדד תחולת העוני (אחוז האוכלוסייה שהכנסתה נמוכה מקו העוני מ.פ) מראה מגמה חיובית. בעוד בשנת 2007 תחולת העוני בקרב מבוגרים בחיפה עמדה על 18.2 בשנת 2008 עמד הנתון על 18.3 אחוזים.
בקרב ילדי חיפה בשנת 2007 עמדה תחולת העוני על 31.4 אחוזים ובשנת 2008 עלתה ל-31.5 אחוזים. אולם, כפי שנכתב בדו"ח עוד מוקדם מידי לצאת במחולות. שיעור תחולת העוני לא השתנה במיוחד אולם העניים באזור הצפון ובירושלים הפכו עניים יותר.
כך, שקניית דירה אינה פעולה אפשרית במיוחד לרבים מהתושבים, למרות שמחירי הדירות כאן הם בין הנמוכים בארץ. על פי נתונים של השמאי הראשי באגף שומת המקרקעין במשרד המשפטים, ברבעון האחרון (בין ינואר למרץ מ.פ) חלה עליה במחירי הדירות כמעט בכל הארץ. בחיפה היתה עליה של כשישה אחוזים במחירי הדירות לעומת הרבעון הקודם. ערכה של דירה בת ארבעה חדרים שעלה קודם 855 אלף שקלים, עולה כעת 909 אלף שקלים.
ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה כלומר, החודשים הראשונים של שנת 2009, חלה עליה של -21 אחוזים. מחירה של דירת ארבעה חדרים עלה ב-156 אלף שקלים.
כפי שכבר ציינו, למרות המחיר הגבוה מחירי הדירות בחיפה הן מבין הנמוכות בארץ. בנתניה, אשדוד ומודיעין ערך הדירות גבוה יותר. מחיר נמוך יותר מבעיר הפועלים לכאורה, תוכלו למצוא רק באילת, אשקלון ונהרייה. השוני בערך הדירות צויין, נובע בחלקו מגילם של המבנים, כאשר בחיפה גילם גבוה יותר ביחס למקומות אחרים בארץ בהם ישנה בניה מתפתחת של שכונות צעירות.
לדברי המנכ"ל לחברה לנדל"ן, רועי שווץ, הסיבה לכך שמחירי הדירות בחיפה נמוכים יותר משאר חלקי הארץ היא מלחמת לבנון השנייה, שפגעה בשוק על כל רבדיו. "לאורך השנים האחרונות היתה עליה קטנה יחסית במחירי הדירות בכל הארץ. בחיפה מאידך, בזמן המלחמה היתה צלילה רצינית בביקוש לנדל"ן וכך גם במחירים. אנשים היו מבוהלים, כל השוק בעיר קפא וכמעט ולא היו עיסקאות נדל"ן", מסביר שווץ:
"העלייה האחרונה במחירים בחיפה החלה באופן הדרגתי לאחר המלחמה מנקודה נמוכה יותר משאר חלקי הארץ. לכן, למרות העליה האחרונה במחירים שהיתה משמעותית מאוד, עדיין המחירים בחיפה זולים יותר והעליה בחיפה נכון לעכשיו היא יותר משמעותית מיתר חלקי הארץ".
איך קורה דשלפי הלמ"ס בערים כמו אשדוד, בת-ים, נתניה, ואפילו באר-שבע מחירי הדירות זינקו ביותר מעשרים אחוז ואילו בחיפה רשמו עלייה מהוססת של עשרה אחוז? לפי שווץ בחיפה יש תחושה שהעיר קופאת על שמריה ואינה מתפתחת. "באופן טבעי בתל אביב ובערים הסובבות אותה המחירים גבוהים יותר, מאחר ומדובר במרכז הארץ. בחיפה ישנה תחושה שהעיר רדומה".
לעומת זאת מגלה שווץ: "בתקופה האחרונה עסקאות הנד"לן החלו לצמוח. בעלי עסקים ממרכז הארץ מגיעים לרכוש דירות בחיפה שהן זולות יחסית לצורך השקעה. הם רוכשים את הדירות ומשכירים לסטודנטים בעיר. בדירות הקטונות שנועדו להשכרה יש ביקוש רב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם