חדרה: בוטל היתר רעלים למשחטה בשל סכנה לציבור
המשרד להגנת הסביבה מתריע כי מכלי האמוניה של משחטת עוף עוז באיזור התעשייה אינם ממוגנים ולכן מסכנים את בריאות תושבי הסביבה. בנוסף, טוען המשרד, המשחטה מזהמת את נחל חדרה. עוף עוז: בעוד שמונה חודשים נעבור
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי במקרה של רעידת אדמה או פגיעת טילים, כל מי שמתגורר ברדיוס של 600 מטר מהמשחטה עלול להיפגע. מדובר בשטח הכולל את כל איזור התעשייה, וכן את השכונות המקיפות אותו, בהן מתגוררים אלפי תושבים.
אמוניה, המשמשת פעמים רבות לקירור במפעלי מזון, היא גז רעיל המכיל תרכובת של חנקן ומימן. שאיפת אמוניה, אפילו בריכוזים קטנים מאוד, עלולה לגרום לנזק חמור לריאות ואף למוות.
במשרד להגנת הסביבה מתייחסים בחומרה למכלי האמוניה הבלתי ממוגנים
ביום ראשון נערך למנהלי המשחטה שימוע אצל מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ. הסיבה לזימון לשימוע היא פעילות המשחטה ללא היתר רעלים תקף.
במכתב הזימון להנהלת המשחטה כותב כץ: "תוקפו של היתר הרעלים פקע בשניים ביולי, ולא חודש עקב אי עמידה בדרישות פיקוד העורף, המתייחסות למיגון מכלים וכלי קיבול לנוזל ולגז, במערכת קירור המופעלת באמצעות אמוניה".
עוד כתב כץ: "נציגי פיקוד העורף מחוז צפון ממליצים שלא לחדש את היתר הרעלים למפעל עקב ליקויים אלו. חרף פקיעת תוקפו של היתר הרעלים, החברה ממשיכה לעסוק עם רעלים ללא היתר רעלים תקף, כמתחייב על פי חוק".
בחודש שעבר סייר במשחטת עוף עוז שמוליק אייכלר, מנהל תחום תעשיות במחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה. הסיור נערך לשם קביעת מדיניות בנוגע להיתר הרעלים במשחטה. לאחר הסיור הוציא אייכלר דוח מסכם, שבו הוא מפרט את הליקויים שזיהה במפעל:
"לא בוצע מיגון מכלים כנדרש בהיתר הרעלים ובדרישות פיקוד העורף, דבר היוצר סכנה ברורה לאוכלוסייה ולסביבה סביב המפעל. ללא מיגון המכלים לא ניתן לחדש את היתר הרעלים. נא להעביר עד אחד באוגוסט תוכנית למיגון המכלים".
"המשרד להגנת הסביבה יבדוק בשימוע שייערך ביום ראשון הקרוב את ביצוע דרישות פיקוד העורף, שהם הגוף המנחה לנושא מיגון האמוניה, על ידי המפעל", אמר כץ בשבוע שעבר. אם המפעל עומד בדרישות, נאפשר המשך פעילות. אם המפעל אינו עומד בדרישות, לא נאפשר את המשך הפעילות".
מי קבע את הדרישות למיגון מכלי האמוניה?
"הדרישות נובעות מהמלצות ועדה ציבורית שהוקמה על ידי השר לשעבר להגנת הסביבה, גדעון עזרא. בראש הוועדה עמד האלוף במיל' הרצל שפיר אחרי מלחמת לבנון השנייה. פיקוד העורף אימץ את המלצות הוועדה, וקבע את המדיניות הארצית בנושא המיגון. עד מלחמת לבנון השנייה לא היו לפיקוד העורף דרישות למיגון".
למה מכלי האמוניה צריכים להיות ממוגנים?
"בגלל הסכנות בעת רעידת אדמה או פגיעת טילים במכלים. הסכנה עלולה להיגרם אפילו מפגיעה לא ישירה בצינורות או במכלים. פיקוד העורף הוא הגוף המנחה לנושא מיגון האמוניה, והוא הוציא לאחרונה מכתבים למפעלים ובהם הנחיות מחייבות להגשת חלופות למיגון לאישורם.
"מיגון נכון מונע פגיעה באוכלוסייה. אם לא ייבנה המיגון, מדובר בהפרת תנאים בהיתר רעלים, דבר שיביא לאי חידוש היתר רעלים. מדובר באחריות פלילית".
במכתב ששלח להנהלת המשחטה מצביע כץ על חשד למפגע סביבתי נוסף שמייצרת המשחטה: זיהום מקורות מים בשל ריכוז גבוה מאוד של מלחים, המשמשים לצורך הכשרת העופות. "השפכים המיוצרים במשחטת עוף עוז ומסולקים למערכת הביוב הציבורית מכילים ריכוז גבוה של מלחים", הוא כותב במכתב ששלח להנהלת המשחטה.
"בדיקת איכות השפכים שבוצעו על ידי המשרד להגנת הסביבה ונציגי איגוד ערים לשמירת איכות הסביבה שרון-כרמל בשנתיים האחרונות, מראה כי שפכי העסק מכילים ריכוזי מלח, המבוטאים בריכוזי כלורידים ונתרן החורגים מהריכוזים המרביים המותרים על פי תקנות לרישוי עסקים".
במה מתבטאים הנזקים למקורות המים?
כץ: "הזרמת שפכים בעלי ריכוז גבוה של תמלחות לביוב פוגעת בהפעלה התקינה של המט"ש (מתקן טיהור שפכים) הממחזר את מי השפכים, ומצמצמת בכך את האפשרות לשימוש חוזר בקולחים לצורכי השקיה. מט"ש חדרה, אליו מוזרמים שפכי המשחטה, אינו מסוגל להרחיק מלחים מהשפכים.
"בכך, למעשה, נפגע ונפגם כל הרעיון של שימוש במים לצורכי חקלאות והחיסכון במים. כאשר מגיעים למט"ש מים מלוחים, שאינם ראויים להשקיה, הם מוזרמים לנחל חדרה, ומשם לים. הבעיה הנוספת שנגרמת היא שהתמלחות פוגעות גם בנחל חדרה עצמו, וכן בחי ובצומח שבו".
כץ מוסיף עוד כי המלחת מי שפכים מוגדרת כזיהום מקורות מים על פי חוק המים. לדבריו, חברת מקורות, האחראית על השבת קולחי מט"ש חדרה, התריעה כי בתקופה האחרונה נרשמת עלייה במליחות הקולחים הנשאבים במט"ש, דבר המסכן את המשך ניצול הקולחים לשימושים חקלאיים.
כץ: "על פי המידע הקיים בידינו, מקור ההמלחה העיקרי של מט"ש חדרה הוא מפעל עוף עוז".
עוד טוענים גורמים במשרד להגנת הסביבה, כי במהלך הסיור שערך אייכלר בחודש שעבר במשחטה, הוא הבחין בשקי מלח רבים, שאוחסנו תחת כיפת השמיים, שתוכנם נשפך מתוכם. "השקים נמצאו כשהם מאוחסנים על משטח שאינו אטום כנדרש, היוצר חשש סביר הן להגעת מלח לקרקע, במתחם המשחטה עצמה, ובעיקר חשש לזליגת מלח לזרם התשטיפים ולסביבה", מסכם כץ.
לדברי כץ, הפגיעה הסביבתית הנגרמת מפעילות המשחטה מנוגדת לחוק, ונקבעו עליה עונשים כבדים. כך, למשל, העונש המרבי על זיהום מים הוא מאסר של שנה או קנס של 268 אלף שקלים. ואם לא די בכך, ניתן לגזור על העבריין קנס נוסף של 23,200 שקלים על כל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שנשלחת אליו התרעה.
בנוסף, העונש על עבירה על חוק רישוי העסקים הוא 18 חודשי מאסר או קנס של 49,800 שקלים. כמו כן, העונש המרבי על עיסוק ברעלים ללא היתר לכך הוא שלוש שנות מאסר או 404 אלף שקלים קנס.
בתגובה אומר מנכ"ל עוף עוז, עוזי מחלב: "את כל טענותיי אטען בפני מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, ואני מאמין שיהיה בסדר. אנחנו עושים כל מה שדרוש. המפעל יעזוב את חדרה בעוד כשמונה חודשים לשגב שלום, שם נבנה בימים אלו המתחם החדש והגדול של המשחטה.
"בחדרה יפעלו רק משרדי ההנהלה. בינתיים אין לנו היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה כבר מספר שבועות, והמשמעות היא שאנחנו לא יכולים לקבל אמוניה למערכות הקירור".
עוד אומר מחלב כי במתחם החדש של המשחטה מכלי האמוניה יהיו ממוגנים כחוק. "דרישות המיגון למכלים הן חדשות, והן נכתבו לפני שנתיים", הוא מסביר.
"עד אז המבנה שלנו נחשב לתקין. תכנון מבנה המיגון של מכלי האמוניה ובנייתו על פי התקן החדש זה תהליך שנמשך כשנה, כך שבלתי אפשרי להתחיל עם זה כעת כי אנחנו עוברים. כשנעזוב את המקום בעוד מספר חודשים לא תישאר כאן אף טיפת אמוניה".
לגבי הטענות על התמלחות ועל החשד לזיהום מקורות מים אומר מחלב: "ברשותי ממצאים ודגימות שעורך המפעל בהתאם להנחיות המשרד הגנת הסביבה, לפיהן אין תמלחות בשפכים המוזרמים לביוב.
"גם המלחים שלנו מאופסנים במחסן סגור, בשקים סגורים, וכלל לא קרובים למערכת הביוב, כך שאין סיכוי שהם בכלל זורמים לשם. מאז הבדיקה של המשרד להגנת הסביבה בחודש שעבר פינינו את כל השקים של המלחים מהמתחם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם