נייר עמדה: איך ניפטר מערימות הפליירים בתיבות הדואר?
מצד אחד, הפליירים בתיבות הדואר הם מטרד בלתי נסבל. מצד שני הם מספקים פרנסה להמון אנשים. הצעת פשרה: חלקו אותם ברחוב. אולי מישהו ישתכנע לעשות פדיקור אצל ליזי
זו, פחות או יותר, הייתה הדינמיקה שהתרחשה במהלך השיחה שלי עם דורון עציץ. עציץ הוא הבעלים של חברה בשם "עלונים", שהייעוד שלה בחיים הוא למלא את תיבות הדואר שלכם בכמה שיותר פליירים (או עלונים או קומוניקטים או איזה שם שתרצו לתת למאסה השערורייתית של ניירות מיותרים שנדחסים לתיבה האומללה), בתקווה שתשתכנעו לשכור את שירותיו של משה המדביר (הירוק, בטח שירוק), לפקוד את בוטיק הנעליים החדש שנפתח בשכונה או להזמין טייק אווי מפיצה קרלוס. נכון גם אתם מתים עכשיו על דורון עציץ?
כך תעשיית הפליירים נראית מצד אחד, הצד שלי: כמו אסון סביבתי (מישהו פעם יגע וחישב כמה עצים צריך לכרות כדי לחלק פליירים בתל אביב במשך שנה אחת. זה יצא מספר עם המון אפסים), ובעיקר כמו מטרד בלתי נסבל. מילא שאי אפשר לפתוח את התיבה בלי שמפולת של פרסומות ירודות צונחת על הרצפה בשאון, אבל מתי בפעם האחרונה נכנסתם לבניין תל-אביבי ממוצע בלי
אבל דורון עציץ בכלל לא מתבייש בעיסוק שלו. להפך. הוא גאה בכך שהחברה שלו מגיעה לתפוצת-על של משהו כמו מאה מיליון פליירים בשנה. כשאני שומע את המספר הזה אני חושב "אימא'לה!" כשהוא חושב עליו הוא רואה פרנסה.
וזה הצד השני. כשבתכנית רדיו אמרתי לעציץ - שנשמע בחור מאוד נחמד, אגב - מה אני חושב על העבודה שלו, הוא אמר שהכל נכון, רק שזו פרנסה. פרנסה של המון אנשים. של חיילים משוחררים, מבוגרים שלא מוצאים וכבר לא ימצאו עבודות אחרות, סטודנטים וחד-הוריות. וזה לא נגמר באנשים שמחלקים את הפליירים, הוא אמר. מה על העסקים הקטנים, השכונתיים, שזו הדרך היחידה שלהם לספר על עצמם, לפרסם, להגיע אל הלקוחות? אלה שאין להם מספיק כסף כדי לקנות ברייק פרסומות בערוץ 2 או להרים קמפיין במוספי סוף השבוע? הרי דווקא מי שנשמה ירוקה וחברתית באפו, צריך להיות הראשון שתומך בהם. מה, לא?
הוויכוח בין עציץ לביני התרחש על רקע החוק המתעצב והולך בעניין דואר הזבל. חוק ספאם כבר יש, הגיע הזמן שיהיה חוק גם נגד דואר זבל לא וירטואלי. הצעת החוק המקורית של אופיר פינס דיברה על קנס של 5,000 שקל למי שיכפה את הניירת שלו על בעליה של תיבת דואר שאינו מעוניין בכך, ואני חשבתי שזו הצעה מצוינת, גם אם הייתי שמח להוסיף לסכום עוד אפס או שניים. כצפוי, בדרך לקו הגמר, במקום להפוך לקשוחה יותר ההצעה של פינס עברה סדרה אכזרית של קיצוצי כנפיים, עד שלא נשאר ממנה הרבה.
עציץ והחברים שלו מחברות החלוקה כנראה עשו עבודת שכנוע טובה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה. הדיבורים שלהם על פרנסה כנראה חדרו ללבבות, והגרסה הסופית תהיה חלבית כמו גביע דני, ותאפשר למחלקים להתעלל בתיבות הדואר שלנו ככל העולה על רוחם - למעט הצמדת מדבקות. למה לא מדבקות? כי זו כבר השחתת רכוש. ורכוש, כידוע, הוא קדוש. הרבה יותר קדוש מהזכות שלנו ליהנות מכניסה נקייה לבניין או של העצים ביערות הגשם להישאר במצב אנכי.
עציץ חושב שזו פשרה מצוינת, אבל אני כבר הבנתי שמה שטוב לעציץ די רע לי. זה לא שהדיבורים שלו על פרנסה לא נגעו ללבי. למעשה, אי-שם בפרה-היסטוריה, כשהייתי חייל משוחרר, עבדתי כמה ימים בחלוקת פליירים ברחובות תל אביב, עם התמחות בגזרת אוף ויצמן.
אני גם באמת מאחל לליזי הפדיקוריסטית ולחבר'ה מהסושי בר החדש הצלחה בחיים ושגשוג בעסקים, אף שאני נשבע שמעולם לא רכשתי מוצר או הלכתי לחנות בעקבות מפגש עם פלייר שהוטמן בתיבת הדואר שלי. הפרסומות הללו עושות אצלי מסלול ישיר ומהיר מהתיבה לפח, ואני לא מכיר מישהו שאצלו המצב שונה.
ממש לא מתחשק לי להיות אחראי על אבדן מקום העבודה של כל כך הרבה אנשים, כמו שעציץ מאיים שיקרה, אבל אני לא בטוח שזכותם לעבוד דווקא בעבודה הזו גוברת על זכותו של כלל הציבור שיעזבו את תיבת הדואר שלו במנוחה. הרי בטיעון הזה - אל תפגעו בעובדים - מנפנפים בציניות גם התאגידים והמפעלים המזהמים ברגעיהם הקשים.
הם מרשים לעצמם לצפצף על התקנים ולהרעיל את הסביבה והשכנים, אבל כשמאיימים עליהם בסגירה, הם שולפים את השפן המנצח - מאות המשפחות שמוציאות את לחמן מהמפעל. אז מה קודם למה?
גם בלי השליחים של עציץ אנחנו מותקפים מסביב לשעון בפרסומות ובניסיונות למכור לנו דברים שאנחנו לא צריכים. אלא שברוב המקרים, בכל זאת, השליטה נמצאת בידינו: את העיתון אנחנו מכניסים הביתה מבחירה ויש לנו האפשרות לדפדף, בטלוויזיה בחרנו לצפות מרצוננו החופשי ותמיד אפשר לנצל את הפסקת הפרסומות לזפזופ או לביקור בשירותים.
ברחוב החושים שלנו מאותגרים בלי הרף על ידי מודעות אגרסיביות, אז לפחות בבית מגיע לנו שקט. ותיבת הדואר היא חלק מהבית. מאמינים בדיוור ישיר? רוצים לחלק פליירים? אתם יכולים לעמוד ברחוב ולהציע אותם לעוברים ושבים. לא מן הנמנע שזה גם יותר אפקטיבי: מי שמושיט יד לעבר הפלייר מרצונו החופשי, יש סיכוי סביר שהוא אפילו יטרח להציץ בו.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם