קול מן העבר: הזמרת שלווה ברטי לא התגעגעה אליכם
לפני שנתיים עזבה שלווה ברטי את הארץ ופתחה בקריירה בארצות הברית. אך גם האהבה שקיבלה שם לא ריככה את הכעס על התעלמות הציבור הישראלי ממנה בעשור האחרון. בראיון מביתה בנתניה היא סוגרת חשבון: "הישראלים צריכים ללמוד איך להתנהג"
אבל בעשור האחרון ברטי כמעט שנמחקה מהתודעה הציבורית. שיריה בקושי זכו להשמעה, הופעותיה בטלוויזיה הפכו לנדירות ואת מספר האזכורים של שמה בעיתונות אפשר היה לספור על כף יד אחת.
שלווה ברטי. ''רק על שיר אחד בעברית לא ויתרתי: 'ירושלים של זהב'''
צילום: נאור רהב
לפני שבועיים היא שבה לביתה בשכונת רמת פולג, בתום שנתיים של שהות בפלורידה שבארצות הברית. ברטי הופיעה מול הקהילה היהודית, בכנסיות של אפרו-אמריקאים ואפילו מול קהל היספאני. רק מול הקהל הישראלי – ובפלורידה יש המון ישראלים – היא נמנעה מלהופיע.
"האמת, אני שמחה שלא הופעתי מולם", היא אומרת בראיון ראשון אחרי השיבה הביתה. "אהבתי להופיע מול הקהל היהודי, אבל הישראלים זה דבר אחר לגמרי. הם רק גורמים
לנזק".
ברטי, כפי שאפשר להבין, לא התגעגעה לארץ. היא לא התגעגעה לקהל הישראלי שמחק אותה, היא לא התגעגעה לתעשיית המוסיקה, ובטח שלא התגעגעה לסגנון התרבות הגס של הישראלים, כדבריה. עוד היא מספרת כי אם לא ילדיה המתבגרים ובעלה שנותר בישראל, הייתה מוכנה להישאר בארצות הברית עד יומה האחרון.
"אין לי ספק שגם אחרי החזרה ארצה אמשיך להופיע באמריקה", היא מבהירה. "אני לא אוותר על מה שבניתי שם".
תהילה, הטרדות ואנונימיות
מקהלת צה"ל, שהוקמה בראשית שנות ה-80 על חורבותיהן של הלהקות הצבאיות שנסגרו בפקודת הרמטכ"ל דאז רפאל איתן, הוציאה לעולם כמה מהאומנים המובילים כיום את תעשיית המוסיקה בישראל. מלבד ריטה, רמי קליינשטיין, משה דץ ואחרים, הייתה אז גם שלווה ברטי על המפה.
ברטי. "מול ישראלים לא הופעתי, לא היה לי איתם קשר" צילום: נאור רהב
זמן קצר לאחר שסיימה את שירותה הצבאי מצאה את עצמה ברטי מוחתמת בסוכנות אצל יאיר אלוני, אחיו של בצלאל אלוני, אמרגנה המיתולוגי של עופרה חזה. בתוך זמן קצר דרך כוכבה והיא זכתה לתהילה.
ברטי הופיעה כמעט מעל כל במה, ובין היתר השתתפה בתחרות קדם האירוויזיון עם השיר "תפילה". העיתונות באותן שנים היללה את הזמרת, שהזכירה את עופרה חזה. "שלווה היא משהו אחר", התעקשו אז אחדים ממבקרי המוסיקה.
אפילו מחלת הסרטן בה לקתה במחצית שנות ה-80 – מחלה ממנה הבריאה בתום מאבק קשה – לא הצליחה לעצור את המירוץ של ברטי לפסגה. אבל איכשהו סיפור ההצלחה שלה התמסמס. ברטי, כיום בת 49, לא הצליחה להפוך למותג מנצח כמו ריטה, רמי קליינשטיין או הדצים. בשנות ה-90 היא המשיכה להופיע, אבל הקסם שלה שהפנט רבים בתחילת דרכה, הלך והתפוגג.
עלייתו של ערוץ 2 לאוויר בתחילת שנות ה-90 הותירה את ברטי מחוץ למשחק. בעיניי מנהלי תוכניות הבידור היא נחשבה אולד פאשן, כזאת שאיבדה מהרלוונטיות. ברטי עוד הופיעה פה ושם וזכתה לאזכורים בודדים, אך לא היה צריך את שופטי "כוכב נולד" כדי להבין שמדובר בתחילת השקיעה של הקריירה שלה.
מצמרת מצעד הפזמונים היא נדחקה אל השוליים ומצאה את עצמה מסתפקת בתוכניות נטולות רייטינג כמו "ריח מנטה" או בתוכניות נידחות בתחנות הרדיו האיזוריות. בשנתיים האחרונות היא נעלמה לחלוטין. וגם לא היה טעם לחפש אותה. ברטי ארזה מזוודה והחליטה לנסות את מזלה מעבר לים.
"במשך שנתיים גרתי בשכונת הוליווד בפלורידה. לא הוליווד באל.איי עם כל המפורסמים", היא מספרת על מסעה בעקבות האושר. "הופעתי, חתמתי על חוזה עם סוכנות אמרגנות בשם 'ביג ביט'. זה המשרד הכי גדול בפלורידה. הופעתי מול הקהל האמריקאי, מול היהודים, מול ההיספאנים ובכנסיות של שחורים. אבל מול ישראלים לא הופעתי. לא היה לי איתם קשר, גם כשהם ידעו שאני שם".
על יחסיה של ברטי עם הקהילה הישראלית במיאמי נרחיב בהמשך. אבל קודם לכן נחזור לימי טרום הנסיעה לארצות-הברית, אז הסתפקה ברטי בפינה קטנה בתוכנית ריח מנטה של ירון אילן.
"אלה היו חמש דקות בהן סיפרתי על יוצר ושרתי שירים שלו", היא נזכרת. "נהניתי מאוד. החשיפה בטלוויזיה היא אדירה. אתה יכולה לחרוש את כל הארץ ולא תגיע לחשיפה כמו בטלוויזיה. זה מאוד החמיא לי".
אז בזה הסתכמה כל התהילה שלך, בחמש דקות בתוכנית נידחת?
"לא היה לי משהו אחר. אם היה, תאמין לי שהייתי לוקחת בשתי ידיים".
ברטי בצעירותה. "הייתה לי חשיפה אדירה. לא הייתי מוכנה לזה" צילום העתק: נאור רהב
נראה כאילו נמחקת לחלוטין בעשור האחרון.
"אני מקווה שלא. אני כל הזמן עובדת. אולי נעלמתי מבחינת התודעה הציבורית, אבל הייתה לי תוכנית ברדיו 91 FM. וחוץ מזה, אני מקבלת תמלוגים מהשירים שלי שמשודרים ברדיו. אני יכולה לומר שב-2009 קיבלתי תמלוגים יפים, תודה לאל".
את מתגעגעת לימים ההם של שנות ה-80?
"הייתה לי אז חשיפה אדירה. לא הייתי מוכנה לזה. פחדתי מאוד מהחשיפה הזאת. לא רציתי להגיע לגבהים האלה, להיות למעלה, בגובה הזה. מדי פעם זה קשה. קשה לחיות את חיי היומיום".
סבלת מהטרדות באותם ימים?
"בהחלט היו מטרידים. אלוהים ישמור. הייתה מישהי לסבית שהטרידה אותי עד שעירבתי את המשטרה. עכשיו אני רוצה קצת שקט".
אבל ההטרדות וההמולה התקשורתית הן חלק מהעניין אצל אמנים.
"נכון, אבל מה שאהבתי כשהייתי בפלורידה זה שהייתי אנונימית. אהבתי להופיע ואהבתי את הקשר עם הקהל, אבל לא אהבתי, ואני עדיין לא אוהבת, את הפרסום".
כנסיות, היספאנים ויהודים
בפלורידה מצאה ברטי את שלוות הנפש שהיא כה חיפשה. בדיעבד התברר כי דרכה לקריירה בארצות הברית נסללה כבר לפני 20 שנה. "מדי שנה, בעשרים השנים האחרונות, אני נוסעת לארצות-הברית עם הלהקה של הכוריאוגרף גברי לוי", היא מספרת.
משה דץ. מדליה כאב השנה ובעל השנה בייגל
"יש לו להקה בשם 'שלום', ואני מופיעה יחד איתה כזמרת. עוד כשהשתחררתי, לוי חטף אותי. לפני חמש שנים ראה אותי יהודי עשיר בשם אמיל לוי, שהוא גם חזן בבית כנסת, והוא פשוט נדלק עליי. הוא ראה אותי והציע לי לבוא אליו להופעות. הוא סידר לי חוזה עם משרד 'ביג ביט'".
ואיפה הופעת?
"איפה לא. לפני חודשיים הופעתי בתחרות אגרוף בינקי סטאדיום. מי שהתמודד שם היה המתאגרף היהודי יורי פורמן. שרתי את התקווה".
הופעה בלתי נשכחת של ברטי הייתה בטקס החנוכה המחודשת של מלון פלאזה, אשר בבעלות איש העסקים יצחק תשובה. "הופעתי שם עם התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק ועם פול אנקה. זה היה הישג".
למרות שחרשה את ארצות הברית והופיעה מול קהלים רבים, הישראלים בפלורידה לא נכללו בתוכנית האמנותית שלה. "היו כמה ישראלים שדווקא התעניינו. אפילו כתבו עליי כתבה בעיתון של הישראלים שמתפרסם במיאמי", היא מתארת בשטף.
"הבעיה היא שלא היה לי זמן, ולכן עבדתי רק עם הקהל האמריקאי. הופעתי הרבה גם מול קהל אפרו-אמריקאי ומול היספאנים. בכנסיות של השחורים שרתי שירים מתוך התנ"ך, שרתי את אווה מאריה ושירים של הרב קרליבך. הופעתי בעיקר באנגלית. רק על שיר אחד בעברית לא ויתרתי, 'ירושלים של זהב'. לכולם סיפרתי שהמקורות שלי מתימן".
חוסר זמן הוא סתם תירוץ. נראה לי שלא ממש רצית להופיע מול הישראלים.
"אני אגיד לך: הייתה לי הופעה אחת מול קהל ישראלי, והיא הייתה מפוצצת. אבל לא הרגשתי שאני שם בשביל הישראלים, אלא רק בשביל היהודים האמריקאים. בסך הכל, הייתה מעט התעניינות של הישראלים בהופעה שלי.
"גם לא היה זמן ולא הרגשתי את התשוקה להופיע מולם. רציתי להופיע רק מול הקהל היהודי. צריך להבין שהישראלים והיהודים בפלורידה הם שני עולמות שונים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"היהודים הרבה יותר נחמדים מהישראלים. יש להם ריספקט לבני אדם. עבורם אתה קודם כל בן אדם".
והישראלים חיות?
(צוחקת) "את זה אתה אמרת. הם לא חיות, אבל הם צריכים ללמוד איך להתנהג. בסופו של דבר, שמחתי שלא הופעתי מול הישראלים. הם צריכים ללמוד איך להתנהג – ומהר, כי אנחנו בתחתית בכל נושא ההסברה בגללם".
עושה רושם שאת כועסת על ישראל.
"תראה, אני שומעת בכל מקום בארצות-הברית סיפורי זוועה על ישראלים. הישראלים במיאמי גורמים ליהודים לא לאהוב את ישראל. אין שם טוב לישראלים. וזה עצוב, כי אני מציגה את עצמי בכל מקום כישראלית גאה.
"לדעתי, קרה לישראל משהו נורא מבחינת ההסברה בקרב היהודים. היהודים פחות רוצים לשמוע על ישראל. הם כבר לא רוצים שאני אופיע מולם עם שירים בעברית. עד לפני חמש שנים הקהל היהודי מאוד רצה לשמוע שירים בעברית, אבל זה נגמר".
משה פרץ, מירי מסיקה ומשה דץ
למרות המרחק מהארץ, ברטי לא לגמרי התנתקה מהמוזיקה הישראלית. פה ושם היא עוד שמרה על קשר עם החברים מהעבר, התעדכנה על הנעשה במולדת, ומדי פעם שמעה שירים מוכרים מהבית. ולא, היא לא ממש אוהבת את מה שהיא שומעת.
ברטי. "באמריקה, אם אתה לא זמר אתה לא עולה על הבמה" צילום: נאור רהב
"באמריקה אם אתה לא זמר טוב, לא תצליח. פה בישראל יש הרבה חארטות", היא אומרת בטון מריר. "באמריקה אם אתה לא זמר, אתה לא עולה על הבמה. בארץ יש הרבה חארטות, זמרים שלא יודעים לשיר, ואתה רואה אותם על הבמה".
את עוד עוקבת אחרי מה שקורה בתעשייה? את רואה כוכב נולד?
"מה אגיד לך? מי שעושה שם חיים זה השופטים שזוכים לעדנה. הם משחקים אותה בגדול. אגב, הזמינו אותי לתוכנית אמריקן איידול (הגרסה האמריקאית לכוכב נולד)".
ויש אמנים ישראלים שאת אוהבת?
"אני אוהבת את הזמר הזה, פרץ. הילדים קנו לי את הדיסק שלו".
איזה פרץ בדיוק? יש כיום לא מעט.
"מה אתה אומר... כמה יש? בכל אופן, אני אוהבת את משה פרץ".
וזמרים נוספים, קרן פלס, מירי מסיקה?
"אני מאוד אוהבת את מירי מסיקה. אפילו אירחתי אותה בתוכנית הרדיו שלי ופרגנתי לה. גם קרן פלס טובה".
יש אנשים שנפגעת מהם בארץ?
"וואו, מפה ועד הודעה חדשה. אבל הכל נסלח. הרבה פעמים ניסו לקטלג אותי כמזרחית. זה פגע בי. אבל אני זמרת ישראלית. נקודה. זה שאני תימנייה לא אומר כלום".
מה דעתך על כל המהפך במוסיקה המזרחית? משה פרץ כובש את היכל התרבות בתל-אביב, אייל גולן משתלט על קיסריה. זה לא היה בעבר.
"זה מצוין. אבל אני שומעת את הזמרים, וזה לא מוסיקה מזרחית. הם שרים בעברית. הם זמרים ישראלים. זה שאתה לוקח דרבוקה או כינור, זה לא הופך את זה למזרחית. כולם אומרים שמשה פרץ הוא זמר מזרחי, אבל הוא שר בעברית. הוא זמר ישראלי".
בתקופה שהיית בארצות-הברית היה לך קשר עם אמנים ישראלים?
"הייתי בקשר עם חברים מהלהקה הצבאית. עם משה דץ, חני דינור ודלית כהנא".
דיברת עם דץ על הגירושים שלו?
"בוודאי. הוא היה אצלי עם הילדים מיד אחרי הגירושים. נפגשנו בניו יורק. זה היה תהליך שכאב לו. הוא עבר מספיק. ראיתי הכל בעיניים שלו. אני הייתי נותנת לו מדליה כאב השנה וכבעל השנה. הוא אבא מדהים".
מה דעתך על כל חרושת השמועות שהיו סביבו?
"תמיד היו עליו שמועות. הוא תמיד סבל מריכולים רעים".
ג'חנון, עסקים וגירושים
את הימים האחרונים מאז שבה לכור מחצבתה היא מנצלת, בין היתר, למפגשים עם חברים שלא ראתה זמן רב. אם זה היה תלוי בה, ברטי אומרת שהייתה נשארת מעבר לים. "הילדים שלי התגעגעו לארץ. הם התגעגעו לג'חנון של סבתא שלהם ורצו לחזור לחברים שלהם. היו להם באמריקה חברים, אבל הם רצו לחזור לחברים שגדלו איתם בארץ".
משה פרץ . "הילדים קנו לי את הדיסק" אמיר מאירי
ומה איתך, התגעגעת?
"רק לאמא שלי. באופן אישי, יכולתי בקלות לחיות במקום אחר. יכולתי להישאר בארצות הברית עד המוות".
לא התגעגעת לישראלים?
"ממש לא. אל תכעס על זה, אבל לישראלים יש הרבה מה ללמוד מבחינת נימוסים, דיבור, תרבות נהיגה".
אילו יכולת, היית נשארת באמריקה?
"מבחינה מקצועית בוודאי. ארצות הברית זו מדינה שלא נגמרת. אם אתה טוב, הם פותחים לך את כל הדלתות. חוץ מזה, בעלי (איש העסקים, אלון אלרואי, ז"ג) נשאר בארץ. הוא היה כל הזמן על הקו בין ישראל לארצות-הברית".
למה הוא לא עבר איתכם לארצות הברית?
"כי יש לו עסקים בארץ. יש לנו רשת של עיתונים מקומיים. יש לנו גם בתי יתומים לחרדים בבני ציון ובנתניה. הוא היה צריך לדאוג לכל זה".
זה נשמע קשה להיות ללא הבעל במשך כל כך הרבה זמן.
"זה היה הכי קשה. אני הכי אוהבת לישון איתו. אחרי 23 שנות נישואים, אני מאוהבת בו בכל פעם מחדש. זה ניסיון מאוד קשה. אבל לפחות זה שימר את האש. כי כולם מסביבי מתגרשים".
עכשיו חזרת לכאן לתמיד?
"לא, אני אהיה על הקו. יש לי חוזה שמחכה לי. אני לא אוותר על מה שבניתי שם בדם יזע ודמעות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם