אריאל הורוביץ משיק אלבום חדש ומגיע לצפון

משירים על המטפלת של אביו, דרך רקוויאם לברנר ועד לשיר שהפך להמנון של מבצע "עופרת יצוקה". אריאל הורוביץ כבר בן 40, מוציא אלבום חמישי ומגיע לאיזור הצפון

חן לב | 22/7/2010 7:08 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאז פרץ לחיינו בסוף שנות התשעים עם "יאללה ביי" (וקצת אחרי זה פעם נוספת עם "רנה"), מיצב עצמו אריאל הורוביץ כאחד היוצרים הישראליים המקוריים ביותר, וגם ככזה שתמיד היה שם כדי לגעת בעצבים החשופים. שלנו ושלו.
פזמון חוזר אריאל הורוביץ תמיד תאמין
פזמון חוזר אריאל הורוביץ תמיד תאמין ריינבו


בעבר הוא עשה זאת עם שירים כמו "סיגל נחמיאס" (על קצינת המילואים שלו), "כל מי שאת" (על אמו המנוחה, נעמי שמר), "קטיף הפלפל" (על התנפצות דימוי הצבר), וגם כאלה שכתב לאחרים כמו "האהבה מתה" (לאשתו, תמר גלעדי) ו"קוקוס" (לחווה אלברשטיין).

עתה, קצת אחרי גיל ארבעים, מוציא הורוביץ את "אלבום 5", החמישי במניין אלבומיו, ומעצים את העניין הזה, כשלצד שירים נפלאים כמו "אהבתך", "מההתחלה" ו"בשעות האלה" ושניים לא פחות טובים מתוך פרויקט משותף עם עמותת "אנוש" ("לנצח 17" ו"מטפסת"), אפשר למצוא את "אמיליה" (שנכתב על העובדת הזרה שטיפלה באביו המנוח, המשורר מרדכי הורוביץ), "אמריקה" ("היא אם ריקה"), "לגמור כמו ברנר" ומעל כולם את "רקפות בין הסלעות", שבוצע לראשונה במקלט בבאר שבע (שעתיים לאחר כתיבתו) בליווי יא יא כהן אהרונוב, והפך להמנון האזרחי של מבצע עופרת יצוקה. השיר הוקדש לזכרו של סרן עומר רבינוביץ, שנפל במהלך המבצע ועל מצבתו צוטט השיר.

אגב, זו לא הפעם הראשונה שהורוביץ מוצא עצמו בעל כורחו באמצע עניינים שקשורים למלחמה- בקיץ 2006 הוא נאלץ לבטל את הופעתו בחיפה, מאחר והסתנכרנה למרבה הצער עם הטיל הראשון שנפל בעיר. "יש המון אנשים שחיכו ליציאת השיר הזה, ולכן חשוב לציין שהוא נכלל באלבום החדש", מספר הורוביץ על "רקפות בין הסלעים". "יצרתי אותו כמתנה לאנשים שבעורף ובחזית, ובזמנו לא רציתי להתראיין בעקבות ההכרה לה הוא זכה, מכיוון שלא היה נראה לי מתאים לקדם שיר בזמן מלחמה".

דומה שהאלבום החדש שלך עוסק יותר מקודמיו בישראליות על כל גווניה.
"זה לא היה הקונספט הברור של האלבום החדש, למרות שחצי משיריו סביב נושאים חברתיים במדינה, אלא משהו שנבנה מעצמו. אישית, אני מאוד אוהב את ההתעסקות הזאת, בגלל האותנטיות של הדברים".

מה לגבי "לגמור כמו ברנר", שסופו דרמטי כשל ברנר עצמו?
"כל מה שרציתי לומר בשיר הזה, הוא שזה שיש לנו מקום משלנו הוא חידוש בהיסטוריה, ולמרות שזה נראה מובן מאליו כי נולדנו לתוך זה- צריך לשמור עליו. השיר בנוי מדוגמאות הלקוחות מתקופות אחרות, בהם אנשים נתקלו בסכנת חיים. כשחיפשתי משהו שקשור לתל אביב, במיוחד לנוכח חגיגות המאה לעיר, הסיפור עם ברנר מייד קפץ לראש שלי, מכיוון שהאיש מצא את מותו ממש בתקופת הבנייה הגדולה של תל אביב, וממש איפה שהיא נולדה".

אם כבר מקום משלנו- עד כמה פגעה בך העובדה שאלביס קוסטלו, אולי הזמר שאתה הכי מחובר אליו, ביטל את הופעתו בארץ?
"זאת לא הייתה פגיעה כל כך קשה, מעבר לכך שהיו לי כרטיסים להופעה. מה שכן יש בביטול הזה המון צביעות, כיוון שהייתה כאן כניעה ללחץ של כל מיני ארגונים, ולאו דווקא ביטול מטעמי מצפון. בכל מקרה, זה לא שינה את דעתי בקשר לשירים שלו, ולדעתי הם עדיין מאוד יפים".

כתבת באלבום החדש על "אמריקה". עד כמה לדעתך היא השפיעה עלינו לרעה מבחינה מוזיקלית?
"למרות שעליי זה פחות משפיע, כאחד שמרגיש עצמו מהדור שהיה עושה מוזיקה כשהיא הייתה יותר קשורה לאמנות, ופחות לתדמית של היוצר, אני יכול להגיד לך שהיום היוצרות התהפכו. מה שיפה באמריקה הוא, שמדובר במקום גדול עם

נישות שונות, ולכל ז'אנר מוזיקלי יש שם קהל. ישנה בעיה לייבא השיטה הזאת למקום קטן כמו ישראל. ועדיין, לדעתי, כשזה קשור למוזיקה הכל תלוי בקהל עצמו, והוא זה שצריך ליצור או לחפש את האלטרנטיבה הרצויה לו". 

"אלבום 5", אריאל הורוביץ, "לב גרופ מדיה"/"התו השמיני", 2010.

אריאל הורוביץ בהופעה: 25/7, ליל האהבה- מערת המבואה, בית גוברין, 20:00, במסגרת פסטיבל תנ"ך ואהבה. 3/8, הפטריה, קיבוץ דן, 22:00, אורח: רפי פרסקי. 

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/north/ -->