ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

אדון שוקו: אלון גמליאל מתזז בין מכונת השוקו לאימון הנוער

עשר שנים היה אלון גמליאל מנותק מכדוריד. הוא הכין שוקו בתנובה והתמקד בגידול הבנות התאומות שלו. השנה חזר לאמן את קבוצת הנערים של מכבי רחובות וזכה בדאבל

אהלן, אלון, מה שלומך?
"שלומי טוב".

אפשר לקיים את הריאיון עכשיו, זה נוח לך?
"רק רגע, אני אעשה הפסקה קצרה כי אני עובד עכשיו".

עכשיו מוצאי שבת. במוצאי שבת אתה עובד?
"כן, את רוצה לשתות שוקו בבוקר?".

בטח.
"אנחנו עובדים כדי שיהיה לך בבוקר שוקו".

מאמן הכדוריד אלון גמליאל, שזכה בחודש שעבר בדאבל עם קבוצת הנערים של מכבי רחובות, עובד בתנובה. "אני מפעיל מכונה של שוקו וחלב", מספר גמליאל. "עכשיו אני כולי לבן עם כובע לבן, חלוק לבן, כפפות, סטרילי לחלוטין. אי אפשר לראות שום קשר ביני לבין ספורט. אני עובד מעשר בלילה עד עשר בבוקר. בבוקר אני מפעיל את המכונה ובערב אני מאמן".

לפני עשר שנים, עם רזומה מרשים, עזב גמליאל את תחום הכדוריד כדי לעזור לאשתו בגידול בנותיהם התאומות. היום הן כבר בנות 12.5. "הכדוריד שאב ממני הרבה, ברגע שאתה לוקח משהו כזה, אתה נותן את הכל מעצמך. זה המון מחשבה והרבה מאוד זמן", הוא מסביר.

ככה הגעת לתנובה?
"לפני 11 שנים חיפשתי עבודה. בשביל לפרנס משפחה צריך לעבוד, ודרך חבר הגעתי לתנובה ולמדתי את המקצוע. בגלל שהעבודה היא במשמרות, לא יכולתי לאמן. היה לי קשה לשלב בין העבודה לאימונים, המשמרות הן גם בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. מאז שחזרתי לאמן בשנה האחרונה, המנהל שלי עוזר לי ומאפשר לי לעבוד בבוקר. במידת הצורך אני עובד גם בלילה, כך שאני יכול להתפנות לאמן".

הרזומה של גמליאל עשיר למדי. כשחקן הפועל רחובות זכה עמה באליפויות וגביעים. "גם נפצעתי קשה בהפועל רחובות", הוא מספר, "התנגשתי עם שוער וקרעתי את הרצועה הצולבת בברך. היה לי שבר והושבתי לשנה. ישבתי בבית ואחרי כן שיחקתי עוד ארבע שנים ופרשתי. שיחקתי גם בנבחרת ישראל, השתתפתי בשתי אליפויות עולם, באיטליה שם עלינו

לדרג ב' ובנורבגיה ירדנו לדרג ג'. אחרי הצבא התחלתי לאמן עד שהתחלתי לעבוד בתנובה".

גמליאל אימן במחלקת הנוער של הפועל רחובות, זכה בדאבל עם קבוצת הנשים של ראשון לציון לפני כ-14 שנים. הוא עמד על הקווים בקבוצת הבוגרים של א.כ. נס ציונה ששיחקה בליגת העל, והצליח להשאיר אותה בליגה בסוף עונה מותחת. עם קבוצת הנערים של רחובות הוא זכה באליפות.

כל זה היה כאמור לפני יותר מעשור. כעת, אחרי בקשות רבות של מי שאחראי על הכדוריד ברחובות ומאמן את קבוצת הבוגרים, אמיתי דיין,  אלון גמליאל חזר למגרשים ורשם הישג מכובד ביותר. בעונתו הראשונה הוא זכה בדאבל, כשבדרך הדיח את אס"א ת"א, הדאבליסטית בשלוש השנים האחרונות. בדרך לזכייה באליפות מכבי רחובות הביסה את אס"א ת"א 21-31.

זו חזרה מרשימה ביותר. סיימת את השנה הראשונה עם זכייה בדאבל.
"זה יפה ונחמד זכייה באליפות ובגביע המדינה, אבל, המטרה היא שהנערים יהיו העתיד של מכבי רחובות. הזיכרון מהזכייה בדאבל יישאר אצלם לכל החיים, אבל המטרה היא שהם יוכשרו להיות שחקנים בבוגרים. יש שם כמה שחקנים מוכשרים שכן יכולים להגיע לרמות הגבוהות, וצריכים להמשיך לעבוד קשה".

מה בעיקר תזכור מהעונה הזו?
"אני זוכר שקיבלתי ילדים מפונקים, ובסוף העונה הם נהפכו להיות גברים. התחלתי לאמן את הנערים, עבדתי איתם בהתחלה הרבה על היסודות. האליפות והגביע לא היו המטרה ובכלל זה לא עלה על הפרק. המטרה העיקרית שלנו הייתה שהילדים יקבלו כדוריד נטו ומפה התחלנו. היה צריך לכוון אותם ולאט לאט עלינו במדרגות. בהמשך העונה היינו בשלב שאפשר היה להגיע עם הנערים גם להישגים, וכמובן שזה הפך למטרה שבסופה קצרנו את הפירות. החבר'ה עבדו מאוד קשה, היו הרבה קיטורים ובכיות, אבל אין מה לעשות. כדי להגיע להישגים צריך הרבה משמעת ולעבוד קשה".

איפה אתה בעונה הבאה?
"אני ממשיך לאמן במכבי רחובות, וככל הנראה אהיה עם הנערים שעולים לשחק בקבוצת הנוער. ליגת הנוער זאת ליגה ורמה אחרת לגמרי. היא מאוד פיזית, מהירה, הבנת המשחק עמוקה יותר. בליגת הנוער משחקות כיתות י"א-י"ב וגם חיילים, ואנו נהיה הקבוצה הצעירה ביותר".

חזרת לאמן אחרי עשר שנים. איך זה קרה?
"אמיתי דיין, אחראי מחלקת הנוער ומאמן הקבוצה הבוגרת, שהוא חבר טוב שלי, לחץ עליי וביקש ממני לחזור. הוא אמר שיש קבוצה נחמדה שהוא רוצה שאבוא ואאמן אותה. הוא מאוד התחשב בי ושאל מהן השעות שבהן אני כן יכול לאמן, היות ואני עובד בתנובה".
 

מה היו עשר השנים בלי כדוריד עבורך?
"דגדג לי לחזור, אבל אם אני לא בתוך זה, אני מתנתק. אלו היו שנים שהקדשתי למשפחה, לגדל תאומות זה לא כל כך קל. בעשר השנים שלא אימנתי, לא הלכתי למשחקים ולא ראיתי כדוריד. ברגע שהתנתקתי - התנתקתי לגמרי".

ממש ניתוק מוחלט?
"רק מידי פעם הייתי רואה משחקים של שחקנים שעברו תחתיי, כמו גל אברהם ושחר הבר שמשחקים במכבי ראשל"צ, איל שור בהפועל ראשל"צ ואחיו אמיר שור שחקנה של אס"א ת"א".

התייעצת עם הבוס בתנובה לפני שחזרת?
"אמרתי לו שבלי אישור שלו, לא הייתי עושה את הצעד הזה. חוץ מזה, אמיתי דיין ישב עליי כמה שנים שאחזור לאמן ופשוט לא יכולתי. חשבתי שאמשיך לאמן בראשון לציון ובנס ציונה, אבל לא יכולתי בגלל המשמרות".

"בתור חבר שלו אולי אני קצת משוחד", מעיד אמיתי דיין, "אבל מאז שחזרתי למכבי רחובות לפני חמש שנים, ניסיתי לשכנע את אלון לחזור ולאמן. לקח לי חמש שנים לשכנע אותו. אני חושב שיש לו את הגישה הנכונה וההתאמה לעבוד עם ילדים ולכוון אותם להיות בני אדם וספורטאים טובים. זה שבדרך הם הגיעו להישג זה גם טוב ועשה טוב לקבוצה וגם לו. אני יודע שהיה לו קשה מאוד בלי הכדוריד. אחרי שאתה עשרים שנה עם החיידק, זה קשה מאוד להתנתק. היום כשמחלקת הנוער היא תחת אחריות מחלקת הספורט של עיריית רחובות, הרבה יותר קל לעבוד".

"מגיע לאלוני כל הכבוד על הזכייה בדאבל לאחר כעשרים שנה שבהן לא זכינו", אומר יו"ר הקבוצה קלמן רוטברד, "אנחנו שמחים שהוא חזר ומקווים שהאגודה עם עזרה מהעירייה תחזיר את מכבי רחובות למרכז הבמה. אנחנו מקווים שאלון יהיה איתנו עוד שנים רבות. הוא ימשיך עם הילדים לקבוצת הנוער, ואני כולי תקווה שהוא ימשיך את המורשת של הווינריות ויגיע להישגים גם עם קבוצת הנוער".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...