המדוזה מתה מצחוק: תעשיית הפנטזיות של קרית ים
לאחר סאגת בתולת הים, בעיריית קרית ים ממשיכים לפנטז, והפעם על מדוזות. ראש העירייה סיסו העלה הצעה לפיה יאספו בני הנוער בעיר מדוזות על מנת לשווקן לשוק המזון הסיני. בדיקת זמן קריות מעלה: הרעיון אינו בר ביצוע וגם לא מקורי
בשבוע שעבר יצא סיסו בהודעה נרעשת לתקשורת, לפיה בכוונתו לייצא מדוזות למדינות המזרח הרחוק. לדבריו, מבדיקה שערך צוות העירייה הרעיון המקורי עתיד לפתור מספר בעיות לעיר, ויכניס לקופתה סכום של חמישים אלף שקלים. עוד טענו סיסו ושות' כי בדקו את העניין וגילו כי הוא בר ביצוע.
אלא שבדיקה של זמן קריות מעלה כמה תהיות: עם מי סיסו ושותפיו דיברו, אם פרופ' בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, המומחית הגדולה בארץ והיחידה במכון למדוזות, טוענת ממקום מושבה בימים אלו בטורונטו כי הרעיון כלל לא בר ביצוע, מסיבה פשוטה: "את המדוזות אפשר לשווק רק כשהן חיות ולא כגוויות. זה לא יתקבל למאכל אדם".
ועוד:
בשבוע האחרון יצאה עיריית קרית ים בקמפיין שיווקי חדש ומרענן, שוב מבית היוצר של ראש העירייה ודוברו נתי זילברמן.
אחרי בתולת הים והרעיון לצבוע את העיר בירוק, הגיע תורן של המדוזות לזכות לטיפול מידי עיריית קרית ים. לא, העירייה לא מתכוונת להכריז על מבצע ניקוי חופיה ממדוזות לרווחת התושבים. הרעיון הוא לייצא את גוויות המדוזות כחול-לבן, מייד אין קרית ים, לשוק הסיני, שם הן משמשות למאכל אדם.
מי שיהיה אמון על אסיפת הגוויות אלו בני נוער שיקבלו שכר מההכנסות שצפויות להיכנס לקופות העירייה. אגב, לפי העירייה מדובר בהכנסות בגובה מדהים של 50 אלף שקלים לשנה. כן, בנוסף לאיסוף גוויות המדוזות, הנוער בקרית ים יזכה לתעסוקה, לפי סיסו. ולמי איכפת שהוא יועסק ללא כל שכר בזמן העשייה?
לטענת העירייה, כפי שפרסם דוברה נתי זילברמן באמצעי התקשורת, הרעיון היצירתי עלה בעקבות פניות רבות של תושבים לעירייה, כשהם מתלוננים על כמות המדוזות והצריבות בגופם שגורמים היצורים הימיים.
בשל הפניות, שככל הנראה הטרידו את מנוחת ראש העירייה ודוברו, כינסה העירייה את מיטב המוחות על מנת למצוא פתרון לבעיה. כפי שפורסם, צוות של העירייה ביצע בדיקה מקיפה כדי לבדוק את האופציה של מכירת המדוזות למדינות המזרח הרחוק, בהן נוהגים לאכול את המדוזות. מהבדיקה עלה לטענת העירייה, כי במדינות אלה קיים ביקוש גדול לחיות המימיות.
בעקבות ההצהרה של העירייה שזכתה לפרסום רב ברחבי הארץ, החליט עיתון זמן קריות לגייס אף הוא את מיטב המוחות על מנת לבדוק את הרעיון חסר התקדים לכאורה של העירייה.
העיתון פנה למי שנחשבת למומחית מספר אחת בארץ בנושא המדוזות, פרופ' בלה גליל. פרופ' גליל היא ראש המחלקה לחקר המדוזות במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, במרחק של קילומטרים ספורים מקרית ים. אולם אליה ראש העירייה לא פנה.
פרופ' גליל דחתה כל אפשרות לקיום המיזם, וסיפרה כי בעבר יזמים ישראלים כבר בחנו זאת והבינו כי הדבר כלל לא בר ביצוע.
"גם אם יאספו את גוויות המדוזות, הן לא יהיו באיכות שמתאימה לעיבוד המדוזות ולהפיכתן לברות אכילה", הסבירה לזמן קריות. "הסינים רואים במדוזות סוג מעדן, שחייבים לדוג אותם בים כשהן חיות, ואז לוקחים אותן ושמים אותן בתמיסה של מלח אלום (מלח כימי).
"יש תהליך תעשייתי שלם שצריכות לעבור המדוזות, כדי להיות ראויות לאכילה. התהליך נעשה במתקנים מיוחדים שנבנים לשם כך. אי אפשר לקחת גוויות של מדוזות ולשווק אותן לסין, כמו שאי אפשר למצוא גוויות של כבשים ואז לקחת ולשווק אותן", מדגישה פרופ' גליל ומספרת לגבי ניסיונות עבר של יזמים אחרים בארץ, שכשלו לאחר שלא יכלו לעמוד בתקני השיווק ובעיבוד המדוזות למאכל.
"בארץ היו מספר יזמים שהתעניינו וביצעו ניסויים בהכנת מדוזות לשוק הדרום-מזרח אסייתי. כאמור הם ניסו ולא הצליחו, כי הם הבינו שאפשר לשווק אותן רק אם דגים אותן במקום. צריך להבין, מדובר במזון ולכן יש תקנים מחמירים, ויש תקנים מיוחדים לעיבודו, שימורו ועוד.
"אי אפשר לייבש בבית את המדוזה ולמכור אותה, זה לא הולך ככה. צריך לשם כך מתקן תעשייתי להכנת המדוזה ורק אז לייצא אותה מוכנה. המדוזה לא יכולה להיות משווקת כגוויה", סיכמה פרופ' גליל.
המומחית אף ציינה כי לא קיבלה כל פנייה מגורם כלשהו בעיריית קרית ים שמעוניין לדעת אם הרעיון בר ביצוע.
אולם בכך לא מסתיים הקרקס מבית היוצר של סיסו ודוברו. בדיקה נוספת העלתה שלא רק שמיזם המדוזות אינו בר ביצוע, הוא גם לא מקורי.
מבדיקתנו עולה כי לרעיון דווקא יש תקדים, והוא דווקא בא מצעירים בקרית ים עצמה. מי שהגה את הרעיון במקור היא לא עיריית קרית ים, אלא תלמידים בבית הספר רודמן בעיר במסגרת התוכנית "יזמים צעירים".
כחלק מהתוכנית המיושמת על ידי עמותת "יזמים צעירים" בבתי הספר השונים בארץ, הוגים התלמידים רעיונות למוצרים ייחודיים אותם הם רוצים לשווק. התלמידים מעלים מספר רעיונות, מתוכם נבחר לבסוף רעיון אחד. לאחר מכן הם עורכים סקר שווקים לבדוק האם יש ביקוש, מכינים תוכנית עסקיות ושיווקית ומתחילים בפיתוח המוצר ושיווקו.
בין הרעיונות שהעלו התלמידים בשנת 2006 היה גם רעיון שיווק המדוזות המגיעות לחופי הארץ למדינות המזרח. הניסיונות לאתר את הנער שהגה את הרעיון, שכיום משרת בצבא, לא צלחו, אולם בשיחה עם מנכ"ל "יזמים צעירים" אורי ילוז התברר שהרעיון נפל זמן קצר לאחר שעלה.
לדבריו הוא לא זוכר בדיוק למה נפסל הרעיון אבל ככל הנראה הסיבה היא העדר ביקוש. "הסינים לא מייבאים מוצרי מזון. הם מייצרים את רוב המזון בעצמם ויש להם בשפע", אמר.
"סין היא מדינה שמתבססת הרבה על חקלאות, כ-80 אחוזים מהם חקלאים, והם אינם מייבאים מזון, וגם אם כן, אז מעט מאוד ורק חומרי גלם בסיסים המשמשים לייצור מוצרים אחרים. המוצר היחיד אותו ישראל יכולה לייצא לסין הוא ידע. הסינים רוצים רק את הידע והטכנולוגיה. את כל השאר הם עושים לבד".
וכמה כסף העירייה מצפה להכניס מיוזמתו החדשה של ראש העיר? בסך הכל חמישים אלף שקלים, סכום שספק אם יתרום תרומה כלשהי לשיפור מצבה הכלכלי של העיר.
אבל גם מבלי להגיע לצד הפיננסי, לדברי איש העסקים נמרוד בן ארי המתמחה ביבוא ויצוא סחורות לחו"ל, כל הרעיון כולו אינו בר ביצוע. "זה לא הסוג ולא הכמות", הסביר בן ארי, "סוג המדוזות שיש בחופים בארץ, הוא לא הסוג שרגילים אליו במדינות אלו. הם לא יקנו משהו שאינו עונה על הצרכים שלהם ולא עונה לטעמם. צריך לפתח זן שיתאים להם".
לדבריו, גם לא ניתן לאסוף מדוזות מחוף הים. "הכמות של המדוזות בארץ אינה מספיקה לייצוא. כדי לייצא אותם יש לגדל אותם בבריכות מיוחדות תחת בקרה", אמר בן ארי ובכך סתם את הגולל גם על הרעיון לנקות את החופים ממדוזות כדי להנעים את הרחצה עבור תושבי הארץ. כמו כן טען שהרעיון עלה כבר לפני שנים על ידי ארגון הדייגים, אבל נפל לאתר שהתברר שאינו ריאלי.
מעיריית קרית ים נמסר בתגובה: "כידוע לכולם המכון לחקר הימים והאגמים אינו עוסק בתחום דייג המדוזות ואף לא בתחום שווק מדוזות לחו"ל, לכן העירייה לא פנתה אליו מעולם, ומעולם אף לא טענה כי פנתה אליו.
"בעירייה ממליצים למערכת העיתון לבדוק מחדש את מקורותיה, על מנת שלא להסתבך שוב בפרסום דברים שאינם אמת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם