שבעים ומרוצים: יעוז סבר מסכם חמש שנות ביקורת אוכל בשרון
חמש שנים אני משמש מבקר מסעדות, הגיע הזמן לומר שלום ולהתראות ולבחור את המקומות שבאמת עשו לנו את זה בענק
סושי במסעדת אדיסון ברעננה צילום: נאור רהב
מסעדת עד העצם, מהראשונות בהרצליה פיתוח, הבטיחה להיות מסעדת בשרים אמריקאית כמו שהכרתי עד אז רק באיזור חיוג 212 ומערבה. פעם, פעמיים בשנה, כשלוח השנה הראה על יום הולדת כזה או אחר, היו ההורים שלי אורזים אותי, את אחי הקטן, וביחד היינו עולים על הוולוו 78 שלנו, ונוסעים להרצליה.
אולי זה נראה לכם מגוחך, בטח ממרחק 20 שנה, אבל הרצליה בכלל, ועד העצם בפרט, נדמתה לחו"ל עבורנו. חגגנו על נתחי הספריבס העסיסיים, התמוגגנו מהעיצוב הכל כך אמריקאי ולא ידענו את נפשנו כשנחתה בשולחן מנת הצ'יפס במקום בצלחת בסלסילת קש מעוצבת. בחלום של ילד בן 10, הרצליה היתה המקום שבו קורים דברים.
טוויסט עצוב
חלפו עשר שנים, הכרתי בחורה הרצליינית שהיתה חביבה מספיק בשביל להתחתן איתי, ומצאתי את עצמי אזרח של קבע בשרון. בהתחלה בהרצליה, ובהמשך ברעננה. כך קרה שבשנת 2005 קיבלתי על עצמי את משרת מבקר האוכל בזמן השרון.
פלאפל שופ צילום: יוסי אלוני
זו היתה תקופה נהדרת לאוכל בשרון ולאוכל בכלל. אם היית שואל מבקר מסעדות בשנת 2005 מהו איזור המסעדות המוביל בארץ, לא בהכרח היתה האצבע שלו נודדת לתל אביב. השרון נהנה אז משורת מסעדות מדהימות. בכפר סבא החלה לזרוח ברקרולה המדהימה של נועם דקרס (חברה של קבע בעשרת המסעדות הטובות במדינה). כמה קילומטרים דרומה עשתה איילת אור, שפית הרצליינית צעירה, צעדים ראשונים בתור השפית של מסעדת אום.
בהרצליה פיתוח חגגה חמש שנים מוצלחות יקיניקו טנקה, המסעדה היפנית הטובה ביותר בארץ. לא רחוק ממנה קיוטו, הסושייה המפורסמת, הפכה למגנט סלבס, כשמככבים ברשימת הסועדים בה "השאראסים", או במילים אחרות כוכבי מכבי תל אביב הענקים של אמצע העשור הקודם.
בכפר שמריהו תפסה מיכאלי את גל מסעדות הבוטיק הביתיות של ישראל. שגב השיק את הראשונה שלו בדרום הרצליה פיתוח. טיקה, תורכיית הגורמה, פתחה סניף ארכי מושקע מרחק יריקה משגב,
שבעצמו נמצא מרחק יריקה ממינה טומיי המושקעת. על חוף הים הוקמו להם רוקה, רוקו ושאר מסעדות. נדמה לכם שסיימנו? ברמת השרון יכולתם למצוא את פסטשוטה, הפסטה הטובה בארץ, באחריות. ברעננה את אדיסון המצוינת ואת חוף רעננה, מסעדת דגים לא פחות ממבריקה. בכפר סבא פעלה מטרו הביתית המצוינת, ולא רחוק ממנה נפתחה מורנה, מסעדת שף מסקרנת.
אפשר להמשיך ולהמשיך, אבל פה מגיע הטוויסט העצוב שבסיפור. אני מקווה מאוד שזו לא אשמתי, אבל רבות מהמסעדות האלה קרסו להם ברגעים ספורים בשנת 2008. מטרו, ברקרולה, טיקה, ג'ולייט קיטשן, מינה טומיי, מורנה, פסטשוטה, חוף רעננה, רוקו ורבות אחרות וטובות כבר מזמן לא עימנו. אם בשנת 2005 התחושה היתה שצריך רק למצוא לוקיישן, והמסעדה כבר תרוויח מעצמה, ב-2010 אנשים מרגישים שצריך הצדקה אמיתית בשביל לפתוח מסעדה. לא בשורות רעות, כיוון שאנחנו רוצים את המסעדות שלנו מושקעות, ולא אינסטנט.
השוק הכיפי ביותר בשרון
בשנת 2007, רגע לפני הבום, קיבלתי תפקיד נוסף, עורך ראשי של זמן השרון. זה היה הצ'אנס הגדול שלי לפרגן למקומות האוכל הטובים בשרון, אבל כאמור, בקושי הספקתי לחגוג חצי שנה בתפקיד (והולדת בן בכור) כשהסתבר שעולם האוכל השרוני נמצא בקשיים.
מסעדת אום בהוד השרון צילום: נאור רהב
פחות או יותר, בשלב הזה, החלטנו להחזיר את מדור ביקורת האוכל לעיתון. תקראו לזה געגועיו של מבקר, תקראו לזה ניסיון לסייע לשוק הכיפי ביותר בשרון, אבל מדור האוכל חזר בינואר 2009 לאוויר, בשיא המשבר בשרון.
אני לא יודע אם היה לנו חלק בזה (הלוואי), אבל בינתיים שוק האוכל בשרון התאושש. נכון, הוא לא פורח כמו ב-2005, אבל מה כן פורח כמו ב-2005? בכל זאת מצאנו כמה דברים יפים בקדנציה הנוכחית של המדור הזה. למשל הכיף הגדול לחזור למסעדות שכן שרדו את המשבר. אם זו אום, אדיסון, ג'ויה הנצחית בהרצליה פיתוח, יקיניקו טנקה או בית הקפה המושבניקי המהמם חנדל'ה. כולם מוסדות ותיקים ששרדו את המשבר בעיקר בגלל שבבסיס שלהם הם באמת אוהבים לעשות אוכל.
שמחנו גם לראות, ואולי שמחנו זו מילה קשה מדי, שהמקומות שכן נסגרו בשנה האחרונה (אחרי המשבר), היו ברובם מקומות שחיפשו לעשות כסף מהיר, והסועד השרוני הצביע ברגליים.
אם תדחקו אותנו לקיר ותבקשו מאיתנו להמליץ לכם על מקומות, נגיד לכם שלמעלה מ-150 טורים צריכים לדבר בעד עצמם. אם פספסתם כמה מהמדורים, הנה כמה המלצות, ככה מהשרוול.
כמה דוגמאות טובות
ארוחות בוקר מצוינות תמצאו בשרון במסעדת אום, בבליקר שבמרינה, בבליקר בייקרי (שחוגגת סניף שני באזור) בסלתה הרעננית המצוינת, במקום בלב הנפלא וכמובן בחנדל'ה הבלתי נגמרים.
אם אתם בעניין של מסעדות פועלים, עצוב להגיד שהשרון הוא לא ממש מעצמה בתחום, אבל נשמח להמליץ לכם לפחות על שתיים. שניצל בר בריא הרעננית (אי שם באזור התעשייה), שמתגאה בשניצלים תוצרת בית, ומאכלים מתחלפים שמכינה סוזי, בעלת הבית, וגוהר מכפר סבא, שם תמצאו את המאכלים הפרסים שמפיקות ידי הזהב של רחל נורליאן.
מסעדת אדיסון, רעננה צילום: אלה פאוסט
אם אתם בעניין של בשרים יש לכם שתי אופציות טובות, הקלאסית והאקסקלוסיבית. בעצם שלוש. ראשית רובינשטיין הנתנייתית. מסעדה ששייכת למשפחה של קצבים, שפשוט שמים על האש/מחבת את הבשרים האיכותיים ביותר בנמצא (ובמחירים שווים לכל נפש). מרחק אנטריקוט וחצי מהם, תמצאו את פורטרהאוס מתל מונד. מסעדת בשרים מופלאה, שמסתמכת על שף מצוין (יוסי אסרף) ומתגאה בנתח של סטייק פורטרהאוס אמריקאי, במשקל של קילו, קילו וחצי, שלא מבייש את המקור.
אחרונה ובהחלט חביבה היא יקיניקו טנקה. המסעדה היפנית היחידה בארץ שלא מגישה סושי, אלא בשרים ופירות ים, ובראשם הסטייק היקר ביותר בארץ, הקובה סטייק. סטייק של 200 גרם במחיר של כ-250 שקל. מי שלא היה שם, לא טעם סטייק טוב מימיו, באחריות.
אפרופו סושי, הסושי הטוב בשרון הוא דווקא באדיסון שמתגאים בשף יפני אמיתי (שאול סאן). אבל גם בקיוטו ובעיקר בסושי מניה הרעננית, תמצאו סושי ראוי וטוב. אוכל אסייתי טוב באופן כללי תמצאו בעיקר בזוזוברה הוותיקה ובאסיה מוניקה החדשה והמושקעת.
המון מסעדות ביסטרו/שף קיימות באיזור. את הבולטות סיקרנו לא מעט, עד שכמעט חשבו שיש לנו מניות שם (מצטערים, אבל לא). אום מהוד השרון ואדיסון הרעננית. מסעדות של תמורה טובה לכסף ואוכל שתמיד נוחת על אותו צד (מוצלח) של המחבת.
גם פיצות טובות אכלנו לאחרונה. הטובה שבהן היא ללא ספק פיצה עגבניה (רמת השרון והרצליה), אבל גם בפיצה זזה, בטוני וספה ובארקפה וג'ויה יודעים היטב את העבודה (למעשה הדיאבולו של ג'ויה היא המועמדת הבכירה לפיצה הטובה באיזור).
מנה בחנדל'ה צילום: אלה פאוסט
רוצים עוד? הפלאפל הכי טוב בשרון לדעתנו, וזו לא הפתעה, הוא כנראה בפלאפל שופ ברעננה. השווארמה הטובה ביותר נמצאת בג'מיל, אבל גם באחלה בכפר סבא יכולים להתגאות בשווארמה נפלאה.
ומה לגבי קינוחים? בתחום הזה השרון המריא לאחרונה. גלי'ס הכפר סבאית, וילהיים הוותיקה מהוד השרון, מזרין המצוינת מהרצליה פיתוח, ובליקר בייקרי, נכנסו כולם לרשימת עשר הקונדיטוריות הטובות בארץ.
זהו, כמעט עשר שנים בתקשורת, ומעכשיו אני בצד השני של המתרס, עם חברה לייעוץ תקשורתי. הגעתי לשרון כילד נלהב, ובהמשך התחתנתי בו, הבאתי ילדים לעולם, קניתי דירה והפכתי לעורך עיתון ומבקר מסעדות. אם יש אהבה ממבט ראשון, כנראה שאני והשרון זו דוגמא טובה. האזור שסיקרתי בעשר השנים האחרונות הפך מזמן לטוב ביותר בארץ, ומדובר בהרבה יותר מאוכל. יש פה חינוך נהדר, דיור נפלא (ויקרררר), ראשי עיר טובים, נבחרי ציבור משקיענים, תשתית ספורט יפה ואנשים נהדרים.
כמו שאול שבא לחפש את האתונות ויצא עם המלוכה, גם אני הגעתי לשרון בשביל לאכול בעד העצם, ויצאתי עם משפחה, מקצוע ואהבת אמת. יותר מזה, קשה לבקש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם