דו קיום במגרש: מונדיאל השלום נערך בבירת הנגב
מונדיאל חלופי נערך בשבוע שעבר בבירת הנגב. 300 ילדים מבאר שבע, חורה, מיתר, רהט, מרחבים ותל שבע, התרוצצו על הדשא בנירים, והוכיחו שאפשר לחיות ביחד. המאמנים מאנגליה ומגרמניה ליקקו את האצבעות
שלא כמו באליפות העולם בדרום אפריקה, הקבוצות התחרו על פי משחק הוגן ולא רק לפי מאזן השערים, כשהילדים עצמם שימשו כשופטים של המשחקים.
הטורניר היווה אקורד סיום של מחנה הקיץ "כדורגל למען שלום", אשר הפגיש ילדים מ-11 יישובים יהודים וערביים בדרום ובמרכז הארץ.
בשעה 16:00, כשעה לפני השעה היעודה, הגיעו למועדון נירים של מאיר בוסקילה בצפון ד' ראשוני המשתתפים בטורניר הכדורגל. ילדים מבאר שבע ומחורה ישבו על יציע הבטון שמסביב למגרש המרכזי, מתחת לשדרת העצים המצלה, ועסקו בהכנות האחרונות לקראת טורניר הכדורגל.
הם לבשו את חולצות הפרויקט, הדקו היטב את שרוכי הנעליים והמתינו לעמיתיהם הצעירים, שאט-אט הגיעו למגרש באוטובוסים ממרחבים, רהט, תל שבע, מיתר, ירושלים, אבו גוש, תל צפפא, תל אביב ויפו. שלישיית ילדים מחורה חגגה עם דגל ספרד, כשקבוצת ילדים אחרת הביאה עמה עשרות כרזות עידוד שהכינה לקראת הפסטיבל.
בינתיים,
"רציתי לתרום מהידע שלי, וגם להכיר את ישראל. במסגרת ההכנות בקלן, פגשתי את המאמן יוסי אביטן ואת מאיר אלפסי מבאר שבע, התחברתי אליהם והחלטתי להצטרף למיזם ולהגיע ארצה. נהניתי מאוד מהשבוע ששהינו כאן בארץ, למרות החום הגבוה. אהבתי מאוד את הטיול שערכנו בים המלח".
ואתה מאמין שהפרויקט יכול להביא לקירוב בין ילדים ערבים ליהודים?
"זה לא קל. ייקח זמן ויהיה צורך בהרבה מאמצים, כדי להגיע לשלום והרמוניה. אנחנו שותלים, אנשים כאן צריכים לקיים, כדי שאפשר יהיה לקטוף. אני מאמין שיום אחד זה יתגשם".
התוכנית הייחודית עושה שימוש בספורט לבניית אמון והבנה בין עמים, ופותחה על ידי המועצה הבריטית לתרבות, מינהלת הספורט בישראל, אוניברסיטת ברייטון בבריטניה, אוניברסיטת הספורט של קלן שבגרמניה והאיחוד האירופי.
זוהי השנה העשירית בה "כדורגל למען שלום" נערך בישראל ובפעם השנייה בדרום. גאזי נוג'ידאת, המפקח האחראי מטעם מינהלת הספורט ומתאם הפרויקט מטעם המדינה, מייחס את הצלחת התוכנית לשיטה המיוחדת אשר מקדמת ערכים כגון שוויון, הכללה ואמון, וכן למעורבותם של מאמנים מקומיים, מנהיגים קהילתיים ומתנדבים מהארץ ומחו"ל.
"בשנת 2003 נודע לנו שמתקיים באעבלין שבצפון פרויקט קירוב בין עמים, וקיבלנו פנייה להצטרף אליו. אנחנו מאמינים שכדורגל זו שפה בינלאומית, שיכולה לשמש אשנב לדו-קיום, ולכן התקבלה החלטה של המדינה להשתלב בפרויקט.
"כאמור, בהתחלה המיזם היה ביישובים אעבלין ומשגב, ובהמשך הוחל על 26 רשויות מקומיות בצפון. בשנה שעברה החל הפרויקט לפעול לראשונה בנגב, בשיתוף שישה יישובים – באר שבע, חורה, מיתר, תל שבע, רהט ומרחבים".
ומי מממן את התוכנית?
"המדינה עושה זאת דרך תקצוב הסעות, ציוד, העמדת מתקנים ומחנות הכנה בחו"ל".
כאשר המונדיאל מככב ברקע, המשתתפים היו נלהבים במיוחד לשפר את כישורי הכדורגל שלהם. עם זאת, הייתה זו החוויה של משחק בקבוצות מעורבות שהשפיעה בצורה המשמעותית ביותר על הצעירים.
בשעה 17:30 ניתן האות לתחילת הפעילות, לאחר שהילדים חולקו ל-32 קבוצות, כפי שהדבר נעשה במונדיאל, על פי שמות נבחרות המונדיאל. הקבוצות המעורבות, יהודים וערבים, חולקו לבתים, וההסברים ניתנו בשלוש שפות – אנגלית, עברית וערבית.
עם הישמע המוזיקה ברמקול, כבר לא היה צורך בתרגום, וכולם שיחקו באותה השפה – שפת הכדורגל. היה מדהים לראות כיצד 300 ילדים משחקים עשרות משחקים בני שבע דקות כל אחד, ללא שופטים, וכמעט ללא ויכוחים, במשך למעלה משלוש שעות.
ג'יין שורוש, מנהלת הפרויקט מטעם המועצה לתרבות של הקונסוליה הבריטית בנצרת, מסתובבת בשטח ונהנית מהפעילות. היא משתתפת בישיבה שנערכת בתוך האולם של המועדון, ובו מתייחסים המאמנים וראשי המשלחות הישראלים והבריטים לפרויקט:
"נושא הקניית הערכים צריך להיבחן לאורך זמן, וצריך להיות מלווה בשינוי חשיבה וגישה בנושא של התייחסות לדעות קדומות, כשכל שינוי צריך לבוא תוך שיתוף פעולה בין ערבים ויהודים", אומר אחד המשתתפים. "יש צורך ביותר פעילויות, בעיקר כזו שאינה קשורה לכדורגל", ציין משתתף אחר, שהוסיף: "אני לא יכול להגיד שיש שינוי דרסטי, אבל פתאום יש גאווה משותפת ושבירת מחסומים. פתאום מתברר לילדים שהם אוהבים את אותם הדברים".
"בנושא של ערכים, חשוב להבין שזו השקעה, לא הוצאה", מסכם פרופסור ג'ון סאדג'ן מ"צ'לסי סקול-ספורט" באוניברסיטת ברייטון, מנהל הפרויקט. "קשה להפיל חומות, ולכן חשוב לתרום ברמה הקהילתית, ביום-יום, שהילדים יבינו שלמרות ה'חומות' והמבדיל, יש הרבה דומה ומשותף. הכול התחיל באירלנד, באזור שבין הצפון לדרום, בין קתולים לפרוטסטנטים. כיום אנחנו מנסים להפעיל פרויקט דומה בבית לחם, בין נוצרים למוסלמים".
למרות שהנפת הגביע היא לא העיקר בטורניר החגיגי, היו מנצחים במונדיאל. טקס הסיום המרשים כלל הענקת מדליות וכובעי מצחייה לכל המשתתפים, צפייה במופע דבקה של להקת נערים מחורה ומופע תרבות ישראלי-יהודי... ריקוד לצלילי שיר של מייקל ג'קסון.
מאיר אלפסי, שניהל את האירוע ביד רמה, ביחד עם איציק כהן, רכז הספורט של חברת כיוונים ושוקי בנאדו, זכה לשבחים מפיו של ניסים סספורטס, המנכ"ל, שלרגע חזר לימיו כמנהל קייטנות ומאמן כדורגל וניצח על מקהלה של 300 ילדים, שחזרו אחריו שלוש פעמים על הסיסמה: "Football for peace"
בקרב גילאי 13-12, זכתה באליפות נבחרת "שוויץ", כשהנבחרת ההוגנת הייתה זו של "יפן". בין הצעירים יותר זכתה "דרום אפריקה", וההוגנת הייתה נבחרת "ברזיל".
בסוף, בשעה 21:30, לאחר כיבוי האורות ופיזור הילדים, וכשמארגני האירוע הלכו לחגוג אצל "שופן" על האש, נותר מאיר בוסקילה, יקיר העיר באר שבע ומנהל מועדון נירים, שהעמיד את שירותיו לרשות האירוע, לבד עם הצוות שלו לנקות את הלכלוך שנשאר על הדשא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם