ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

דו"ח: תוכנית "החינוך האישי" לא שיפרה את מצב החינוך בבת ים

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ביצעה הערכה של מודל בת ים לחינוך אישי, ומהדו"ח שפרסמה עולה כי המודל לא קידם את תלמידי העיר. בעירייה ובמשרד החינוך דווקא מרוצים

ראש עיריית בת ים ואנשיו גאים בו. ההורים והמורים תלו בו כולם את תקוותם. משרד החינוך ראה בו ניסיון אמיתי לשדרג את העיר מבחינת תוצאות, אבל בסופו של דבר ייתכן כי הוא אכזב את כולם?

מודל בת ים לחינוך אישי, על פי  הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, לא צלח את המבחן הראשון ולא קידם את תלמידי העיר.

כעת אנו חושפים את הדו"ח המלא של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך בנוגע להשפעת מודל בת ים לחינוך אישי, והתוצאות לא נעימות:

ללא שיפור במבחני המיצ"ב, ללא שיפור באקלים הבית ספרי וללא שיפור בתחושת המסוגלות. תלמידי בת ים מאחרים לשיעורים ובסך הכול פשוט "משועממים". אבל יש גם תקווה: המורים וההורים מרוצים מהשינוי, ותחושת הקרבה בין הילדים למורים גדלה.  

התוכנית "חינוך אישי בבת ים" החלה לפעול בחטיבות הביניים בעיר לפני כארבע שנים, תחילה כניסיון במספר בתי ספר ולאחריו התרחבה לכלל שכבות הגיל בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. התוכנית היא פרי פיתוח משותף של עיריית בת~ים, מחוז תל אביב במשרד החינוך, המכון לדמוקרטיה בחינוך וקרן רש"י.

בין עיקרי התכנית: פתיחת כל ימי הלימודים ב"שעת שחרית" במסגרתה מורים ותלמידים דנים בהצבת מטרות אישיות ובתהליכים אישיים ובין אישיים, פיצול כיתות האם לשניים,  קשר שוטף של המחנך עם הורי כל תלמיד הכולל גם ביקורי בית אחת לשנה, הדרכות למחנכים ולמנהלים מטעם המכון לדמוקרטיה בחינוך וכן תגמול נוסף למחנכים.

בין המטרות של התוכנית היו שיפור ההישגים הלימודיים של תלמידי בת~ים, צמצום שיעורי הנשירה הגלויה והסמויה מבתי הספר, הפחתת האלימות וחיזוק תחושת המוגנות והביטחון של התלמידים.
לפני יותר משנה התבקשה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) לבצע הערכה של התוכנית על ידי  התמקדות  בתהליכי היישום

ובתוצאות החינוך האישי.

אחד הפרמטרים הבולטים ביותר בדו"ח הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך הוא תוצאות מבחני המיצ"ב של התלמידים בבת~ים לאחר תחילת פרויקט המודל לחינוך אישי, ובהשוואה לילדים אחרים מאותה קבוצת גיל ומצב סוציו אקונומי.  בדיקה של ציון התקן היחסי של תלמידי כיתות ה' בבת~ים הראתה, כי הציון בארבעת תחומי הדעת הנבדקים במיצ"ב, ביניהם עברית, אנגלית, מתמטיקה, ומדע וטכנולוגיה, נמוך מהממוצע הארצי ולא חל בו שינוי של ממש בשנים תשס"ד, תשס"ו ותשס"ח.

ציון התקן היחסי של תלמידי כיתות ח' בבת~ים בתחומי הדעת בעברית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה נמוך אף הוא מהממוצע הארצי, וגם הוא נשאר יציב, יחסית, לאורך שלוש השנים. עם זאת נרשמה מגמה ברורה למדי של ירידה ברמת ההישגים במקצוע האנגלית בכיתות ח' לאורך שלוש השנים.
החוקרים מדגישים כי מדידת ההישגים בשנת הלימודים תשס"ח היא למעשה הפעימה הראשונה לאחר כניסת החינוך האישי, ויש להמשיך ולבדוק את רמת ההישגים גם בשנים הבאות.

לאחר שבחן הדו"ח את הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב, חשוב היה לבחון את התנועות באקלים הבית ספרי, מוטיבציה ודימוי עצמי בקרב התלמידים בעיר.

בדיקה דו שנתית של נתוני האקלים הבית ספרי וכן נתוני המוטיבציה, תחושת המסוגלות והדימוי העצמי בקרב תלמידי בת ים לצד בדיקה מקבילה בקרב תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי דומה מכלל בתי הספר, לא הצביעה על שינויים בולטים במרבית הפרמטרים, לא בבתי הספר היסודיים ולא בחטיבות הביניים.

עם זאת, נתון מעודד מעט נרשם באחד הממצאים הבולטים ביותר אשר הראה כי בין תשס"ח לתשס"ט חלה ירידה ניכרת בשיעור תלמידי חטיבות הביניים בבת ים המדווחים כי היו מעורבים באירועי אלימות: מ~12 אחוזים בתשס"ח לשישה אחוזים בתשס"ט.

"לאחר שבחנו את האקלים הבית ספרי, ניתן לומר כי בשלב זה לא ניכר הבדל בין בתי הספר בבת~ים לבין בתי הספר בקבוצת ההשוואה במרבית הפרמטרים שנבחנו. ביו הפרמטרים הנבחרים היו היחסים בין תלמידים לחבריהם, רמת האלימות, שביעות הרצון של התלמידים, רמת המוטיבציה והדימוי העצמי של התלמידים וכן מידת שביעות הרצון של המורים", נכתב בדו"ח. 

לעומת זאת טוענים הבוחנים, נרשם הבדל בין בת ים לקבוצת ההשוואה בדיווחי התלמידים על רמת היחסים בינם לבין מחנכיהם. תלמידי בת ים מדווחים על היכרות רבה יותר של המחנכים עמם ועל מעורבות רבה יותר של המחנכים במעגלים שונים של חיי התלמידים, גם אלה החורגים מתחומי בית הספר. בתשס"ט ניכרת עלייה בשיעור תלמידי חטיבות הביניים המדווחים כי המחנכים שלהם מכירים אותם היטב במישורים שונים של חייהם. בבתי הספר היסודיים נרשמה יציבות במישור זה.

"תופעה שיש לתת עליה את הדעת היא ההיקף הגדול של איחורי תלמידים לשיעורים,  בהם גם שעות השחרית בבתי הספר בבת ים", מוסיפים וכותבים הבוחנים. עניין נוסף שביקשו החוקרים לבדוק היה דפוסי הבילוי של תלמידי בת ים בשעות הפנאי, גם כאן לעומת קבוצת ההשוואה של תלמידים מבתי ספר דומים.

אחת הציפיות של מובילי התכנית הייתה שבעקבות הדגש הרב המושם בבית הספר על השתתפות התלמידים במסגרות של חינוך בלתי פורמאלי, יחול שינוי גם בדפוסי הבילוי שלהם בשעות הפנאי: יותר חוגים, תחביבים ופעילות התנדבותית, ופחות שעמום, תחושה של "אין מה לעשות" ופחות "הסתובבות" ללא מטרה.

"כפי שאפשר לראות, דפוסי ההתנהלות של תלמידי בת~ים בשעות הפנאי דומים למדי לדפוסי התנהלותם של התלמידים בקבוצת ההשוואה, למעט ה'הסתובבות' בשכונה או בעיר. יותר תלמידים בבת~ים, לעומת עמיתיהם בקבוצת ההשוואה, דיווחו שהם 'מסתובבים' בשכונה או בעיר".

בבחינת המצב בחטיבות הביניים נמצא כי יש הבדלים גדולים למדי בין בת ים לבין קבוצת ההשוואה. אולם בשלב זה מדווחים החוקרים על קושי להציע פרשנות להבדלים אלה, מכיוון שנראה כי תלמידי בת~ים מדווחים על תדירות גבוהה יותר בכל אחד מהפרמטרים שהוצגו להם: יותר משתתפים בחוגים, יותר מבלים עם חברים, אך גם יותר "מסתובבים" בעיר, יותר צופים בטלוויזיה ויותר משתעממים, ולפחות בכל הנוגע לפעילות התנדבותית מדובר בשיעור נמוך מאוד בקרב בני הנוער בבת~ים, נמוך אף יותר מקרב עמיתיהם בקבוצת ההשוואה.

בחלק האחרון של הדו"ח נבחנו תחושות המורים, המנהלים וההורים למודל האישי. לסיכום חלק זה ניתן לומר כי בבת ים, הן בחטיבות הביניים והן בבתי הספר היסודיים, נרשם היקף גדול יחסית של ביקורי מחנכים בבתיהם של התלמידים. במרבית המקרים, העמדות כלפי ביקורי הבית היו חיוביות, הן בקרב הורי התלמידים והן בקרב המחנכים, והתפיסה הייתה שהביקורים תורמים להיכרות קרובה יותר עם משפחות התלמידים.

"היבט מרכזי נוסף שעלה מהראיונות הייתה התפיסה של מחנכים והורים ולפיה הביקורים נועדו בראש ובראשונה לבחון את הצד החומרי בחיי התלמידים, לאתר חוסרים ומצוקה חומרית ולסייע במידת האפשר", נכתב בדו"ח. עוד נכתב כי יש חשיבות ליצירת דיאלוג משמעותי בין המחנך להורי התלמיד, דבר שלא נעשה בצורה מלאה בשנים האחרונות.

פרמטר נוסף שנבחן הוא שיתוף פעולה של מורים עם גורמים חוץ בית ספריים. לנוכח השינויים בתפקידם של המחנכים והכניסה המוגברת שלהם אל מעגלים שונים בחיי התלמידים, מתגברת גם העבודה בממשק שבין בתי הספר לבין גורמים כגון שירותי הרווחה, השירות הפסיכולוגי-חינוכי ומטפלים פרא-רפואיים שונים, ובכל מה שנוגע לקשר שבין בתי הספר לבין מסגרות החינוך הבלתי פורמאלי. 

"מתוך ראיונות עם מורים ומנהלים עולה כי יש קשיים בהסדרת הנושא", נרשם בדו"ח, "הדברים באים לידי ביטוי בעיקר בממשק שבין בתי הספר לבין שירותי הרווחה: שני הצדדים מדווחים על תפיסות והשקפות שונות, למשל בכל הנוגע להגדרה של 'בעיה' - באילו מקרים יוגדרו התלמיד ומשפחתו 'מצריכים התערבות של הרווחה', ועל ציפיות שונות בנושא קצב הטיפול בתלמידים ובמשפחותיהם".

בקרב הגורמים המעורבים ביישום החינוך האישי - מנהלים, מחנכים, הורים ותלמידים, נרשמה מידה רבה של שביעות רצון מהתהליך, ורבים מן המעורבים חשים כי החינוך האישי עשוי לסייע רבות בשיפור האקלים החברתי והפדגוגי בבתי הספר, ואף בקידום ההישגים הלימודיים. עם זאת מציינים החוקרים, תחושות וציפיות אלו עדיין לא באות לידי ביטוי במדדים כמותיים של הישגים במבחני המיצ"ב, באקלים בית-ספרי ובתחושות מוטיבציה ומסוגלות בקרב תלמידים, זאת למעט הממצא החשוב לפיו חלה ירידה בולטת בשיעור תלמידי חטיבות הביניים המדווחים על מעורבות באירועי אלימות בין השנים תשס"ח ותשס"ט.

"אם אכן התוצאות שסופרו לנו נכונות, המצב עצוב מאוד", אמר השבוע ארנון נחום, יו"ר ועד ההורים העירוני, "אם הן נכונות, ועד ההורים יבקש מעיריית בת~ים להקים באופן מיידי ועדת חקירה ובדיקה של הנושא לאור התוצאות המאכזבות, שתבחן מדוע קרה מה שקרה ואיך ניתן לשפר זאת במהירות".

אתה כל הזמן אומר "אם התוצאות נכונות", אתה לא מאמין בהן?
"חשוב להסביר שוועד ההורים מעולם לא קיבל את תוצאות המחקר ממשרד החינוך, ועל כן מבחינתנו שום דבר לא רשמי עדיין. אנחנו יודעים על כל הדו"ח מכם, אבל מעולם לא הגיעו לידיי שום דפים ממשרד החינוך. ברור לנו שלא מדובר בסתם שמועה, אבל אנחנו מצפים לשמוע את תגובת המשרד קודם כל. ברגע שנקבל את הדו"ח, ונראה בעיניים שאלו הן התוצאות, נפנה בראש ובראשונה לראש העירייה ונצפה לתשובות. אנחנו לא נזניח את זה".

מעיריית בת ים נמסר בתגובה: "מאז תחילת המהפך בחינוך והפעלת מודל בת ים לחינוך אישי, עלה אחוז הזכאות לבגרות בבת ים. העלייה היא עקבית, והיא עומדת  נכון להיום על כ~8.5 אחוזים בשיעור המצטבר: בשנת תשס"ו עמד שיעור הזכאות על 51.42 אחוזים ובשנת תשס"ט עומד שיעור הזכאות על  59.29 אחוזים. העלאת שיעור הזכאות לבגרות היא עדות נאמנה להצלחתו של מודל בת ים לחינוך אישי ולכך שכאשר משקיעים משאבים כה רבים במערכת החינוך, מגיעים לתוצאות מיטביות. החינוך האישי צומח ומתקדם לשביעות רצון השותפים לו, והוא ממשיך לקצור שבחים ולשמש מודל ליקוי ברמה הארצית".

אבי קצובר, דובר משרד החינוך, מסר: "תוכנית החינוך האישי בבת ים מתקדמת באופן משביע רצון וממלאת אחר כל הציפיות המקוריות. יצוין, כי משרד החינוך ועיריית בת ים שמו להם למטרה בראשית הדרך לשפר בראש ובראשונה את האקלים החינוכי בבתי הספר, ולחזק את יחסי הקרבה בין המורים לתלמידים. זאת, מתוך הנחה בסיסית כי  שיפור בתשתיות הרגשיות-חברתיות יוביל לשיפור בהישגים. מטרות אלו הושגו, כך עולי מנתוני המיצ"ב האחרונים אשר נערכו על ידי ראמ"ה.

"נתוני המיצ"ב מצביעים על ירידה בולטת בדיווחי התלמידים בחטיבות הביניים באחד המדדים המרכזיים של האקלים הבית ספרי: היקף המעורבות באירועי אלימות. גם מדיווחי התלמידים והמחנכים עולה תמונה של יצירת קשר עמוק ומשמעותי יותר בין שני הצדדים תוך הפיכתו של המחנך לדמות משמעותית עבור התלמיד במישורים שונים של חייו. מחוז תל אביב ממשיך כל העת ליזום תוכניות פדגוגיות שיניבו את התוצאות המיוחלות. יש בידי המחוז ממצאים ומחקרים פנימיים המצביעים על צעידתה של העיר בכיוון הנכון".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...