אחיו של מוטי קינד:"חצי ממני מת לפני 35 שנה"
"אמרתי למוטי תראה איזה בלגן והוא אמר לי מקסימום נחטוף קצת מכות. וכמה דקות לאחר מכן הרוצח דקר אותו בלב". 35 שנים אחרי משחק הכדורגל במהלכו נרצח הכדורגלן מוטי קינד, הזיכרונות לא מרפים
אמצע השבוע, מרכז רחובות מול השוק. אני פוגשת את אהרל'ה קינד, אחיו התאום של מוטי קינד המנוח, כדורגלן מכבי רחובות בשנות ה-70'. בחורף הקרוב יציינו 35 שנים להירצחו של מוטי במהלך משחק כדורגל בין מכבי רחובות לבין מכבי כפר גבירול במסגרת ליגה ג'.
אהרל'ה ממתין במגרש החנייה ליד גן הילדים. "את רואה", הוא מסביר, "פה הייתה הכניסה למגרש, מכאן נכנסו האוהדים". אני מנסה בדמיוני למחוק את כל המכוניות שמסביבנו ולתאר במקום מגרש החנייה מגרש כדורגל – ומתקשה. אנחנו נעמדים בין שני רכבים חונים, אחד מהם יוצא ברוורס לכיווננו, ואהרל'ה ממשיך. "כאן היה השער, אני עמדתי בצד הזה ומוטי בצד השני".
רגע, אנחנו זזים הצידה ונותנים למכונית לעבור. "אמרתי למוטי תראה איזה בלגן, תראה את האוהדים איך הם פורצים למגרש, מה אנחנו עושים פה, והוא אמר לי מקסימום נחטוף קצת מכות. לא חשבנו שהם יבואו עם קרשים וסכינים בשביל להרוג.
"באנו לשופט ואמרנו לו להפסיק את המשחק והוא לא רצה להפסיק. בדקה ה~65 בערך כבשנו גול, ושוב הקהל התפרץ. האוהדים אספו קרשים ודפקו לנו בראש. ראיתי את אחי בזווית העין, היו עליו אולי שמונה איש. הוא התכופף לשמור את הראש והם הכו בו במקלות וברזלים, הוא התרומם להדוף אותם והרוצח דקר אותו. דקירה אחת. בלב".
אהרל'ה ממשיך בתיאור, הולך קדימה ומצביע עם היד. "אחי הלך לכיוון רחבת ה~16, בערך לכאן, הוא נעמד ואז התמוטט. הם המשיכו במכות ואחי כבר פירפר". הוא שם את הידיים על הראש: "כאילו אתמול זה קרה. אוהד הקבוצה, גדעון קריתי, אסף אותו לבית החולים ובינתיים האוהדים המשיכו לתת מכות לכל מי שהיה במגרש. אני לא ידעתי שאח שלי נדקר, רצתי אחריהם והם הרביצו גם לי.
"אחר כך שמעתי מה שהיה ונסעתי לבית החולים 'קפלן', שם ראיתי את כולם, חברים ושחקנים, יושבים על הדשא ובוכים. שאלתי אותם למה אתם בוכים, הם סיפרו לי שמוטי מת. קיבלתי זריקת טשטוש מהאחיות".
בדצמבר 1975 סערה המדינה. עד אז ידע הכדורגל הישראלי לא מעט אלימות, אפילו בוטה וקשה, אבל רצח של כדורגלן בידי אוהד במהלך משחק ליגה היה הנורא מכל. בעקבות הרצח החליט בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל להפסיק לצמיתות את פעילותה של מכבי כפר גבירול, וכל שחקני האגודה הורחקו לחמש שנים מכל פעילות.
35 שנים מאוחר יותר, אומר
בדיעבד אפשר היה לעשות משהו אחרת?
"זאת הייתה טעות שלנו שלא הלכנו הביתה באמצע המשחק, הכי הרבה היו מורידים לנו שתי נקודות. הרבה פעמים אני אומר לעצמי, חבל שזה לא אני הייתי במקומו של מוטי. כמעט כל יום אני נזכר בדברים שהיו לנו ביחד. אם זה היה קורה בתאונת דרכים, מילא, אבל בכדורגל, בספורט?".
אתה יודע מה עלה בגורלו של הרוצח?
"אני יודע שהוא עבד בעירייה. אחי בקבר והוא בשיקום. יש לנו מדינה דפוקה. אחי נרצח בגיל 25 והרוצח יצא מבית הסוהר בגיל 25. פסק הדין שלו היה על הריגה ולא על רצח. היו חסרים לו שלושה חודשים לגיל 18".
אבישי לוי היה מאמנה של מכבי כפר גבירול באותו משחק טראגי ועזב את המקצוע בעקבות הרצח, למרות שקיבל הצעות אטרקטיביות. אגב, אבישי הוא אביו של אביחי לוי, החולה במחלת כליות נדירה וזקוק להשתלת כליה.
לוי נזכר ברגע הנורא ההוא: "זאת טרגדיה אדירה, מוטי מת בידיים שלי, בגלל זה הפסקתי עם הכדורגל. זה היה יום שלא אוכל לשכוח אותו. הקבוצה שלי ומכבי רחובות רצו לאליפות ליגה ג', זה היה משחק מכריע שקובע את העולה לליגה ב'. הייתה יריבות גדולה בין הקבוצות, האוהדים שהגיעו היו אנשים שכל עולמם היה הכדורגל.
"מן יצרים של תקופה עם רקע עדתי וקיפוח שכונתי של שחורים ולבנים, היו הרבה מלחמות של אשכנזים ותימנים. כל זה היה מורגש באוויר. תמיד במשחקי כדורגל השד העדתי היה יוצא החוצה, אבל אף אחד לא ציפה שזה יגיע לקצוות כאלה קיצוניים.
"אני זוכר שהחלוץ של כפר גבירול התנגש עם השוער של מכבי רחובות. כתוצאה מהוויכוח בין השוער לחלוץ, האנשים שישבו מאחורי השער קפצו למגרש ורצו ללכת מכות עם השחקנים. פתאום החלה התפרעות שלא הייתה עליה שליטה.
"הייתי המום, רצתי לנסות ולמנוע את ההתפרעות ואחרי דקה אני רואה את מוטי קינד כשהוא שוכב ליד השער עם דם בחזה. הסתכלתי עליו והוא חרחר. קיבלתי חום, ראיתי שהוא נדקר וצעקתי להזמין אמבולנס. אני לא אשכח את היום הזה. מאותו משחק הפסקתי לאמן. עזבתי את הענף הזה למרות שקיבלתי הצעות מפתות".
אבישי נזכר במקרה מוזר שאירע לו לפני כחמש שנים: "עשיתי שיפוצים אצלי בחצר והיה בחור מאוד נחמד שעבד אצלי בבית. כל הזמן הוא חייך אליי ולא הבנתי למה הוא מחייך. בסוף העבודה הוא אמר לי: 'אבישי, אתה יודע מאיפה אני מכיר אותך?'. לא ידעתי, והוא אמר: 'מכפר גבירול', ואז הוא אמר לי 'אני אותו בנאדם שדקר את מוטי קינד'. הייתי המום, אמרתי לו שהוא עשה מעשה נפשע ואם הייתי יודע מיהו לא הייתי נותן לו להגיע אליי. ממש קיבלתי סטירה בפרצוף".
אהרל'ה חי ברחובות ונשוי לדורית. לזוג יש שלושה ילדים, שני בנים ובת. הבן הבכור, שקרוי על שמו של מוטי, חזר לארץ בשבוע שעבר אחרי שהות של כשבע שנים בארצות הברית. קרוב ל~30 שנה שאהרל'ה עובד בחקלאות, מגדל פירות, נקטרינות ואפרסקים, באדמות שנמצאות במושב ליד אשקלון. אשתו דורית היא קוסמטיקאית.
הבן הצעיר של אהרל'ה, ליאור, רצה ללכת לחוג כדורגל בילדותו, אך האב לא התלהב מהרעיון: "לא עניין אותי הכדורגל. מאז אותו מקרה אני לא הולך למגרשי כדורגל. הבן שלי שיחק בנס ציונה ולא הלכתי לראות אף משחק שלו. בסוף הוא נפצע ופרש, תודה לאל".
איזה טיפוס מוטי היה?
"הוא היה חברותי, דאגן, חבר. ובגיל 25 הוא הלך. הוא השתתף במלחמת יום הכיפורים, נלחם שמונה חודשים בתעלה ובסוף הוא נהרג ליד הבית".
מה עשיתם באותו הבוקר?
"התעוררנו מאוחר ולא הספקנו לשתות את הקפה של הבוקר. אף פעם לא היינו מאחרים, והפעם אני לא יודע להסביר את זה. הגענו לאסיפת שחקנים שכבר התחילה ועלינו למגרש, המאמן בחר לא להעניש אותנו ועלינו בהרכב".
המשכת לשחק במכבי רחובות אחרי הרצח?
"המשכתי לשחק עד שעלינו ליגה. אחרי שעלינו ליגה, בסוף העונה, אני עזבתי".
"יש לי צמרמורת עכשיו", אומר לי דוד פרידמן, שחקן מכבי רחובות בעבר, ששיחק עם מוטי ז"ל במשחק הנורא ההוא. היום הוא בעליה של חברת הביטוח "פרידמן שירותי ביטוח".
אני תופסת אותו אחרי פגישת עבודה, הוא הולך לחדר אחר במשרדו, קולו נשבר והוא לא מצליח לעצור את הדמעות. החיים ממשיכים אמנם אבל הזיכרון צרוב חזק בראש. "מוטי היה חבר אמיתי, כמו שהיו פעם", הוא מספר, "למוטי היה לב גדול ונשמה טהורה. הוא אהב אנשים והיה חייכן. מוטי אהב את הכדורגל בטירוף, הוא היה עולה למגרש ללא פשרות".
והוא ממשיך ומספר: "איפה שהיה מגרש מכבי רחובות יש היום גן ילדים. אני עובר שם לפעמים בשעות הערב, 21:00 או 24:00 בלילה, כשאין הרבה אנשים, מתיישב ומסתכל על המקום, מתבודד עם עצמי ושואל למה לקחת חיים של בנאדם ששיחק להנאתו. זה דבר שלא נתפס.
"אחת האכזבות שלי זה שהיו צריכים לתת למקרה הנורא של מוטי יותר במה, כי כל פעם זה נגמר בכמעט. בשנה הראשונה הסיפור לא ירד מהכותרות, כולם אמרו שלא נשכח, אבל אנשים שכחו את זה. בודדים האנשים היום שזוכרים את המקרה המחריד הזה".
כשתקפו אתכם הבנת מה קורה מסביבך?
"לפי מה שאני יודע, הסכין הייתה בהתחלה מיועדת אליי. אמרו לי שהרוצח בא לדקור אותי, ומוטי התרומם עליו מאחורה, הרוצח נפל ואז הוא דקר את מוטי. אני קיבלתי את המוט של הקרן בראש, קיבלתי סחרור רציני והייתי בערפול חושים כמה זמן. שחקני מכבי רחובות תמיד קיבלו מכות במשחקים שהגענו אליהם, היינו ה'יורמים', החבר'ה עם הכסף, הקבוצות האחרות לא אהבו את זה".
"מוטי היה בחור חייכן ושמח, מתארו אבנר פרליץ, מי שהיה חבר הנהלה פעיל ודומיננטי במכבי רחובות, "אני זוכר שהוא היה מאוד, מאוד, מאוד חרוץ. ואני אומר חרוץ, מפני שבאותה תקופה שחקני כדורגל ובטח בליגות האלה לא קיבלו שכר בשביל המשחק, אלא אחרי יום עבודה באו להתאמן. מוטי עבד בשיתוף פעולה מלא עם אחיו התאום, הוא היה חמד של בחור. היה לי די קשה להבדיל ביניהם משום שהדמיון היה מדהים ומפליא".
איפה היית בזמנו כשהתחילה מהומה במגרש?
"רצתי למשטרה עוד לפני האירוע, מפני שראיתי שהעניינים מתחממים ורציתי להזעיק עזרה. כשחזרתי נאמר לי מה שקרה. אני זוכר ששחקנים ישבו על המושבים והרצפה בהלם, הם לא היו מסוגלים לקלוט וזה היה עוד לפני שהם ידעו שמוטי מת. כשהתברר שהוא איננו בין החיים, אני זוכר את השחקנים יושבים על דשא הכניסה בבית החולים 'קפלן' בהלם מוחלט".
כחבר הנהלה, איזה החלטות התקבלו בקבוצה באותו היום?
"לא יכולתי להשלים עם זה שרצח קרה במגרש כדורגל שנועד לספורט. זה מבעית ומפחיד. אין בלקסיקון מילים כדי להגדיר את ההרגשה שהייתה לנו באותו היום. היינו בהלם. במוצאי שבת הודעתי שקבוצת הכדורגל שלנו לא תמשיך להתקיים, אבל משפחת קינד ביקשו להמשיך ולקיים את הקבוצה.
"בישיבה נוספת שנערכה החלטנו שהקבוצה תמשיך להתקיים ותיקרא מכבי מוטי רחובות. לא כולם מקפידים על כך, אבל מאז המקרה הטראומטי זה שם הקבוצה. גם את מגרש הכדורגל קראנו על שמו. לצערנו הרב, הוא הפך לגן המייסדים ושם יש מיצג לזכרו של מוטי. זאת טראומה שאי אפשר להשתחרר ממנה כל החיים".
אתה ממשיך לאהוד את הקבוצה גם היום?
"מכבי מוטי רחובות זו הקבוצה שלי. היא אהבת ואהדת חיי, על אחת כמה וכמה בעקבות המקרה עצמו".
איך אירוע נורא כזה השפיע על ההתמודדות שלכם בליגה?
"כולם המשיכו לשחק ועלינו ליגה בסיומה של אותה עונה. זאת הייתה עונה שהיינו חייבים לעשות את זה למען הנצחת זכרו של מוטי. כל השחקנים הרגישו שהמשך המשחק זה להגיד לא לאלימות והדרך הטובה ביותר לבטא את זה הייתה על מגרש הכדורגל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם