האלופה: עינת עמר חובטת את דרכה ללונדון 2012
כבר כשהייתה בת 7 הדהימה עינת עמר מכפר גבירול שחקנים מבוגרים כשהביסה אותם בטניס שולחן. העונה, בגיל 21, זכתה באליפות ישראל לנשים ואף השיגה 14 ניצחונות בליגת הגברים. בעונה הבאה תחל בהכנות לאולימפיאדה עם מאמן סיני צמוד
לטניס השולחן התוודעה עמר כשהייתה ילדה. היא זוכרת היטב את אביה ואחיה משחקים זה מול זה בחצר המשפחה, ובוקר אחד, כשצפתה בהם חובטים כהרגלם, ביקשה לשחק עם אחיה. "אין לך סיכוי מולי", זרק האח לעינת. "תראה איך אני מנצחת אותך" השיבה, ורשמה את ניצחונה הראשון בקריירה. מאז הצטרפה עינת לסבב המשפחתי לגאוותו הגדולה של האב התומך.

"אני זוכרת שבתור ילדה בת שבע או שמונה היינו נוסעים לחופשות משפחתיות באילת", היא מספרת, "אבא שלי נתן לי לייצג את המשפחה ושיחקתי בתחרויות מול האורחים במלון. תמיד ניצחתי את כל הגברים, שהיו המומים מכך שהילדה הקטנה מנצחת אותם".
בעקבות ההצלחה המשפחתית בבתי מלון, נשלחה עמר פעם בשבוע לחוג במתנ"ס המקומי. בגיל תשע, כשהיא מתאמנת באופן חובבני, ניסתה את מזלה
מאותו הרגע התחביב הפך למקצוע, שמלווה אותה עד היום. בשנה האחרונה עשתה עמר קפיצת מדרגה ענקית, מעבר לתואר היוקרתי של אלופת הארץ. היא שיחקה בליגת הגברים וניצחה 14 מתמודדים, הישג מדהים בכל קנה מידה. בשנה הקודמת, לדוגמה, היא השתתפה באותה הליגה וניצחה רק שני מתמודדים.
14 ניצחונות בליגת הגברים זה הישג מדהים. מה השינוי שחל בך העונה?
"השנה עשיתי את הקפיצה הגדולה בקריירה שלי. מהרגע שהתחלתי להתאמן עם המאמן הסיני, לי יו, ועם שמעון רבינוביץ' שאיתו אני גם משחקת בזוגות המעורבים, המשחק שלי השתפר משמעותית. הרגש בכדור הוא טוב מאוד ואני לא מבצעת טעויות פשוטות שבעבר הייתי מפספסת והיו מורידות לי נקודות".
כיאה לתוארה ולמעמדה, עמר מתאמנת חמש עד שש שעות ביום. "האימונים עם שמעון שיפרו אותי מאוד", היא אומרת, "היום אני רגילה לעוצמה של הגברים, ורוב השחקנים בליגה הם מתחת לרמה של שמעון כך שזה שיפר אותי משמעותית.

"גם סגנון המשחק שלי השתנה והפך להיות יותר אגרסיבי. מהירות התגובה בספורט הזה היא מטורפת, אמנם זה פחות מרחקים, אבל בזמן קצר צריך להגיב מהר מאוד".
אליפות ישראל נערכה באולם ההישגי שבמכון וינגייט, האולם בו נבחרות הכדורסל, הכדוריד והכדורעף משחקות. עמר לא התקשתה לנצח את המתחרות שמתאמנות בפנימיית וינגייט. את המשחקים היא ניצחה בקלות ומשלב שמינית הגמר (ארבעה משחקים) היא הביסה את יריבותיה בזו אחר זו בתוצאה 1-4.
"אחרי שזכיתי באליפות הרגשתי הקלה עצומה", היא מספרת, "פחות שמחה ויותר הקלה, כי קשה לי לבוא למשחק עם עומס ציפיות, כשאני יודעת שאסור לי להפסיד. כולם ציפו ממני לזכות, ולשמחתי התחרות עצמה הלכה חלק".
היום קשה להאמין, אבל רק לפני שנתיים הרגישה עמר שהיא עומדת במקום ולא מצליחה לפרוץ קדימה ואף החלה לחשוב על פרישה.
"התאמנתי כמו שהתאמנתי כל הזמן. כשנפתחה הפנימייה במכון וינגייט, ראיתי שכל הבנות שמתאמנות שם עוקפות אותי ואני לא מתקדמת. לא הכרתי את האופציה של שמעון רבינוביץ' כמאמן, והדבר הראשון שעלה לי בראש היה לפרוש ולסיים את הקריירה", משתפת עמר.
"הלכתי לשיחה עם מאמן הנבחרת כדי להגיד לו שהחלטתי לפרוש, והוא דיבר איתי והציע את האפשרות שאתחיל להתאמן עם שמעון. האמת ששמעון גרם לי לאהוב את המשחק מחדש".
רבינוביץ', שמאמן ומשחק היום עם עינת עמר, שמח בבחירתה להמשיך לשחק: "בגלל ששנינו שחקני נבחרת, אנחנו מכירים. עינת הייתה על סף פרישה לפני שנה וחצי כי התוצאות שלה לא עמדו בציפיות שהיו ממנה. נערכה שיחה בינה לבין מרינה קרבצ'נקו שמובילה את הענף.
"אחרי אותה שיחה, שכנע אותה מאמן הנבחרת איסק אברמוב להישאר ולא לפרוש, והם החליטו לחבר בינינו. בהתחלה התאמנו מתי ששנינו יכולנו, פעם או פעמיים בשבוע. היא מאוד סבלה בהתחלה, כי היא לא הייתה רגילה לקצב אימון מהיר ואינטנסיבי.
"אחרי חודשיים-שלושה היא התרגלה לקצב והתקדמה, והתחלנו להתאמן פעמיים ביום. בשנה הזאת עינת עשתה את קפיצת המדרגה הגדולה ביותר שלה.
"לעינת יש כישרון לעבוד וזאת מעלה גדולה", ממשיך רבינוביץ' להחמיא, "קיבלתי אותה עם המון ליקויים טכניים, אבל היא עשתה התקדמות מדהימה בשנה האחרונה והתוצאות שלה מדברות בעד עצמן". לא רק שהיא אלופת ישראל וניצחה 14 גברים, אחד מהם מוגדר כאחד הספורטאים הטובים שצמחו פה, שמעון קלברס".
בטניס שולחן משחקים הטוב מחמש מערכות. כל מערכה היא עד 11 נקודות, ואם יש תיקו מהתוצאה עשר ומעלה כל שחקן צריך שתי נקודות רצופות כדי להכריע את המערכה.
טניס שולחן הוא הספורט העיקרי והעממי בסין, שידוע גם בשם "פינג פונג". בשביל הסינים זה כמו הכדורגל לארגנטינאים, וכמו הסמבה לברזילאים. השינוי המשמעותי בטניס השולחן התבצע באולימפיאדת סיאול בשנת 1988, כשהמשחק הוצג כענף אולימפי. מאז זכו הסינים ב-16 מדליות זהב.
עמר נשמעת נרגשת מאוד מהעובדה שבשנה הבאה היא תתאמן עם מאמן סיני צמוד: "בשנה הבאה יגיע לרחובות פרטנר סיני, שיהיה הפרטנר האישי שלי. אני אמורה להתאמן איתו פעמיים ביום, ואני מאמינה שהעבודה איתו תגרום לי להמשיך להשתפר.
"רמת האימון והמנטליות של הסינים גבוהה מאוד, מוסר העבודה שלהם מדהים. אחרי שנגמר האימון הם נשארים וממשיכים להתאמן. לסינים יש עבודת רגליים בלתי רגילה, שיטת האימון שלהם מתמקדת בחלק התחתון, הכל עובר דרך הרגליים, זה הבסיס. הם עובדים שעות על אותו תרגיל, ממש סוסי עבודה. הסינים יביאו רמה שונה ממה שיש בארץ, הם יקפיצו את הענף".
בספטמבר תצא עמר לצ'כיה לאליפות אירופה קבוצתית ותשחק ביחד עם שחקנית טניס השולחן הגדולה ביותר של ישראל מרינה קרבצ'נקו, שייצגה אותנו באולימפיאדת אתונה ושיחקה בעבר ברחובות עם אולגה פריטולו הרחובותית ונטלי רוזמן מטירת הכרמל.
עינת, את מכירה את המתחרות?
"עדיין לא הייתה הגרלה, אז אני לא יודעת מי הקבוצות שישחקו מולנו".
עד כמה ייצוג של ישראל באולימפיאדה נראה לך קרוב?
"אני שואפת להגיע לשם, לייצג את ישראל באולימפיאדת לונדון בעוד שנתיים. זה עדיין רחוק, אבל אפשרי. הקריטריונים בארץ מאוד קשים. אני צריכה להיות מדורגת 50 בעולם וזה כמעט בלתי אפשרי. היום אני מדורגת 270 באירופה. השנה אשתתף בהרבה תחרויות בחו"ל ואנסה להתקדם בדירוג הכללי כדי לנסות להעפיל לאולימפיאדה".