ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

כרם התימנים: האם שוק הנדל"ן ינצח את האותנטיות?

נדלניסטים רבים שפספסו את החגיגה בשכונת נווה צדק נשבעו לא לחזור על הטעות גם בכרם התימנים הסמוכה. אבל בשל הקרבה לשוק הכרמל הסמוך, והקשיים שהערימו בעלי הדירות - השכונה נותרה רק פוטנציאל

שלמה כהן אוהב לשיר. לפני שני עשורים לערך הוא החליט לקחת את התחביב שלו ברצינות - למד בבית ספר למוזיקה ודקדק בשקדנות של תלמיד חכם בשיעורי פיתוח קול. מאז קנה לעצמו מעמד של חזן בבית הכנסת ושל זמר מוערך במקהלת זמר. לכן, בעודו קולה וטוחן קפה בבית העסק שלו שברחוב ישכון בשכונת כרם התימנים בתל אביב, הוא שר בקול גדול אריות, אופרטות איטלקיות וקטעי חזנות לכל לקוח שמוכן להאזין, בעודו מנופף בידיו במחוות פברוטיות לצד מטחנת הפולים.

גם הרחוב הרועש והמיית שוק הכרמל, שנמצא במרחק פסיעה מהחלל הקטן שלו, לא יכולים על מיתרי הקול של כהן בן ה-63 - דור שלישי בכרם ודור שלישי למוכרי קפה. "כאן בהמשך גדלה אהובה עוזרי וברחוב ההוא גר דקלון", הוא מספר בגאווה.

בעוד ותיקי השכונה נזכרים בנוסטלגיה בכוכבי הזמר התימני שגדלו במקום, על תחושת האותנטיות והייחודיות שמרחפת מעל כל מ"ר בשכונה מאיימת כבר שנים הגאות בשוק הנדל"ן העירוני. העלייה החריגה במחירי הדירות בנווה צדק, אשר שינתה לחלוטין את פני השכונה והפכה אותה לאחד המקומות המבוקשים והיקרים בעיר, שימשה קטליזטור לציפיות משוק הנדל"ן המקומי והזרימה רוכשי דירות לשכונה, בציפייה לעליית מחירים עתידית.

מצד שני, דווקא נווה צדק היא שהציבה מראה לא מחמיאה במיוחד מול שוק הנדל"ן השכונתי: במשך שנים הבטיחו לרוכשי הדירות כי כרם התימנים היא נווה צדק החדשה, וסימני ההתעוררות שניכרים בשוק בחודשים האחרונים מעלים את השאלה אם השכונה תממש סוף סוף את הפוטנציאל שרוכשי הדירות זיהו בה.

ניצני השינוי בהחלט כבר כאן: לצד העלייה במחירי הדיור, בשנים האחרונות נמהלים ריחות וקולות שוק הכרמל בנובורישיות וסטייל, וכיום כמעט בכל רחוב בשכונה ניצב גם בניין מגורים חדש ומעוצב - מעין מפגש אקראי בין תל אביב של מעלה ותל אביב של מטה.

לצד מסעדות פועלים עם שולחנות פורמייקה, שמגישות חומוס ומרק רגל ששמם יצא למרחוק, ולצד המאפיות המשפחתיות של הפיתות והסלוף, כבר ניתן לראות בתי עסק בעלי אופי שונה ומסוגנן יותר. מהפכת הנדל"ן השקטה החלה, מחירי הנכסים החלו לנסוק - ונדמה שהנה הגיע תורה של הכרם.

"זו היתה שכונה של תימנים שומרי מסורת והיו בה הרבה בתי

כנסת שהלכו והתמעטו, וכיום יש אוכלוסייה מגוונת והרבה צעירים שמתגוררים בשכירות", מעיד כהן. "דור ההמשך של ותיקי השכונה עזב, ונותר רק רכוש. הכי פשוט זה למכור ולחלק את הכסף. היו כאן יזמים ומתווכים שעברו בשכונה מדלת לדלת וחיפשו נכסים לרכישה. היו כאן גם הרבה צרפתים שקנו כל דבר שזז", הוא מעיד.

גם הוא עצמו קיבל לאחרונה הצעה לרכישת הנכס שבבעלותו - 3 קומות צנועות ששטחן הכולל כ-110 מ"ר בבניין מ-1935 ליד שוק הכרמל. היזם שפנה אליו הציע לו 600 אלף דולר במזומן עבור הנכס. "סירבתי. אני לא צריך למכור את המקום ואני אוהב ומחויב לעסק של הקפה", הוא מסביר.

כהן לא לבד. אנשי הנדל"ן שמריחים את פוטנציאל הרווח ופועלים בשכונה עדיין מדווחים על קושי יוצא דופן לבצע בה עיסקאות. רובם ככולם מציינים את הקושי הרב, שמייאש לא מעט רוכשים ועוצר, לדעתם, את התפתחות שוק הנדל"ן ואת התחדשות השכונה.

כמעט כל עיסקה שבוצעה בשכונה הגיעה לסיומה אחרי כמה שנים של משא ומתן ואין ספור קשיים. גם מקרים של ניהול מגעים ממושכים שהסתיימו בעיסקה שלא יצאה אל הפועל אינם נדירים, ולרוכשים מומלץ להצטייד באורך רוח ובעצבים של ברזל.

"כרם התימנים נמצאת בפיגור של כ-15 שנה לעומת נווה צדק, ואחת הבעיות הם מוכרי הנכסים", טוען משה דמארי מתיווך נווה צדק נכסים, הפעיל גם בכרם התימנים. "התימנים קשים מאוד בעסקים, וזה נובע מתרבות, ממשפחות מרובות יורשים ומסכסוכים משפחתיים שלא מאפשרים להגיע להסכמה - לא רק מול הקונה אלא גם בין היורשים עצמם, שמספרם יכול להגיע לעשרות. נתקלנו בלא מעט מקרים שבהם אחרי שהגיעו להסכמה, השתנתה תמונת המצב במעמד החתימה והעיסקה התפוצצה. זו אחת הסיבות שתוקעות את ההתפתחות של השכונה".

פרקי הזמן לסגירת עיסקה בשכונה עומדים, לטענת הפעילים בשוק, על שנתיים ואף יותר. רונן סיונוב מהומלנד בית ממכר נכסים מצטרף לדבריהם: "אין ספק שזה מעכב. עיסקה שביצענו ברחוב ישכון התעכבה שנתיים וחצי בגלל סכסוכי יורשים, ועיסקה שאנו מבצעים עכשיו ברחוב קהילת עדן תקועה מאותה הסיבה".

על הפוטנציאל הכספי של השכונה מעיב צל כבד נוסף. שוק הכרמל הסמוך מכניס לא מעט צבע וירקות טריים לחייהם של תושבי האזור, אולם הוא גם יוצר מטרדים כמו צפיפות, רעש ומפגעים תברואתיים שמקרינים על רחובות השכונה. נוכחות השוק מורגשת גם ברחובות הצדדיים של רחוב הכרמל - שדרת השוק המרכזית, שבשעות החשכה הופכים למאיימים, לצד ערימות זבל וריחות לא נעימים.

בנובמבר 2009 אישרה "הוועדה המקומית תל אביב" תוכנית בניין לשיקום השוק ולמיסודו. התוכנית, שגובשה על ידי מחלקת תכנון מרכז בעיריית תל אביב בשיתוף תושבי השכונה, סוחרי השוק ומינהל מקרקעי ישראל, אמורה לשנות את האזור מקצה לקצה ולפתור את הבעיות שהשוק יוצר.

התוכנית כוללת בין היתר הקמת חניונים תת-קרקעיים בני 4 מפלסים, שינוי ייעוד למגורים, שיפוץ דוכנים, העמדת דוכנים חדשים, החלפת תשתיות, קירוי השוק, הסדרת נושא הפריקה והטעינה, וגם פינוי ומיחזור של אשפה - המבוצעים כיום מתוך רחובות השכונה. בנוסף, האזור שבין הרחובות הכרמל, גדרה ויום טוב ישמש למגורים, למסחר ואף לבתי מלון, תוך שמירה על האופי הנוכחי של בנייה נמוכה.

כמו כן, תותר בנייה למגורים על מגרשי המינהל בין רחוב תרמ"ב לרחוב הכרמלית, בגבול המערבי של השכונה. הייעוד הציבורי של קטע השוק שבין הרחובות כנפי נשרים, הכרמל ודניאל ישונה ויהפוך לשוק - יוקמו בו חנויות ודוכנים ויוצב בו ריהוט רחוב.

"אין ספק שלפי עמדתנו, ברגע שהשוק ישוקם בפועל, הוא יהפוך ממפגע למוקד פעילות ומשיכה", מסבירה אורלי אראל, ראש צוות במחלקת תכנון מרכז, שהובילה את התוכנית מטעם העירייה. על שכונת הכרם הישנה חלה תב"ע מ-1993, שמעניקה זכויות בנייה של עד 150% במגרשי השכונה הקטנים במטרה לשמר את אופי הבנייה באזור.

"הרבה יזמים פונים ומבקשים עוד זכויות בנייה", מספרת אראל, "אבל אנו סבורים שזכויות בנייה הן לא פתרון קסם שיוביל לשיקום השכונה, אלא רק יגביר את הצפיפות בה וישנה את אופייה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...