5 שנות געגוע: גיטאצ'ו מתגייס לקרבי, אביו עדיין באתיופיה
בשנת 2005 עלתה משפחת נגאש והתיישבה בראשון לציון. אב המשפחה נותר באתיופיה וממתין מאז לאישור להצטרף ליקיריו. בנו הבכור גיטאצ'ו, שיתגייס בחודש הבא ליחידה קרבית, הגיע כבר עד לנשיא המדינה, אך בינתיים ללא הצלחה
בשנת 2005 עלתה משפחת נגאש מאתיופיה: הבן הגדול גיטאצ'ו נגאש, אמו אמאיה ושלושת אחיו הקטנים. הם הגיעו לשכונת רמת אליהו בעיר והשתכנו בה. האב, אשצ'נקה נגאש, נותר באתיופיה וממתין מאז ועד היום לאישור לעלייתו ארצה. מאז פרידתם ברחובות העיר גונדר, לא ראו בני המשפחה את האב.
בקרב העדה האתיופית נהוג כי את תפקיד האב ימלא בהעדרו הבן הבכור, במקרה זה גיטאצ'ו, שעושה ככל יכולתו. מצד אחד הוא תומך במשפחתו ופועל בעקשנות מול הבירוקרטיה הממשלתית כדי להביא את אביו לישראל. מצד שני הוא מסיים
"אבא שלי מחכה לעלות לארץ", אמר השבוע, "עכשיו הוא בעיר בונדר. אנחנו בקשר, פעם בחודש אני מדבר איתו, אבל לא הרבה זמן".
הוא מנסה דרך גורם כלשהו מאתיופיה לזרז את עלייתו ארצה?
"אין לו למי לפנות שם. אם לא שולחים לו אישור מהארץ אז אין לו למי ללכת שיעזור שם".
מה אמא עושה?
"היא לא עובדת, היא לא יכולה לעבוד, היא מטפלת באחים שלי. מכל האחים שלי רק אני לא גר בבית יותר, אני בכפר הנוער".
משפחת נגאש משתייכת לבני הפלשמורה, שזהותם היהודית הייתה ועודנה שנויה במחלוקת. חלקם "חשודים" שהמירו בעבר דתם לנצרות. חוסר הוודאות לגבי יהדותם בא לידי ביטוי בדו"ח מפורט שחיבר סגן יושב-ראש הכנסת בשנת 1958 ישראל ישעיהו, לאחר ששב מביקור של שלושה שבועות באריתריאה ובאתיופיה.
בדו"ח ניתח ישעיהו נתונים הקשורים במצב העדה, עתידה באתיופיה ובאפשרויות לעלייתה ולקליטתה בארץ. לדעתו יחלוף זמן רב עד שתוכרע שאלת יהדותם, ולכן (למשל) אין ללמדם עברית.
כאשר החלו להסתמן אפשרויות ותוכניות לעליית יהודי אתיופיה לישראל, נתבקשה הכרעה מוסמכת לכאן או לכאן לגבי יהדותם של בני הפלשמורה. בפברואר 1973, עם פרסום חוות דעתו של הראשון לציון, הרב הראשי לישראל דאז הרב עובדיה יוסף, נסללה הדרך להכרה בבני העדה כיהודים על פי חוק השבות.
הרב יוסף קבע באופן נחרץ שבני הפלשמורה הם צאצאי שבטי ישראל שהדרימו לכוש. ואת הסיוע לבני העדה הגדיר כמצווה של הצלת נפשות.
צוות של משרדי המשפטים, הפנים, הקליטה והסוכנות היהודית קבע אז כי בני הפלשמורה הם יהודים לעניין חוק השבות על יסוד חוות דעתו של הרב עובדיה יוסף. אולם היו גם דעות מנוגדות, כמו זו של הרב הראשי האשכנזי, הרב שלמה גורן, שלא ראה בהם צאצאי שבט דן. הוא ציין את חשש הממזרות וכן את התבוללותם בגויים במשך השנים.
יחסה הבסיסי של הרבנות הראשית אל יהודי אתיופיה בשנות העלייה ההמונית לישראל נקבע כבר בימי כהונתם של הרבנים הראשיים יוסף וגורן (1973-1983). לצד יחס אוהד לעלייתם וסיוע לקליטתם הרוחנית והדתית בישראל, נדרשו העולים לעבור טקסי "חידוש הברית" עם העם היהודי ותורת ישראל ומצוותיה, כלומר גיור בהליכים מהירים ומקילים.
בשנת 2000 ביקר שר הפנים דאז, נתן שרנסקי, את בני הפלשמורה באתיופיה. בעקבות ביקורו החל מבצע מזורז להעלאתם ארצה. שרנסקי אף הורה על בדיקת זכאות העלייה גם באתיופיה עצמה (עד אז נבדקו הבקשות רק בישראל, בהיעדר תיעוד מסודר באתיופיה).
כתוצאה מזירוז הבדיקות עולים מאז ועד היום כמאה איש מאתיופיה מידי שבוע. לאביו של גיטאצ'ו כל זה לא עוזר והוא עדיין באתיופיה – רחוק מבני משפחתו.
אריה, בן 40, הוא המדריך של גיטאצ'ו בשכבת אופק בכפר הנוער ימין אורד, בו לומדים עולים חדשים מסין, מאתיופיה, מברזיל מחבר העמים וממדינות נוספות.
"הם באים ממקום שבו הם רואים את ההורים כגדולים", אומר אריה, "פתאום הם מגיעים למקום שבו להורים אין כוח, הם לא ישראלים והם חדשים, בדיוק כמו הילדים. אז פה הילדים מקבלים כלים גם לבוא ולעזור בבית ולהוביל.
"אני חושב שעם כל הקושי שלהם, חלקים גדולים מהם גם ילכו למנהיגות. הכפר הזה ייצר הרבה קצינים בכירים בצה"ל. גיטאצ'ו מתגייס בתחילת יולי והוא רוצה מאוד לשרת בגבעתי. המוטיבציה של כולם פה מאוד גבוהה ועם ערכים של ציונות, שזה דבר מדהים".
גיטאצ'ו: "אני רוצה להתגייס כדי לתרום למדינה. כמו שביקשתי שהם יעזרו לי אז אין לי בעיה ואני רוצה לתרום. אם לא נשמור על המדינה שלנו אז מי ישמור?".
חשבת לאן היית רוצה שיגייסו אותך?
"לקרבי. יש לי פרופיל גבוה. יש לי עוד אח קטן שגם הוא רוצה להיות חייל קרבי, כמוני".
כרגע אתה מסיים בגרויות?
"סיימתי כבר, בקרוב מסיבת הסיום ואנחנו עושים חזרות לזה".
דותן לוי, מנהל מכון החינוך דרך כפר בהווה וכפר הנוער ימין אורד בעבר, מכיר היטב את גיטאצ'ו. "בפברואר בשנה שעברה טסתי לאתיופיה לעיר גונדר", סיפר, "והודעתי לתלמידים שאני הולך להיות אורח בקהילה בשבת, ומי שרוצה מוזמן להעביר מכתבים או תמונות לקרובי משפחה ואני אשמח לקחת.
"ביום שישי, יום לפני הטיסה שלי, שאלתי שוב בכיתה כדי לוודא, ובמקרה גיטאצ'ו היה בכיתה שלי וסיפר שאבא שלו שם. אמרתי לו 'בוא נכין מכתב לאבא שלך, אני אחכה עד שתכתוב לו מכתב', והוא אמר לי שזה מאוד חשוב לו לשלוח לאביו תמונות.
"היה לו מאוד חשוב שאביו יראה את האחים הקטנים אותם ראה כשהיו תינוקות לפני חמש שנים. לגיטאצ'ו לא היו תמונות, ופתאום הוא נזכר שיש לו בפלאפון תמונות אז השגתי מחבר כבל, הורדנו למחשב, הדפסנו ושמנו אלימינציה. אז הוא כתב מכתב. הוא גם רצה לשלוח כסף. אחר כך הסתבר לי שבחופשות מהלימודים היה עובד ושולח כסף לאביו כי התנאים שם קשים".
איך היה המפגש באתיופיה עם אביו?
"פגשתי את האבא באיזשהו בית קפה צדדי באחד הרחובות, והבאתי לו את התמונות. הוא מאוד בכה והתרגש לראות את הדברים האלה. אנחנו תקשרנו בעזרת מתורגמן, אבל אני גם תקשרתי איתו באמהרית בסיסית מאוד ואי אפשר היה שלא לראות את הכאב והקושי שלו לראות את הילדים הקטנים, שאת אחד מהם ראה כשהיה רק בן שנה ועכשיו אמור לעלות לכיתה א'".
מהי בעצם הבעיה, מדוע לא ניתן אישור לעלייתו לישראל?
"מהשיחה עם האב הבנתי שהם הגישו בקשה לעלות לארץ כל המשפחה ביחד. לפני עליית המשפחה לארץ היו ההורים בתקופת פירוד אך לא התגרשו. בנסיבות האלו קרה שהמשפחה עלתה ללא האב, למרות שמעמדו ההלכתי זהה למעמדם של שאר בני המשפחה.
"האבא הסביר לי שהחתימו אותו בזמנו על מסמך שלא ממש הבין לגביו, ואמרו לו לחתום בשביל הילדים שלו ושזה משהו טוב. הוא לא הבין בדיוק על מה הוא חותם, אבל כתוצאה מהחתימה הזאת נוצר הניתוק, שהם עלו לארץ והוא לא.
"החברים מהשכבה של גיטאצ'ו החתימו עצומה ומאוד רצו שאבא שלו יגיע למסיבת הסיום שלו. המסיבה היא ביום שלישי הבא (כלומר - היום), והסיכוי שזה יקרה הולך ונהיה קלוש. אולי למסיבת הגיוס שלו הוא יגיע".
לוי ממשיך ואומר: "סוגיית הדת הינה קריטית בהליך אישור עליית בני הקהילה. במקרים רבים בין בני זוג באתיופיה, כאשר צד אחד יהודי והשני נוצרי, או אם אחד הצדדים התנצר (אם מרצון או מכפייה) אז ישנה בעיה הלכתית שעשויה לעכב את עלייתם ארצה.
"במקרה של משפחת נגאש שני ההורים למשפחה הם יהודים שלא התנצרו בשום שלב בחייהם, ועל כן לא נראית שום סיבה הלכתית לעיכוב האב.
"הקהילה שם מאוד סגורה, ואי אפשר להצטרף אליה. בכניסה לבית הכנסת הגדול בבונדר יש שני שומרים עם קלאצ'ניקוב בכניסה. הם לא נותנים לאף אחד להיכנס, בגלל שבארץ טוענים כי כל אתיופי גוי שירצה להיכנס יעלה וכולם יעלו. אני כאדם מישראל שהגיע למקום לא נתנו לי להיכנס עד שהגיע ראש הקהילה והכניס אותנו.
אני הגעתי בשם הרב וולדון, רב הקהילה. בלעדיו לא היו מכניסים אותנו, עד שלא מזהים אחד לאחד. לכל אדם בקהילה יש כרטיס זיהוי לכניסה לבית הכנסת, בו מחולק גם קצת אוכל לילדים. אם האבא לא היה חלק מהקהילה היהודית הוא לעולם לא היה זכאי להיכנס שם.
"פגשתי אותי ברחובות העיר גונדר בשישי, וביום שבת פגשתי אותו בשנית בבית הכנסת. זאת אומרת שהוא חלק מהקהילה, גם אם לא ראיתי תעודות לכך. אי אפשר לומר שהוא לא".
גיטאצ'ו סיפר השבוע, כי פנה פעמים רבות לשרים בממשלה ולגופים אחרים. "פניתי למשרד הפנים, מילאתי טפסים כבר לפני שנתיים, הם לא ענו לי עדיין. דיברתי גם עם שר החינוך וגם עם נשיא המדינה שמעון פרס. הוא אמר שיטפל בזה, אבל כמה הבין אותי אני לא יודע. אני מקווה שיעלו את כולם מאתיופיה. עכשיו כשאני אלך לקרבי יהיה לי קשה לתרום ככה, במצב הזה", מסביר גיטאצ'ו.
לוי, המשמש גם כאחד מחברי הוועד הלאומי להעלאת שארית יהודי אתיופיה, מוסיף: "כרגע יש רוב בממשלה שתומך בכך. גם שר הפנים עצמו תומך. מה שמעכב את כל הסיפור הזה זה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר האוצר. כלומר, זו לא החלטה אידיאולוגית אלא תפעולית. אנחנו טוענים מנגד שכל עיכוב יעלה לנו יותר, גם בגלל הילדים שעדיין נמצאים שם וגם בגלל הילדים שנמצאים פה בניתוק מקרוביהם".
ד"ר אברהם נגוסה, פעיל חברתי לקידום העלייה היהודית מאתיופיה ולשיפור קליטתה, שעלה מהעיר גונדר בשנת 1985 והיה ממייסדי הפרויקט הלאומי בשיתוף ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית ויהדות ארה"ב לקליטת עולי אתיופיה, מנהל עד היום דיאלוג רצוף עם חברי קהילת יהודי אתיופיה.
"אבא של גיטאצ'ו מוכר בקהילה מאתיופיה, האחים שלו נמצאים כאן ואני מכיר את המשפחה", הוא מאשר. "דוד אחד של גיטאצ'ו נמצא ברחובות, אחד בפרדס חנה, והאמא עם האחים בראשון לציון. צריך לפנות למשרד הפנים ולשאול למה הם לא מעלים את נגאש אשצ'נקה, שהאחים שלו נמצאים פה בארץ והבן שלו נמצא פה עם המשפחה.
"לא מזמן הזמינו חיילים לכנסת, ושר הפנים אלי ישי השתתף בפגישה עם ועדת ביקורת המדינה ובכל המקרים שלקחתי לשם, השר נתן הוראה ותוך זמן קצר המשפחות שלהם הגיעו לארץ. זה מהלך שאני מנסה לתת גם לגיטאצ'ו ואחרים.
"עם אלה שבאו לכנסת במדי צבא היה לפוליטיקאים כנראה קשה להתמודד וההחלטה נעשתה מהר. אז אני מקווה ואמרתי גם לגיטאצ'ו שכאשר הוא יתגייס, עם המדים שלו אנחנו נעשה מלחמה".
תגובת משרד הפנים: "מאז חודש יולי 2009 אנו פועלים ברשות האוכלוסין וההגירה להעלאת בני הפלשמורה בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2008. נכון להיום, שוהים באתיופיה שני עובדים מטעם רשות האוכלוסין במטרה להמשיך ולטפל בבקשות האחרונות שהוגשו. עד לפני כחודש עלו כ-1,200 נפש (מאז 19.1.2010). יש להבהיר, כי קצב העלייה עצמה נקבע על ידי הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה.
"אנו פועלים לסיים את הבדיקות במהלך החודש הקרוב. על פי טענות שעלו מטעם גופים שונים, עדיין שוהים באתיופיה כ~9,000 נפש הטוענים לזכאות לעלייה. התקיימו מספר דיונים בכנסת בנושא, הן בוועדה לביקורת המדינה והן בוועדה לעלייה ולקליטה, בהם השתתפנו ועמדת השר כפי שהוצגה היא כי יש לסיים ולטפל גם בקבוצת אוכלוסייה זו, אך למימוש עמדה זו נדרשת חקיקה או החלטת ממשלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם