תושב אשדוד זוכה מאשמת תקיפת שוטר
על מאיר אלמקייס עברו 4 שנים ארוכות עד שזיכה אותו השבוע ביהמ"ש מאשמת איומים ותקיפת שוטר, מחמת הספק. עוד קבעה השופטת כי מעצרו היה לא חוקי
ניידת משטרה. צילום ארכיון: יהודה לחיאני
לפני למעלה מארבע שנים כיכב אלמקייס בתקשורת המקומית כאשר פורסם כי נעצר בחשד לאיומים ותקיפה של שוטר. הסיפור אירע בחודש דצמבר 2006 כאשר אלמקייס תדלק את רכבו בתחנת הדלק הראשונים. שוטר לבוש בבגדים אזרחיים שלא היה בתפקיד, הגיע למקום וביקש מאלמקייס להזיז את רכבו, שלטענתו חסם אותו.
לפי כתב האישום, אלמקייס איים על השוטר ואמר לו: "יא בן זונה, אני אזיין אותך, בוא נראה אם אתה גבר". השוטר הזדהה בפני אלמקייס, ועל פי המתואר בכתב האישום, המשיך הנאשם במסכת קללות ואיומים.
עוד נכתב בכתב האישום, כי השוטר הזעיק את חבריו מהתחנה, ותוך זמן קצר הגיעו למקום שני שוטרים בתפקיד, עצרו את הנאשם שסרב למעצר, סרב להזדהות וטען שמדובר במעצר לא חוקי, שכן אין בידי השוטר סמכות לעצור אותו. בסופו של דבר, אלמקייס נעצר. לטענתו הוא הוכה על ידי השוטרים. במקום שהמשטרה תבדוק את טענותיו, היא מיהרה להגיש כתב אישום בצרוף בקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
עד ראייה: השוטרים נהגו בבריונות
שופט בית משפט השלום באשדוד גיל דניאל שחרר את הנאשם למעצר בית, אולם עורך דינו מיכאל בוסקילה, סירב להשלים עם ההחלטה, הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, והשופט אריאל ווגו קיבל את הערר וביטל את התנאים המגבילים.
במשפט, שהתנהל במשך שלוש שנים, הוצגה גרסתו של אלמקייס אל מול גרסתם של השוטר ושני חבריו שהוזעקו על ידו. בנוסף, התביעה ביקשה שאזרח שנכח במקום והיה עד להשתלשלות האירועים יעיד מטעמה. אך בסופו של דבר, אותו עד שעלה לדוכן מטעם התביעה, העיד שהשוטרים נהגו באלמקייס בצורה בריונית והיה משוכנע שמדובר בכלל חטיפה.
אין ספק כי עדות זו השפיעה על השופטת לביא שבחרה לקבל את גרסתו של אלמקייס. בהכרעת הדין שהתפרסה על עשרות עמודים, קבעה השופטת לביא כי המעצר
לא היה חוקי וכי התנגדות האזרח הייתה חוקית, מידתית וכפי שמצופה מאזרח. עוד הוסיפה השופטת כי הקללות והעלבונות שהוטחו כלפי השוטרים אינם מהוות עבירה של העלבת שוטר, שכן זכותו של אזרח לשמור על תחושת הכבוד העצמי שלו.
עו"ד בוסקילה הביע סיפוק רב מהזיכוי, אך הצר על כך שבקלות בלתי נסבלת אזרחים יכולים למצוא את עצמם במצבים לא נעימים בעל כורחם.
"מתחילת הדרך האמנתי בחפותו של מרשי. צר לי שהתהליך נמשך תקופה כה ארוכה של שלוש שנים. מכעיסה גם העובדה שהמחלקה לחקירת שוטרים בוחרת לסגור תיקים בצורה שיטתית וסיטונית מבלי לבדוק לעומק תלונות המוגשות על ידי אזרחים. אני חושב שפסק דינה של כבוד השופטת לביא החזיר למרשי מעט מכבודו שניטל ממנו בדרך גסה על ידי השוטרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם