נתניה: הורי תיכון בר אילן משלמים ביוקר
הורי תלמידי התיכון התורני היוקרתי בר אילן מתקשים לעמוד בהוצאות הלימודים. לטענתם, בשל התגבור התורני שביה"ס מעניק, הם נאלצים לשלם אלפי שקלים יותר מכל מוסד לימודים אחר בנתניה. מנהל ביה"ס: אנו עוזרים בהנחות ומלגות

ממסמך שהגיע לידי זמן נתניה, העוסק בגביית תשלומים לשנת הלימודים הנוכחית (תש"ע), עולה כי הורה לתלמיד או תלמידה בכיתה י"ב שילם השנה 1,350 שקלים בעבור תגבור תורני, 400 שקלים נוספים עבור סמינר סוף שבוע ו-225 שקלים עבור פעילויות חודשי אלול ואדר.
בעבור סמינר "בינו לבינה" שילמו ההורים 120 שקלים עבור תלמיד, ו-350 שקלים עבור תלמידה (כידוע, בבית הספר קיימת הפרדה בין כיתות בנים לכיתות בנות). בסך הכול שילם הורה לתלמיד כיתה י"ב סכום של 3,940 שקלים, בעוד שעבור תלמידה בבית הספר שולמו 4,270 שקלים. עבור רבים מההורים מדובר בהוצאה כפולה ומכופלת, שכן חלקם שולח לבית הספר יותר מילד אחד.
"בבדיקות שעשינו גילינו שבית הספר גובה תשלומים פי שתיים וחצי מכל בית ספר אחר", סיפר אחד ההורים, "בממוצע אנחנו מדברים על כ-420 שקלים לחודש וכ-4,000 שקלים בשנה. יש כאן הורים עם ארבעה וחמישה ילדים. מה הם אמורים לעשות? איפה החינוך חינם? אני יודע שזה עלה בעבר באיזו ישיבת הורים בתחילת השנה והיה כעס בקרב ההורים, אבל בסופו של דבר לא השתנה דבר.
"זה המון כסף", הוסיף ההורה, "הילדים מתחילים בחטיבה כיתה ז' ומסיימים בי"ב ומדובר בהוצאות כבדות. זה ממש כמו ללמוד לתואר באוניברסיטה. אני עוד מסתדר עם זה אבל זה ממש לא הגיוני. בכל בית ספר תיכון דתי אחר, כמו בריגלר, בשפירא וגם בבתי הספר הלא דתיים, ההורים משלמים בין 120 ל-160 שקלים בחודש. אפילו בישיבת בני עקיבא הם משלמים פחות ושם יש גם אוכל.
"זה מתחיל בכך שההורים רוצים לתת לילדיהם את האפשרות לרכוש השכלה ברמה גבוהה. הם מנצלים את זה כי יש להם שם ומוניטין. אין אפס. יש הבדלים
סמדר סגל יושבת ראש ועד ההורים העירוני תוהה אם אין דרך אחרת. "מצד אחד אני מבינה את כל אותם הורים שדורשים לקבל תגבור תורני כי אחרת הם יחפשו מסגרות חוץ עירוניות וזו לא מטרתנו. השאלה היא אם לא ניתן לקבל את כל הפעילויות הנוספות בדרך שלא תכפה על ההורים את התשלום. ברור לי שלרוב מדובר באוכלוסיה שיש לה, אבל יש גבול גם ליכולת הכספית של אותם הורים.
"כלל ילדי בר אילן צריכים לשלם בהתאם להוראות משרד החינוך. אני לא רואה פסול בזה שיש צורך ורצון להרחיב אופקים אבל זה צריך להיעשות כמו חוג לאחר שעות הלימודים. כל הורה יבחר לאן הוא מוביל את הילד שלו – לחוגי העשרה תורניים או לחוגי העשרה אחרים. אי אפשר להנחית החלטה גורפת על כלל ההורים. כולם צריכים לקבל את אותו הדבר מבלי לחייב אותם מראש".
הרב יוסף בן בסן, מנהל תיכון בר אילן, אמר בתגובה לדברים כי "זה מספר שנים שתשלום הורים לבית הספר לא השתנה בצורה מהותית ואף הופחת בשנים האחרונות. בית הספר מקיים תוכנית תורנית מוגברת, וזו הסיבה העיקרית שבגינה ההורים המעוניינים בחינוך תורני רושמים את ילדיהם לבית הספר בר-אילן ולא לבית ספר דתי אחר.
"מסגרת האולפנית בבר-אילן באה לתת מענה להורים המעוניינים בתגבורים אלו בעיר נתניה. בבית ספר בר-אילן נרשמים גם תלמידים שהוריהם מתקשים לעמוד במלוא סכום התשלום, והנחות ומלגות ניתנות בהתאם. כמו כן יש הנחה לתלמידים אחים על פי קריטריון של משרד החינוך ואף מעבר לכך.
"חלק גדול מתלמידנו מגיעים ממסגרות יסודיות תורניות כגון בית ספר נועם שאף לשם הם רשמו את ילדיהם בזכות התגבור התורני. זה שנים רבות שבית ספר בר-אילן הופרד לבתי ספר נפרדים לבנים ולבנות, וכל הורה הבוחר לרשום את ילדיו לבר-אילן יודע לאיזו מסגרת הוא רושם. מיותר לציין שהורה שאינו מעוניין בתגבורים תורניים עומדות בפניו אפשרויות רבות בעיר נתניה.
"כל הורה המרגיש מצוקה בתשלום לבית הספר, נשמח אם יפנה אלינו בצורה מסודרת על מנת להסדיר העניין. תלמיד לא חייב להשתתף בכל הפעילויות אבל אין אנו חושבים שסיבה כלכלית צריכה להיות גורם שימנע מתלמיד ליהנות מכל מה שהמסגרת התורנית מציעה".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "בחוזר מנכ"ל משרד החינוך משנת 2009, מצוין כי הורה המבקש לרשום את ילדו למוסד חינוך המשלב תוכנית לימודים תורנית נוספת, יחתום על הסכמתו לתוכנית הלימודים ולתשלומים הנדרשים לקיומה על פי חוזר זה.
"מאחר שתוכנית הלימודים התורנית אינה מתוקצבת מתקציבי משרד החינוך, יהיה ברישום התלמיד משום הסכמה של ההורה לשאת בעלויות הנובעות מהפעלתה של תכנית זו".