סיר הבשר: ביקורת במסעדת יקינקו טנקה בהרצליה פיתוח
יקיניקו טנקה היא כנראה מסעדת היוקרה הטובה ביותר בשרון, עם טענות רציניות לתואר הטובה בארץ
מסעדת יקיניקו טנקה בהרצליה פיתוח צילום: נאור רהב
חלק מהמסעדות, חלק מכובד אפילו, הן באמת מוסדות רצינים שכיף לאכול בהם, והרבה מהן מתהדרות בשפים מוצלחים ובבעלים שהם אנשי ניהול מהרמה הראשונה. ובכל זאת, מעט מאוד מסעדות נותנות ערך מוסף שהוא מעל לארוחה עצמה. ערך מוסף שמתעלה מעל לרמת האוכל ונוגע במקומות אחרים לגמרי.
אחת הבודדות שכן עושה זאת, היא מסעדת יקיניקו טנקה השרונית, הבעיה הקשה היא שמעטים מכירים אותה ומעטים עוד יותר זכו לחוויה. לפני כשנתיים ערכנו בזמן השרון פרויקט בשם "נחבאים אבל כלים", פרויקט שבא לחשוף מקומות (לא רק בתחום האוכל) שנמצאים בטופ של הטופ בתחומיהם, אבל למרבה הצער מעטים מכירים. יקיניקו טנקה כיכבה אז בתחום האוכל, בתור מסעדת מופת אמיתית שלא נמצאת בפיהם של רבים. השבוע חזרנו אליה, אחרי זמן די ארוך שלא ביקרנו שם, וגילינו ששום דבר לא השתנה.
יקיניקו טנקה היא מסעדה יפנית בבעלותו של השף עופר חרמוני, ישראלי יליד הערבה שלמד שנים ארוכות ביפן את רזי המטבח היפני. מטבח יפני אמרנו? תימחקו את המילה "סושי" מהשפתיים. יקיניקו טנקה, כן, אתם מוזמנים לקרוא את המשפט שוב, היא מסעדה יפנית ללא טיפת סושי.
כמו הרבה דברים בישראל (כן, גם אנחנו נפלנו למשפט כזה) גם עניין הסושי הוא מיתוס חסר הצדקה. כמו שבאיטליה לא אוכלים רק פיצה, ולמעשה במקומות רבים באיטליה מבשלים מנות רבות מקומיות שהן לא פיצה ולא פסטה, כך גם התפריט היפני מורכב מהרבה יותר מאשר סושי. למעשה המטבח היפני מורכב ממספר סוגי בישול וסושי הוא רק אחד מהם. כך תוכלו למצוא את הטפניאקי, את הסושי וגם את היקיניקו, שיטת בישול שהיא למעשה קוריאנית.
בבסיס היקיניקו עומד הגריל וברוב המקרים הלקוח צולה בעצמו את הארוחה. לא מדובר בבעיה קשה, כיוון שהמומחיות של שפי היקיניקו היא בחירת נתחי בשר מעולים ובישול מנות שמתלוות לארוחה. ארוחת יקיניקו טיפוסית בנויה ממנות ראשונות רבות וצבעוניות, כשאחריהן מגיעה לסועד צלחת הבשרים שלו, כשהם במצב צבירה נע, ועליו לצלות אותם בגריל שנמצא על או בשולחנו.
חרמוני, נאמן למסורת שלמד ביפן, בנה את המסעדה שלו בדיוק של אחד לאחד לארץ השמש העולה. אין בה שולחנות, אלא תאים סגורים, מחופים בדלתות עץ ונייר אורז, כך שהסועדים רואים במהלך הארוחה רק את שותפיהם לתא ואת המלצרים. אין צורך להסביר שאם אתם בעניין של הצעות נישואין או סתם חגיגה רומנטית, אין מושלם מתא סגור לחלוטין שבו אתם יכולים להציע לחצי השני שלכם שלל הצעות.
פיסות של גן עדן
ומה לגבי האוכל? אז ככה. האוכל ביקיניקו, כפי שבטח ניחשתם, לא זול. המנות מתחילות ב-20 שקל (ראשונות) וממריאות עד לסטייק הדגל, קובה ביף יפני, בעלות של 220 שקל, בערך שקל לגרם. זו האופציה הפשוטה, האופציה השנייה והטובה יותר לדעתנו, היא לבחור בארוחת השף.
מסעדת יקיניקו טנקה בהרצליה פיתוח צילום: נאור רהב
תמורת סכום שיכול לנוע בין 250 שקל לאדם ועד 500 ומעלה, תקבלו זרם מנות בלתי פוסק של מיטב המנות ממוחו הקודח של השף חרמוני, כולל סאקה (ולא סאקי) יפני משובח ושאר הפתעות. אנחנו בחרנו באופציה הנ"ל ומרגע שהתיישבנו זכינו ל... קימצ'י (מנת כרוב חריפה למדי), צ'זימי (מעין חביתה יפנית עם או בלי פירות ים), סלט הבית (סלט ירקות פשוט עם רוטב ששווה להרוג בשבילו), טופו מטוגן עם פטריות שיטאקה ופלטת פירות ים (שאכן מגיעה על פלטה ברזל לוהטת).
זה אולי נראה לכם כמו ארוחה מלאה, אבל זו היתה רק ההכנה לדבר האמיתי. בשלב של פלטת פירות הים הגיע המלצר והדליק את הגריל שבמרכז השולחן שלנו (המלצרים במקום שווים כתבה נפרדת, הם עובדים שם שנים, שולטים בתרבות היפנית, עובדים במקצוענות יוצאת דופן ומתגאים במנות כאילו הם בישלו אותן בעצמן. לא פחות ממרגש). הגחלים שבתחתית הגריל החלו להתלהט והמלצר הגיע חמוש בצלחת בשרים ססגונית. חזה עוף, בשר בקר ואווז. כל הבשרים כמובן נאים, וכולם בחתיכות קטנטנות של כמה עשרות גרמים.
העקרון פשוט: תפוס את הבשר, צלה אותו דקה או שתיים על הגריל ותכניס לפה מקסימום בתוספת מעט רוטב סויה ופלפל ומלח גס. שפים שמתמחים ביקיניקו לומדים במשך חודשים ארוכים דבר אחד: יכולת לזהות נתח בשר טוב כשהם רואים כזה. השף חרמוני מביא את היכולת הזאת לשיאים חדשים. מדובר, באחריות, בחתיכות הבשר הטובות ביותר שאכלתם אי פעם בארץ. פיסות קטנות של גן עדן.
לאחר שהסתיימה לה הצלחת ה"פשוטה", הגיעה מנת הדגל. צלחת בשר בקר שבמרכזה גולת
הכותרת, סטייק הקובה. למי שלא שמע, מדובר בסטייק שמגיע מפרות יפניות, שעוברות שיטת גידול ייחודית שגורמת לבשר שלהם להיות משויש ועסיסי במיוחד. אין מילים בעברית לתאר את העונג שבכל חתיכה. הבשר עסיסי וכאילו מגיע עם רוטב "בילט אין" בתוך עצמו. הטעם הוא למעלה מטעם גן עדן, והקרבות שניטשים מסביב לשולחן על כל חתיכה (ואין הרבה כאלה, מדובר במשהו כמו עשר חתיכות של 20 גרם למנה) הם קרבות קשים ועקובים מדם (של קובה כמובן). הבשר מלווה בקדרת שיש יפהפיה ובה מנת אורז מסורתית בשם אישייקי ביבינבה. מנה פשוטה של פועלים שכוללת אורז לוהט, ירקות, תבלינים וביצה חיה (שמתבשלת מיד בשל החום של הקדרה).
לבסוף הגיע הקינוח (שילוב נפלא בין מזרח ומערב, בין גלידות שוקולד בלגי לשילובים של סאקה רימונים ובאמצע סופלה שוקולד פשוט וטוב), שמצא אותנו מבושמים קלות משלושה קנקני סאקי, מלאים בשר יפני איכותי ובאופן כללי שפוכים על ספסלי התא שלנו ובוחנים את האפשרות להישאר במקום ללינת לילה קצרה.
החוויה ביקיניקו טנקה, כבר אמרנו, פועלת על כל החושים. היא רומנטית, ייחודית, נהנית מתפאורה יוצאת דופן ובעיקר ממנות שלא תוכלו בשום מקום אחר. זו מסעדה יפנית בלי סושי וזו מסעדת בשרים שלא מקבלים בה סטייקים מדממים של 500 גרם.
לא מדובר, כבר אמרנו, בחוויה זולה. הגולש הממוצע יוכל ללכת למסעדה כזו רק לאירועים מיוחדים, וטוב שכך. חוויה כל כך מעשירה כדאי לקחת במנות קטנות. מה שכן, אם יש לכם אמצעים ואירוע מתאים בקנה, אל תוותרו, מדובר באמת בהרבה יותר ממסעדה.
יקיניקו טנקה, משכית 9, הרצליה פיתוח
מסעדת יקיניקו טנקה בהרצליה פיתוח צילום: נאור רהב
לשימור:
האווירה, הטעמים, הריחות, השף, השירות
לשיפור:
מה עם איזה עסקית שווה לכל נפש בצהריים?
בשורה התחתונה:
אימפריית החושים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם