ראשי » מקומי » דרום

הלם תרבות: לקראת פסטיבל קולנוע דרום

רבים מהסרטים שיוקרנו השנה בפסטיבל קולנוע דרום עוסקים שלא במפתיע בתקופת הפגזות הקסאמים על שדרות והסביבה. "היצירה היא חלק מהתמודדות עם הפוסט טראומה", מסביר הפסיכולוג ד"ר אמיר שפר

חיים מתגורר באזור שער הנגב-שדרות ומתפרנס מתליית שלטי חוצות. בכל פעם שנשמעת אזעקת "צבע אדום" מופעלת אצלו תגובה אוטומטית של התקפי חרדה והזיות. רק עם הישמע קול הפיצוץ, הוא חוזר לשגרת חייו. יום אחד רעש הפיצוץ אינו נשמע. חיים נקלע לעולם של טירוף, חרדות ונדודי שינה שבהם מתערבבים עולם הצריכה, עולם הפוליטיקה ועולמו הפנימי כתולה שלטים.

עלילה נוספת מתארת את סיפורו של יוסי. במהלך אזעקת "צבע אדום", הוא פוגש במיגונית את מיכל ומתאהב בה. הבעיה היא שמיכל נמצאת באזור הזה רק בשעה מסוימת ויוסי מבין שכדי לראות אותה שוב הוא חייב שיהיה צבע אדום בדיוק באותו מועד. לשם כך, הוא סוגר דיל עם אנשי חמאס, שגורם ליצירת עולם בו הקסאמים משחקים את התפקיד הטוב ובו צבע אדום זה לא רק אזעקה, אלא הזדמנות לאהבה.

שתי העלילות הללו לקוחות מסרטים שיוקרנו במסגרת פסטיבל קולנוע דרום, שייצא לדרך היום. בסרט האנימציה "אוטומציה" בבימויו של נתי מאיר, חיים הגיבור הוא נפגע חרדה. בסרט "קסאמבא" של יאיר אורבך, דווקא הצבע האדום נמצא במרכז הבמה. בסרט נוסף - "חולה את נתן" שביים רובי אלמליח, מתואר ניסיונם של שני אחים מוסכניקים מפאתי שדרות לשרוד לנוכח המציאות הפטליסטית שבה הם חיים, וכך הלאה.

פסטיבל קולנוע דרום מתקיים זו השנה התשיעית בסינמטק שדרות, ביוזמת המכללה האקדמית ספיר. הוא מציע שלוש תוכניות מרכזיות: קולנוע עולם בתוכנית בינלאומית מארמניה, הפיליפינים ואמריקה הלטינית; קולנוע ישראלי המציג טרום בכורות ישראליות ופוקוסים על יוצרי קולנוע בולטים; וכן "קולנוע דרום החדש", המציג סרטים נבחרים של בוגרי המחלקה לקולנוע וטלוויזיה, כשמרבית מהסרטים, תיעודיים ועלילתיים כאחד, עוסקים בתקופת ההפגזות על שדרות.

"הרעיון המקורי שלי היה לשלב קטע אנימציה בסרט דוקומנטרי שיעסוק בצדדים הפסיכולוגיים של אדם שחי בצל הקסאמים", מסביר מאיר, בן 29, שהגיע לפני חמש שנים מראשון לציון והשתקע בקיבוץ נירעם שבאזור רצועת עזה. "עד שלא הגעתי לכאן, לא באמת יכולתי להבין מה עובר על האנשים שחיים באזור. בסוף, הסרט נכנס להקפאה והחלטתי להמשיך עם האנימציה".

עד כמה העיסוק בסרט עזר לך להתמודד עם המצב?
"זה מצחיק כי במהלך אותו יום שכתבתי את הטיוטה הראשונה נפלו עשרה קסאמים שהתפוצצו. אני לא יודע אם זה עזר לי להתמודד. ההתמודדות היא ברירת מחדל. כשאתה חי פה, אין אופציה אחרת".

בסרט מופיעים שלטים שמציגים בצורה אירונית את עולם הצריכה, התקשורת והפוליטיקה.
"הכוונה שלי הייתה שאין הבדל בין שלושת הדברים האלה, שמנסים כל הזמן למכור לנו כשלמעשה הכל תעמולה והאדם הפשוט מנסה להעביר את חיי היומיום בלי לשים לב עד כמה הוא מושפע מהתכנים האלה, שרצים לו כל היום מול העיניים".

הפסיכולוג הקליני ד"ר אמיר שפר, מרצה בבית הספר למדעי ההתנהגות של המכללה למינהל, מנסה להסביר את שטף היצירה שאחרי ההפגזות. "טראומה נפשית היא הנזק שנגרם לאדם בעקבות חוויה או חוויות קשות במיוחד", הוא טוען.

"החוויה הטראומטית יכולה להיות חד פעמית או מתמשכת, ומכניסה את האדם למצב של הלם שבו הוא לא מסוגל להתמודד או לספוג את הרעיונות והרגשות שקשורים בחוויה הזו. זה רלוונטי משום שבזמן הטראומה אין אפשרות לעכל ולהבין מה הוא עבר".

ומה תפקיד היצירה כאן?
"היא חלק מההתמודדות עם הפוסט טראומה. זו פעולה טובה, סובלימציה, שהיא מנגנון התמודדות של האדם שמתעל את החוויות והתחושות למקום בונה. זה תהליך שחברה בריאה צריכה לעשות ולעבור. במקום מסוים זה מעיד על כך שאנחנו חברה בריאה, שמאפשרת ונותנת מקום. זה מעלה שאלות לא פשוטות שמטבע הדברים קל יותר לברוח מהן".

פסטיבל קולנוע דרום, 30 במאי עד 3 ביוני, סינמטק שדרות. הכניסה חופשית.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

כל הכתבות: