גרמן ואני: מבקר עיריית הרצליה הפורש סוגר חשבון

הקמפיין הארסי נגדו, הקיצוץ המשמעותי בתקציבו, ההתעלמות מהדוחות ואירוע הפרישה ממנו נעדרו הבכירים. מבקר עיריית הרצליה הפורש נתן לביא מסכם עשור במחיצת יעל גרמן: "לדעתי היא הייתה מעדיפה שלא תהיה ביקורת בכלל". העירייה: "לביא טעה והטעה"

מרב לונדנר, עינת טורס | 26/5/2010 7:22

כששואלים את נתן לביא, מבקר עיריית הרצליה הפורש, מה היה עושה לו היה יכול לחזור אחורה, הוא שותק, לוקח דקות ארוכות למחשבה ועונה בכובד ראש:

"אילו הייתי חוזר לאחור, עם המידע שיש בידי עכשיו על איך שהדברים התגלגלו, לו היה נקרה בדרכי מסלול אחר, ייתכן שהייתי בוחר בו, בעיקר בגלל העימותים חסרי התוחלת ביני ובין הנהלת העירייה. אבל אילו הייתי בוחר באותו מסלול, לא הייתי משנה אפילו תו אחד".

לביא. ''לדעתי היא הייתה מעדיפה שלא תהיה ביקורת בכלל'' צילום: אריק סולטן

חבר של חנוך לוין

לביא עוזב את עיריית הרצליה לאחר 10 שנים של שירות ציבורי ברגשות מעורבים. בתחילת דרכו בתפקיד מבקר העירייה נהנה לביא מתמיכת ראש העיר, יעל גרמן, מתקציבים ראויים וממערכת יחסים הדדית ולבבית. היום, כחודש לאחר פרישתו, מסכם לביא את הידרדרות היחסים, קיצוצי התקציב, דוחות הביקורת שלא טופלו ותחושותיו הקשות.

לביא, בן 67, נשוי לאריאלה, אב לשלושה וסב לנכד, מתגורר בלב רמת השרון, אך נזכר בחיוך בשכונת הולדתו בנווה שאנן בתל אביב. השכונה נחשבת אומנם לשכונת עוני אך מתוכה יצאו לא מעט מפורסמים, ביניהם גם המחזאי חנוך לוין ז"ל, שהיה אחד מחבריו הקרובים ביותר.

ללביא רקורד מוקדם מרשים למדי, הכולל בין היתר עבודה בשירותי הביטחון, במוסד ובמשרד החוץ כסגן קונסול ישראל בניו יורק. הורסטיליות הזו מאפיינת לא רק את הקריירה של לביא, אלא גם את השכלתו. הוא מחזיק בלא פחות מארבעה תארים ראשונים, שני תארי מאסטר ודוקטורט בפילוסופיה: "יש אנשים שאוספים דברים, אני אוסף תארים", הוא מסביר בחיוך.

איך הגעת מדוקטור לפילוסופיה למבקר עיריית הרצליה?
"הגעתי לעירייה במקרה. כשפרשתי מתפקידי ביחידת המחשוב של חיל האוויר, עמד בראש מחלקת הפרישה אחיו של אהוד אולמרט, ירמי. הוא סיפר לי שיש מכרז ביחידת המחשוב בעירייה, הגשתי מועמדות וזכיתי. אלי לנדאו היה אז ראש העיר ועבדתי תחתיו 10 שנים.

"ב-1998 הגיעה גרמן והחליטה לרענן את העירייה. היא הדיחה את מנהל אגף החינוך, מנהל מחלקת החינוך, ואת המבקר דאז, אהוד רמות".

לביא מספר כי כבר אז ניסתה גרמן להדיח גם אותו מתפקידו באגף המחשוב, במסגרת אותו רענון שורות: "היא קראה לי ללשכה

ואמרה לי שאני מסיים את תפקידי. הסכמתי, ואז שבועיים לאחר מכן היא קראה לי שוב ושאלה אותי אם אני מוכן להיות העוזר של המבקר החדש שהגיע במקום רמות, רני זוקלר. הסכמתי ונכנסתי לתפקיד, אך זמן קצר לאחר מכן זוקלר הסתבך באיזושהי חקירה פלילית של מח"ש ונשארתי לבד במערכת כעוזר מבחינה רשמית, אך כמבקר בפועל".

לביא זוכר את הדוח הראשון שהגיש כממלא מקום המבקר. "עבדתי עליו ממש כמבקר. זמן קצר אחר כך פרסמה העירייה מכרז למבקר, הגשתי מועמדות ונבחרתי פה אחד", מספר לביא.

איך ההרגשה לעזוב אחרי כל כך הרבה שנים? אתה חש סיפוק?
"מדובר בתקופה מיוחדת. כל פרישה מציגה שינוי בחיים, התאמה מחודשת לסיטואציה. עכשיו מלווה אותי תחושה של ניתוק - מהמקום, מהאנשים, מהמסגרת, מההרגלים. האוטו שלי כבר נוסע לבד למשרד. השעות היו קבועות, אותם אנשים, הקפה באותה השעה.

"בכוונתי לנוח, להשתחרר מכל המשקעים שנותרו. ברור שהמשפחה הקרובה תזכה למרבית תשומת הלב. לאחר מכן יבואו הספרים שתכננתי לקרוא, אעסוק בכתיבה, במוזיקה, בהידוק הקשרים החברתיים, ואקדיש זמן לתרומה לקהילה".

ומה לגבי פוליטיקה?
"בשום פנים ואופן לא. זה מסוג הדברים שמעולם לא נמשכתי אליהם, אין לי שום שריטה פוליטית. זה לא אני, אני לא אוהב להורות לאנשים מה לעשות, אני רואה בפוליטיקה רע הכרחי".

גרמן ואני

יחסיו של לביא עם ראש העירייה יעל גרמן, היו ללא ספק אחד הנושאים הבוערים במסדרונות העירייה בשנים האחרונות. החיכוכים והביקורת ההדדית שהטיחו השניים זה בזה הגיעה לא פעם לתקשורת ולאולמות בית המשפט. לביא מסמן את תחילת השפל הגדול בדוח המבקר לשנת 2005 שעסק בעיקר בעמותת "אנסמבל תיאטרון הרצליה".

גרמן. "יש פער עצום בין התדמית שלה למה שהיא עושה בפועל" יוסי אלוני

הוא ניגש לחדר הסמוך ופורש בפנינו את כל דוחות הביקורת, כרוכים בעטיפות בצבעים שונים, קשת של ליקויים שחלקם לא זכתה להתייחסות. עד שנת 2006 ניתן לראות דוחות עבי כרס, ולאחר מכן עוביים הולך ופוחת, מספר העמודים מצטמצם.

"חמישה ימים לאחר הגשת הדוח בנושא האנסמבל היה דיון בוועדת הכספים עם גרמן, והיא קיצצה את תקציב משרד המבקר ב-66 אחוז. הייתי המום לחלוטין", מסביר לביא ומוסיף כי "עוד לפני כן, היו התבטאויות מצדה שהראו שיש לה בעיה עם קבלת ביקורת".

לראייה, הוא פותח את הדוחות ומתחיל להקריא את מכתבי התגובה של גרמן: "בדוח של 2004 היא כותבת 'אל לה לביקורת לנסות להחליף את ההנהלה וחשוב שנשמור על מסגרת של מסקנות שנובעות על ממצאים בלבד ולא על הנחות ותפיסות ניהוליות'. בדוח על האנסמבל היא אפילו לא כתבה מכתב.

רק בשבוע שעבר נדחה דיון בדוח 2008 שאמור היה להתקיים במועצת העיר, בשל משחק כדוריד נשים. הדבר מרתיח את לביא: "מעולם, בכל עשר השנים בתפקידי כמבקר, לא דנו בדוח בזמן. דוח 2006 לא עלה בכלל לדיון ושאר הדוחות עלו באיחור ניכר.

"אני מקבל משכורת מהציבור, כמוסמך הציבור תפקידי לעשות את העבודה שלי ולהגיע למקום בו העבודה שלי תוכל לקבל ביטוי ולהשפיע. המינימום זה לדון בדוח לאחר שהוא מוגש, וגם זה לא נעשה בצורה רצינית", אומר לביא.

כל דוח כזה הוא סוג של הישג. התגובות של העירייה לדוחות פגעו במידה כלשהי בתחושת ההישג?
"אני לא יכול לקרוא לדוחות הישגים, כי מדובר בעבודה אפורה וקשה. באופן כללי חשוב לי להגיד שהטיפול בדוחות בעיריית הרצליה הוא טיוח, ובעיניי זה יותר גרוע מחוסר טיפול".

אני נכנס למקווה, יוצא טהור וכותב

לביא מגרד בראשו ומתחיל לעיין בדוחות. הוא לא באמת צריך לעיין בשביל להיזכר, הוא זוכר את כולם בעל פה. את כל הדוחות, את כל התגובות. הוא זוכר מיקומו של כל מסמך. עשר השנים שחלפו מתויקות בסדר מופתי במוחו.

"הדוח של 2003 הוא אחד הדוחות הקשים לדעתי. זה היה אחרי הבחירות, מנהל הקמפיין של ראש העיר היה עובד עירייה מן המניין, ומספר שתיים שלו היה יועץ כלשהו, ומצאתי שנחתם איתו חוזה לייעוץ פנסיוני לפורשי עירייה.

"החוזה היה מופרך ונעשה על גבם של עובדי העירייה. היו צעקות רבות על העניין ובסופו של דבר זה המקרה היחידי שהממצאים התקבלו והחוזה בוטל. זו הייתה אחת הפעמים הבודדות שהרגשתי שיצא משהו אפקטיבי מהביקורת", אומר לביא וממשיך לדוח בעייתי נוסף.

"דוח 2007, עסק במאות מיליוני שקלים של חובות שצברה העירייה, כל תהליך ניהול הגבייה היה לקוי. הדוח הזה התפרש מיד כהתקפה על המערכת העירונית. הדוח הזה יצר הרבה רעש, ביקשו ממני למחוק סעיפים ואמרתי שהם מוזמנים להוכיח שאני טועה, הם לא הוכיחו".

באותו דוח של 2007 עסק לביא גם בלשכה המשפטית של העירייה ובכמות היועצים החיצוניים הגדולה בה נעזרת העירייה. "זו רעה חולה של הרצליה כבר שנים. הממצאים היו שהיועצת המשפטית לא שולטת על כל ההתקשרות עם עורכי דין חיצוניים. התגובה לדוח הייתה קשה ביותר, עד כדי אלימות מילולית וכל ממצאי ומסקנות הדוח נדחו".

תפקידה של ועדת הביקורת הוא לדון בביקורת בצורה עניינית, לעבד אותה ולהגיש לציבור מוצר נוח ונהיר. לביא טוען כי נוכח הרכבה של ועדת הביקורת, לא פלא שלא נערכו דיונים רציניים והפקות לקחים מהדוחות במהלך השנים.

"ועדת הביקורת שימשה בלם של הביקורת. היא הופעלה להשתקת הביקורת. היא גם הפכה למיני-קואליציה, אז אם הוועדה קובעת שמשהו בדוח שלי לא תקין, ברור לחלוטין מה יקרה בהצבעה. בוועדות האלה הרגשתי שאני עומד בפני פורום שלא שומע אותי, שמכוון למטרה מסוימת, שכולם קוטלים הכול", אומר לביא בתסכול.

האם אפשרי לנהל קשרי חברות עם עובדי עירייה, כשיש סיכוי שהם יעמדו בעצמם לביקורת?
"שמרתי על ריחוק מסוים כי קשרים חמים משבשים את היכולת לכתוב ביקורת. מבקר עירייה זה תפקיד מאוד בעייתי, קשה לכתוב ביקורת על אנשים שאתה מכיר, שהם חלק ממקום העבודה שלך. זה רלבנטי גם מול עובדי עירייה וגם מול ראש העיר עצמה".

איך התמודדת עם זה?
"זה קשה. לפני הביקורת אני נכנס למקווה, יוצא טהור וכותב. אני לא הסתכסכתי עם אנשים, אבל היו אנשים שלא דיברו איתי שנים כי ראו עצמם נפגעים מהדוחות ושמרו טינה. יום לפני הפרישה הוצאתי מכתב פרידה לעובדים. קיבלתי עשרות מכתבי תגובה, גם מאנשים שנפגעו מהביקורת. חלקם הניחו את המחלוקות בצד וחלקם סוחבים איתם את הכעס".

לדעתך ראש העיר העדיפה את הריחוק הזה ביניכם?
"לדעתי היא הייתה מעדיפה שלא תהיה ביקורת בכלל. זה חמור בעיניי, כי כל אדם בתפקיד ציבורי אמור לרצות שיבקרו אותו. היא נהגה לקרוא לביקורת 'כלי ניהולי' אבל אני לא כלי ניהולי. אני לא מנכ"ל והיא לא זו שנותנת לי הוראות".

פצצת האנסמבל

אולם עם כל הכבוד לשלל הדוחות שהוציא לביא תחת ידיו, אם יש דוח אחד שייזכר, גם בשל רמת החומרה וגם משום שהיווה את נקודת השבר ביחסי לביא-גרמן, זהו דוח המבקר הנוגע לעמותת "אנסמבל תיאטרון הרצליה".

היכל אמנויות הבמה, מקום מושבו הקודם של אנסמבל תיאטרון הרצליה. צילום: יח''צ

"אנסמבל תיאטרון הרצליה" היא עמותה פרטית שהוקמה כדי לעסוק בתרבות ובתיאטרון. את הדוח על העמותה נתבקש לביא לכתוב על ידי פרקליטות המדינה, לאחר שזו קיבלו לידיה חומר המצביע על אי סדרים בניהול העמותה ובהתנהלות העירייה.

הדוח עסק בהעברת כספים מהעירייה ומגופים חיצוניים, כגון תורמים, אל העמותה. בביקורת התברר כי התמיכה באנסמבל הייתה גדולה פי כמה מתמיכתה בכל עמותה אחרת, וכי עיריית הרצליה תרמה לאנסמבל, לפי הדוח, לא פחות מארבעה מיליון שקלים, תוך שהעברות הכספים לא תמיד מדווחות, וכשגרמן מכהנת כיושבת ראש העמותה, דבר הגובל בניגוד אינטרסים.

"הייתה תמיכה מופרזת, אבל הבעיה המרכזית בדוח היא הדיווח. ראש העיר החליטה להעביר 2.5 מיליון שקל, אבל בפועל היא העבירה בערך 4 מיליון שקל ולא דיווחה!", נזכר לביא.

תגובתה הקשה של ראש העירייה לא איחרה להגיע. "התגובות לדוח היו קשות מאוד מבחינת הסגנון. גרמן כתבה שהביקורת שלי זדונית, שקרית. זו הייתה הפעם הראשונה שהגבתי לה על הסגנון, אמרתי לה שהתגובות שלה מכילות ביטויים בלתי הולמים ושאני מציע שתשקול מחדש.

"אי אפשר להתעלם מהחשיפה התקשורתית שהייתה לדוח הזה. הוא הוגש בנובמבר 2005, גרמן חיכתה ארבעה חודשים ואז פנתה לוועדת הביקורת וביקשה להקדים את הפרסום בשבוע אחד מהמועד בו היה אמור לפוג החיסיון. לדעתי, זה היה בגלל הבחירות לכנסת, היא חשבה שאם היא תחשוף את הדוח במקביל לבחירות לא יכתבו על זה".

לביא מספר כי חשיפתו המוקדמת של הדוח אושרה, וכי מאותו רגע החל מסע הכפשות: "גרמן לקחה את הדוח והפיצה אותו לעיתונאים. לאחר מכן היא ריכזה מסיבת עיתונאים בלשכתה והציגה אותי כאויב העם. היא חילקה פלאיירים לציבור שניסו להקטין אותי ואת הביקורת כולה".

לביא שולף את דוח הביקורת ומוצא בקלות את אחת מתגובותיה של גרמן: "המבקר מטיף לי כי הלשון איננה ראויה... אין זו הפעם הראשונה שכשמופנית כלפי המבקר האשמה טוען המבקר כי יש בכך להפריע לביקורת. במלוא הכבוד, ביקורת רצינית חזקה מספיק כדי להתמודד עם החיצים המופנים כלפיה. אולם, ביקורת דורסנית ובלתי הגונה, בסופו של יום תאבד את אמונו של הציבור", מקריא לביא.

"הספין שהיא ניסתה לעשות לא עזר", מסכם לביא, "היה סיקור מסיבי של הפרשה הזו בעיתונות. הדוח התגלגל ובמשרד הפנים קבעו שאין מעשים פליליים, אבל נמצאה התנהלות בלתי ראויה ובלתי תקינה של ראש העיר וחריגה מהנהלים והמשרד ביקש כי ייפתח תהליך מנהלי".

אזהרה חמורה ממנכ"ל משרד הפנים

הליך מנהלי משמעותו בדיקת הנתונים והחלטה האם להטיל על ראש העירייה חיוב אישי בשל אי הסדרים. התהליך החל והסתיים במהרה. "הוזמנתי שלוש פעמים למשרד הפנים ונחקרתי אצל עורכי דין שניסו להניא אותי מהדוח", אומר לביא.

מנכ"ל משרד הפנים לשעבר רם בלינקוב. מכתב אישי לגרמן צילום: פלאש 90

ועדת זיילר, הוועדה לחיוב אישי, התייחסה לנתון אחד מתוך הדוח והממצא הזה בלבד נקבע כהוצאה שלא כדין. העירייה ראתה בדוח ועדת זיילר ניצחון גדול.

אתה חושב שהיה כאן כשל? חשת אכזבה אישית?
"לא, עובדה שב-2007 כתב רם בלינקוב, מנכ"ל משרד הפנים דאז, מכתב אישי לראש העיר".

להפתעתנו, שולף לביא מסמך מרתק שלא נחשף עד היום. כחודש לאחר פרישתו מחליט לביא להציג לציבור את מכתבו של בלניקוב אשר הזהיר את ראש העירייה אזהרה חמורה:

"המשרד רואה בחומרה רבה את התנהלות קברניטי העירייה שחרגה מהוראות החוק ומכללי מינהל תקין. אין זו מסמכותה של ראש העירייה לחרוג מהיקף התמיכה. משרד הפנים מצפה מנבחרי ציבור לתת דוגמא ולשקול בכובד ראש הוצאת כספי ציבור מקופת העירייה. אבקשך לוודא כי התנהלות זו לא תחזור על עצמה", כותב בלניקוב במכתב שנשלח לגרמן בלבד.

"על המכתב של בלינקוב אף אחד לא יודע, הוא הגיע רק לראש העיר ואני לא הדלפתי אותו", מספר לביא. כאמור, מאותה הנקודה החלו היחסים בין לביא לראש העירייה להידרדר.

אמרת בעצמך כי היו חשיפות חמורות גם בדוחות קודמים. למה דווקא דוח האנסמבל נחשב לנקודת השפל ביחסים בינך לבין ראש העיר?
"לא יודע, מי שניהל את היחסים זו היא ולא אני. עוד קודם האווירה הייתה עכורה אבל לאחר האנסמבל הייתה פשוט התעלמות מוחלטת".

זמן קצר לאחר הגשת הדוח קוצץ כאמור תקציב משרד המבקר. "היא הבינה לאחר מעשה שהקיצוץ נראה לא יפה אז היא הודיעה לציבור שהיא מייעדת את החלק שהיא קיצצה עבור עוזר, כאן התחיל תהליך פראי לגמרי", נזכר לביא.

מאותו רגע נראה כי סכסוך אישי החל בין גרמן ללביא. "כל העולם ידע שראש העיר רוצה לתת עוזר למבקר והמבקר לא רוצה, הגיעו אליי שליחים, החברים התקרנפו, לא רק הכניסו את הסכין אלא גם סובבו אותה. הופעל עליי לחץ עצום, פורסם מכרז בעיתונות למשרת עוזר למבקר, ללא הסכמתי".

למה התנגדת כל כך לקבלת עוזר?
"כי זה משהו שצריך לבוא ממני. היה לי ברור מי יהיה העוזר. אם הייתי רוצה עוזר הייתי בודק הכול כדי שיהיה עוזר כמו שצריך. זה היה ניסיון מוכתב בניגוד לחוק שפגע בעצמאות המבקר. היא קראה לי פרנואיד ואמרה שהחוק מחייב אותי לקבל עוזר, אבל אין חוק כזה!".

העניין הגיע לידי עתירה מנהלית של חבר המועצה ראובן פארן נגד ראש העירייה בנוגע להתערבות במשרת המבקר, שעד היום עדיין תלויה ועומדת בבית המשפט.

בכך לא נסתיימה דרכם המשפטית של לביא וגרמן. בשנת 2008 החליטה עיריית הרצליה לתבוע בבית הדין לעבודה את מבקרה על הפרת חובה בשל סירובו לקבל עוזר.

"הנקודה הכי קשה, הכי בעייתית במערכת היחסים, הייתה העתירה הזו. לא זו בלבד שזה הזוי ומופרך, זו פעולה שנועדה לשבש את הביקורת כי מה שאני עושה מאז הוא להתגונן מפני התביעה".

האם היו בינך ובין גרמן חילופי דברים?
"ודאי. היא הופיעה מעל כל במה וצעקה עלי שקרן ושלל ביטויים. אני הורדתי מדף, הרי יושב פה פקיד עירוני ומולי סוללות עורכי דין, יח"צנים ויועצים. גם ייצוג משפטי הם רצו שאשלם מכיסי ונלחמתי".

הפרישה שלא הייתה

בישיבת המועצה האחרונה העירו חברי המועצה ירון עולמי ודרור עזרא על כך שכמעט שלא הגיעו נציגים רשמיים לאירוע הפרישה של לביא, שנערך לפני כחודש במשרדו. גרמן אמרה בתגובה כי היא קיבלה מלביא את הרושם שהוא איננו מעוניין באירוע פרישה רשמי וכי הזמין את מי שרצה. לביא מכחיש.

"מאז שהודיעה על הפרישה שלי היא לא אמרה לי אפילו שלום וחיכיתי עד ליום האחרון. אם היא הייתה שואלת אותי הייתי אומר לה איך אני חושב שאירוע הפרישה צריך להיראות".

בדיקה מול חברי מועצה מעלה שלמרות שלביא הודיע על אירוע הפרישה כשבוע מראש, נקבעה ישיבה בלשכתו של מנכ"ל העירייה באותה השעה בדיוק. למרות הדיבורים סביב אותו אירוע פרישה, לביא לא הופתע.

"לא נעלבתי כי העניין הזה אישר אצלי הנחות קודמות ולא היו לי ציפיות. ראיון פרישה זה דבר מחייב בכל ארגון, זה לא פרטי שלה, אני לא צריך את השלום הזה אבל זה הליך שהוא לטובת הארגון".

אתה מתאר מערכת יחסים מאד קשה. יעל גרמן היא ראש העיר, מדוע היא לא פיטרה אותך?
"בשביל מהלך כזה היא צריכה רוב של שלושת רבעי חברי מועצה. באו אליי לפחות שלושה חברי קואליציה, מן הנאמנים לה ביותר, ואמרו לי 'נתן, בחיים לא נצביע בעד פיטוריך'".

האם נפגעת, נעלבת אישית?
"נעלבתי אישית ולקחתי ללב לא פעם. אני בכל אופן גזרתי על עצמי סגנון מרוסן, המילה הכי קשה שרשמתי בדוחות הייתה 'בעייתי מאד'".

לביא מתחבט בחודשים האחרונים בשאלה המהותית האם ביקורת פנים מתאפשרת, האם ניתן לבצע תפקיד שכזה ולצלוח אותו בשלום, האם יש משמעות לביקורת בעירייה. "במקום אחר אולי כן", הוא מסביר.

מדוע?
"עקב הלחצים בעת התגבשותו של הדוח שמגיעים מגורמים מקצועיים שעושים את עבודתם עבור בצע כסף. אין למבקר כוח חוץ מהמילה שלו, כבודו, יושרו וניסיונו להגיע לחקר האמת. כלים אלה לא מספיקים כדי להתמודד מול יחסי ציבור, עורכי דין, עוזרים ויועצים. יש לי חשש גדול שבמבנה הנוכחי, לדוח ביקורת בסיסי אין שיניים, וכזה שיש לו כמעט שלא יכול לבוא לאוויר העולם".

מה דעתך האישית על ראש העיר?
"לדעתי החותמת של השלטון הנוכחי בהרצליה לא תישאר זמן רב, וזה בשונה מראש העיר הקודם שהצליח להשאיר חותם וטביעת אצבע חזקה ובולטת בעיר בהרבה יותר.

"בכלליות, לדעתי יש פער עצום בין התדמית של ראש העיר לבין מה שהיא עושה בפועל. בפועל, ראש העיר הוא מלך, הכוח משקר ומשכר, ולדעתי בעניין הזה האישה הזו חסרת אלוהים.

"אחד ההיבטים המובהקים הוא השימוש בכספי ציבור כדי לאיים כל הזמן בהליכים משפטיים, בתביעות דיבה, בהליכים נגד המבקר. זה ביטוי לכוחניות".

תגובת עיריית הרצליה

"עיריית הרצליה והעומדת בראשה מברכות על כל ביקורת בונה ועניינית ומקבלות אותה בשיתוף פעולה ובשקיפות מלאה, אך במקרה של דוח מבקר העירייה על אנסמבל הרצליה - נתן לביא טעה והטעה, כאשר עמדתו הינה בניגוד לדעת הגזברות והיועצים המשפטיים של העירייה והעמותה.

"יש להדגיש כי ההערה היחידה עליה קיבלה העירייה ביקורת מהגורמים החיצוניים הרבים אשר בדקו את מערכת היחסים שבין העירייה לבין האנסמבל, הייתה לגבי הקדמת תשלום בסך 250 אלף שקל, שהועבר לאנסמבל כמקדמה בסוף שנת 2003, על חשבון תמיכת העירייה באנסמבל לשנת 2004 - סכום שקוזז בסופו של דבר מכספי התמיכה, כחודש לאחר מכן, בינואר 2004.

למרות פניות חוזרות ונשנות מצד לביא אל הגורמים השונים - איש מהם לא קיבל מעולם את טענותיו והן נדחו פעם אחר פעם: הן על ידי משרד הפנים, הן על ידי היועץ המשפטי והן על ידי מבקר המדינה. ועדת זיילר אף החליטה שאין מקום לחיוב אישי.

"לגבי טענות לכאורה על איחורים בדיון בדוחות הביקורת - כל האיחורים נבעו אך ורק כתוצאה מאיחור בדיוני ועדת הביקורת, בראשות האופוזיציה. למעט דחייה אחת, של כשלושה שבועות בלבד, בשל רצון ראש העיר לכבד את הדיון ולהיות נוכחת בו.

"לגבי התעקשות העירייה למנות עוזר למבקר: 'התעקשות' זו נובעת מרצונה של העירייה לקיים את הוראות החוק במדינת ישראל, על פיו ברשות מקומית בת יותר מ-50 אלף תושבים יש למנות רכז ביקורת. ההתעקשות הייתה מצד מר לביא, שסירב במשך שנים למלא אחר הוראות החוק.

"עיריית הרצליה נתנה למר לביא יד חופשית בתכנון אירוע הפרישה. מלשכת ראש העירייה הוענק למבקר סיוע לוגיסטי בארגון ובמימון האירוע - אך נראה שלביא לא מצא לנכון להזמין אליו את בכירי העירייה, ולתפיסתנו - רצונו של אדם הוא כבודו".