המתלוננת נגד ד"ר שיבר: הדברים יצאו משליטה, קרסתי נפשית
בימים אלה ממתינה ר' למתן עדותה במשפטו של ד"ר שמעון שיבר, המואשם במעשים מגונים והטרדה מינית, ובינתיים חייה האישיים קרסו והיא חיה על תרופות. בשבוע שעבר הוציאו רשויות הרווחה את בנה מחזקתה: "לקחו ממני את הכוח שלי"
"כל זיכרון של הילד שלי גורם לי לבכות מחדש", אמרה השבוע, "ניסיתי כל החיים לעזור לו. לתמוך בו. להיות שם בשבילו ולא להראות לו שאני נשברת, שכואב לי. בכל פעם שהוא היה הולך לישון בחדר, ידעתי שזה הזמן שלי להתפרק. אני הייתי ישנה בסלון, כמו תמיד, בלי לעשות חשבון ולחשוב אם זה מתאים לי או לא.
"ברגע שראיתי את הבן שלי בחדר שלו, ישן בשלווה, הבנתי שאני יכולה להפסיק את המשחק, להוריד את המסכה ולהיות אמיתית עם עצמי. רק כשהייתי לבד התחלתי למעשה לעכל את כל מה שקרה לי באותו יום. מול כולם היה לי חשוב להיראות חזקה, איתנה כמו שאומרים. לא לתת לדברים לחלחל אליי. אף אחד לא ידע מה קורה אצלי בלב ובנפש".
ר' מספרת שהחודשים האחרונים היו קשים מאוד עבורה כאשר השיא עוד לפניה – עדותה במשפטו של ד"ר שיבר. "מיום ליום אני מרגישה רע יותר", היא אומרת, "אני מרגישה שאני לא מצליחה לתפקד תחת הלחץ והתחושה שאני נלחמת נגד כל העולם".
למה את מרגישה שאת נלחמת נגד כל העולם?
"את העדות שלי הייתי כבר צריכה להשמיע. אנשים כנראה לא מבינים שאני עברתי טראומה עם ד"ר שיבר. טראומה ברמה אישית ביותר ועל זה אני צריכה להתגבר ועם זה להתמודד. אין לי דרך אחרת. בכל יום אני נושאת על גופי את הצלקות האלה. אני מרגישה פגועה באופן אישי, נפשי. אני חיה על כדורים כדי להמשיך את היום. אני לא מסוגלת לתפקד בצורה נורמאלית כי אני עדיין עם הפצע הזה בתוך הלב שלי.
"הזמן עובר ואנשים חושבים ששכחתי את מה שקרה. שמבחינתי זה דבר שהיה ונשכח, אבל מי שנפגעת מתקיפה
לדברי המתלוננת "קשה לי מאוד כלכלית. בעלי לשעבר לא שילם לי מזונות במשך זמן רב. אף אחד לא היה שם בשביל להרים אותי. למזלי, עו"ד יוסי פאר דאג להביא לי תרומות כי לעבוד בצורה רציפה אני לא יכולה. את הכסף המועט שיש לי אני שמרתי עבור הבן שלי והתרופות שלו. זה פשוט אני נגד כל העולם".
לפני כשנה הוגש כתב אישום נגד ד"ר שיבר בגין ביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית. שיבר נאשם בביצוע המעשים בארבעה מקרים שונים, בתלמידה קטינה בבית הספר, במורה, בסייעת הוראה ובאמא של אחד מתלמידיו. על פי כתב האישום, ניצל שיבר את מצוקותיהן של המתלוננות כדי לגרום להן לקיים עמו יחסי מין.
במקרה של ר, נטען בכתב האישום כי היא ביקשה להגדיל את היקף משרתה, ושיבר נאשם כי שאל על חיי המין שלה והציג לה כדורי ויאגרה. הוא נהג להטרידה בטלפונים ובהודעות טקסט וצעק עליה כשהתעלמה ממנו. באחת מפגישותיהם, כך נטען בכתב האישום, חיבק ונישק אותה בצווארה ובפיה, במקרה אחר הכניס את ידו מתחת לחולצתה ובמקרה נוסף הפשיטה לחלוטין וביצע בה מעשים מגונים. ד"ר שיבר, באמצעות עו"ד לוליק אסל, כפר במיוחס לו.
רק לפני כחודשיים החל שלב העדויות במשפטו שנערך בבית משפט השלום בראשון לציון. יצוין כי עו"ד יוסי פאר, המייצג שלוש מתלוננות, פנה בעבר לפרקליטות בבקשה להוסיף סעיף אינוס לכתב האישום, אך בקשתו לא נענתה. בחודש אפריל אמורה הייתה ר' להעיד אך מועד עדותה נדחה.
"אני על סף קריסה טוטאלית", אמרה השבוע ר'.
"זה בלתי אפשרי לחיות חיים כאלה. אני מרגישה שלא רוצים לשמוע את העדות שלי. לא רוצים לדעת מה קרה. אני לא יכול לסבול את הדחיות האלה. אני מרגישה שאני צריכה לפרוק ולצעוק את מה שהיה. מאז אותם ימים אני נהרסתי לחלוטין. במשך ארבעה חודשים לא הגעתי למקום העבודה בגלל מה שהיה שם".
מדוע לקחו ממך את בנך?
"ניסיתי לשמור על חיים נורמליים ככל האפשר, אבל לפני כשנה הגרוש שלי חזר מארה"ב והחל למרר את חיי. עד אז בכלל לא עניין אותו הילד שלנו. מי שדאגה לו, טיפלה בו והעניקה לו את תשומת הלב וכל היחס הייתה אך ורק אני. כאשר אביו של בני הגיע הוא למעשה החל לחפש את הדרך לנקום בי".
מדוע הוא רצה לנקום בך?
"אני לא יודעת להסביר מדוע. הוא רק רצה לגרום לי להתמוטטות ולכן לקח ממני את הבן שלי".
איך הוא לקח אותו?
"כמו בכל יום, אני דואגת שהבן הקטן שלי יכין את שיעורי הבית שלו לאחר שהוא נח ואכל את ארוחת הצהריים. בתחילת השבוע שעבר הוא התנהג בצורה קצת מוזרה. הוא התחיל להתקשר לחברים שלו וקבע להיפגש איתם. אמרתי לו שהוא לא יכול להיפגש איתם כי הוא צריך ללמוד, וחוץ מזה ביקשתי ממנו שלא יתקשר לטלפונים סלולאריים כי אין לנו כסף לשלם את החשבונות.
"הוא אמר לי שהוא רוצה לשחק עם חברים, ויצא מהבית בהתפרצות זעם תוך שהוא שובר את הטלפון. יצאתי אחריו ודחפתי אותו לכיוון הבית, ואמרתי לו שלא ידבר אליי ככה. הוא החליט להתקשר לאבא שלו, שרק חיכה לרגעים האלה כדי לסגור איתי חשבון".
ואז מה התפתח בדירה?
"אבא שלו הגיע מהר וכמובן שגיבה בצורה מוחלטת את הילד. הוא גם אמר לי 'תיקחי את הכדורים שלך, את לא נורמלית, תראי מה את עושה לילד שלי. את משוגעת'. ואז פתאום הוא שלף מסמך ואמר שאני צריכה לחתום עליו".
על מה חתמת?
"אני לא יודעת. הוא אמר לי לחתום שאני מוותרת על הילד שלי. אמרתי לו שאני לא חותמת על זה כי הילד שלי הוא לא כלב ואני לא מעבירה אותו לאף אחד. הוא התחיל לכעוס, להתעצבן, להתרגז. פתאום הילד שלי אמר לי שהוא לא אוהב אותי ושהוא לא רוצה להיות איתי אלא רק עם אבא שלו, ואז חתמתי והם עזבו את הבית".
ביררת לאן בנך הלך?
"באותן דקות הייתי בהלם. לא הבנתי בכלל מה קורה ומאיפה זה הגיע. פתאום הכל קרה כל כך מהר ודברים יצאו משליטה. קרסתי נפשית, ורק לאחר מכן ביררתי במשטרה ואמרו לי שבני לא הגיש תלונה".
הכית אותו?
"לא. אולי דחפתי אותו לחדר שלו, ולאחר מכן זרקתי על הרצפה בובת חרס בגודל של עשרה סנטימטרים לכל היותר. כשהגעתי למשטרה שמעתי שהילד היה בהיסטריה כי הוא היה מבוהל מכל הסיטואציה. לאחר מכן הילד הגיע לרווחה, יחד עם האבא, ושם הוא סיפר דברים הזויים וסיפורים אחרים שגרמו להם להוציא אותו מהבית למרכז הילד בנתניה. מאז הוא שם ואני פה, לבד".
איך עוברים עליך הלילות והימים?
"אני לא מצליחה לישון בלילות. אני מרגישה שלקחו ממני את הכוח שלי. הילד שלי היה הכוח שלי. רק בגללו קמתי כל בוקר והחלטתי להילחם על הצדק".
את בקשר איתו?
"אני מתקשרת למקום בו הוא נמצא ומדברת איתו. הוא היה חולה בסוף השבוע האחרון וביקשתי שרופא יבדוק אותו. הלילות שעוברים עליי הם קשים מאוד, ההתמודדות והלחץ בהם אני נמצאת מביאים אותי לחשוב שעדיף לוותר ולהרים ידיים".
עורך דינה של ר', יוסי פאר, מסר השבוע: "במישור המשפטי, לדעתי הסחבת בנושא מתן עדותה מקשה עליה מאוד. במשפט פלילי יש משמעות לרצף הדיונים. גם היועץ המשפטי לממשלה התבטא בנושא הזה ואמר שהחשיבות של רצף העדויות במשפט פלילי היא אדירה. לדעתי יש צורך בדיונים ללא דחיות, בכל יום שעובר מנסים לשבור את המתלוננת.
"במישור האישי אני חושב שהמתלוננת נפגעה בצורה קשה ביותר. אני מפה פונה לגורמי הרווחה בעיר להחזיר למתלוננת את הבן שלה, שהוא כל עולמה. לפחות עד לעדות שלה לאפשר לה חיים נורמאליים. היא חייבת להעיד".
עו"ד של ד"ר שמעון שיבר, לוליק אסל, אמר בתגובה לדברים: "בית המשפט הוא שקובע את סדר הדיונים והפרקליטות את סדר העדים. אנחנו משוכנעים שהיא תגיע להעיד לפי הסדר. אין כל קשר בין מצבה האישי של המתלוננת לד"ר שיבר או מישהו אחר. המשפט מתנהל בקצב רגיל כמו כל המשפטים מסוג זה. אל מול הטענות שהדחיות נועדו לשבור את אותה מתלוננת, אנחנו טוענים שהבכיות שלה מטרתה להשיג יתרון בלתי הוגן. הצדק ייצא לאור בבית המשפט".
יועץ התקשורת של ד"ר שמעון שיבר, מאיר סויסה, התייחס לנושא ואמר: "סדר העדים במשפט נקבע על ידי הפרקליטות והתביעה בהתאם ללוחות הזמנים שמשתנים מעת לעת. המשפט שמתנהל מאחורי דלתיים סגורות, מתנהל בצורה מקצועית על פי הכללים. אנו בטוחים בצדקתו של ד"ר שמעון שיבר והיא תוכח בבית המשפט".
מאגף הרווחה לא התקבלה תגובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם