מרכז תרבות בב"ש: ספרייה חדשה נחנכה בשכונה ד'
בשכונה ד' לא הייתה ספרייה שנים רבות. בזכות אהבה, אכפתיות, חום אנושי ונתינה, הוקם בשכונה הצפונית מרכז תרבות שהוא מקום מפגש בין ספרי קריאה, תושבי השכונה וצדק חברתי. העבודה הקשה של היוזמים מתחילה רק עכשיו: לשכנע את התושבים להיכנס ולקרוא

משנסתיימה תרועת הפסטיבלים החלה העבודה האמיתית, ועיקרה לשכנע את תושבי השכונה לבוא לספרייה. עם כל הכבוד לתרבות ולשיח היהודיים, לתושבי שכונה ד' יש טרדות קיומיות דחופות יותר ועבודת השכנוע עלולה להפוך למשימה קשה.
שכונה ד' היא אחת הגדולות בבאר שבע. רבים עוברים דרכה – ביציאה מן העיר ובכניסה אליה, בדרך אל שכונת רמות או אל השכונות המערביות יותר, או בדרך אל המוסדות הציבוריים שנמצאים בה: סניפי בנק וקופות חולים, מרכזי קניות, המועצה הדתית.
תושבים רבים מגיעים אל השכונה הצפונית, אולם רק אל מקומות מסוימים בה ויש אזורים אחרים בה שנדמה כי נשכחו - אין בהם פריחת נדל"ן, קניונים נוצצים או אף הבטחות לעתיד – אך יש בהם עזובה, הזנחה ונופים שלא השתנו כמעט ארבעה עשורים. השכונה 'זוכה' גם ליחסי ציבור גרועים: כל סופר 'חברתי' מוצא אותה מתאימה לשמש כרקע לסיפורי פשע ומצוקה, למגינת לבם של התושבים.
הרבה עולים מחבר העמים ולא מעט סטודנטים מצאו בשכונה את ביתם בשני העשורים האחרונים. הספקולנטים מתל אביב קונים שם נדל"ן בסיטונות, אם כי רק בשטחים שממש קרובים לאוניברסיטה. בשאר המקומות, כך מספרים התושבים, אפשר למצוא דירות ריקות עדיין.
אני מחפש את הספרייה בשכונה ד' ביום הכי חם של השבוע, אין שילוט ומספור הבתים ברחובות מבולבל עד לא קיים. השמועה על הקמת הספרייה עשתה לעצמה כנפיים ברחבי השכונה, אם כי רבים מאלה ששאלתי התקשו להצביע על מיקומה המדויק. עוברות דקות ארוכות ואני מגלה שקל להתבלבל בין המקלט המבוקש ובין מקלט אחר, גם הוא מסתתר מהעין, צבוע בכחול ועל אחת מקירותיו תיבות דואר, חלקן פרוצות, אחרות מרוחות בצואה.
הספרייה שמצאתי נראתה עוד בחיתוליה: הרהיטים היו מעטים ורעועים. ביקשתי לבדוק אילו ספרים, רובם תרומות, נמצאים על המדפים ומצאתי שם אנציקלופדיות בהוצאות מוקדמות ביותר, שלא לומר מיושנות, מעט ספרים שעוסקים בהיסטוריה וביהדות וספרי ילדים. טוב יהיה אם ייתרמו להם ספרים נוספים, שיעשירו את הספרייה ואת מבקריה.
המקלט שבו הספרייה שוכנת הגן בימי מבצע 'עופרת יצוקה' על תושבים מבוהלים. הפיכתו למקום פעיל מבטיח שבעת הצורך הוא יהיה מתוחזק כראוי. אחד המתנדבים בספרייה, שחווה לא מעט אזעקות בבאר שבע, אומר בחיוך: "אם תהיה אזעקה, לתושבים לפחות יהיה מה לקרוא".
לאנשי 'בינה' יש כוונות טובות. "אנחנו רוצים שהמקום יהיה לא רק ספרייה, כי אם גם מקום מפגש לכל מיני פעילויות של אנשי השכונה, בין אם זה 'שעת סיפור' לילדים או מפגש בין התושבים המבוגרים יותר, שהקריאה יותר קרובה ללבם", אומר עידן רייכמן, סטודנט באוניברסיטת 'בן גוריון' ורכז 'בינה' בבאר שבע. הוא מודע היטב למציאות הקשה של השכונה ולאמצעים הדלים העומדים לרשותו:
"אני חושב שבמקום לשבת ולקונן על מר גורלנו, יש מקום 'לעשות לימונדה מהלימונים', אם לצטט את האמרה המפורסמת. יש מקום לקחת את מה שיש לרשותנו ולמנף אותו לטובת אנשי השכונה. אנחנו פועלים יחד עם מתנדבי 'קהילה חוגגת', אשר עורכים שלל פעילויות חברתיות בשכונה, סביב נושא השיח הישראלי והיהודי".
רחל קבררו, מתנדבת ב'קהילה חוגגת', נולדה בקובה ועדיין נלחמת עם העברית, אם כי בגבורה רבה. "אנחנו עושים פעילויות יחד עם התושבים, במיוחד סביב חגים ומועדי ישראל. באים ילדים עם הורים, זוכים בהעשרה. זה דבר שאנחנו עושים באהבה רבה ומכל הלב", אומרת קבררו.
קשה להאמין, אבל זו למעשה הספרייה הראשונה שקמה בשכונה ד' בבאר שבע מזה שנים רבות, ובוודאי בד' צפון. היא נקראה על שמו של פרופסור ג'ראלד קרומר, שהאמין בעשייה חברתית ובחיבור שלה אל היהדות.
חיים באר, הסופר הידוע
"אנחנו עושים את המאמץ להראות שהעולם היהודי עשיר, מגוון ועמוק ויש לו צדדים שהיום נוטים לטשטש. זהו עולם הומניסטי של אהבת אדם וערבות הדדית. עיקרון זה, יחד עם אהבת הספר, הם הדברים הכי יהודיים שיכולים להיות. 'בינה' עושה מהלך חשוב ומקרבת את הרוח אל כל השכבות, צעירים, מבוגרים, עולים וסטודנטים".
בדבריו בהמשך הערב, באר דיבר על מוטיב 'הספרייה של אבא' בספרות העברית והפרידה מארון הספרים של אדם קרוב שנפטר: "ספרייה היא דיוקן חייו של אדם. כשאדם מת ומשפחתו ממיינת, מחלקת ומטפלת בספריו, זו היא הפרידה האמיתית ממנו".
"שכונה ד' בבאר שבע הנה אחת השכונות שבהן אנו פעילים לאורך כל השנה", אומר ערן ברוך, מנכ"ל ‘בינה’. "כחלק מעשייתנו בתחומי החינוך, התרבות והעזרה ההדדית, חשוב היה לנו להקים במקום מרכז תרבותי שיאפשר לתושבי השכונה הגדולה וקשת היום הזו נגיעה בעולמות התוכן של לימוד, של רוח ושל עשייה מעשירה ומפרה. החזון שלנו בהקמת הספרייה הוא להפוך אותה למקום מפגש של תרבות, ערבי ספרות, אירוח אנשי רוח ולימוד".
ארגון ‘בינה’ עוסק בהעמקת הזהות היהודית בקרב הציבור הישראלי. הארגון משלב עיסוק בתרבות יהודית יחד עם עשייה חברתית והעצמת הקהילה, כחלק מדאגה לצדק חברתי ותפיסתו כמרכיב במחשבה היהודית.
ארגון ‘בינה’ הוקם בשנת 1996, מספר חודשים לאחר רצח רבין, ביוזמת אנשי רוח וחינוך ומתוך כוונה לאחות את הקרע בין הציבור הדתי לציבור החילוני. הארגון פועל במסגרת 'מרחבים', חברה לתועלת הציבור מייסוד התנועה הקיבוצית ובתמיכת קרן פוזן.

'בינה בשכונה' הוא פרויקט העצמה קהילתית הפועל במספר שכונות בדרום תל אביב, בבית שמש ובבאר שבע. הפרויקט פועל בשיתוף תושבי השכונות ומוסדות העירייה, מפעיל עשרות צעירים המתגוררים בשכונות ומתנדבים בפרויקטים קהילתיים בתוכה: מועדוניות יום לילדים, מרכזי נוער וקידום נוער, פעילויות תרבות במתנ"סים, עזרה לימודית בבתי ספר, פרויקט התנדבות עם קשישים, גינה קהילתית ועוד.
ב'ישיבה חילונית' שהארגון הקים בתל אביב בשנת 2006 לומדים באופן קבוע כ-150 תלמידות ותלמידים. בישיבה פועלת מכינה קדם צבאית ובה לומדים צעירים לפני גיוס לצבא וביניהם מי שמיועדים לשרת בנח"ל, קבוצת צעירים בוגרי צבא וצעירים מן התפוצות. בישיבה מתקיימות פעילויות לקהל הרחב ועל מורי הישיבה נמנים: דב אלבוים, יוכי ברנדס, מוקי צור, ארי אלון וחיים באר.
"הספרייה, כמו גם מתנדבי 'קהילה חוגגת', זוכה לליווי ולשיתוף פעולה מלא מהעירייה", מספרת העובדת הסוציאלית השכונתית, רוויטל חדד. בעיניה, הספרייה היא תוספת חשובה לשירותי הפנאי הניתנים לתושבי שכונה ד' והיא מברכת על פתיחת המקום:

"להורים קל יותר לשלוח את הילד לחוג או לפעילות, כמה שיותר קרוב לבית. בגלל זה, אנחנו רואים חשיבות כל כך גדולה בפעילות של 'קהילה חוגגת', אשר נפגשת עם התושבים ומעשירה אותם במגוון נושאים".
טלוויזיה רב-ערוצית, טלפונים ניידים עמוסי תכנות ומשחקים מפתים אותנו לבלות את הפנאי שלנו באופן שבו אנו ממתינים לגירוי, אנו מתבקשים לצפות באופן פסיבי או להגיב על פעולה ולא ליזום. בעיני רבים, הספר שמור לאנשים מבוגרים מאוד שאינם מבינים בטכנולוגיה. אנשי ‘בינה’ יוצאים נגד ההנחה הזו.
"איני רואה סיבה, שלא תתקיים בספרייה פעילות קהילתית ענפה. אנחנו בתחילת הדרך ואני משוכנע שעוד יהיו פה ערבי קריאה ואירועים שונים, זה רק עניין של זמן עד שהספרייה תיכנס לתודעת התושבים", מצהיר רייכמן.