הקריות: בכל האיזור אין צהרון לילדים עם הפרעות רגשיות
הקייטנות סגורות בפניהם, האחים מוזנחים ובעבודה כבר מתחילים לא לקבל את ההסברים. הורים לילדים עם הפרעות רגשיות ונפשיות מתקשים להסתדר עם העובדה, שבכל אזור הקריות לא קיים צהרון אחד שיוריד מהם את העומס
מערכת הרווחה והחינוך מסרבת להכיר בהם ולספק להם את המסגרות החינוכיות המתאימות להם. ההורים קורסים תחת העומס הנפשי והכלכלי, מסתמכים על עמותות וולנטריות כאלה ואחרות ומבקשים רק קצת עזרה לעבור את הימים.
"זה תלוי עד כמה ההורים יוזמים", מסבירה מנכ"לית עמותת "אהב"ה" (ארגון הנכים בישראל- מ"פ), דפנה אזרזר את הבעיה. ילדים עם סוג מסוים של אוטיזם מקבלים חונך מהרווחה לשעות אחר הצהריים, אבל בגלל חוסר בתקציבים לא כל אחד מקבל. זה תלוי ברמת התפקוד של הילד.
"כמו כן, כיום דורשים השתתפות כספית של ההורים ולא לכל אחד יש את היכולת לממן את זה".
מנגד היא מוסיפה שגם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות רגשיות והתנהגותיות מסיימים את יום הלימודים בשעה 13:20, או במקרים אחרים 14:30 ולאחר מכן אין שום מסגרת אליה הם יכולים להשתייך.
"קיימים צהרונים רק לילדים נורמטיבים, ויש רשויות שנותנות לילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב. אבל לא כל אמא מוכנה להכניס את הילד שלה למסגרות כאלה, מאחר וזה גורם סבל לילדים. הילדים האחרים אינם מבינים את הבעיות שלהם. הם צוחקים עליהם, משפילים אותם ופוגעים בהם. גם ההורים לילדים נורמטיבים אינם כל כך מרוצים מהרעיון. גם חוגים לילדים עם צרכים מיוחדים אין בכלל".
"אני אמא לילדה בת חמש שנולדה עם תסמונת נדירה. אלו ילדים שנופלים בין הכיסאות, ואין להם כל אפשרות להשתלב בחברה. פנינו לא פעם לעירייה בעניין, ועד היום לא נמצא לילדים כל מענה לבעיותיהם. אמרו שאולי יפתחו מרכז, אבל זה לא קורה ויש הרבה ילידים שזקוקים לזה מאוד", סיפרה אחת האמהות בעצב.
"למרות שהילדה מוגדרת כמאה אחוזי נכות, היא נמצאת במסגרת שפועלת עד שעה 13:20. ומשעה זו שהיא מגיעה הביתה חיי נפסקים לחלוטין. אני הופכת להיות צוות הוואי ובידור, המעסיקה המשעשעת. אני החברה היחידה שלה, והילדה נורא אומללה. ניסיתי להשיג פר"ח (פרויקט חונכות, מ"פ) או עזרה באלף ואחת דרכים, וכלום. למרבה האירוניה גם פר"ח הוא לילדים שאין להם בעיות כאלה, אלא בעיות בבית, שההורים מכל מיני סיבות לא יכולים להתמסר אליהם.
"ודווקא הילדים שבאמת זקוקים כמו אויר לנשימה לחברה - אין דבר כזה עבורם. אפילו תלמידים של מחויבות
הבטחות שווא, היא מספרת, זה כל מה שהיא מקבלת מהרשויות שאמורות לסייע לה. "הם כל הזמן אומרים שיבדקו, אבל שנים הם כבר בודקים ושום נס עוד לא קרה. לצערי בעקבות המצב הזה נאלצתי לוותר על קריירה מאוד רצינית. זה פשוט להיות שם בשבילה, ולהיות התעסוקה היחידה. אבל עדיין אני רק אמא, ולא יכולה לשמש חברה. אין אפילו מי שיחליף אותי, אפילו לא לדקה. זאת ילדה שצריכה השגחה 24 שעות.
"זאת אומרת שאם אני צריכה ללכת לשירותים - אני צריכה ללכת ביחד איתה. גם אם אני רוצה היום לחזור לעבודה, אין לי שום צהרון שאני יכולה להיעזר בו. כל מרכז הכובד והאחריות הוא על ההורים. ישנם הורים שאין להם אפילו חמש דקות הפוגה ביממה ובשבוע. אפילו לא כדי ללכת לקנות לחם וחלב".
אם לא די בקושי במציאת מסגרת חינוך פורמאלית לילדים, נתקלים ההורים בקושי גדול אף יותר במציאת פתרון הולם לימי החופשה. "הם יוצאים לחופש כמו כל ילד אחר, והחודשיים בקיץ שהם בבית זה משהו הזוי לגמרי. אין להם קייטנות, ושוב, מכיוון שאף אחד לא מכיר בהם", מוסיפה האם:
"אין לנו עזרה בשום דבר. גם הטיפולים שהם צריכים - אנחנו מממנים הכל לבד. מדובר במחירים של בין 200 ל-300 שקלים ל-45 דקות. ויש מספר טיפולים בשבוע. זה ממש לא מעניין את מחלקת הרווחה והעירייה".
הפיתרון המוצע על ידי הרשויות הוא מתן תצהיר שקרי לגבי מצב הילד, פתרון המעמיד אותם במצב לא נוח והם נדרשים לבחור בין טובתם לטובת ילדם. "אני פניתי באופן אישי למחלקת הרווחה בעיריית קרית מוצקין, לבקש נערה שתבוא לפחות פעמים בשבוע לפרק זמן, לפחות להוציא אותה לגן שעשועים, כדי לפנות לי זמן שאהיה עם האחים שלה או כל דבר אחר. הם אמרו לי 'את רוצה עזרה? תצהירי שהילדה במצב של פיגור, ואז תוכלי לקבל עזרה.
"אבל אם אני עושה את זה, זה אומר שאני סגרתי לה את כל הדלתות. ואם אי פעם אנחנו רוצים להביא אותה לנורמליזציה בהתאם למצבה - לא נוכל. זה אומר שאם הם רוצים הם יכולים להכניס אותה למוסד סגור, כי לילדה יש פיגור. את צריכה לשים את החיים שלך מול הנוחות של הילדה. לבסוף לא הייתה לי ברירה, והחלטתי שאני לא אעבוד. עצרתי את החיים, ואני נמצאת עם הילדה 24 שעות ביממה. אני לא אגמור לה את החיים".
פרט להורים, מי שעוד נושא בנטל הוא האחים, שצריכים להקדיש את חייהם לטיפול באחיהם ולוותר על תשומת הלב מההורים. "כמה שלא תהיה הורה טוב ונפלא - יש קושי להתחלק שווה בין כולם. הדבר משפיע גם בפן הכלכלי. הילדה מקבלת טיפולים ולא נשאר כסף לחוגים עבורם. אין סוף ויתורים. והם גדלים בצד הנכות בלי שום עזרה חיצונית משום גורם שהוא".
המלחמות מול הרשויות, הם מספרים, מעייפים לא פחות מהתמודדות עם הילד. "כל פעם שאנחנו פונים, התשובה שאנחנו מקבלים הם מטורפות ברמה כזו שלא הייתה ברירה אלא לוותר על זה מראש. בכל הקריות חסר צהרון המותאם לילדים האלה. אם כל אמא משלמת אלף שקלים, ויודעת שעד ארבע או חמש היא יכולה להיות מחוץ לבית - לי אין את האפשרות הזאת. ואם כן היה צהרון כזה הדברים היו נראים אחרת".
הבעיה כפי שהוצגה על ידי האם ממוצקין, מטרידה הורים מכל הקריות. לדברי אם מקרית ביאליק, גם היא עוברת דרך לא פשוטה בהתמודדות עם הליקויים של בתה. "אני אמא לילדה בת חמש וחצי שסובלת מעיכוב התפתחותי משמעותי.
הרופאים לא יודעים מה בדיוק הבעיה, ואין לזה הגדרה ברורה. אני ועוד שתי אמהות מהקריות, שגם להם יש ילדים עם אותה בעיה, חיפשנו בנרות מסגרת מתאימה בשבילם, אך לא הצלחנו למצוא. הם שלחו אותנו לחפש לבד. אחרי חודשים של חיפושים ועל סף ייאוש, מצאנו גן בחיפה שהסכים לקבל אותם. פה בקריות לא מצאנו כלום.
"כשפנינו לרווחה אמרו לנו שאם נמצא עוד ילד בקריות שסובל מאותה בעיה, אז הם יפתחו להם גן. לא הבנו למה אנחנו צריכים לחפש, הרי להם יש יותר אפשרות למצוא ילדים נוספים. בסופו של דבר הם לא פתחו. יש הורים שנכנעו, והסכימו להצהיר הצהרת שקרית שהילד שלהם סובל מפיגור".
עם בעיות אלו מתמודדים בין היתר גם הורים לילדים עם בעיות קלות יותר, כגון הפרעות קשב וריכוז והפרעות התנהגותיות. "יש לי ילד בכיתה א' שיש לו בעיות התנהגות ובעיות אלימות", מספרת אם מקרית אתא: "העירייה נתנה לו מענה עד השעה אחת בצהריים, אך לאחר מכן אין לי לאן לשלוח אותו.
"הוא היה בצהרון רגיל, עד שהאחראית אמרה שהיא אינה מוכנה לקבל אותו כי היא לא מצליחה להתמודד איתו. בשום צהרון לא מסכימים לקבל אותו, אני חייבת לקחת מטפלת לשעות אחר הצהרים, ומאוד קשה לי לעמוד בזה כלכלית. בשעה שהורים משלמים כ-500 שקלים עבור צהרון לחודש, אני צריכה לשלם כ-3000 שקלים עבור מטפלת. זה גם לא כל כך פשוט למצוא מטפלת, שתסכים להישאר עם ילד כזה. זה גומר אותי כלכלית".
בעיה קשה לא פחות היא בזמן החופשות. "בשנה שעברה זרקו אותו מהקייטנה, מכיוון שהמנהל אמר שהוא מטריד ילדים ומפריע. הוא אמר שהוא לא רוצה ולא צריך להתמודד עם זה. היום הקייטנות בקרית אתא שייכות לגוף פרטי, ולכן הם לא חייבים לקבל את הילדים האלה. אין לי לאן לשלוח אותו. בחופש שעבר נאלצתי לקחת חופשה של חודשיים ממקום העבודה, רק כדי להיות איתו ולהעסיק אותו.
"אני לא יכולה לעשות את זה כל קיץ. בעבודה לא רואים זאת בעין יפה, ואני עלולה לאבד את מקור הפרנסה שלי. בינתיים כל העומס של הטיפול בו אחרי שעות הלימודים, נופל על בתי בת העשר. זה לא פשוט בשבילה, ובטח שלא פיתרון לילד. הוא צריך חברה של ילדים בגילו, בה הוא יוכל להתפתח ולהתקדם, אבל את אף אחד בעירייה זה לא מעניין. הם הציעו לי שרות פסיכולוגי שפועל רק בשעות הבוקר, אבל בשעות האלה אני עובדת ולא יכולה לצאת פעמיים שלוש בשבוע כדי להגיע איתו. בכל מקרה כדי להשתמש בשירותים שלהם אני נדרשת לעזוב את העבודה. ומי יפרנס את הבית אחר כך? קל להם להתנער מהילדים האלה".
מלבד לעירייה עצמה, פנתה האם גם למשרדי הממשלה, אך גם שם היא מספרת נתקלה באטימות מוחלטת. "פניתי גם למשרד התמ"ת, ואמרו לי שאין באזור מסגרת מתאימה בשבילו. אני אפילו לא יודעת למי לפנות כבר, זורקים אותנו ממקום למקום".
סיפור זהה מספרת גם אם מקרית ים. לדבריה בנה סובל מהפרעות קשב וריכוז והפרעות רגשיות, וגם היא נאלצת לעזוב את מקום העבודה כדי לטפל בבנה. "ראשי הערים מתרברבים בהצלחתה של מערכת החינוך בעירם, אבל מתייחסים רק לילדים הרגילים. הכי קל להראות הישגים, כשאתה פולט את הילדים הבעייתיים החוצה", היא אומרת בכעס:
"פנינו לא פעם למחלקת החינוך בעיר, והם אמרו שאין להם מסגרות מתאימות לילדים האלה. בסך הכל מדובר בילדים עם הפרעות קלות שצריכים יותר תשומת לב, יש עשרות ילדים כאלה. כמעט כל ילד רביעי היום מאובחן כסובל מבעיות קשב וריכוז ובעיות רגשיות כאלו ואחרות, ועדיין אף אחד לא מוצא לנכון למצוא להם מסגרת מתאימה. לכולם יותר קל להתנער מהם, ולכן זורקים אותנו על עמותות וולונטריות. העמותות האלה הן קודש, ועושות כל שביכולתם כדי לעזור, אבל עדין הן לא צריכים לבוא כתחליף למסגרת מסודרת של מערכות החינוך".
בעמותת אהב"ה, בניגוד לרשויות, הקשיבו בתשומת לב מרובה למצוקתם של ההורים, והחליטו לנסות לסייע להם. לפיכך החליטו על הקמת משחקיה שתפעל בשעות אחר הצהריים ותעניק מענה, גם אם חלקי ביותר לילדים אלה. "המטרה שלי כיום כארגון, היא לתת מענה ופתרון לבעיות של ילדים עם צרכים מיוחדים ולבני משפחותיהם", מסרה אזרזר.
"אנו פועלים בשני מישורים: חקיקתי וקהילתי. במישור החקיקתי אנו פועלים לקידום חוקים למען הילדים ובני משפחותיהם, נלחמים על השגת תקציבים ופיתרון בעיות מול רשויות הרווחה השונות. במישור הקהילתי העמותה שמה לה לדגל הקמת מרכזי תרבות וחברה, משחקיות, תמיכה וסיוע משפטי לילדים ובני המשפחה. הקמנו מרכז הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, וכעת אנו מנהלים מגעים עם מספר ראשי רשויות להקמת מרכזים בקהילתם. יש היענות מצד ראשי הערים, אך קיימת בעיית תקציבים חמורה".
בקרית ביאליק התייחסו ברצינות לפניית זמן קריות. ראש העירייה, אלי דוקורסקי, הודיע שיש בכוונתו להביא את הנושא לסדר היום במועצת העיר הקרובה, ולנסות למצוא פיתרון לילדים אלו. כמו כן בעקבות פניית אזרזר הבטיח דוקורסקי לסייע בהקמת משחקיה בביאליק.
"מועצת העיר אישרה הקצאת מקרקעין לעמותת 'אלוין', להקמת מעון יום לילדים עם פיגור", נמסר מהעירייה: "בימים הקרובים ייחתם עם העמותה הסכם בהתאם להחלטת המועצה. ילדים בעלי צרכים מיוחדים משולבים בתנועת 'הצופים' בקרית ביאליק, וזאת במסגרת תוכנית 'צמי"ד'. בקייטנות משולבים ילדים בעלי צרכים מיוחדים בליווי סייעות. יתקיים דיון בנושא למציאת פתרונות נוספים".
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "במיפוי שנערך על ידי אגף השיקום שבמשרד הרווחה, למיפוי אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בארץ ולשם מיפוי צרכים, לא התקבלה תגובה מרוב מחלקות הרווחה בקריות ולא הוצגו צרכים. המחלקה היחידה שהעבירה מיפוי צרכים הינה קרית מוצקין.
"להלן הנתונים שהתקבלו מקרית מוצקין: 3 ילדים נכים פיזיים בגילאים שונים, 3 חירשים ו-2 ילדים עם קשיים בהסתגלות. לא התקבלה על ידי קרית מוצקין כל בקשה לפתוח שירותים באזור. באזור הקריות, בבוסתן הגליל, פועל מרכז 'בית הגלגלים' עבור נכים פיזיים, ומסיע ילדים מכל האזור. השירותים הניתנים ב'בית הגלגלים' הינם מועדונית שיקומית, וכן שירותי נופשון. באזור הצפון ישנם עוד נופשונים הפתוחים לאוכלוסיית אגף השיקום, אך לא התקבלה פניה לשימוש עבור אוכלוסייה נוספת.
לאחר מיפוי קפדני של אוכלוסיית ילדי השיקום ברחבי הארץ, פותחו דרך אגף השיקום שבמשרד הרווחה יותר מ- 20 מועדוניות בשנה החולפת. לא התקבלה כל פנייה מאזור הקריות לפתיחת מועדוניות שיקומיות. גם פניה לשם שילוב ילדי אגף השיקום במועדוניות אחרות לא התקבלה, וכל פניה שהגיעה בנושא חונכות נענתה בחיוב.
כבכל שנה, יצא משרד הרווחה במכרז להפעלת קייטנות בכל רחבי הארץ. בכל שנה מפעיל אגף השיקום במשרד קייטנות בכל רחבי הארץ עבור יותר מ- 2000 ילדים. בקייטנות השונות שוהים גם ילדים מהקריות. בימים אלה, פורסם מכרז בנושא: תוכניות מעבר לבני נוער לשם פיתוח תוכניות לבני נוער בנושאים: חברה, פיתוח מיומנויות לחיים עצמאיים, פיתוח מיומנויות תעסוקתיות. ניתן לפתח בעזרת הגופים הזוכים תוכניות אלה גם באזור הקריות. כל פניה שתתקבל ממחלקות שרותי הרווחה תיענה בחיוב".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מטפל בילדים רק במהלך יום הלימודים, ולא אחראי על שעות הפנאי. ובאשר לקייטנות - רק לתלמידים שלומדים בבתי ספר מיוחדים. הגופים המטפלים בתלמידי החינוך המיוחד מחוץ לשעות הלימודים, כמו איל"ן ואקי"ם, אינם שייכים למשרד החינוך".
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "במעונות המוכרים על ידי משרד התמ"ת משולבים ילדים מעוכבי התפתחות (המאובחנים על ידי המכון להתפתחות הילד), אשר מופנים למעונות על ידי הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. משרד הרווחה מממן סייעת אישית המשולבת במעון לטיפול פרטני בילד. יצוין כי מעונות יום שיקומיים, והטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, הינם באחריות אגף השיקום במשרד הרווחה".
מעיריות קרית ים, קרית מוצקין וקרית אתא לא נתקבלה תגובה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם