כנסו כנסו: יעקב קריספל מהישרדות פותח את הפה
על האמא שהכיר בגיל 18, והאחיות שהכיר אחרי "הישרדות", ממש במקרה. על התולעת שאכל, על עזיבת האי, על השמועות הרבות, על הגירושין וגם על החברה הנוכחית שירן. יעקב קריספל, המתמודד הססגוני מ"הישרדות הפיליפינים" מדבר על הכול
ראיתם את קריספל עוזב את האי, וחשבתם שאתם יודעים בדיוק את הסיבה להדחה, וזה הציק לכם כל כך אז אתם לא עוזבים וממשיכים לשאול את קריספל למה? אז זהו, שאתם לא יודעים כלום.
יעקב קריספל שקיבלתם זה לא הקריספל שהייתם צריכים לקבל. תקראו את מה שיש לקריספל לספר בראיון ראשון מאז החזרה מהאי, והאוזניים שלכם יעמדו. ריאליטי, מציאות או המציאות המדומה.
יעקב קריספל נולד לפני 40 שנה בחטיבת כרמלי, למד בבית הספר עירוני ה' עד כיתה י', ואז עבר לבית הספר "שוב" וכסגירת מעגל כיום גר ממש ממול. בצבא שירת כנהג של קצין אג"ם, ומייד לאחר השחרור נכנס לנמל חיפה וכיום מתפקד כאתת, כלומר אחראי על צוות המופקד על בטיחות הפועלים והסחורה שנכנסת לארץ. מן תפקיד שחשוב לתפוקת הנמל.
בגיל 23 התחתן: "בערך עשר שנים הייתי נשוי, ונולדו לנו 3 ילדים צדיקים, תציין את זה", מספר קריספל. "ואז נגמרה האהבה והתגרשנו, פשוט חד וחלק. כיום אני גר שתי קומות מעל הילדים וגרושתי הראשונה". הוא יחזור על המשפט הזה כמה פעמים, ולו רק להדגיש כמה שזה חשוב לו:
"הייתה לי אחרי הגירושין דירת קרחאנות בכרמל. שתי קומות, ג'קוזי וכל הפלז'ר. כל העולם
מאז קריספל התחתן והתגרש שוב, וכעת גר עם החברה שירן סלמה בת ה-25. "אני רוצה שתכתוב מושגים שלי, ככה מכירים אותי", הוא לא מחכה ונותן גם דוגמא: "אל תבטח בעצמך עד יום מותך", הוא אומר, "ככה כתוב בתנ"ך. מה זאת אומרת? אני יכול לסגור איתך ולהיות במקום אחר. אין אמון באף אחד בעולם, אפילו לא בעצמנו, ממש ככה".
האם אנו חשים פה בסימנים של חזרה בתשובה?
"תראה, מגיל 24 עד 26 חזרתי בתשובה עם אשתי הראשונה. את בורא עולם גיליתי עוד בגיל צעיר יותר, האהבה שלי אליו נצחית. אני עד היום מניח תפילין, ומשתדל לגבי כל מצווה ומצווה. אני לא רוצה שכר מבורא עולם, רק את האהבה שלו. ככה אני מאמין. כמו שראו בתכנית שעשיתי נטילת ידיים עם קוקוס. אני חוזר וטוען שלא הכובע קובע ולא המעיל מועיל. והמועיל זאת ההשתדלות".
עוד שמועה שנפוצה על קריספל לאחר הישרדות הייתה, שהוא התגרש מאשתו בגלל התוכנית. "זה לא נכון", הוא ממהר לתקן. "לכל אחד ואחד מכלל העולם יש סודות משלו, וכך גם בזוגיות. וכן, גם לי יש בזוגיות שלי סודות, ובגללם הנישואים השניים שלי התנפצו, והאמת שטוב שכך. מישהי שאלה אותי ממש לא מזמן 'מה, היא בעטה בך בגלל הישרדות?'. עניתי לה שאצלי אין את המושגים האלה בעיטות וכדומה. צריך לשמור על הכבוד הראוי לבן אדם שחייתי איתו, ויש לי כבוד לגרושתי. ככה אני עניתי, נכון, שירן?", הוא פונה לאישור מהחברה שיושבת איתנו.
"זוג שמכבד את עצמו אומר 'נפרדנו ביפה, שנינו ביחד'". שתיקה קצרה ומלאה במן עצב מסתובבת בחדר. שירן מגישה לנו תה, ויעקב מביט בנוף הפראי של הכרמל שנשקף מהחלון, כאילו מחפש מה להגיד. "כל זה בא עקב הצורה בה אני גדלתי", הוא אומר בשקט
מה זאת אומרת?
"גדלתי אצל אבא צדיק וסבתא צדיקה, אני ואחי. ולמה גדלתי ככה? איפה הייתה האימא אתה שואל? היא נטשה אותנו כשאני הייתי בן שנתיים, חתכה לנו בפנים. עד גיל תשע לא ידעתי שיש לי אמא, והאמת היא שלא שאלתי.
"בגיל תשע הייתה לי קטטה עם ילד בשכונה, ואמא שלו צעקה עליי: 'אמא שלך עזבה את אבא שלך'. רצתי הביתה ושאלתי את אבא שלי מה זה אמא? איפה אמא שלי בכלל? ואם סבתא זה לא אמא שלי, מה שחשבתי שכן, אז איפה אמא?. אבא שלי אמר לי שהיא עשתה טעות כשהייתי בן שנתיים, ואחרי שהתגרשו נעלמה, לא חזרה ואפילו לא התקשרה".
ומה הייתה הטעות?
"לא דיברתי עם אבא ואמא שלי מעולם על זה, ואפילו לא בדקתי את זה, אז אין לי מושג מה קרה שם. גם לא מעניין אותי בכלל. אמא שלי עזבה, ואני מוריד את הכובע בפני הצדיקים שגידלו אותי".
נפגשת מאז עם אמא שלך?
"כשהייתי בן 18 הגיעו האחים של אמא שלי מצרפת, התקשרו אל אבא שלי ונתנו לו את מספר הטלפון שלה. התקשרתי, וענתה לי אחות של אימא שלי. דיברנו חצי צרפתית חצי עברית, ביקשתי לראות אותה והאחות אמרה 'בסדר, תבוא'. ארבע פעמים הגעתי לנתניה, ואמרו לי 'היא בוכה, לא יכולה לראות אותך'. לא יכולה - לא צריך. ממש אחר כך קיבלתי טלפון מבת דודה שלי, שאמרה לי שהם פוחדים שהיא תבוא אליי והם לא רצו שניפגש, אבל בסוף היא סידרה לי פגישה איתה".
ואיך זה עבר?
"הייתה התרגשות קלה אז, אבל אין לי שום רגש אליה. בן אדם שלא גדל עם הורים תומכים 24 שעות ביממה - לא קיים מצב שיהיה לו רגש אליו. הקטע הוא שאז גם גיליתי שיש לי אחות, והיא סיפרה שיש לי ארבע אחיות מאותה האמא".
מתי גילית את זה?
"כשחזרנו ארצה מהפיליפינים (שם שהו במסגרת התוכנית, ב"י), אני מקבל טלפון ממישהי שטוענת שהיא אחותי. ביררתי קצת, ושאלתי אותה איך היא השיגה את הטלפון, והיא אמרה שהן פגשו באקראי את הדס הורנבלס מ'הישרדות', שחשבה שהן מעריצות עד שהן אמרו לה שהן אחיות שלי שלא פגשתי מעולם, ושהן רוצות לדבר איתי. 'שלום', היא אומרת לי, 'מדברת אחותך, מאלה שלא הכרת עוד.
"שמחנו לראות אותך בתכנית'. ואז היא ציינה בפניי ששלוש מהאחיות נשלחו למוסדות על ידי אמא שלי, ואחת נמצאת באימוץ מגיל שנתיים. היום אני שמח שפגשתי שתיים מהאחיות, אבל מצר על כך שלא פגשתי עדיין את השתיים האחרות.
"המצחיק בסיפור הוא שהאחות הקטנה שכל כך רציתי לראות, זאת שדומה לי במהות הסיפור והרגש עצמו, גרה כמה שנים טובות בחיפה, ממש לידי, במרחק כמה דקות נסיעה ממני. נפגשתי איתה לפני חודש וחצי ביחד עם שירן. היא נשלחה לאימוץ, ופגשה את האימא שלה ושלי רק עכשיו, לפני כמה חודשים, כשהיא בת 27. היא אמרה לה 'אימא יקרה, באתי להודות לך שהבאת אותי לעולם, ועכשיו להתראות', ככה היא אמרה לי שאמרה לה. נכון, שירן?", הוא שוב מחפש את החיזוק החיובי, שממהר להגיע מצידה של שירן.
קריספל אוהב את החיים ואוהב לבלות. הוא מחלק את חייו בין הילדים לעבודה, לחברה ולבילויים. אין מי שלא מכיר את יעקב בחיפה. אנשים שהוא מכיר, וגם כאלה שלא, מגיעים וטופחים לו על הכתף, או מצטטים משפטים שלו מ"הישרדות".
קריספל הוא טיפוס שקשה לשכוח, והלוק שלו ייחודי, אך יותר מכל האיש חמים ונחמד לכולם. דוגמא לכך אפשר היה למצוא בתקרית שקרתה לו בשבוע שעבר, מחוץ למועדון בתל אביב. כמה בליינים כועסים פנו לקריספל בבקשה שיעזור להם להיכנס פנימה, ויעקב עמד דקות ארוכות והרגיע את הקבוצה הזועמת.
וכעת נחזור ל"הישרדות". קריספל טוען שהסוד הגדול שלו היה, שלפני יציאתו לתוכנית כבר הכין את הכל לגירושין: "האישה ואני עשינו את זה ביחד", הוא מגלה. "סיפרתי רק לשירן, שהייתה ידידה טובה, וכשחזרתי התגרשנו". הוא מביט בשירן: "אני רואה שאת רוצה להתערב, אז נו, דברי", הוא מבקש ממנה. "לא, אני לא, זה בסדר", היא מתנערת, וקריספל ממשיך: "אתה יודע איך הכרתי את שירן? היא שאלה אותי: 'קשה להיות קריספל, הא?'". עכשיו שירן מצטרפת: "ראיתי אצלו משהו בעיניים, שמסתתר מאחורי כל החיוכים ומה שהוא מוציא החוצה".
"השניים מפגינים זוגיות מושלמת: "במשפט הזה הבנתי כמה היא רצינית ורואה מעבר לחיצוניות, היא ראתה את הפנים שלי שקוף כמו הים. הרי אני מצטייר בעיר כאדם שמח והחיים שלו דבש. זו הכותרת שמעליי, והיא ראתה נכון", הם מתחבקים. "היא אישה מדהימה, היא החזירה לי הרבה אור. אהבה זה אינטרס אחד גדול. בחיים לא התחלתי ממש עם בחורה, תק תק תק, טלפון וקדימה". שירן מחייכת ומוסיפה: "מי בכלל רצה אותך? ואתה לא רצית אותי גם". יעקב מאשר. "לא היה כלום בינינו בכלל בכיוון הזה, לא היה קונקשן וכלום, רק ידידות, ואז היא זרקה את המשפט ההוא. וואלה אמת. האמת היא הכל. אנשים מחפשים את השלילי, למשל כל מה שקרה ב'הישרדות'".
כמו מה?
"כל האנשים האלה ששואלים את השאלה המרכזית 'למה יצאת? התחרפנת? חרדות?'. יש מלא יציאות של אנשים בנושא. אנשים בטוחים שבאמת התחרפנתי או קיבלתי חרדות, מכיוון שזה מה שראו בטלוויזיה".
וזה לא נכון?
"זה מה שבהפקה רצו שאנשים יחשבו בבית. וזה לגיטימי ואין לי שום בעיה עם זה, וזה גם מה שהצופה הבין ואני רוצה ליישר פה את העניינים, כי זה לא היה בדיוק ככה. למשל כשצופה יושב בביתו, ורואה אותנו השורדים משקשקים למוות - הוא לא יבין בחיים שהחול שם לח. תוסיף לו קור, רוחות וגשם ואלה ארבעה מושגים שהצופה לא יבין אותם בספה שלו בסלון. ואז גם תוסיף רעב וחרקים שרובם שם ארסיים".
אחד הציטוטים שלך היו: "לא אהיה מסוגל לאכול חרקים. זה שאין לו דין ודיין שיאכל את החרק, אבל שיתחשבו במי שמאמין", ובסוף אכלת אותה.
"מפה מתחיל הסיפור. שלושה חודשים היו פרומואים 'מה קרה לקריספל, מה קורה עם קריספל. יאכל את התולעת, לא יאכל? חרדות. אני לא רוצה שיחשבו שנדפקתי כי אכלתי לא כשר, זאת אומרת את התולעת וקיבלתי חרדות, זה לא נכון.
"דתי אחד פגש אותי, ואמר לי שיכולתי לקנות את עולמי אם לא הייתי אוכל את התולעת. אמרתי לו את הדתיים אולי לא קניתי, אבל את החילוני קירבתי יותר לבורא מאשר היה. תראה, אני לא פוניתי מהאי בגלל שקיבלתי חרדות כמו שאמרו, תקשיב לסיפור".
נראה שקשה לו לדבר על זה, אפילו היום, ממרחק הזמן: "כל יום נעקצנו על ידי חרקים, זה ידוע, כבר לא נתנו חשיבות לעניין זה, היה ממש בשגרה. באותו היום המדובר, הלכתי עם נטלי ניב לאגם הנעלם שעל האי, ושטנו לנו ברפסודה. רציתי לבדוק אם יש דגים. כאשר יצאנו מהאגם אני רואה שמלופף לי משהו על הרגל, פה למטה, מעל העקב, אתה רואה?", הוא מראה לי את החתך.
"זה ישב לי על הרגל, בעובי של חגורה, אתה לא מאמין. אני חשבתי שזה עלוקה כמו בסרטים של רמבו ואני יכול לקלף אותה, אז הורדתי את היד לכיוון הרגל כדי להוריד את זה, ואז אני מקבל ביס מטורף ברגל. נתתי צעקה חבל על הזמן. נטלי שעומדת מולי ורואה הכל היא ג'דאית ברמה, אז היא תפסה יוזמה, דרכה עליו וחתכה את זה לחצי כשהיא דורכת לזה על הראש.
"נטלי מדהימה, וחבל שלא ראו אותה יותר בתכנית. פשוט ג'דאית אמיתית. היא הרימה את הדבר הזה, ואמרה לי 'קריספל, בוא ניקח את הדבר הזה לרופא שיאבחן אם זה מסוכן'. בתגובה אמרתי לה שזה סתם נדל לא ארסי, מעין מרבה רגליים. אני לא יודע אם זה ארסי או לא, זה כמו כל החרקים שעוקצים אותנו כל יום. ופה התחיל הבלגן. תוך חצי שעה בערך, הרי לא היו לנו שם שעונים, הרגשתי בבית החזה כמו מן צריבה, שריפה חזקה עם קושי בנשימה. זה הלך והחמיר תוך כמה שעות, כשנכנסנו אל תוך הערב.
בתכנית היום מחולק ל-2: בשעות האור הכל בסדר, אתה בפוקוס, אבל כשמגיע החושך אתה אבוד, הכל נעלם. אז צעקתי לטומי אלתגר, 'טומי, אני לא מרגיש טוב בכלל, תזמינו לי רופא'. הרופא הגיע אחרי כמה שעות לאי, מכיוון שאין רופא צמוד אלינו. אני מספר לו שהכיש אותי נדל, שקיבלתי ביס ברגל מנדל, לא יודע אם ארסי או לא אבל בית החזה צורב וקשה לי לנשום. הוא נתן לי זריקה, אין לי מושג של מה, ואז אני פוקח את העיניים בוילה של המודחים. אני לא זוכר כלום מהזמן ההוא".
מה סיפרו לך שקרה בזמן שהיית מחוסר הכרה?
"שכולם נלחצו. פינו אותי באלונקה על סירה, כשכל הזמן הזה אני מחוסר הכרה.
למזלי, ואת זה אני רוצה שאנשים ידעו, עקב הביס, אחרי יומיים שלושה של החלמה בוילה כשדוגר בי משהו קשה, הוטסתי לארץ.
"עכשיו, בגלל הסודיות של התכנית לא ניתן לי שום מסמך על מצבי או מה שעבר עליי שם, ואז בארץ ממש אחרי שנחתי וחיבקתי את ילדיי, משהו כמו שעה שעתיים, ואת זה אף אחד לא יודע. אני שם את הראש בכרית על מיטתי, ותוך שעה אני מרגיש שאני בולע את הענבל בגרון ואני נחנק. הרגליים התנפחו לי פי 2, נסעתי מהר לרמב"ם.
"שבועיים וחצי אני שוכב שם במחלקות עור ופנימית עם דלקת קרום המוח, וזיהומים ברגליים ובידיים כשאני לא מספר כלום לאף רופא, בגלל מסמך הסודיות עליו חתמתי והכבוד שלי להפקה. טופלתי בחדר מבודד במשך שבוע וחצי בערך, היה לי חוסר בטעמים אז טעמתי את כל מה שאפשר. לא היה לי חום של בית, הייתה חסרה לי מיטה. טעמתי הכל. רק ממש לפני שיצאתי מהאשפוז קיבלתי אישור להסביר להם שהשתתפתי באיזה תכנית ריאליטי, בלי לתת הרבה פרטים".
ומה כתוב בטופס שחרור?
"פגיעה בתפקודי כבד, ודלקת קרום המוח נגיפית של ילדים".
של ילדים?
"כן, אמרו לי שאם זה היה של מבוגרים הייתי גומר בטוח. אני רוצה שאנשים יבינו שעזבתי את התכנית בגלל הדבר הזה, ולא בגלל שום חרדות. אחרת הייתי נשאר עד הסוף. שאנשים לא יחשבו לרגע שיש איזה עזרה מההפקה בתכנית, הסבל הוא יומיומי, ממש לשרוד ולשרוד ולשרוד ולבד.
"הכל אמיתי שם. אף אחד לא ראה למשל את הנחש המאוד ארסי שיצא לי כשהלכתי לדוג. הוא היה בצבע אפור לבן עם טבעות. הסתכלנו אחד בשני, ואמרתי 'שמע ישראל'. הוא זז הצידה, ואני חזרתי למחנה וביררתי על הנחש הזה. מסתבר שהוא אחד המסוכנים, ושתוך כמה דקות אתה מת ממנו השם ישמור. את זה לא ראו הצופים בתכנית".
ולמה שיאמינו לסיפור שלך?
"כי נטלי הייתה איתי וראתה הכל".
לסיכום, מי זה יעקב קריספל היום?
"אותו קריספל בדיוק. מטורף על הילדים שלו, חולה בילויים, בלי חרדות ותסכולים.
התכנית לא שינתה בקריספל כלום, לקריספל יש פאסון וכשבן אדם יש לו פאסון - כלום לא ישנה אותו. הייתה חוויה מדהימה, ואני מוריד את הכובע בפני ההפקה.
הרבה אנשים מכל העולם באו, חיבקו ואהבו אותי. הרבה מעריצים. והכי ריגש אותי בן אדם אחד שאני לא מכיר, שהגיע מארצות הברית ואמר לי: 'אתה יודע, אחי, בגלל שראיתי אותך אומר בתכנית 'מודה אני', התחלתי גם אני לומר כל בוקר מודה אני', זו האמת. זה קריספל. אני נגעתי לאנשים בלב".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם