אולי הפעם: הסיפור של עדי פרג
האם קבלן העליות של הליגה הלאומית בכדורסל עדי פרג יעשה זאת שוב? אחרי הניצחון על הפועל חיפה, רק עוד סדרת משחקים אחת מפרידה בין מכבי אשדוד לבין ליגת העל. "אנחנו יכולים לנצח כל אחת מהקבוצות שתעלה לשחק נגדנו", הוא מרים את הציפיות

היעד: הכותל המערבי, תפילת הודיה ליושב במרומים, על העונה המדהימה שעבר יחד עם חבריו לקבוצה. אם הכל ילך על פי התכניות, בעונה הבאה הוא יעשה את הדרך לבירה גם כדי לבקר באולם במלחה, בהתמודדות מול הפועל ירושלים.
"אני בדרך ל'חבר' שלי", אמר פרג השבוע, כשהוא מתכוון כמובן לבורא עולם, "אני אצטרך אותו לצדנו בשבועיים הקרובים. בכל החודש הקרוב אני אנסה לעשות כמה שיותר מעשים טובים, כדי שהאיש למעלה יפסוק לטובתנו. אני רוצה שהבקשה תתגשם ולכן אני לא אגיד בדיוק מה אני ארשום בפתק שלי, אבל כמובן שהמילים 'מכבי אשדוד' יהיו חלק משמעותי בו".
ביום ראשון ניצחה כאמור אשדוד (107:100) והעפילה לחצי גמר הפלייאוף העליון של הליגה הלאומית. שם, ככל הנראה, תצטרך להתמודד מול מ.כ בקעה החזקה, על העלייה לליגת העל. סדרת המשחקים בין הקבוצות יכולה להוביל את הקבוצה האשדודית בפעם הראשונה בתולדותיה אל הליגה של מכבי תל אביב.
"אני חושב שצריך לתת קרדיט לכל מי שהיה על הפרקט", אומר פרג השבוע על הניצחון במשחק האחרון, "יוני (פרחי)
ציינת שיש לך ניסיון רב. מה צריך בשביל לעשות עוד צעד ולנצח גם בחצי הגמר ולעלות ליגה?
"הדבר הכי חשוב זה שכרגע אנחנו מחוברים. עשינו המון שינויים במהלך העונה, וכמובן שזה הביא לכך שלקח לנו זמן להתחבר. אני שמח שכרגע החיבור הזה עובד.
"אני חושב שבמשחק הראשון בסדרה הרגשנו שכולם נותנים את הדם ומשאירים את כל כמות הזיעה שאפשר. לפי דעתי, במצב שבו הקבוצה שלנו נמצאת היום, מילת המפתח היא להיות ביחד. יכולת כבר יש, ורצון גם כן. פשוט שנמשיך לשחק כקבוצה, שם טמונה ההצלחה שלנו, לא בשום דבר אחר. אם נהיה ביחד, לא תהיה שום קבוצה שהיא עדיפה עלינו".
גם לא הבקעה?
"זה לא בדיוק סוד גדול שלא הייתי רוצה לקבל את הבקעה בחצי הגמר. קודם כל, כי רמלה היא קבוצה פחות טובה מהבקעה וגם בגלל שהתמודדות מול רמלה תקנה לנו את יתרון הביתיות. אבל גם בגלל חוק מרפי וגם בתור אדם ריאלי, אני בטוח שנקבל את הבקעה, וזה בסדר. אני מאלה שאוהבים את האתגר. הרי מה שיותר קשה בסוף זה יותר מתוק, נכון?. בסך הכל, אנחנו יכולים לנצח כל אחת מהקבוצות שתעלה לשחק נגדנו".
בעונה שעברה, כזכור, הגיעה אשדוד למשחקי ההכרעה של העונה כשהיא אחת הקבוצות הפייבוריטיות לעלות לליגה הראשונה. היא סיימה במקום השני את הליגה הסדירה, תוך שהיא מציגה יכולת גבוהה, אבל אכזבה את כולם והפסידה כבר במעמד רבע הגמר להפועל לב השרון 2:1.
לדברי פרג, ההגעה של הקבוצה למעמד העונה הייתה הרבה יותר קשה והרבה פחות מובנת מאליה. "סדרת המשחקים שהייתה עכשיו מול חיפה, הייתה הסדרה הכי קשה שהייתה לי בחיים", הוא מתאר, "גם אם על הנייר זה לא נראה ככה. אבל ידענו שאם ניקח את המשחק בחוץ, אז הסיפור יהיה כמעט גמור, כי התייחסנו למשחק כמו לגמר גביע ובגלל זה ניצחנו אותו. זה ברור שאנחנו קבוצה טובה יותר מחיפה ואני שמח שראו את זה על המגרש. מה גם שבשונה מהעונה שעברה, העונה יש מישהו עם ניסיון, שיכול לעשות את ההבדל ברגעי ההכרעה".
הניסיון שלך?
"אני מאמין שיש לי חלק בזה. ניסיון זה הרבה בכל דבר, וכך גם בכדורסל. אבל זה לא רק אני. יש גם את הצעירים שנותנים עונה מצוינת. יוני דרעי הוא שחקן שבאמת לא רואים כל יום. אני אישית שחקן בליגה הזו כבר משהו כמו 13 שנה, ולא ראיתי ילד שמצליח לשחק כמו שהוא משחק. על אחת כמה וכמה כשמדובר במשחק תחת לחץ. דרעי מתאים לליגה הראשונה, ואין לי ספק שזה עוד יקרה. גם אופיר פרחי הוא בהחלט חומר ששווה ליגה ראשונה".
אז אפשר להסתדר עם הסגל הזה גם אם הקבוצה תעלה ליגה?
"אני חושב שגם באשדוד יודעים שאם הם יעלו ליגה, הם יצטרכו לעשות לא מעט חיזוקים. נכון, יש בערך ארבעה שחקנים שיכולים להמשיך גם בליגה הבכירה, אבל חשוב שאשדוד לא תהיה מעין קבוצה כמו עפולה, שעונה אחת עולה ועונה אחר כך יורדת. צריך גם לעבוד על עניין הקהל".
אתה לא מרוצה מכמות הקהל?
"אשדוד היא עיר של כדורגל, אין מה לעשות. לדעתי המועדון, במיוחד בכל מה שנוגע לאוהדים, הוא עדיין בתהליכי בנייה. אני חושב שיש גרעין אוהדים ואני גם מאמין שהפלייאוף שהיה בשנה שעברה הביא לבנייתו של חוג אוהדים. אבל האכזבה מאי העלייה לליגת העל בעונה שעברה הביאה לכך שלא מעט מאותם אוהדים היו מאוכזבים והעדיפו שלא להגיע למשחקי תחילת העונה.
"אבל אני חייב לתת יותר ממילה טובה, כי יש קבוצות בליגה הזאת שלמשחקים שלהן מגיעות עשרות בודדות של אוהדים. לנו יש גרעין טוב מאוד של הרבה יותר מעשרות. זה קהל שמלווה אותנו גם במשחקי חוץ, ואני מאמין שאם הקבוצה תעשה את העלייה העונה, אז בכלל נבנה כאן קהל טוב וגדול".
פרג, שעל פי פרשנים יכול היה לשחק באחת מקבוצות הליגה הראשונה, בחר ברוב הקריירה שלו לשחק דווקא במגרשים של הליגה הלאומית. הוא מסביר שהיחס שמקבלים השחקנים הישראלים בליגה הראשונה, הוא זה שגרם לו להחליט כך. "בליגה הלאומית, לפחות בשש השנים האחרונות, אני נחשב לאחד השחקנים הכי טובים בליגה", הוא אומר.
"כשאתה מגיע לליגה הראשונה, אתה פתאום רואה חמישה-שישה זרים ולא סופרים אותך. אם אתה לא טוב תקופה מסוימת, אז אומרים לך להתראות. זה לא מה שאני מחפש כשחקן. הרי ניסיתי כבר פעמיים לשחק בליגה הראשונה ואפילו את השנה הנוכחית התחלתי אצל הפועל חולון, אבל זה לא היה זה. ובכלל, ההבדל בין הליגה הלאומית לליגת העל מסתכם בכמות הזרים. אני לא חושב שהישראלים בליגה הלאומית נופלים בהרבה מרוב הישראלים שמשחקים בליגה הראשונה".
אז אתה מעדיף להיות ראש לשועלים?
"בגיל שלי, אני רוצה שיעריכו את מה שאני עושה ואני חושב גם שאני מצרך הרבה יותר נחוץ בליגה השנייה מאשר בליגה הראשונה. גם מבחינה כלכלית, עדיף לי להיות שחקן הרכב מאשר סתם עוד שחקן ספסל. ואני אומר מידיעה, שיש לא מעט שחקנים בליגה הראשונה שמרוויחים אולי רבע ממה שאני מרוויח. יש גישה כזו בליגה הראשונה של 'בוא תוכיח'. כלומר בוא תרוויח כמו ילד בן 18 ותוכיח לנו שאתה שווה משהו. אבל היום אני בן 30 והמחשבה היא אחרת".
אבל לא עדיף לשחק בקבוצות עם עניין וקהל?
"אני הייתי תגלית העונה בליגת העל לפני שש שנים. אז באו והציעו לי איקס כסף לשחק בליגה הראשונה, ובליגה השנייה הציעו לי איקס כפול שניים וחצי. כדורסל זה תחום שאפשר לסחוב איתו גג עד גיל 37-38, לא יותר. וחוץ מזה, הלכתי לאימונים בליגה הראשונה כשאני מבואס. לא סופרים שם את השחקנים הישראליים. אז כן, אני מעדיף את האתגר של להעלות קבוצה לליגה הראשונה מאשר להיות שחקן ספסל. עשיתי את זה כבר ארבע פעמים ואני מקווה לעשות זאת שוב העונה".
ומה הסיכויים שזה באמת יקרה?
"אני מאמין שאפשר לעשות את זה. יש כאן באשדוד חומר טוב ואווירה טובה, אבל בכל מה שקשור אליי, אני אענה על השאלה הזו רק בעוד שבועיים. קודם נעלה ליגה, אחר כך נדאג לעתיד המקצועי שלי".