על גג פח לוהט: מופע החתולים שהסעיר את חולון
מופע החתולים של מוסקבה הגיע לחולון ומשך מפגינים רבים נגד ההתעללות, לטענתם, שחווים החתולים בדרך לתעלולים המרהיבים. את צופי המופע המחאה לא ממש הרשימה
עשר דקות לאחר מכן, מתחילות להגיע משפחות ראשונות. הן עוברות בין המפגינים, לא ממש מעניין אותם מה צועקים לעברן או מה השלטים אומרים. הן כבר שילמו את הכסף מראש והם רוצים לראות מופע יוצא דופן עם ילדיהם.
"אל תחשפו את הילדים שלכם להתעללות בבעלי חיים", צועק במגאפון ג'וש ליברטי בן ה~20, "אל תקנו כרטיסים לתיאטרון החתולים! אל תקנו כרטיסים לסבל! בשבילנו זה שעתיים של הנאה, בשביל בעלי החיים אלה חיים שלמים של סבל".
על פי פרסום מטעם תיאטרון החתולים, התיאטרון קיים כמעט 20 שנה. בתיאטרון משוכנעים, שאסור לאלף את החתולים, אלא רק לחנך ויש למצוא שפה משותפת עימם.
"כל מה שמבצעים החתולים על הבמה מבוסס על משחק ועל התנהגותם הטבעית של החיות, ולכך ניתן לחנך את החתול בכל גיל. בתיאטרון ישנם חתולים מאריכי חיים. לא מזמן אחד החתולים חגג את יום הולדתו ה-27. כל החתולים חיים בתנאים מרווחים. תיאטרון החתולים של מוסקבה זהו עולם נטול מלחמות וסכסוכים. כאן חיים בצוותא חתולים וכלבים".
עוד מצהירים בתיאטרון, כי לא נמצא ולו ארגון צער בעלי חיים אחד שמנע מהתיאטרון להעלות את הצגותיו. על זה יש מי שיתווכח. ג'וש ליברטי ועוד רבים אחרים מוחים נגד דרכי אילוף החתולים שבהם נוקט, לטענתם, בעל הקרקס. לדבריהם, מדובר בקרקס המבוסס כולו על מופעים של חתולים שאולפו לבצע תרגילים מורכבים.
על פי עמותת אנונימוס, "מצפייה במופע, כל מי שאי פעם גידל חתול יוכל להבין שלא ניתן להביא חתול
"כבר ממזמן הבנו, שכדי שבעלי חיים יופיעו ויעשו מה שבעלי קרקס מצפים אז הם צריכים לעבור דרך אכזרית רוויה בפחד כדי שיעשו תעלולים", אומרת ענבל שרר, אחת מהמפגינות, "בעל הקרקס מסתיר את סוד האילוף שלו".
שרר מנסה להתקרב לאחת מהנשים שנעמדו בקופות, אך לפני שהיא מספיקה לפצות את פיה צועקת האישה כי היא לא רוצה לשמוע. בין שרר לבין האישה עומד נציג תיאטרון הפוקד עליה להתרחק. "יש לכם מרחב מסוים בו אתם יכולים להיות. את צריכה להיות 50 מטר מכאן אחרת נקרא למשטרה". גם הקופאית לא נותרה חייבת ורוטנת, "אין לאנשים מה לעשות. שיתגייסו לצבא".
המפגינים לא מתרגשים מהעוינות ומחוסר הרצון להקשיב. הם כבר רגילים לאדישות ומכירים בעל פה את כל החוקים. "אם אתם אוהבים חתולים, אל תכנסו לשם", מבקשות שתי מפגינות, "ילדים, תיקחו את הוריכם למקום אחר בו אין סבל".
מירב רכטר באה עם ילדיה ובעלה לראות את המופע. "ראיתי את הפרסומים באינטרנט, והראו שם שיש אישור מצער בעלי חיים. אין לי דעה על המופע כי עדיין לא ראיתי אותו. לראות עכשיו את המפגינים כבר לא עוזר לי. הכסף על הכרטיסים שולם מראש".
מסתבר שרוב המשפחות שבאו לראות את המופע, כלל אינן מודעות כי ייתכן וקיימת התעללות בבעלי חיים. מבחינתן, מדובר בבידור תמים שלא גובל בסבל. "יש לקרקס הזה יחסי ציבור מאוד טובים שאנו מתקשים לעמוד מולם", מסבירה שרר.
"הם מציגים את בעל הקרקס כאדם המציל חתולים מהרחוב. אולם אנחנו ראינו כי הוא למעשה מרביע את החתולים שברשותו ושומר לעצמו את הגורים שכן מתאימים לדעתו לקרקס. את היתר הוא מוכר לאמהות שבאות לקרקס. חתולי המופע לא באים מהרחוב אלא נולדים אצלו בתיאטרון. החתולים גרים בתנאים מחפירים הכוללים כלובים קטנים, חוסר היגיינה ומעבר ממדינה למדינה באופן תכוף".
ליברטי מוסיף: "יש לי עדויות של הווטרינר ניקולאי לוגנוב שעבד בעבר עם התיאטרון. הוא אמר כי שיטות האילוף אכזריות. למשל, כדי לאלף את החתולים לעמוד על התורן הגבוה הם קושרים חבל לצווארם כדי שאם הם יקפצו הם יחנקו ואז הם ילמדו לא לקפוץ".
השעה ארבע וחצי. נציגי התיאטרון הוציאו את הנשק הסודי כנגד מחאות המפגינים - ליצן צבעוני על קביים גבוהים שעושה שמח במטרה להסיח את דעת הקהל מהשלטים הנושאים את הסלוגנים הקשים: "את החתולים זה לא משעשע", "שעתיים הנאה בעבורכם חיים שלמים של סבל בעבור החתולים".
בחור צעיר העובד בתיאטרון קורא לפתע: "מה ההבדל בין החתולים שלנו לבין הכלב של הבחורה ההיא?". הוא מצביע על מפגינה האוחזת ביד אחת שלט וביד השנייה רצועת כלב. "מה, הכלב שלה לא נמצא גם בסוג של כלוב? אם היא תשחרר אותו הוא גם יברח".
המפגינה בתור הוכחה שומטת את הרצועה של כלבה. הכלב לא זז ס"מ ממנה. "אתה לא מבין על מה אתה מדבר," היא אומרת לו בעוד הכלב עומד לידה, "אני הצלתי אותו מהרחוב. אני לא שמה אותו בכלוב קטן ומכריחה אותו לעשות תעלולים".
עשר דקות נוספות עוברות וניידת משטרה מגיעה למקום. שוטר בודד יוצא מהניידת וניגש אל המפגינים. אחר כך פונה אל הליצן של התיאטרון באיום שלא ייגע במפגינים גם אם זה בצחוק. הוא אף מנסה להרחיק את המפגינים מהקופות, אך אלה מדקלמים לו את החוקים ומסרבים לעזוב.
השעה כבר כמעט חמש, רוב הקהל כבר נכנס פנימה. המפגינים עדיין לא ויתרו וממשיכים לצעוק את סיסמאותיהם. אבא עם שני ילדים מתקרב לקופות, נעצר ליד המפגינים, מקשיב להם ואז חוזר על עקבותיו לקול תרועות ומחיאות כפיים של המפגינים. "כל הכבוד! יש פה אנשים עם לב!", צועק ליברטי במגאפון. במקביל לאבא שעשה אחורה פנה, נכנסו עשרות אחרים כשאחת מהם צועקת, "אם כזה איכפת לכם, תאמצו אתם את החתולים!".
שלושה שוטרים נוספים מגיעים למקום עקב קריאתו של לאוניד לנדסמן, מנהל יחסי הציבור של התיאטרון. השוטרים מרחיקים את המפגינים מהקופות ומבקשים מהם להיות בשקט. הם אף דורשים מליברטי לכבות את המגאפון. הוא מתעקש אך בסוף מוותר. המפגינים כבר לא מתקרבים יותר לקופות, אין בשביל מה. הקהל כבר יושב בפנים, נהנה ממופע שאחרים רואים בו דבר פסול ואכזרי. גם השוטרים מתפזרים, עבודתם הסתיימה
מחברת יחסי הציבור של התיאטרון "רסט אינטרונשיונאל" נמסר בתגובה: "התיאטרון כבר לא כאן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם