אמיל זריהן: האנדלוסית תשמח להופיע בפסטיבל בריזה
אמיל זריהן, הפייטן הראשי של התזמורת האנדלוסית, שערקה מאשדוד לאשקלון, כבר מתכונן לתחילת העבודה בעיר החדשה. בראיון מיוחד הוא מדבר על האכזבה מיחיאל לסרי והציפיות מהגורמים הפוליטיים באשקלון והתקוות לעתיד התזמורת
התזמורת, שאף זכתה בפרס ישראל לשנת 2006 על תרומתה התרבותית לנוף המוזיקה הישראלי, החלה את דרכה בשנת 1994, הרבה בזכותו של ראש העיר הנוכחי של אשדוד, יחיאל לסרי. כדי להבין את הכוחות שפועלים בסכסוך תרבותי זה, יש לחזור לאמצע שנת 2008, אז הכריזו עובדי התזמורת על סכסוך עבודה אל מול עיריית אשדוד.
עקב כישלון המגעים בין הצדדים החליטה עיריית אשדוד להקים תזמורת אנדלוסית חדשה בעיר ורכשה את שם התזמורת, את הציוד שלה והזכויות על העיבודים מהמפרק שמינה בית המשפט לעמותה.
במקביל, חברי התזמורת הפורשים הקימו תזמורת אנדלוסית חדשה ופנו למשרד התרבות בבקשה לקבל תמיכה כספית. התמיכה הכספית אכן הגיעה, כשבמקביל התנהל משא ומתן על העברתה של התזמורת לחסותה של עיריית אשקלון והמכללה האקדמית של אשקלון. מהלך זה, כאמור, נשא פרי בשבועות האחרונים.
אמיל זריהן, הסולן הראשי של שתי התזמורות ותושב אשקלון, היה זה שפנה באופן רשמי לראש עיריית אשקלון בני וקנין וגם למכללת אשקלון בבקשה לשיתוף פעולה. הוא זכה להיענות מלאה, ובקרוב תחל פעילותה הרשמית של התזמורת האנדלוסית של אשקלון.
בשיחה עם "זמן הדרום" אומר השבוע זריהן כי כל מה שעיריית אשדוד דרשה מהתזמורת, היא גם קיבלה. אבל היה תכתיב אחד שחברי
"כי תזמורת לא אמורה לעבוד דרך חברה קבלנית. אנחנו צריכים לעבוד דרך עמותה. התזמורת האנדלוסית הביאה את אשדוד לבמות הגדלות בישראל ובעולם. זו הייתה טעות איומה מצידה של אשדוד שלא לפתור את סכסוך העבודה".
עצוב לך שכך זה הסתיים?
"בטח. יחיאל (לסרי) הוא חבר שלי כבר שנים. אני מעריך אותו כבן אדם. הלכנו יחד כברת דרך לא קטנה. ולכן כל כך חבל שזה הסתיים כמו שזה הסתיים. הייתה מלחמה עם כל מיני סוללות עורכי דין וכל מיני בג"צים למיניהם. הרי זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות ללהקה. זו הייתה הגאווה של יהדות צפון אפריקה. זו לא להקה שצריכה למצוא את עצמה נלחמת על העתיד שלה בבג"ץ".
לדבריו של זריהן, בעיריית אשדוד לא הבינו כי התזמורת האנדלוסית היא נכס, ולא עוד סתם עבודת קבלן כדבריו. "פרס ישראל שקיבלנו היה אמור להראות לכל הנוגעים בדבר עד כמה הלהקה היא מוסד תרבותי חשוב" הוא אומר, "עיריית אשדוד רצו לסגור את הלהקה ולהקים מחדש. אני לא מבין את ההיגיון שבזה. הרי התזמורת היא לא עבודה של גיזום עצים ולא איזה שילוט בכבישים. זה שירות תרבותי של העיר. חבל ששם באשדוד התייחסו לזה כמו שהתייחסו. לי נותר רק להצטער".
כאמור, לאחר כל אותן מלחמות משפטיות נמצאת התזמורת בפני דרך חדשה, שבה עיריית אשקלון ומכללת אשקלון – תוך שיתוף פעולה נדיר בין ראש העירייה בני וקנין ומנכ"ל המכללה פנחס חליווה – יפרסו את חסותן על התזמורת. "כרגע אני שר בשתי הלהקות" אומר זריהן.
"אבל לאחר חתימת החוזה מול עיריית אשקלון והמכללה, אני אהיה הסולן רק של זו האשקלונית. זה אמור לקרות כבר בשבועות הקרובים, ואני מאמין שאנחנו ניכנס די מהר לעניינים. אני שמח שראש עיריית אשקלון, בני וקנין, ומנכ"ל מכללת אשקלון, פנחס חליווה, הרימו את הכפפה ועשו הכל כדי להביא את התזמורת לאשקלון. האנשים האלה הוכיחו בגרות והראו עד כמה הם מחשיבים את תרבותה של יהדות צפון אפריקה. הרי משרד התרבות לא נותן סתם פרסים ותקציבים. הם ראו עד כמה הלהקה היא משהו איכותי והחליטו שהיא חייבת להמשיך להתקיים".
לאיזה שיתוף פעולה אתה מצפה עם העירייה ומכללת אשקלון?
"מחקר שתערוך מכללת אשקלון על תרבותה המוזיקלית של יהדות צפון אפריקה יכול להיות רעיון ממש טוב, וגם לנסות לשלב את הדור הצעיר כמה שיותר בתכנים ובפעילויות שהתזמורת עושה. זו המחשבה שיש בי. אמנם עדיין לא ידוע איפה ימוקמו המשרדים שלנו, אם זה בתוך כתלי המכללה או שנשכיר משרדים משלנו. אבל אנחנו בטוח נהיה באשקלון".
אז בקיץ צפויה לנו הופעה שלכם בפסטיבל בריזה?
"בעזרת ה' כן. אנחנו נשמח להופיע שם. אנחנו חלק מהעיר וזה יהיה לנו לכבוד להופיע בפסטיבל היוקרתי הזה. אני שמח להגיד שיש עשייה, ושהמפעל הזה של התזמורת האנדלוסית אשקלון יצא סוף סוף לדרך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם