ראשי » מקומי » השרון » רמת השרון/הרצליה

כפר סבא: דגלי חמאס ודגלי ישראל מיוצרים באותו מפעל

במפעל הדגלים "מרום FGP" מיוצרים זה לצד זה דגלי ישראל וחמאס, כמו גם דגלי הרשות הפלסטינית, מצרים וירדן. בעל החברה אבי מרום, המציג עצמו כפטריוט גדול: "אני מתמלא גאווה כשאני רואה דגל ישראל מתנופף"

אבי מרום ישן בחודש האחרון שעתיים בלילה. חוץ מעניין ההתרגשות שמלווה אותו בכל שנה לקראת יום העצמאות, יש לו גם הרבה עבודה. שלוש משמרות ביום ליתר דיוק. "ביום העצמאות אני הולך להרים את הרגליים ולנוח", הוא קובע בנחרצות.

מרום, בן 57 ופטריוט גדול כפי שהוא מעיד על עצמו, מתגורר ברמת השרון ומשמש כיושב הראש של חברת "מרום FGP", חברה לייצור דגלים וסמלים שמפעליה ממוקמים בכפר סבא.

אלא שבאופן מפתיע, ויש שיאמרו שאף מקומם, באותו מפעל בו מיוצרים דגלי ישראל בהמוניהם, מיוצרים באותה העת גם דגלי חמאס. מרום דווקא מעדיף להציג זאת באפן חיובי: "אנחנו מייצרים דגלים גם לשכנינו. אתמול למשל, היית יכול לראות על השולחן בצד אחד דגלים של ירדן, מצרים וחמאס, ובצד השני דגלי ישראל. את הגישור שלנו כבר עשינו".

בשנות השמונים הצטרף מרום למועצת העיר הרצליה, והיה לחבר המועצה הצעיר ביותר בעיר. מאז הספיק לעזוב את הפוליטיקה, להיות שותף ל"חוק הדגל" הדורש את ייצורם של דגלי ישראל בישראל בלבד, וכיום הוא עוסק בפוליטיקה מזן אחר שמתערבבת אצלו עם תחביב הגישור:

"אני קורא לזה גישור הפוליטי ועוסק בזה יותר בכיוון של תחביב ולא כמקצוע. הגישור בא לידי ביטוי אצלי מבחינת ההסתכלות על החיים בכלל, וסכסוכים בפרט. ההתמחות שלי היא בתחום הפוליטי והעסקי. אני חושב שחלק גדול מהגישורים שלא מצליחים נעשים על ידי עורכי דין. בעוד שעורכי דין מדברים על פשרות, אנחנו עוסקים בגישור אמיתי ומנסים להוציא כל צד מורווח".

מה הסיפור שעומד מאחורי חוק הדגל, שאתה נמנה על יוזמיו?
"אני יזמתי את התיקון לחוק וזה נמצא בשלבי העברה. אנחנו דורשים שאת דגל הלאום שלנו, עליו נשבענו, נפצענו ונהרגנו, נייצר כאן בארץ ולא בבנגלדש, סין או הודו. זו עבודה עברית תרתי משמע. מה שמגוחך בכל הסיפור הוא שנכון להיום הרבה מהתוצרת מיובאת מסין.

"לצערי, הממשלה לא מעודדת עבודה במפעלים שלנו ולא מכירה בה כעבודה מועדפת וזה חבל. זה גורם למחסור בכוח אדם ולצורך בייבוא. אם המדינה תשתתף, אנחנו נוכל להתחרות בצורה טובה עם הקולגות שלנו מחו"ל.

"אגב, לא מדובר רק בדגלים אלא גם בסמלי ישראל המעטרים מוצגים שונים. מלבד זאת, עוד משהו שאנחנו מנסים לקדם זה התעטפות בדגלי ישראל במסעות לפולין ומחנות ההשמדה. הדעות כיום חלוקות בנושא אבל אנחנו טוענים שאפשר- תלוי איך עושים את זה".

אתה חושב שיש מקום ליוזמות דומות במשק בישראל, בעידן של מסחר חופשי?
"זו בהחלט התלבטות שלי כסוחר, תעשיין וכאיש עסקים. אגיד את ככה: כמו שאף אחד לא יעלה על הדעת לייצר ספרי תורה בסין, כך אין סיבה שלפחות את הדגלים, סמלים או מוצרי קידום מכירות של המדינה, נייצר מעבר לים. את מדי צה"ל ישראל מייצרת בסין כי יש בעיה תקציבית כזו או אחרת ולמרות שזה בעייתי וכואב, אפשר עוד לחיות עם זה. כשזה משהו כל כך ישראלי, זה בעייתי.

אנחנו מעסיקים כ-250 מפרנסי משפחות בישראל, החל מהתופרים ועד יוצקי המתכות והמדפיסים. אם משרדי ממשלה חוסכים בתקציב ומזמינים את המוצרים מחו"ל, זה יגיע אליהם מהצד השני בדמות תשלום אבטלה ועוד. כיום אני יכול להגיד שיש שינוי מסוים בגישה ומשרדי מדינה רוכשים יותר תוצרת הארץ".

כשאתה רואה דגלים על מכוניות או על הבתים, מה זה עושה לך?
"באופן כללי אני יכול להגיד שאני מתמלא גאווה כשאני רואה שדגל ישראל מתנופף. החבר'ה שלי תמיד אומרים לי ששלושה חודשים לפני יום עצמאות אני מתחיל לפרוח. השנה במיוחד, אפשר להרגיש ש"הארץ ישראליות" חזרה ובגדול. אגב, כשאנשים מחפשים עבודה כתפרנים למשל, ושומעים שאנחנו מייצרים את דגל ישראל אז הם באים בשמחה, למרות שהשכר הוא לא כל כך גבוה.

"כיום, אתה יכול למצוא אצלנו תפרן שהיה קולונל בחו"ל, או גזרן שהיה מהנדס מכונות שייצר בדים במיליוני שקלים. עצם זה שהוא גוזר לדגל הלאום נותן לו סיפוק".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...