מדריך החופים האולטימטיבי של השרון: חופי הרצליה
פרויקט מיוחד לכבוד פתיחת עונת הרחצה ביום ה'. והפעם: חופי הרצליה. היכן תוכלו ליהנות ממסעדות וממקלחות מסודרות, היכן יש להיזהר מזיהום, והיכן אפשר להתבודד ואפילו להשתזף בעירום. רחצה נעימה
בחוף סידני עלי תוכלו למצוא בידוד רומנטי והיסטוריה מפוארת. למרות זאת, בחוף הצפוני של הרצליה נותרו בעיקר דייגים
שינויי הטבע, התמוטטויות מצוקים, ולבסוף - תוכנית ההגנה על המצוק של עיריית הרצליה, כל אלו העלימו כמעט לחלוטין את חוף אפולוניה, שהותיר את תואר החוף הצפוני של הרצליה לחוף נוף ים, או בשמו המוכר יותר: חוף סידני עלי. החוף
מדובר ברצועת חוף צרה ומבודדת למדי, שבה לא ניתן למצוא שירותים מיוחדים כגון מסעדות או בתי קפה, ואשר אנשים ממעטים להגיע אליה. יתרונו של החוף הוא שניתן להכניס אליו בעלי חיים.
ייחודו של החוף טמון בעיקר בהיסטוריה שלו. מלבד המסגד המפואר, במקום מצוי גם מתחם של מערות החצוב בסלע, הידוע בתור ביתו של "ניסים איש המערות", אדם אשר חצב את ביתו בין סלעי החוף ומתגורר במקום. בחוף הרגוע הזה ניתן למצוא גם התיישבות מצומצמת של דייגים המתגוררים בקצהו הצפוני.
בידודו של חוף סידני עלי היה פעם אחד מקסמיו הגדולים. לכן למשל היה ידוע בתור חוף "מסיבות הסיום" אליו היו נוהרים תלמידי תיכון אשר היו מארגנים במקום מסיבות לילה לסיום לימודיהם. גם זוגות לא מעטים בילו במקום את אחד הדייטים הראשונים שלהם. עם השנים הלך החוף והתרוקן, אך עדיין שירת את הנודיסטים שחיפשו חוף מבודד להתהלך בו בחופשיות.
בשנתיים האחרונות קשה למצוא אנשים במקום. אולי רק דייגים המתגוררים בסמוך או מבקרים המחנים את רכבם על הצוק ומבקשים לצפות בנוף של מה שהיה פעם אחד החופים היפים ביותר בהרצליה.
בית קפה, מסעדות ובר, פעילויות ספורט ימי וטיילת סמוכה. כך הפך חוף השרון לאחד העמוסים בהרצליה. וגם: טיפ סודי
חוף השרון נחשב לאחד החופים העמוסים בהרצליה. במקום ניתן למצוא שירותי ספות שיזוף ושמשיות, בית קפה פעיל המשרת גם את אלה המגיעים לשבת בו וגם את המשתזפים על הספות המרוחקות יותר, ועוד מספר מסעדות.
זהו חוף המזוהה בעיקר עם משפחות, גם בשל הנגישות שבו והחניון החינמי הממוקם בכניסה אליו וגם בשל השירותים המלאים שהוא מספק: החל ממקלחות ושירותים ועד אוכל, פעילויות ספורט ימי ומוזיקה הבוקעת מבית הקפה. ייתרון נוסף הוא, שאם קצת נמאס מהחול תמיד אפשר לעבור למדשאה או לטיילת המלווה את רצועת החוף.
בדרך אל רצועת החוף עצמה מדרכה רחבה, לצדה ממוקמת הגלידרייה הותיקה "גלידת אריה" ומדשאות רחבות מהן נהנים המטיילים ולפעמים גם כלביהם. בסיומה של המיני-טיילת מגיעים לכיכר דה שליט, אחת הכיכרות המרכזיות בעיר, סביבה מסעדות נוספות, פאבים, חנויות ובית המלון "השרון".
בסופי שבוע ובשעות העומס לא תוכלו למצוא במקום חלקה פנויה. לרוב, מוצף החוף בילדים והוריהם, בפנסיונרים ולמעשה - בכל מי שאוהב חופים מסודרים.
טיפ סודי: אם תבחרו שלא להיכנס לחניון הגדול בכיכר דה שליט ותפנו לרחוב גלי תכלת, משמאלכם יהיה חניון עפר נוסף, קטן יחסית. אם תבחרו לרדת לחוף מכאן, תגיעו לחלקו הצפוני של חוף השרון, המרוחק יותר מההמולה.
הליכה קצרה תוביל לרצועת חוף כמעט ריקה שבין סידני עלי לבין חוף השרון. יחד עם זאת, תהיו מעט רחוקים מטווח הראייה של שירותי ההצלה וגם משירותי הצללה כלשהם, דבר אשר צריך לקחת בחשבון כשמחפשים שקט בחוף הים.
החוף שעדיין משמש ביתה של תנועת הצופים בעיר, מזוהה בעיקר עם בני הנוער. המבוגרים יותר יוכלו ליהנות ממגוון המסעדות בשטחו
חוף זבולון קרוי על שם מבנה הבטון שנבנה ב-1939 על ידי "אגודת יורדי ים זבולון" שהייתה חלק מתנועת נוער ימית ששכנה במקום עד לשנות השמונים. כיום עדיין שוכן במקום שבט צופי ים "דקר" העירוני, המשלב לימודי ימאות בתכני תנועת הצופים.
החוף מזוהה בעיקר עם בני נוער וצעירים רבים, שאוהבים את רצועת החול הרחבה יחסית המאפיינת את החוף וכן את הבר הפועל בקרבתו המשמיע מוזיקה לאורך היום. היתרון בחוף: התרחקות קלה של כמאתיים מטר מהכניסה אליו, הן מצפון והן מדרום, תוביל אתכם לחלקות רגועות וריקות יחסית, רחוק מההמונים ומרעשי כדורי המטקות.
לצד הדרך המובילה לחוף מדשאה רחבת ידיים, ובכניסה אליו שירותים, מקלחות וכן מתקני כושר ושעשועים. במקום שתי מסעדות, האחת מול השנייה, אשר נוטות להחליף בעלים ושמות לעיתים קרובות: בעבר תפס את המקום הניין ביץ' הוותיק, אשר התחלף במסעדת דגים, ונכון לעכשיו פועל במקום סניף של קפה-קפה. ממולו ממוקם בר-מסעדה, וביניהם מדשאה.
מסעדה אחת שכן זוכה להאריך ימים במקום היא "רוקה", הממוקמת על צוק, מעט צפונית לחוף.
הנגישות לחוף נוחה יחסית: מצד אחד גרם מדרגות, מהצד השני ירידה תלולה. מול החוף חניון שהיה פעם פתוח לציבור וכיום בתשלום, אך הסבלניים מביניכם יוכלו לחפש חנייה לאורך הרחוב.
בזכות הקרבה למלונות הפך חוף דבוש לפופולארי בקרב תיירים, והוא גם נחשב לחוף הספורטיבי ביותר
חוף אכדיה, הנקרא על שם מלון דן אכדיה השוכן מעל החוף, מוכר יותר בכינוי "חוף דבוש", על שם מסעדת דבוש שפעלה בחוף עד לשנת 2007 במשך מעל ל-50 שנה. בעבר היה זה החוף היחידי בהרצליה לו הייתה ירידה אל החוף, ירידה ששימשה אנשים כמו גם עגלות רתומות לסוסים. תושבי הרצליה, רעננה ורמת השרון היו מגיעים בשבתות עם עגלות והיו רוחצים את הסוסים בים. על החוף עמד קיוסק ומבנה מלתחות בלבד.
כיום מדובר באחד החופים האהובים על הקהל הצעיר. בחוף ניתן למצוא את רצועת החול הרחבה ביותר מבין כל החופים בהרצליה. עשרות המטרים של החול הצהוב בהחלט מאפשרים תחושת מרחב יחסי, על אף שבשבתות וחגים יהיה קשה למצוא חלקה פנויה במרחק סביר מהמים, זאת משום שמדובר באחד החופים הפופולאריים הן על תושבים והן על תיירים המתארחים במלון הקרוב.
חוף אכדיה הוא הספורטיבי ביותר מבין החופים: בעונת הרחצה מתקיימים בו משחקי כדור עף וקט רגל, הוא גם אחד החופים החביבים על גולשי הגלים והצוללנים, בשל מועדון הצלילה "ריף" הממוקם בו. כמו כן ישנו שובר גלים מרשים הנמצא במרחק שחייה ועליו ניתן למצוא דייגים חרוצים בשעות היום.
בניגוד לשכנו מדרום המזוהה עם משפחות צעירות וזוגות, חוף אכדיה הוא דווקא מעוז הרווקות: צעירים שזופים על גלשניהם, תיירות מגונדרות מהמלון וכמובן הפאב שמצליח להביא גם את התל-אביבים להרצליה: הים-בר. ממול למגרשי הטניס מעל החוף הפעילים עד היום, פעלה בעבר מסעדת ה"טרסה" של מלון דן, אשר נסגרה לאחרונה לאחר 15 שנות פעילות.
בחוף קיימים שירותי הצלה, תחנת עזרה ראשונה וכן שירותים ומקלחות, אך אלה לא ממש מוצלחים.
מבחינת נגישות, ניתן להגיע אל החוף במספר דרכים: על ידי מעבר רגלי מחוף הנכים הסמוך, דרך הים-בר או דרך המדרגות המובילות לחוף מכיוון חוף זבולון.
חניה גם קיימת בשפע, אם במפרצים על הכביש בסמוך למגרשי הטניס, בחניון הסמוך למלון דן (בתשלום), או בחניון הפתוח ממש בכניסה למלון (בחינם).
בימים אלה עובר חוף אכדיה שיפוצים נרחבים, ובאי החוף לא יוכלו לפספס את הדחפורים, המשאיות והגדרות הכתומים הצמודים לקו המסעדות ונפרשים לאורך החוף כולו, עד לדרומו. זה עלול לקלקל קצת את החוויה אם אתם מהאנשים שאוהבים לפנטז שהם על חוף אקזוטי מרוחק, מצד שני, טקטוק כדורי המטקות ודאי יחזיר אתכם ממילא למציאות.
פיתוח המרינה הסמוכה הפך את חוף הנכים לעמוס ברוב חודשי הקיץ, אולם רק לפני חודש התריעה עמותת "צלול" על סכנה לבריאות הרוחצים במקום
חוף אכדיה דרום צמוד למרינה ומוכר כ"חוף הנכים", זאת על שם הנגישות הרבה שהוא מציע לנכים ובכלל לבאי החוף. בשביל להגיע לרצועת החוף לא תצטרכו ללכת הרבה ברגל, מיוזעים ועייפים, בתוך החול הטובעני, וגם לא לעלות ולרדת במדרגות. ניתן להגיע לחניון גדול הממוקם ממש בקרבת החוף עם הרכב, ונכים יכולים לחנות בשטח עפר על רצועת החוף עצמה.
חוף זה נחשב לפופולארי בעבר, טרם בניית פרויקט המרינה, משום שהיה ריק יחסית לשאר החופים, בין היתר בשל מיקומו המרוחק מהעיר. אך מאז בניית הפרויקט ופיתוח כל אזור המרינה, נחשב חוף הנכים לחוף עמוס ברוב חודשי הקיץ.
חוף הנכים נסגר לא פעם לרחצה בשל חשש לזיהום שנתגלה במי הים. העמותה הירוקה "צלול" התריעה רק לפני כחודש בפני ראש העירייה, יעל גרמן, על בריכת ביוב גולמי המסכנת את בריאות הרוחצים והגולשים במקום.
אך למרות האזהרות, מדובר באחד החופים הפופולאריים והאהובים, בעיקר על משפחות צעירות עם תינוקות וילדים קטנים, זוגות צעירים, גולשים ואנשים שבעיקר באים לים בשביל לקרוא ספר או לרבוץ בשקט. גם ספורטאים רבים פותחים או מסיימים את הריצה שלהם בחוף זה, שכן זו הנקודה האחרונה או הראשונה (תלוי מאיפה מסתכלים) הרציפה על רצועת החוף.
בחוף אין מסעדות, קיוסקים, מוזיקה ושאר אטרקציות. בשביל אלה תצטרכו ללכת ממש מעט לחוף אכדיה צפון, שהגבול בינו לבין חוף הנכים כמעט בלתי ניתן להבחנה. אפשרות נוספת היא להיכנס לרכבכם ולנסוע מספר דקות למעוז המסעדות של הרצליה פיתוח הנמצא גם הוא בסמוך.
בחוף זה גם אין שירותים, מקלחות או "דוש" רחצה ובביקור בו בשבת האחרונה נשמעו לא מעט תלונות על כך מצד המשתזפים שנאלצו לחזור לרכבם מלאים בחול. יחד עם זאת, נראה כי במסגרת השיפוץ המתקדם בשני חלקי חוף אכדיה, מתוכנן שדרוג לא קטן לחוף הנכים: בסיסו של מבנה מלתחות עתידי כבר הוקם וכן מעין טיילת מעץ המגיעה עד לסוכת המציל, כלומר, קרוב למים.
גם פתרון מקורי לחוסר בנקודות אוכל ושתייה נמצא: מוכר ארטיקים החליט להקים בלב רצועת החוף, בין מאות המשתזפים, עמדה של מספר מקררים בהם תוכלו למצוא פחות או יותר את כל מה שאתם באמת צריכים בבילוי על החוף: שתייה וארטיקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם