בשם הבן: רותי מלול נגד צבא הגנה לישראל
סגן אדם מלול הורשע בעבירות תקיפה של פלסטינים, אך בית המשפט קבע כי לא יישב בכלא מעבר לימים בהם היה עצור. כעת הודיעה הפרקליטות הצבאית כי היא מתכוונת להגיש ערעור על גזר הדין. אמו, רותי, מכריזה כעת כי איבדה את אמונה במערכת הצבאית. ראיון
למה? כי הפרקליטות הצבאית חשבה אחרת. זמן קצר לאחר שבית הדין הצבאי של פיקוד הדרום במחנה מז"י (מפקדת זרוע יבשה, מ"ג') הסמוך לקריית מלאכי, הרשיע את בנה סגן מלול, אולם בחר שלא להוריד אותו בדרגה, הפרקליטות הצבאית הודיעה כי בכוונתה להגיש ערעור על קולת העונש. במילים אחרות: הפרקליטות דורשת להחמיר בעונשו של מלול, לשלוח אותו לתקופת מאסר ולהוריד אותו לדרגת טוראי.
עבור האם רותי זה כבר יותר מדי. עד כה היא נשארה ממלכתית, דיברה על כשלים במערכת באופן כללי. אך זהו, היא כבר לא יכולה יותר. מבחינתה, הבן שלה משלם מחיר יקר מנשוא שהיו אמורים לשלם קצינים בכירים במערכת הצבאית. מלול משוכנעת שבנה הוא טרף קל, דג רקק במערכת, ולכן ניתן להשליך לפתחו אחריות שאמורים לשאת בה כרישים – קצינים בכירים בצה"ל.
במהלך ימי חג הפסח, מלול הייתה עסוקה בסבב טלפונים אינסופי. היא נפגשה עם עורכי דין, שמעה חוות דעת, ועתה היא מתכוננת למערכה של חייה: להוביל לזיכוי מלא של בנה. אין בכוונתה לשקוט ולנוח. כעת יוגש מטעם בנה ערעור שכנגד, על הכוונה להרשיע את בנה. במלחמה הזו היא מתכוונת ללכת עד הסוף, במלוא הכוח וללא פשרות.
מלול מעודדת מהתמיכה הציבורית הרחבה בבנה. היא משוכנעת שבסופו של תהליך לא פשוט, ארוך ומייגע, בנה אדם, שתרם חמש שנים מחייו לצבא, ינוקה מכל רבב. עד שזה יקרה, היא תיאלץ לעבור אינספור התמודדויות באמצע הדרך, אולם לאחר שכפו עליה את המערכה הנוכחית, היא מצהירה על כך שתהיה חזקה ונחושה ולא תסכים להתפשר.
כזכור, סגן מלול שימש סגן מפקד פלוגה בחטיבת כפיר, ולפני כשלושה חודשים וחצי הורשע בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות באירוע עליו פיקד בספטמבר 2008 בכפר קדום. חיילים שהיו תחת פיקודו, נהגו באלימות כלפי אזרחים פלסטינים, במהלך חיפוש אחר חשודים בירי.
בית הדין קבע במשפט המתוקשר כי מלול שילם את חובו לחברה בכך ששהה כבר 64 ימים במחבוש ובעוד 32 ימים נוספים במעצר בית, וראה בימים אלה עונש מספק. פרקליטו של מלול, עו"ד שמי כהן, ציין לאחר ההחלטה ששופטי בית הדין איזנו נכון בין הרשעתו של מלול לבין מידת העונש הראויה. במהלך המשפט, התביעה הצבאית ביקשה להעניש אותו בחומרה ולהוריד אותו לדרגת טוראי.
אין ספק שהעמדתו של סגן מלול לדין טלטלה קשות את צמרת צה"ל, במיוחד כאשר לאחר שמפקד חטיבת כפיר אל"מ איתי וירוב, העיד לטובת מלול ואמר כי ישנם מקרים בהם ישנה הצדקה להשתמש באלימות מוגבלת, כדי למנוע הסלמתן של הפרות סדר. דבריו של
במשך החודשים הרבים בהם התקיים משפטו של מלול, עלה בבית המשפט נושא בירור האמצעים שמפעילות יחידות צה"ל המוצבות בשטחים בטיפול בהפרות סדר ואירועי טרור בכפרים הפלסטיניים.
"הייתי משוכנעת שכל הסיפור הזה מאחורינו, שהסיוט הזה נגמר", אומרת רותי, אמו של סגן מלול, בראיון ראשון לאחר שהפרקליטות הצבאית החליטה להגיש ערעור.
"בית הדין קבע במפורש שאדם הוא קצין מוערך, קצין מצטיין. מדובר במקרה נקודתי ושלא היה כאן פן פלילי. כל מה שקרה, אירע בעקבות ירי נקודתי על ישוב ישראלי. זה לא משהו שיש עליו דגל שחור. הפרקליטות רוצה לראות אותו מאחורי סורג ובריח והפרקליטות רוצה לראות אותו בדרגת טוראי – ואני לא אתן לזה לקרות. אנחנו נלחם עד הסוף".
מה הרגשת כשנודע לך שהפרקליטות הצבאית החליטה לערער על קולת העונש?
"מה זאת אומרת מה הרגשתי? הרגשתי הרגשה איומה ונוראה. אני אימא של אדם, ובמשך שנה ניהלתי מאבק להוכיח שאדם הוא קורבן של העמימות הקיימת בצה"ל. אדם הוא קורבן של המערכת. בית הדין בא ואמר שאדם טעה בשיקול הדעת, אבל הוא ידע את זה רק לאחר שהגיע לבית הדין, לאחר שהחליטו להעמיד אותו למשפט. החיילים בשטח לא חושבים או יודעים שמה שהם עושים זה לא תקין.
אם הם רואים את המ"פ שלהם, את המג"ד שלהם או את המח"ט שלהם עושים את אותו דבר – אז מה המערכת מצפה מקצינים צעירים שנותנים להם כוח? אדם הוא לא בחור אלים. הוא יצא לפעילות עם החיילים שלו לאחר שהפלסטינים ירו על היישוב פדויים. הוא יצא לפעילות מבצעית יחד עם החיילים שלו כדי לנסות לאתר את הנקודה ממנה ירו.
"כל המאבק הזה באדם והרצון הלא ברור ומובן של לראות אותו מאחורי סורג ובריח – זה נטו מאבק אישי באדם. בפרקליטות הצבאית החליטו שהם יושיבו את אדם בכלא בכל מחיר, אבל אני לא אתן לזה לקרות. לצערי, לא מעניין אותם כלום. הם לא בוחנים במקרה של הבן שלי עלות מול תועלת. הם שוכחים שאדם הוא בסך הכל קצין בדרגת סגן, שפעל על פי נורמות מקובלות.
"אדם הוא לא אל"מ בצבא. באמת שעד עכשיו לא ברור לי מה רוצים מהבן שלי. אתה אולי יכול להסביר לי מה רוצים מהילד שלי? התקופה שהוא ישב לא מספיקה? לא מספיק להם שלמלח הארץ, לילד הערכי שלי יש רישום הפלילי? המג"ד בחר בו למצטיין מבין 15 מפקדי מחלקות. זה אומר משהו על הילד שלי. עומד מולו מפקד החטיבה, קצין בדרגת אל"מ, ואומר שהוא קצין מוערך. החיילים שלו פנו לשופטת ואמרו לה: 'אין לך מושג עם מי יש לך עסק, אדם עיצב וחינך אותנו'. מה שעשו, פשוט לקחו חמש שנים של חייל וקצין וזרקו אותן לפח".
את מצליחה לעודד את אדם?
"אני אומרת ומסבירה לו שבשבילנו, ההורים שגידלו וחינכו אותו – אנחנו יודעים מי הוא. אנחנו יודעים שגידלנו ילד למופת, וזה המסר שאנחנו מעבירים לאדם. אני מסבירה לאדם שלא משנה מה יהיה, בעתיד הוא ימשיך לתרום את חלקו ולשרת במילואים. מה הוא יעשה בשטח? אני כבר לא יכולה לומר לו. אני לא קרבית ולא הייתי בשירות קרבי. אני מכירה את הבן שלי – ולמרות מה שעובר עליו – אני יכולה לומר באופן הכי בטוח שהוא לא יאבד את הערכים שלו.
"הוא לא ישתנה בשביל אף אחד או בגלל מישהו או משהו. כמו שאמרתי לך, אדם הוא מלח הארץ עם ערכים מאוד גבוהים. עם כל מה שעשו לו, הוא עדיין יודע שיקראו לו להתייצב – והוא יתייצב. זה עצוב, עצוב שהגענו למצב הזה. אתה רואה מה שקורה, איך חיילים באים אלינו ומספרים מה קורה להם בפעילויות. הם לא יודעים מה מותר ומה אסור. המקרה של אדם הציב המון סימני שאלה לכל מרכיבי המערכת הגדולה והעוצמתית הזו שנקראת צה"ל. צר לי על כך שהבן שלי הוא זה שהיה צריך לשלם את המחיר".
לאחר גזר הדין, אדם מלול היה משוכנע שיזכה למעט שקט, שסוף סוף ייהנה מהפינה הקטנה שלו, מבלי להיות חלק מסוגיה שעוד עתידה לעלות ולהתדיין באינספור פורומים צה"ליים. בימים אלה הוא עובד כברמן בלילות, ובבקרים לומד לבחינת הפסיכומטרי. יש לו הרבה תכניות לעתיד, אבל כרגע ייאלץ להקפיא את רובן ולהתכונן למערכה החשובה – הערעור בבית הדין והוכחת חפותו.
התהליך המייגע והקשה שעברה רותי אמו גרם לה לאבד את האמון במערכת הצבאית. "אם עומד מח"ט מעל דוכן העדים ואומר בקול צלול וברור שהפעלת כוח היא חלק אינטגרלי מפעילות שאדם היה בה, ולאחר מספר חודשים הוא מגיע אליי הביתה ואומר לי שיש בכוונתו להגיש תצהיר מתוקן על מה שכבר אמר – מה אני אמורה לחשוב?
"אני מרגישה שהוא רוצה להתקדם ולקדם את עצמו על הגב של הבן שלי. זו רוח צה"ל? איפה הערכים הצבאיים שכולנו זוכרים מאריאל שרון ואביגדור קהלני? מח"ט מדבר כל כך ברור ואחרי זה הוא בא וטוען שלא הבינו אותו? אם הוא היה קצין ראוי, הוא היה צריך לעמוד מאחורי המילים שלו ולבוא עם האמת שלו גם במחיר שייאלץ אותו להניח את המפתחות.
"לצערי, כיום בצבא חשובה הפוליטיקה. קצינים בכירים מסמנים לעצמם את הדרך והם לא עוצרים להביט ימינה ושמאלה כדי לוודא שהם נוהגים כראוי. מה, לא אכפת להם מהחיילים שלהם? איך הם יוכלו לסמוך עליהם בעתיד? אני אומרת על אותם קצינים שהם גיבורים על נייר. איך הלוחמים ילכו אחרי המח"ט לקרב? אני אומרת לך שאחרי הבן שלי הם היו הולכים בעיניים עצומות והיו מרגישים הרבה יותר בטוחים. אני יודעת מה הבן שלי עשה למען החיילים שלו.
"ההתנהגות של המח"ט היא פשוט בושה וחרפה. זה מה שקורה כשאין פקודות ברורות. זה מה שקורה כשאף אחד לא יודע מה מותר או מה אסור. הקצינים הבכירים בעצמם לא יודעים. אלוף פיקוד המרכז שמני עלה מעל דוכן העדים ואמר שישנם קווים אדומים. אתה יודע מה הבעיה? שאף אחד לא יודע להסביר. כולם מדברים במונחים כלליים. המח"ט עומד בדוכן העדים ואומר שמכה היא חלק אינטגרלי מהפעילות, עומד המג"ד באותו מקום ומספר שהם מפעילים אלימות כשצריך. אני כבר לא מדברת על זה שהמג"ד יצא עד עוין במשפט ואחרי זה סיפר שלא הבינו אותו. גם המח"ט פחד. כאימא מותר לי להגיד את הדברים האלה.
"זה סיוט לעבור את מה שאנחנו עוברים, אבל הנחישות שלנו להוציא את הצדק לאור תיתן לנו את הכוחות הדרושים במערכה הנוספת", אומרת מלול עם המון ביטחון עצמי, "לקרוא למה שאנחנו עוברים סיוט, זה עוד בלשון המעטה. אני קוראת לזה ציד מכשפות. זה מה שהם עושים לילד שלי. לא ברור לי ומאוד תמוה בעיניי יצר הרדיפה הזה אחרי קצין צעיר שנתן חמש שנים מהחיים שלו".
חבריו של אדם מספרים שהוא אובד עצות. בעקבות המשפט שהתנהל נגדו, הוא נאלץ להתפטר מכמה מקומות עבודה. העבודות לא הסתדרו עם הלו"ז הצפוף של הדיונים בבית הדין הצבאי. בימים אלה מלול מוקף בחברים שתומכים בו. זה מה שמעודד אותו ונותן לו כוחות. "אתה שומע את הסיפור הזה ואתה פשוט המום", מוסיפה רותי, "מה הוא עשה? בסך הכל נתן כאפה לפלסטיני מתלהם באמצע פעילות מבצעית".
"התקשורת נתנה לנו במה כדי להביא את הסיפור של אדם. היו כמה כתבים שהוציאו דברים מהקשרם, אבל הם בהחלט נמנים במיעוט. הגשתי תלונה נגד אחד העיתונאים. בגדול, התקשורת הייתה מאוד הוגנת. יחד עם זאת, צריך לזכור שהתקשורת חיה על קרדיט ועל רייטינג. העיתונאים ראו עם מי יש להם עסק. כל המדינה ראתה מה אדם עשה. כולם ראו עם איזה בחור יש להם עסק".
משפחת מלול זכתה לתמיכה ציבורית רחבה. חבר הכנסת דוד רותם ממפלגת "ישראל ביתנו", הגיש הצעת חוק שהיה בה כדי לבטל את תוצאות המשפט ולהוביל לזיכויו של אדם, אך הצעת חוק זו, כמו לא מעט הצעות אחרות, התמוססה באמצע הדרך.
בשבוע שעבר מלול שלחה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון אהוד ברק ולרמטכ"ל גבי אשכנזי, אולם עד עתה הם לא טרחו להגיב. "עד המכתב האחרון הרמטכ"ל השיב על כל המכתבים ששלחתי לו, אולם הפעם הוא בחר שלא להשיב, באמתלה שכרגע מתנהל נגד אדם משפט והוא מנוע מלהתייחס.
"אתה צריך להבין עד כמה הסיפור הזה יצא מכל פרופורציה. כשהפרקליט הצבאי הראשי והרמטכ"ל התראיינו בכלי התקשורת בפרשה של אדם, הם אמרו שצה"ל לא מכה עצירים כפותים. חבל שהם לא התייחסו עניינית למקרה. אדם לא הכה עציר כפות. זה רק מראה לך עם מי יש לך עסק ועד כמה ההתנהלות היא כללית ושטחית".
מלול שואבת כוחות רבים מהציבור הרחב. אנשים זרים ברחוב שמזהים אותה מביעים הזדהות. "התגובות מאוד אוהדות ומאוד חמות", היא אומרת באחד מרגעי הנחת הבודדים בראיון עמה. "אני מקבלת המון טלפונים הביתה ושולחים לי המון אי-מיילים. אנשים מאוד תומכים, כי לכולם יש בנים שמשרתים בצבא. הסיפור שלי בקלות היה יכול לקרות לכל אימא ולכל משפחה".
התמיכה הרחבה בסגן מלול באה לידי ביטוי גם באתר החברתי הפופולרי פייסבוק. עד כה נפתחו שתי קבוצות למענו וחברים בהן אלפי תומכים; הקבוצה הראשונה נפתחה בשם "כולנו אדם מלול ואיתי וירוב"; הקבוצה השנייה נפתחה לאחר שהוא הורשע בבית הדין הצבאי תחת השם "לשחרר את סגן אדם מלול".
רותי, מה יקרה אם הערעור יתקבל ואדם יישלח לכלא?
"די לצרה בשעתה. אני מאוד מקווה שמישהו שם יתעורר למעלה ויבין את הצרות שעושים לנו. צריך לתת לילד הזה להמשיך לחיות את החיים שלו בשקט".
היית מעדיפה ששאר הילדים שלך יהיו ג'ובניקים?
"ממש לא. יש לי ילד בצבא קבע שמתכנן לצאת בקרוב לקורס קצינים. הילדים שלי ימשיכו לתרום למדינה תרומה משמעותית. הם לא מכירים משהו אחר. גידלתי וחינכתי אותם לתרום למען המדינה. רק חבל שהמערכת פוגעת בחיילים שלנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם