תשע שנים של כאב: רצח החייל אבו יחיא עדיין לא פוענח
רהט: 9 שנים חלפו מאז נמצאה גופתו המרוטשת של סמל בהג'ת אבו יחיא תלויה על עץ בחורשה. במשטרה ובשב"כ לא מוצאים קצה חוט שיוביל לרוצחיו של החייל המצטיין מגדוד הסיור הבדואי. אביו: "נמאס לי לשבת בשקט. אני מתכוון לשלם לחוקר פרטי שימצא את הרוצחים"
"מעולם לא היו איתו בעיות", מעיד אביו ג'ומעה, כשדמעות בעיניו. "היה ילד שקט. המפקדים שלו בצבא אהבו אותו, עשה כל מה שאמרו לו. כשהיה מגיע לחופשות היה עובד בעבודות מזדמנות כדי לעזור לנו כלכלית. ילד נשמה, משהו מיוחד".
סופייה וג'ומעה אבו יחיא. ''לא ישנים בלילות מאז הרצח''
צילום: יהודה לחיאני
ב-2 בדצמבר 2001 יצא בהג'ת בשעת בוקר מוקדמת מביתו שברהט לבסיסו, שנושק לגבול עם רצועת עזה. הוא לבש בגדים אזרחיים, נשא על גופו רובה M-16 ותיק גדול שהכיל מדים ונעליים צבאיות וצעד לעבר הטרמפיאדה הצפונית של רהט. אבו יחיא בן ה-22 המתין לטרמפ זמן מה, עד שבשלב מסוים הגיעה מכונית ובה שלושה או ארבעה בני מיעוטים, שיצאו מהמכונית ובאמצעות גז מדמיע ומכות בכל גופו הכניסו אותו לרכבם ונמלטו מהמקום.
המכונית ובה החייל החטוף עשתה את דרכה לעבר חורשה דרומית לבית הקברות של רהט. החוטפים נטלו את הרובה מעל גופו של אבו יחיא, הפשיטו אותו מבגדיו ואחד מהם ירה בו 15 כדורים מטווח אפס. לאחר מכן הם תלו את גופתו המחוררת על
אחד העצים בחורשה ונמלטו בלי להשאיר עקבות.
במשך שבוע שלם איש לא ידע מה עלה בגורלו של אבו יחיא. מפקדיו בגדס"ר התקשרו לביתו כדי לקבל הסברים על העדרותו, אבל איש מבני המשפחה לא יכול היה להשיב. הוריו, ג'ומעה וסופייה, החלו לדאוג. "הייתי בטוח שבהג'ת הגיע לבסיס", אומר האב. "הוא היה בחור מסודר, רציני ואחראי. כשהודיעו שלא הגיע לבסיס הבנתי שקרה משהו ומיד פניתי למשטרה".
שוטרי משטרת מרחב הנגב פתחו בחיפושים נרחבים אחר סמל אבו יחיא. רהט וסביבתה נסרקו הלוך ושוב. כעבור חמישה ימים הצליחו השוטרים לאתר חלק מבגדיו וציודו מפוזרים בחורשה הסמוכה לבית הקברות של היישוב. דקות לאחר מכן התגלתה גופתו תלויה על עץ.
לא ראו, לא שמעו
"זה היה אחד המחזות המזעזעים ביותר שראיתי בחיים שלי", שחזר אחד החוקרים. "ואני חקרתי במשך שנים רבות עשרות פרשות רצח וראיתי זירות רבות. זה היה פשוט מראה קשה מאוד. כמעט שאי אפשר היה לזהות את הגופה. היא הייתה מרוטשת לגמרי".
בהג'ת אבו יחיא. "אחד המחזות המזעזעים ביותר שראיתי בחיים שלי" צילום העתק: יהודה לחיאני
מאחר שמדובר בחייל והיה חשש כי האירוע הוא על רקע לאומני, נכנסו גם השב"כ והמשטרה הצבאית לתמונה, ויחד עם משטרת מרחב הנגב נפתחה חקירה משותפת לפתרון תעלומת הרצח. על פניו, המשימה הייתה כמעט בלתי אפשרית. כמו לחפש מחט בערמת שחת. גופה מרוטשת של חייל, בלי קצה חוט.
חבריו של בהג'ת בגדוד הסיור הבדואי היו הראשונים להיחקר. הם תושאלו בנוגע לסכסוכים שהיו לבהג'ת בבסיס, ובני משפחתו נשאלו בנוגע ליחסיו של בהג'ת עם שכניו ברהט. בתחילת החקירה היו חשודים רבים, אולם ככל שחלף הזמן החשד העיקרי התמקד בצעירים בני העדה הבדואית, שרצחו את החייל וגנבו את נשקו על רקע שירותו הצבאי.
במשטרת מרחב הנגב מודעים ליחס השלילי שלו זוכים בני העדה אשר משרתים בצה"ל. התחזקות התנועה האיסלאמית בקרב הבדואים בנגב הביאה לתופעות לא נעימות כלפי חיילים בני העדה, שלא פעם נאלצים לצאת ולהיכנס ליישוב בבגדים אזרחיים ולא במדי צה"ל, כדי לא למשוך תשומת לב. העובדה כי אף ארגון טרור פלסטיני לא לקח אחריות לאירוע רק חיזקה את החשד.
החוקרים גבו עשרות עדויות, אבל התקשו להרכיב פסיפס שיוביל לזהות הרוצחים. חלקי המידע שבידיהם הרכיבו עד עתה תמונה חלקית. המון שמועות הוזמו בנוגע לזהות הרוצחים. היו כאלה שסיפרו שהרצח בוצע ממניעים רומנטיים, אולי כבוד המשפחה, וכי כנראה אבו יחיא התחיל עם אחת הצעירות ביישוב ללא אישור בני משפחתה.
"את הבן שלי רצחו אנשים אכזריים", זועק אביו של החייל. "תלו אותו על עץ כמו כלב. אלה לא בני אדם, אלו חיות. אני לא מבין איך המשטרה וכל גורמי הביטחון עד עכשיו לא תפסו אותם. חוקרי מחלק התשאול עצרו כמה חשודים במעשה, צעירים מיישובים בדואיים בנגב. הם הכחישו כל קשר לרצח, וכעבור כמה ימים נאלצו החוקרים לשחררם מחוסר ראיות.
"עשינו להם כל מיני תרגילי חקירה, הכנסנו מדובבים לתאים שלהם כדי לקבל תמונה ברורה, אבל זה לא עזר", הודה קצין בכיר במרחב. "החקירה נתקעה. גם מהשב"כ לא הצלחנו לקבל מידע שיעזור לנו להוביל למעצר הרוצחים. מדובר בתיק מורכב מאוד. אנחנו מעריכים שכמה מהחשודים שנעצרו יודעים משהו על הרצח, אבל בלי ראיות אי אפשר להחזיק אותם במעצר".
ככל שחולפות השנים תעלומת רצח סמל אבו יחיא הולכת ומתעצמת. "במשך כל השנים החוקרים של המשטרה היו מגיעים אלינו הביתה, שואלים שאלות, מתעניינים והולכים", אומר בזעם האב ג'ומעה, "אבל שום דבר חדש לא קרה. זה אוכל אותי שהם לא תופסים את הרוצחים. אילו הייתי תופס את הרוצחים חסרי צלם אנוש האלה, הייתי תולה אותם על עצים כדי שעופות דורסים יאכלו את גופותיהם. שיסבלו כמו שהבן שלי האהוב סבל".
בהג'ת בא בחלום
פרשת הרצח של סמל אבו יחיא נשכחה בשנים האחרונות. ביחידת הגדס"ר אירעו בשנה האחרונה עוד שני מקרי רצח מזעזעים. חייל ביחידה רצח את חברו במוצב עזוז שעל גבול מצרים במהלך ויכוח על שימוש במכשיר קשר, ובאירוע אחר שהתרחש לפני כמה שבועות רצח חייל מרהט את חברו ליחידה בגלל ויכוח על מכשיר טלפון סלולרי.
ג'ומעה אבו יחיא: "הבן שלי נרצח והם רוצים שאהיה בשקט" צילום: יהודה לחיאני
כאשר כבר היה נדמה שתיק החקירה של סמל אבו יחיא מתחיל להעלות אבק ועלול להיגנז באחד מארונות ימ"ר נגב, חלה בחודשים האחרונים תפנית דרמטית בפרשה. חוקרי הימ"ר קיבלו מידע חדש על שישה צעירים מהיישוב שגב שלום והפזורה הבדואית, שהיו מעורבים, לכאורה, ברצח החייל.
המידע היה הפעם מבוסס וממוקד יותר וכלל פרטים על אופן ביצוע הרצח והרקע למעשה. השישה נעצרו לחקירה והובאו פעם אחר פעם להארכת מעצר בבית משפט השלום בבאר שבע. במשטרה היו בטוחים שתיק רצח סמל אבו יחיא קרוב מתמיד לפענוח.
גם הפעם הושתלו בתאיהם של כמה מהחשודים מדובבים מנוסים, במטרה להביא להפללתם. החשודים אמנם זימרו בתאים, אבל זה לא הספיק כדי להגיש כתב אישום נגדם.
על פי מידע שהגיע ל"מעריב", החוקרים אף הציעו לאחד החשודים לשמש עד מדינה נגד חבריו והיו קרובים לחתימה על ההסכם, אבל ברגע האחרון העניין לא יצא אל הפועל, לאחר שהתברר לחוקרים כי לעד העתידי אין מספיק ראיות שיוכלו להרשיע את שאר העצורים. חודש וחצי לאחר שהשישה נעצרו, הם שוחררו ממעצרם.
האב ג'ומעה קיבל את הבשורה באכזבה ושוב הפנה אצבע מאשימה לעבר השוטרים: "במשטרה מבקשים ממני שנים להיות בשקט ולא לעשות רעש בתקשורת. אתה מבין, הבן שלי נרצח והם רוצים שאהיה בשקט. אף הורה לא היה מוכן לשתוק כשרוצחי בנו מסתובבים חופשי.
"די! הגיע הזמן שיתפסו אותם. זה לא הגיוני שעברו כבר כמעט תשע שנים ואין שום דבר. אני ואשתי לא ישנים בלילות מאז הרצח. בהג'ת בא לנו בחלום. אנחנו בוכים. יש לנו סיוטים, אין לנו שקט נפשי. נמאס לי לשתוק יותר ולחכות".
בני משפחתו של החייל מתכוונים לשכור חוקר פרטי שיסייע בפתרון התעלומה. "אם המשטרה לא מסוגלת לעשות שום דבר, אני מתכוון לשלם לחוקר פרטי שימצא את הרוצחים", אומר ג'ומעה.
"זה נראה לי הפתרון הכי טוב. יש לי תחושה שהמשטרה לא מתאמצת מספיק לפענח את התיק. אני חושב שרצחו את הבן שלי בגלל שהוא היה חייל, אולי רצח לאומני, לא יודע. לא אנוח עד שלא יעצרו את המנוולים האלה ויעמידו אותם לדין".
דובר משטרת מרחב הנגב, רפ"ק תמיר אבטבי, מסר בתגובה: "במהלך חקירת התיק נעצרו כמה חשודים, נאסף חומר ראיות, אולם בשלב זה של החקירה אין די בראיות לגבש כתב אישום. החקירה בתיק נמשכת באינטנסיביות, מושקעים בה משאבים רבים. תיק החקירה נבחן מעת לעת על ידי מפקדי המרחב והמחוז. אנחנו נחושים להוסיף לחקור ולעשות כל שניתן על מנת להגיע לחקר האמת ולהביא את המקרה לפענוחו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם