המפצחים: רשמים מתחרות פריצת כספות במכון ויצמן
בזמן שמשטרת ישראל פרצה לכספת של קובי פרץ, במכון ויצמן ברחובות התקיים טורניר בניית ופריצת כספות בהשתתפות עשרות תלמידי תיכון מהארץ והעולם. רכז התחרות: ההצלחה טמונה בידע של בפיזיקה
צריך למצוא את האנשים הנכונים ואז לנטרל את האזעקה, את המצלמות, לחפור תעלה באדמה שתגיע בדיוק למקום בו מתחבאת הכספת, לפרוץ את הקוד שלרוב כולל ארבע ספרות והוא אף פעם לא "1234", ורק אז (אולי) לצאת עם שקים מפוצצים בזהב, בתקווה שאף אחד לא מחכה לכם בחוץ. חוץ מנהג המילוט כמובן. עכשיו תחשבו מה היה קורה אם לכל אלו היו מתווספות עוד שתי חידות פיזיקאליות.
עשרות תלמידי כיתות י' עד י"ב מרחבי הארץ ומהעולם הגיעו בשבוע שעבר למכון ויצמן ברחובות לטורניר שכולו פריצת כספות. 32 צוותים הכוללים עד חמישה תלמידים עמלו במשך חודשים על בניית כספת שכוללת עד שתי חידות פיזיקאליות שפתרונן יביא לפתיחתה. כל צוות נדרש לפרוץ את הכספות של הצוותים האחרים, ואלה כמובן ניסו לפרוץ את הכספת שלו. פרצתם? זכיתם בנקודות. פרצו לכם? זה אומר שהכספת שלכם לא עמידה בפני פריצות.
לבניין צמ"ד (צעירים במדע) הגעתי דקות ספורות טרם תחילת התחרות. הצוותים כבר ממוקמים בחדריהם. עוד שנייה מתחילים. מציעים לי לבקר בחדר 28, שם נמצא הצוות שהגיע מאום אל פאחם.
את פניי מקבלים עלי חמאד ואמיר עזאיזה - שניים מתוך חמישה חברי הצוות הלומדים בבית הספר אלאהלייה-עתיד. בעת הפריצה צריכים להיות בחדר רק שני חברים וזו הסיבה לנוכחות המצומצמת.
בעוד מספר דקות יגיע הצוות מעין חוד
כבר הצליחו לפרוץ לכם את הכספת?
"שתי קבוצות ניסו אבל ללא הצלחה. הקבוצה הקודמת לא הייתה כל כך טובה ולכן לא הצליחה. הקבוצה שלפניה הייתה יותר חזקה, הם היו מאוד קרובים לפריצת הכספת, אבל עשו טעות קריטית ממש בשלב האחרון".
זו השנה הראשונה שלכם בתחרות?
"כן, והתחושה מאוד טובה. השופטים מאוד התרשמו מהכספת שלנו. אנחנו שואפים להגיע למקומות הראשונים".
הסתכלו עליכם בעין שונה בגלל הלאום שלכם?
"ממש לא, להיפך. מתייחסים אלינו מאוד יפה, כולם מדברים איתנו ואנחנו חברים של כולם".
ארבעת חברי הצוות מעין חוד נכנסים מלווים בשופט, שבמהלך הפריצה יבחן את התנהלותם וכמובן את מידת הצלחתם. הם מקבלים את דף ההוראות, ומהרגע שיסיימו לקרוא אותו יהיו להם בדיוק עשר דקות לפרוץ את הכספת. הם נראים נינוחים מאוד, הבחורה שבחבורה משרה אווירה נעימה, צוחקת מעצמה ובדרך מצחיקה את כל הנוכחים בחדר.
"כל החפצים שאנחנו צריכים על השולחן?", היא מתעניינת. "כן, יש פה שני מגנטים, חומר מוליך ומשפך", אומר לה חמאד. "הכספת נפתחת לבד או שיש קוד?", היא מקשה. "היא תיפתח לבד. בתוך הכספת ישנו מנוע. המטרה שלכם היא לסגור מעגל. זהו, אני לא יכול להגיד להם יותר מזה", הוא אומר בנימה מתנצלת.
חברי עין חוד מתחילים לקרוא את ההוראות. לפתע חמאד וחברו שמים לב כי ישנה בעיה קטנה. הם מבקשים מה"פורצים" להסתובב כדי לסדר את התקלה. החבר'ה מסתובבים וממשיכים בקריאת ההוראות. עושה רושם שהם דווקא מבינים. אני, אפשר להודות, פחות. "סליל אחד מחובר לספק הכוח. יש צורך ללחוץ על מפסק שנמצא על גב הכספת כדי שיפעל. על המעקה הנחושתי מונח תיל חשמלי...".
"למה אתה מציץ?", קוטע השופט את קריאתם. "אני לא מציץ", עונה לו אחד מחברי הצוות מעט מבויש. התקלה סודרה. כעת יש להם עשר דקות לפרוץ את הכספת והם יוצאים לדרך. בדקות הראשונות הם נראים קצת מבולבלים, לא ממש מבינים מה הם צריכים לעשות, לא משתמשים בכל הכלים שהוצגו בפניהם, והשופט מספק רמז מאוד עבה לכך.
אחד החברים מתעסק בכלל בסלולרי, שולח הודעות לנמען לא ידוע. הוא מתעשת, נזכר שיש לו כספת לפרוץ ומצטרף לחבורה. "תנו לי לראות מה הולך פה", הוא מבקש, כאילו היה שותף עד עכשיו למתרחש. נשארו עוד חמש דקות. לפתי הם מצליחים להבין את הרעיון. עזאיזה מסמן לי "כן" עם הראש, הם בדרך הנכונה.
המפצחים שופכים את החומר המוליך לתוך הכספת. "לשפוך הכל?", שואל אחד מהם. "הכל, מה יש לנו להפסיד?". כנראה שאין, כי זה הצליח. עכשיו הם זורקים חתיכת נחושת לתוך הכספת. אם זו הפעולה שהייתה עליהם לעשות, אמורה הכספת להיפתח. "זה לא מצליח, לא קרה כלום", הם בהיסטריה. "חכו שנייה", עוצר חמאד, "אני אתן לכם עוד אחד כי הוא לא הוליך".
הם זורקים את חתיכת הנחושת השנייה. "גם עכשיו לא נפתח", הם מתבאסים. "למה לא?", שואל חמאד ומסב את תשומת ליבם לכך שהכספת בהחלט נפתחה. "יש! גדול! הצלחנו!", הם צועקים בקול. "רק שתדעו שאנחנו בכיתה י"א ועדיין לא למדנו חשמל. חוץ מזה הכספת שלכם מהממת", הם מחמיאים. "כל הכבוד לכם", אומר חמאד בחיוך אמיתי.
התחנה הבאה היא חדר מספר 32. בדרכי אני פוגשת את יואב שגיא, אחד מרכזי הטורניר. אני מבקשת לשמוע ממנו מעט על התחרות. "מדובר בתחרות המתקיימת כבר 15 שנה. הרעיון היה להביא את התלמידים להתעסק בפיזיקה נסיונית.
"בסביבות חודש אוקטובר הם החלו את התהליך באיזשהו סיעור מוחות שנעשה איתנו. אנו מנסים לתת להם כיוון מסוים ובעיקר להצביע על כשלים. בסביבות דצמבר הם באים לכאן ואנו מבקשים כבר הדגמות. אם אנו מתרשמים שהם עשו עבודה רצינית והם בשלים, מאשרים להם את הרעיון. בניית הכספת אורכת כשלושה חודשים".
מה הקריטריונים על פיהם נשפטים התלמידים?
"בתחרות הם נשפטים בין היתר על פי הידע שלהם, היכולת שלהם לפרוץ לכספות אחרות וכמה הכספת שלהם חסינה לפריצות של אחרים".
עושה רושם שמדובר בתוכנית מאוד מוצלחת.
"אני חושב שהתוכנית הזו היא הצלחה גם בגלל היכולת שלה להביא הרבה אנשים ממקומות שונים. יש פה תלמידים מהצפון, מהדרום, מהמרכז ואפילו מאום אל פאחם. מעבר לזה יש פה תלמידים מחו"ל: מאוסטרליה, מלונדון, מקנדה, מסלובניה. אני לא מכיר הרבה תוכניות שמצליחות להביא כל כך הרבה קבוצות מהעולם".
מחוץ לחדר 32 אני פוגשת את מיכאל בירן ובת אל לוריסו, תלמידי כיתה י"ב בבית הספר דה שליט ברחובות.
איך עבר עליכם התהליך?
"היו ימים שעבדנו בהם ארבע שעות, בנינו חלק מאוד מושקע ובסוף גילינו שהגודל לא מתאים, אז קיצרנו, ואז הוא היה קצר מדי. התהליך מתיש אבל מאוד חווייתי. את כל הדברים סיימנו להתקין רק היום בשבע בבוקר, וגם אז הם לא עבדו. היינו צריכים לאלתר איזה חלק, שאם אני חושב על זה הוא נעשה יותר מעניין ממה שהוא היה קודם".
במה עוסקת הכספת שלכם?
"הנושא שבחרנו הוא החלל החיצון והירח. הכספת פועלת על כמה עקרונות פיזיקאליים. הראשון זה קפיץ, השני מעגל חשמלי שנשאר פתוח עד שסוגרים אותו, והשלישי זה אופטיקה, עדשה ממוקדת שצריכה ליצור דמות הפוכה על מספר מסוים.
"מה שהם צריכים לעשות זה לסגור את המעגל החשמלי, לפתוח את המנעול שנועל את הקפיץ, לצייר עם הקפיץ גל, למדוד את האורכים של הגל ולהזין את זה בתור מרחק מול העדשה. אז הם יקבלו מספרים על גבי הדף. מתוך כל המספרים הם צריכים להגיע לשלושה: 044. זה הקוד לפתיחת הכספת".
בינתיים מישהו הצליח לפצח את הקוד?
"לא. חברי הקבוצה שיצאה עכשיו עשו טעות קריטית כשדחפו את הכספת אחורה. המנגנון שמפעיל אותה נמצא שם והם חסמו אותו. נקודה אחת לטובתנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם