טיפול שורש: תלמידי חולון מצילים את החולות
פרויקט יוצא דופן של החברה להגנת הטבע ועיריית חולון שלח אל הדיונות המקומיות מאות תלמידים כדי לעקור צמח מסתורי המכונה "טיונית החולות". הפלישה הגדולה, גרסת חולון
מבצע "ההצלה" התקיים במסגרת הפרויקט "עוקרים את הפולשים, שומרים על חולות חולון" של החברה להגנת הטבע ועיריית חולון. מדובר בפרויקט חלוצי בהתמודדות מול מינים "פולשניים" אשר פוגעים במגוון בעלי החיים החיים בדיונות של חולון.
על פי החברה להגנת הטבע, "זהו פרויקט ראשון מסוגו בארץ, הן מן ההיבט של היקף הפרויקט והן מן ההיבט של הנגזרות החינוכיות שלו. במהלך הפרויקט התלמידים נחשפים לנושאים ערכיים הקשורים בשמירת טבע ובלקיחת אחריות על סביבתם".
"אני מבקש שתי דקות של תשומת לב", ביקש נציג החברה להגנת הטבע, לאחר שהמורים הצליחו לרכז את התלמידים הנלהבים עם ירידתם מהאוטובוס, "שמי עודד ואני מתמחה במינים פולשים".
דממה השתררה בדיונה, בעוד התלמידים המסונוורים מהשמש נושאים מבטם אל עודד. "כבר קיבלתם הרצאה בבית הספר והנה הגעתם ליום המעשי, לעשות מעשה לשמירת הטבע בחצר האחורית שלכם".
עכשיו, משזכה בתשומת לב התלמידים, הניף עודד את ה"פושע": "זה הצמח שאתם הולכים לתלוש מהשורש. כל צמח שהצלחתם לעקור, בעצם הצלחתם לעקור אלף צמחים כי
לאחר מתן הסברים קצרים והוראות בטיחות, מתפצלים הילדים לקבוצות מסודרות עם מתנדבים ומורים. השעה 9:45 והתלמידים מתחילים לעבוד תחת השמש הקופחת. בעזרת הכפפות שחולקו להם על ידי המתנדבים, הם תולשים את הצמחים.
אור אשורי היה זה שמצא את הצמח הראשון, "נועה, תראי איזה צמח מצאתי!" קרא למורתו נועה פואה, אשר לא הבינה מדוע היא עדיין לא מצאה טיונית בעצמה אותה היא תוכל לתלוש.
עד כמה התלמידים מודעים לחשיבות הפעילות?
"ניתנו הרצאות לפני כן בכיתות. יש תלמידים עם יותר מוטיבציה וכאלה עם פחות".
במהלך הפעילות שמה פואה דגש על עידוד כל תלמיד שתלש צמח, אך גם לא חששה לנזוף באלה שלא ממש הקפידו. "אתה רוצה שחולון תהיה מזוהמת?", היא שאלה את אחד התלמידים שזרק ניילון על החול, "אל תזהם את האזור אחרת לא יהיה לך יום כיף ב'ימית 2000'".
על פניו נראים הדיונות בחולון כבית גידול שומם ללא חיים, אולם לא כך הדבר. על פי החברה להגנת הטבע, בית הגידול החולי מאופיין בעושר של מינים נדירים וייחודיים, כמו המכרסם ירבוע החולות שלא רואים בשום מקום אחר, קיפוד החולות, גרביל החולות, שנונית החולות, נחושית חולות ועוד. במידה וצמח הטיונית יצליח להתפשט, טוענים בחברה להגנת הטבע, מינים אלה עתידים להיכחד מחולות חולון.
זיו קרייזלר, תלמיד כיתה ח', אמר לאחר שתלש צמחים רבים: "באנו לכאן כדי לעקור צמחים כך שנשמור על הטבע. הפעילות הזו נחמדה. התרגשתי להרוס את הצמחים כי ידעתי שהם עושים רע לטבע".
הגעת מוכן לפעילות?
"הסבירו לנו על הצמחים. הבנתי שצריך לעקור את הצמחים כדי לשמור על הטבע כך שחיות יבואו לפה. זה מאוד חשוב".
"המסר שלנו הוא שיש סביבה, יש טבע", מסביר אלון רוטשילד, רכז מחוז מרכז של החברה להגנת הטבע, "הרבה פעמים לומדים נושא מסוים רק בכיתה סגורה, והנה פה התלמידים עושים משהו. זה פרויקט של עשייה, ואת זה הם יזכרו".
איך בכלל התחיל הפרויקט?
"לפני כשלוש שנים גילינו את הטיונית כצמח פולש, למרות שהיא מצויה בשטח עוד לפני כן. עקב זאת יזמנו את הפרויקט בשיתוף עם עיריית חולון. הפרויקט שלנו רץ כבר מספר שבועות, הוא גם היה אמור להימשך בחודש אפריל אך עקב בעיות תקציביות, בימים הקרובים אנו נוציא את הקבוצות האחרונות. כל יום יוצאות כשלוש כיתות שזה בערך עד מאתיים תלמידים".
רוטשילד המשיך ללכת בעקבות התלמידים, תוך כדי שהוא תולש את הצמחים אותם הם פספסו. "אם לפרויקט הזה לא תהיה המשכיות, אז לא עשינו כלום מבחינה אקולוגית. למינים הפולשים יש בנק זרעים שינבטו בשנה הבאה, ולכן יש לחזור על הפעילות גם בשנה הבאה. על העירייה והמשרד לאיכות הסביבה להמשיך עם זה לפחות שלוש-ארבע שנים כדי שיהיה אפקט משמעותי. ואגב, אם את כבר פה עלייך לעבוד, וזה לא משנה שאין עלייך כפפות, תתחילי לתלוש צמחים".
לאחר שנתלשו עוד מספר צמחים, חלקם על ידי כותבת שורות אלה וחלקם על ידי רוטשילד, הוא סיכם את דבריו: "יש פה כמה מסרים מרכזיים שרצינו להעביר, למשל שיתוף פעולה ייחודי וחלוצי של רשות מקומית שלוקחת אחריות על המגוון הביולוגי בשטחה. מסר שני הוא בחינוך. חוץ מלדבר צריך גם לעשות, ואכן יש פה עשייה.
"יש פה צורך מאוד גדול בפעילות רב שנתית, אחרת מבחינה אקולוגית האפקט ייעלם. צריך שינוי חקיקה, בניו זילנד למשל מאוד מקפידים על עניין המינים הפולשים עד לכדי בדיקת סוליות נעליים, שחלילה לא יעברו זרעים בין המקומות השונים. בארץ אנו מפגרים בתחום. אנו מקווים שלפחות הפרויקט שלנו יעשה מודעות. התלמיד בסופו של דבר יזכור שהוא בא ועשה למען הסביבה, הפרטים היבשים פחות חשובים. אנו לומדים דרך חוויות. אף אחד לא באמת זוכר מה בדיוק הוא למד, אך את החוויה הוא כן יזכור".
"זהו יום של מעשים טובים, שזה למעשה תרומה לסביבה", אומרת מירית קשלס, המתנדבת בחברה להגנת הטבע. חברתה, נטע בן בנימין, שגם היא מתנדבת, מוסיפה: "עצם זה שילדים עוקרים את הצמח הם מצילים את החולות. הם מאוד עוזרים".
המורה למדעים וביולוגיה באיילון, סלינה הרצליה, מוסיפה: "זו פעילות מאוד חשובה מבחינת האיזון האקולוגי. אני מברכת את העיר חולון שתומכת בפעילות של שילוב התלמידים בהתנדבות ואיכות הסביבה למען הקהילה. התלמידים מתלהבים מכך שהם מקשרים בין מה שהם למדו בכיתה לבין מה שהם רואים פה, חשוב שלא תהיה רק למידה וירטואלית".
אל הדיונות הגיע גם ראש עיריית חולון, מוטי ששון. "כשאני גדלתי בחולון בביאליק", העלה ששון זיכרונות מילדותו, "אני זוכר שאני וחבריי היינו משתזפים על החולות של שנקר עם חזות חשופים. איפה שאנחנו עומדים עכשיו, בעבר היו פעילויות של תנועות נוער שהיו עושים גם כתובות אש. מכאן גם היינו רצים לפלמחים. הילדים לא מכירים את זה. אנחנו גדלנו בחולות".
לאחר שסיים להיסחף בנוסטלגיה, הדגיש ששון כמה שהפעילות חשובה ומכובדת. "צריך לדאוג לטבע ולעקור את המזיקים. אנחנו מתכננים פה פארק כבר כמה שנים שמטרתו לשמר בעלי חיים וצמחייה. נחזיר לפה את בעלי החיים, גדלנו פה ואנחנו יודעים מה היה פעם. כיום אין פה כמעט כלום. אנו ננסה לשחזר את מה שהיה פעם, חול נקי של דיונות שהיו פתוחות עד לים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם