התוספת שתופסת: ביקור באורנה בר מאפה בכפר סבא
אורנה בר מאפה הוא בית קפה נעים וטוב שרחוק רק שינוי אחד קטן ממצוינות אמיתית
מבוישים על כך שעד אותו רגע לא שמענו על המקום, ושמחים על המציאה, עשינו דרכנו ביום שישי האחרון לאורנה בר מאפה. בית קפה/קונדיטוריה, שכונתי על פי כל דין, שנמצא בלב ליבו של המרכז המסחרי בשכונת הדרים. למי שפספס, הדרים היא אחת השכונות המזרחיות של כפר סבא, שכנתה של מפעל טבע האימתני ושכונה נעימה ושקטה בסך הכל.

היתרון הענק בבית קפה שכונתי הוא בראש ובראשונה חנייה. מגרש החנייה הצמוד למרכז המסחרי בשכונה הוא רחב ידיים ומזמין. בקלות מצאנו חנייה ודילגנו אל בית הקפה. מדובר בחנות קטנה, כמעט אינטימית שהקומה הראשונה שלה היא למעשה קונדיטוריה לממכר מתוקים. הקומה השנייה משמשת כבית קפה פנימי ואילו בחוץ, ברחבת המרכז, מסודרים להם שולחנות צנועים, כאלה שמזמינים התנחלות עם כוס קפה, עיתון סוף השבוע (למשל זמן השרון כמובן), מאפה טוב וחברים, כאלה שיודעים לשתוק מתי שצריך ולפתוח בשיחה כשהעיתון מתחיל להימאס.
המלצריות, כדרכן של מלצריות בבית קפה שכונתי, היו מאוד חינניות, אבל לא הכי מקצועיות בעולם. בשלב מסוים מצאנו אותן עומדות לידנו ומחליפות רשמים מיום האתמול, כל זאת בזמן שאנחנו מתחננים לחשבון. אם זה היה במסעדה רגילה, כנראה שהיינו קמים בזעף. כל עוד מדובר בבית קפה שכונתי, בו הזמן זורם בשלווה וכולם יושבים רגועים וטובי לב,
התיישבנו (בניחותא, כיאה וכו') וקיבלנו תפריט פשוט. שני סוגי ארוחת בוקר, מוזלי, מאפים, מנות פשוטות של מקום שלא מכוון מעל לפופיק. הריחות שעלו מהשולחנות הסמוכים היו מגרים. הזמנו את ארוחת הבוקר של אורנה (48 שקל), ארוחה סטנדרטית ובה ביצים, סלט ירקות, פלטת ממרחים שונים, סלט ירקות, שתייה קלה ושתייה חמה.
ליד ארוחת הבוקר הזמנו גם את הגלט של אורנה. גלט הוא מעין מאפה כפרי, משהו שהוא הכלאה בין פנקייק לפיתה ללא שמרים או אפילו לסוג של בלינצ'ה. רעיון מצוין ומקורי שאנחנו לא זוכרים שראינו בארץ. בתוך הגלט, שעשוי מחיטה מלאה (וטוב שכך, כי קלוריות לא חסרות בו, אז קצת בריאות לא תזיק), שמה אורנה שני סוגי גבינות, פטריות ובצל ומעל הכל ביצת עין כתומה וטעימה. כל הסיפור, בתוספת סלט ושתייה חמה וקרה, עולה 46 שקלים הוגנים במיוחד.
הזמנו והשתרענו על הכסאות והאוכל הגיע די מהר. עוד לפניו יצאה פלטת התוספות הדי סטנדרטיות, כשבתוכן גם ריבת תותים נהדרת וחמאה רכה ונעימה למריחה. הוספנו על ארוחת הבוקר עוד שלושה שקלים וקיבלנו גם שתייה תוססת במקום שתייה טבעית, אופציה שכל מקום שמגיש ארוחות בוקר חייב לעצמו ולסועדיו.

ליד פלטת התוספות הגיעה גם סלסלת לחמים נפלאה שכללה חלה, לחמים מקמח מלא ומאפים קטנים וחביבים, ביניהם מקלוני גבינה מעולים. ניכר שאורנה יודעת את מלאכת האפייה (אחרי הכל המקום משמש בתור קונדיטוריה) ולכן הסתערנו על הלחמים.
משרוקנו את הסלסלה, הזמנו את המלצרית וביקשנו סלסלה חדשה. נדהמנו לשמוע שהעניין כרוך בתוספת תשלום. אם בז'אנר בתי הקפה השכונתיים עסקינן, בקשת תוספת כזו (שאינה לגיטימית בשום מקום), בוודאי ובוודאי שאינה לגיטימית במקום כזה. ההסכם הבלתי כתוב בין הלקוחות בבתי הקפה השכונתיים למקום עצמו, מדבר על זרימה ורוגע. זרימה מצד הלקוח, שצריך להיות סבלני לשירות מעופף משהו, אבל גם זרימה מטעם המסעדה שצריכה להיות נדיבה במיוחד, היות שמדובר בלקוחות שכונתיים שמטבעם הם לקוחות חוזרים.
כל כך התאכזבנו מהבקשה להוסיף כסף, שאת המשך הארוחה העברנו עם הגלט שהיה מצוין (אבל כבד מאוד, חצי מנה ממנו יכולה להספיק בהחלט לאדם) ועם החביתה הגדולה שהגיעה לשולחן. על לחמים ויתרנו, גם לנו יש גבול.
בסיום הארוחה קראה לנו אמא טבע להתפנות, ושמחנו לגלות שירותים מבהיקים, בעלי ריח נעים ועיצוב מהמם. השירותים צמודים לקומה השנייה של המקום. קומה קטנה ואינטימית שבהחלט מזמינה לישיבה ארוכה ומהורהרת.
בשורה התחתונה רוב הדברים באורנה בר מאפה הם חיוביים. המקום מעוצב בצורה נעימה ושקטה, המלצריות בסך הכל חביבות, המחירים מצוינים והאוכל נע בין טוב למפתיע מאוד. אם רק ישכילו שם לזכור שהם בר שכונתי ויזנחו את הדרישה השערוריתית לתוספת עבור לחם, בהחלט נוכל להגיד שלפנינו אב-טיפוס לבית קפה שכונתי, שהלוואי וירבו כמוהו בשרון ובכלל.

לשיפור:
די עם הקטנוניות, לחם לכל דורש!
לשימור:
האווירה, הטעם, התחושה
בשורה התחתונה:
מרחק החלטה קטנה להיות בית קפה מנצח