המשפחה מתחננת: תחקרו את המוות של הבן שלנו
משפחת ביטואה משכונת קרית משה ברחובות דורשת תשובות: הבן החייל סנטיהו חזר מהבסיס, התקלח, לבש חולצה חדשה, אכל ויצא לפגוש חברים. אחרי כמה שעות נמצא תלוי על עץ בשכונה
במשפחה מספרים כי הוא חזר מהבסיס בערב, התקלח ולבש חולצה חדשה שקנה. אמו, יזנה, הכינה לו ארוחה והוא ישב לאכול. לפתע הוא קיבל שיחת טלפון, יצא מהבית והבטיח לחזור, אלא שאת ההבטחה הזו הוא כבר לא יקיים. לאחר חצות נמצאה גופתו כשהיא תלויה על אחד העצים בשכונה.
במשטרה קבעו כי מדובר בהתאבדות, והעבירו את הנושא לאחריות צה"ל. במשפחתו של החייל טוענים כי איש לא עדכן אותם בממצאי הזירה, וכי לסינטאו לא הייתה כל סיבה להתאבד. אחיו אבאי מספר, כי סנטיהו התגייס לפני כשנה לצה"ל והיה חוזר הביתה מידי יום כדי לעזור בבית "כי אבא שלי, תקלה, עיוור כבר שבע שנים. הוא היה קם בשעה חמש חוזר בשעה תשע. הוא עשה הכל כדי לעזור להורים".
היו לסנטיהו תוכניות לעתיד?
"הוא חשב לסיים את הצבא ולהיות כמו כולם, כלומר למצוא עבודה ולהמשיך את העתיד שלו. עכשיו זה כבר לא יקרה".
משפחת ביטאוה עלתה מאתיופיה בשנת 2002. כמו לא מעט עולים לפניהם, הם קבעו את מקום מושבם בשכונת קרית משה ברחובות, כשהם חולמים על עתיד טוב יותר. הם לא ציפו בחלומותיהם הגרועים ביותר כי ייאלצו לקבור את בנם הצעיר דווקא בארץ הקודש.
"לא חשבנו שיקרו דברים כאלה בישראל", אומר בכאב האח אבאי, "חשבנו שבישראל, ארץ הקודש, נוכל להיות חופשיים, שזה לא כמו שהיינו באתיופיה שם יש הרבה אנשים ששונאים יהודים והיה לנו קשה. מאז שבאנו לפה חשבנו שזו הארץ שלנו ושאנחנו בדרך הנכונה, חשבנו שיהיה לנו טוב. אבל לא חלמנו שיקרו מקרים כאלו. שימותו ככה אנשים בגיל כזה?".
את הבשורה המרה קיבל אבאי בשעת לילה מאוחרת של ליל שישי: "הייתי בבסיס צאלים שבו אני משרת. בשעה 2:00 בלילה סיימתי לשמור, נשכבתי על המיטה והתחלתי להירדם. אחרי חצי שעה בא אליי אחד הקצינים ואמר 'אני רוצה לדבר איתך'. הוא לקח אותי הצדה ואמר לי 'אחיך נמצא מת על ידי המשטרה, אתה צריך ללכת הביתה'. פשוט השתגעתי. לא ידעתי מה לעשות. הזמינו לי מונית והגעתי
מאז היוודע האסון, אבאי מתייסר ומבקש לקבל תשובות על הנסיבות שבהן מצא אחיו האהוב את מותו, אך לשווא: "שאלתי את קצין העיר והם אמרו לי 'רק המשטרה יכולה לתת תשובות'. שאלתי אם היו לו סימנים של דקירה או שריטה, אבל אף אחד לא נתן לי תשובה לזה. חוקרי המשטרה עדיין לא ביקרו אותנו. אם הם היו מדברים איתנו זה היה נראה אחרת. אבל אף אחד לא שיתף אותי או את ההורים שלי. אני יודע בדיוק כמוך, אני לא יודע מה קרה שם ומה גרם לו למות.
"הם אומרים שמצאו אותו תלוי על העץ. אני רוצה תשובות. מישהו ראה אותו? גם זה שאמרו שהמשטרה מצאה אותו אז למה הם לא באים לדבר איתנו? הם אמרו לי שיגיעו ביום ראשון ללוויה ולאחר מכן יבואו בערב לבית שלנו. אבל הם לא באים וזה קשה. גם בקצין העיר היו איתי, שאלו אם באו והם לא הגיעו. אני רוצה לראות איך טיפלו בו, אני רוצה לדעת ממה הוא מת".
למרות חוות הדעת המשטרתית, במשפחה משוכנעים כי סנטיהו לא התאבד: "אנחנו חושבים שלא מדובר בהתאבדות. אני לא חושב שהוא התאבד כי אין לו סיבה להתאבד. אם היה חסר לו משהו הייתי יודע. יש הרבה דברים שצריכים לחקור. אם רק הייתי יודע שייגרם לו משהו. הוא לא דיבר כלום, הוא היה ביום חמישי בבסיס והגיע הביתה בערב.
"הוא התקלח והתלבש, אמרו לי שהוא קנה חולצה חדשה ולבש אותה. אמא אמרה לו תאכל אז הוא אכל קצת. אחר כך מישהו התקשר אליו ואז הוא יצא ולא חזר. אמא שלי מחכה בינתיים שיבוא, והיא לא ישנה. אני מתקשר ושואל אותה אם הוא חזר והיא אומרת שלא. התקשרתי אליו והפלאפון שלו לא זמין וזה אף פעם לא קורה. הבנתי שמשהו רע קרה".
אתה מתגעגע אליו?
"מאוד. קשה לי להיות בבית לבד בלי סנטיהו. הוא האח היחיד שלי. אחותי הגדולה נפטרה לפני שנה וחצי וקשה לי להיות לבד. עצוב לי, קשה לי, אין לי מישהו לשתף אותו בכאב. יהיה מאוד קשה להמשיך הלאה. אני לא יכול להיות לבד. לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות".
מה קרה לו לדעתך?
"או שמישהו הרג אותו ושם אותו על העץ או שהרביצו לו. אמרו לי שמצאו עליו מאה שקל, סיגריות ומצית. את הטלפון והארנק לא מצאו. אבל אני לא יודע אם באמת היו עליו סימני אלימות או שהוא עשה משהו לעצמו. אני רוצה לדעת את הכל מהמשטרה".
איך תזכור אותו?
"הוא האח היחיד שלי, אפשר להגיד שגידלתי אותו. הוא היחיד שנמצא בבית וישן איתי. אני נשארתי לבד. הוא אח מקסים, הוא לא חיפש צרות, הוא לא הולך מכות, זה בן אדם שקט. תשאל את המפקדים שלו והם יגידו לך איך הוא בבסיס. אני רוצה לדבר עם החברים שלו שיספרו לי מה קרה בשעות האחרונות, אבל עדיין לא יצא לי. אני עדיין בשוק, אני עדיין בהלם. אני לא מרגיש שהוא מת, אני מרגיש שהוא בבית".
גורם בשכונה המצוי בפרטי המקרה, סיפר השבוע: "אני יודע שמצאו על הגופה סימני אלימות וחתכים בפנים. לפי מה שסיפרו לי, הוא והחברים שלו היו שיכורים. בשלב מסוים קראו לו להגיע לתגרה לעזור להם, הוא נפצע בתגרה וזמן קצר לאחר מכן הוא התאבד".
ומה עם החברים שלו?
"החברים נעלמו. כנראה היה שם משהו פלילי אז כל אחד שומר על הפינה שלו".
עוד הוסיף אותו גורם: "זה כבר הפך להיות דבר שבשגרה. לצערי כבר לא מתרגשים מזה יתר על המידה. ממשיכים להזניח את השכונה שלנו, היא חשוכה בלילות. יש אווירה של מלחמה החל מרדת החשיכה. אין מספיק פעילויות לבני הנוער, המתנ"ס נסגר בשמונה ואחרי זה בגלל השעמום מתחילים בעיות. אין אכיפה על הקיוסקים שמוכרים אלכוהול בלי חשבון לכל הגילאים. הרשויות יודעות מזה ומעלימות עין וזו התוצאה".
"אנחנו חושבים שעיריית רחובות חייבת להמשיך להשקיע בשכונת קרית משה", אמר השבוע יו"ר ועד השכונות העירוני ברחובות, עמוס חלפון, "כל יתר השכונות מוכנות להשקיע בהתנדבות ובחינוך. חייבים להחזיר את המצב לשפיות.
"התסכול של שכונה חלשה ואנשים חלשים ושילוב של עולים גורמים לטרגדיות כאלו. ברגע שאתה שם בשכונה אחת כמות כזו של משפחות במצב סוציו אקונומי כל כך קשה, חייבים לבוא מבחוץ ולעזור. צריך להמשיך ולהשקיע בשכונה תקציבים ומשאבים. אני מאמין שטיפול בשכונה יתרום לרווחת כלל השכונות בעיר".
נציג השכונה בעירייה, אבאי זאודה, העדיף שלא להתייחס לנושא.
בעיריית רחובות סירבו להתייחס לטענות.
ממשטרת מרחב שפלה נמסר בתגובה: "מהרגע שהבנו שמדובר בחייל, הטיפול הועבר באופן מיידי לצה"ל. הם אמורים לתת תשובות למשפחה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל משתתף בצער המשפחה באובדנה הכבד. באשר לנסיבות מותו של החייל, בנושא מתנהלת חקירת מצ"ח ועם סיומה יועברו ממצאיה לעיון ולחוות דעת של הפרקליטות הצבאית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם