עוד פורים עצוב למשפחות הרוגות הפיגוע בסנטר
3 משפחות תציינה את פורים, כמדי שנה, בטקסי אזכרה. 14 שנה אחרי שנהרגו שלוש החברות בנות ה-15 הדס דרור, בת חן שחק ודנה גוטרמן בפיגוע רצחני בדיזינגוף סנטר, המשפחות מספרות על החלל, ומתכוננות להוצאה מחודשת ליומניה של בת חן שהאמינה בכל ליבה בשלום
במילים אלה תפתח יעל, אמה של הדס דרור שנרצחה בפיגוע בדיזינגוף סנטר בחודש מרץ 1996 את דבריה באזכרה השנתית במלאת ארבע עשרה שנים למותה של הבת. הימים היו אז ימי אבל לאומי בחברה הישראלית שהתאבלה על הירצחו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין חודשים ספורים קודם לכן.
ברקע התנהלה מערכת בחירות אגרסיבית בין שמעון פרס, שירש את מקומו של רבין בראשות הממשלה לבין בנימין נתניהו שעמד אז, בדיוק כמו היום, בראשות הליכוד, ונבחר במאי 1996 לראשות הממשלה.
בין רצח ראש הממשלה רבין לעלייתו של נתניהו לשלטון ניחתה מכת פיגועים נוראית במרכזי הערים בישראל. בשיאה של תקופת הפיגועים, בחג הפורים, בדיוק לפני 14 שנה, החליטו שלוש חברות - הדס דרור, בת חן שחק ודנה גוטרמן - לצאת לבלות יחד בדיזינגוף סנטר בתל אביב, ולמרות המצב לחגוג
שלוש נערות שכל עתידן עמד לפניהן, שביקשו כמו רבים מחבריהם ובני גילם להנות מהחג כמו שרק ילדים ובני נוער יכולים, בחג הפורים. היום שהחל במצב רוח מרומם הסתיים באכזריות בשעה ארבע אחר הצהריים כאשר מחבל מתאבד פוצץ עצמו במעבר חציה מחוץ לדיזינגוף סנטר.
יחד עם הדס, בת חן ודנה קיפחו את חייהם עשרה בני אדם נוספים באחד הפיגועים הזכורים ביותר אי פעם, בעיקר בגלל האכזריות והניגוד בין החג התמים והילדים החוגגים למעשה הנפשע.
הדס דרור עברה להתגורר בתל מונד יחד עם בני משפחתה בסיום כיתה ג', והחלה ללמוד בבית הספר היסודי "שלנו". בשנתה האחרונה למדה בכיתה ט' בחטיבת הביניים רופין בעמק חפר.
"הדס הייתה ילדה מלאת שמחת חיים ומלאת אנרגיות ואהבה מאוד לרקוד - ילדה מאוד אחראית, דאגנית ואכפתית, סיפרה בשבוע שעבר אמה יעל לזמן נתניה, והוסיפה כי גם כעבור זמן כה רב המחשבות על החיים שיכלו להיראות אחרת לא מרפות.
"הכול משתנה בבת אחת", מספרת יעל, "החיים חוזרים כביכול למסלול של שיגרה אבל זו שיגרה אחרת שנושאת עמה עצב ושמחה גם יחד. פורים בשבילנו הוא כבר לא חג כל כך שמח. הילדים שלנו אמנם יוצאים לחגוג אבל הימים שקודמים לאזכרה ויום האזכרה עצמו מלווים בהרבה מתח, אי שקט וגעגועים. כל הגוף דרוך. האובדן קיים לאורך כל השנה אבל בימים האלה יש עצבנות וחוסר סבלנות. זה פשוט משתלט עליך מחדש".
להתמודדות שהחלה ברגע הבשורה המרה ונמשכת עד היום אין תרופה. החיים ממשיכים על רקע האובדן כפי שמיטיבה לבטא זאת יעל: "השדה השחור שבתוכי כבר מנוקד גם בצבעים ורגעים טובים.עם השנים לומדים להתמודד אבל זה משהו שפוגש אותך כל הזמן בתוך הרצף. דווקא שחושבים שמתקדמים אז יש משהו או מישהו שגורם לך להתכווץ ולהיזכר בכל מה שהדס לא הספיקה ומה שיכולנו לחוות יחד איתה במהלך כל השנים הללו".
עבור אילת, אמה של בת חן שחק, בפורים הייתה בעבר שמחה כפולה. בת חן שנולדה בי"ג באדר תשמ"א, נהרגה בדיוק ביום הולדתה ה-15, י"ג באדר תשנ"ו, דבר שהעצים את האבל המשפחתי לאורך השנים.
"זה עצוב עבורנו במיוחד כי בת חן נולדה בפורים ובכל שנה הייתה לנו שמחה כפולה", מספרת אילת. "מאז האסון התהפך הפור בבית שלנו. במקום משלוח מנות החברים מביאים עוגות לאזכרה. הרבה שנים האחים שלה התקשו ללכת למסיבות, כי האזכרה מתקיימת ממש בערב החג.
בשנים האחרונות הם קצת השתחררו והתחילו לצאת אבל זה הפך את העניין לבעייתי ומסובך בגלל השילוב של האזכרה ויום ההולדת. אלה לא ימים קלים אבל אנחנו מרגישים את חסרונה במהלך כל השנה. לקראת האזכרה מתווסף איזשהו לחץ אבל זה קשה כמובן כל הזמן".
בת חן הותירה אחריה יומנים, הספדים, טקסטים ומכתבים - כולל מכתב אחד שכתבה ללאה רבין - ובהם הביעה את הכמיהה לשלום ואהבתה לכתיבה. לאחר מותה של בת חן הקימה המשפחה עמותה לזכרה כדי לקיים את צוואתה.
"פעילויות ההנצחה נמשכות כל העת. זה התחיל ביומנים שלה שיצאו לאור ביום השנה הראשון. את העמותה הקמנו שנה וחצי אחרי שבת חן נהרגה, ומאז אנו עורכים פעילות לקידום השלום ופיתוח האוריינות. בשנה הבאה יהיה איזון בין השנים שהיא איננה כאן איתנו לבין השנים שחיה לצידנו - 15 שנים בלעדיה לעומת 15 שנות חייה.
"יכול מאוד להיות שמה שקורה לנו, שאנו מאוד עוסקים בה ובכתבים שלה, מרצים ומנסים לעודד ילדים אחרים לכתוב יומנים, תוך כדי שימוש בכתבים, הופך את הזיכרונות ממנה למאוד חיים - את הרגישות לזולת, את הרצון לעזור לחברים, את ההומניות. היא השתמשה בכתיבה כדי לעזור לחברות שלה והייתה מאוד רגישה למה שקורה בחברה - כמה שהחברה הזו מתקשה לקבל לתוכה את החריגים.
"היו גם חלומות וניסיונות לעשות ולפעול למען השלום. יש משפט אחד שהיא משתמשת בו הרבה - קל מאוד לרכוש אויבים, אך החוכמה היא למצוא חברים".
כשהתחלתם את הפעילות האמנת שכעבור עשור וחצי לא יהיו הסכמי שלום נוספים?
"לצערי הרב התחלנו את הפעילות בזמנים מאוד קשים עם הרבה מאוד פיגועים. מבחינה היסטורית התקופה סימלה את דעיכת הסכמי אוסלו. כאשר ביבי עלה לשלטון באותה שנה זה היה אובדן כפול בשבילנו - גם אובדן השלום וגם האובדן של בת חן. הוא מיסמס את תהליך השלום וכעת הוא עושה זאת שוב".
איך הרגשת כאשר הוא נבחר בשנית לראשות הממשלה?
"לא שמחתי אבל בהתחלה הייתי שבויה באמירה שרק הימין יכול להקים קואליציה רחבה ואולי באמת נוכל להתקדם ולהביא שלום. אבל השנה שחלפה עושה לנו דה ז'וו ומזכירה מאוד את ימי הכהונה הראשונה שלו. הוא טוב בלדבר ולמסמס את התהליך ואת המאמצים לשלום".
את מאמינה שייתכן שלום בקרוב?
"נותר לנו רק לקוות. בעלי תמיד אומר שכנראה שנצטרך להגיע לקרקעית וממנה נוכל להיבנות מחדש. יכול להיות שהעם צריך לעבור איזושהי טראומה כדי לזעוק את זעקתו. הפוליטיקאים צריכים להקשיב לעם ולהפסיק לשחק בנו כחיילים. צריך יותר פשרות וויתורים כדי להגיע לשלום, כדי להחזיר את גלעד שליט ובמישור המדיני הגיע הזמן לנסות ולהתפייס".
אוה, אמה של דנה גוטרמן, חברתן של הדס ובת חן, בחרה שלא להתראיין לכתבה מפאת אותו קושי שהולך ומתחזק בסמוך לימי האזכרה. על דנה נכתב: "כולה עיניים, לב, צחוק סוחף ואהבת חיים. ילדה מלטפת, נוגעת ואופטימית".
בתל מונד הוקמו "גן הדס ובת חן", "כיכר הבנות" ומרכז מחשבים לזכר שלוש החברות. אצל בני המשפחה הקרובים כל שמחה מהולה בעצב, כפי שהטיבה לבטא יעל דרור שתסיים השנה את דברי ההספד לבתה הדס במילים שמאפיינות כל כך את החיים בצל האובדן:
"כן, דווקא ברגעים שנדמה לי שהמשכנו הלאה, נורה בהפתעה, בלי הכנה מראש, איזה חץ ישיר של כאב חד, צובט ומשתק. כמו בשבוע שעבר- בדיוק ביום המשפחה (כשאת היית, עוד קראו לו יום האם) הייתי בחוג להתעמלות עם קבוצת נשים - אמהות שהחלו למחות על כך שלקחו להן את יום האם בכך ששינו והרחיבו את השם. ואחת מהן הוסיפה ואמרה פתאום "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - ואיפה אני?
"בקולאז' התמונות המשפחתיות של חמשתנו, שהכנת לי ליום האם 1996, שתלוי מאז בחדר השינה, ובפרחי החמניות המתייבשים שעדיין היו באגרטל בימי השבעה - אלה שהספקת להביא לי כשבועיים לפני כן, ליום האם של אותה שנה - האחרונה... אז איך שמשנכנס אדר מרבים בשמחה? ואיך אתרכז בשעת ההתעמלות הקרובה?
"אלו הם חיי - מנוקדים במגוון רגעי אושר ונחת, ומידי פעם שבים ומדממים על אובדנך, ולעולם לא יהיו שלמים יותר. אני כל כך מתגעגעת אליך ילדתי, עצובה ותוהה, איך חלפו כה מהר השנים בלעדייך".
ביום רביעי הקרוב, השלושה במרץ 2010 תחשוף משפחת שחק את יומניה של בת חן שמאוגדים בספר "לכתוב בשבילי זה דבר נהדר". הספר יצא לאור לפני ארבע שנים, אך עד כה שווק באופן פרטי על ידי המשפחה וללא פרסום רשמי. אירוע החשיפה יתקיים בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
האב צביקה שחק: "בת חן כתבה את היומנים בגיל ההתבגרות, בתקופת הפיגועים הקשה וכולל מכתבים, טקסטים והספדים שבת חן כתבה ומכתב שהעבירה ללאה רבין לאחר הרצח. הפעילויות סביב היומנים מתקיימות כל הזמן סביב שני הנושאים שהיו קרובים ללבה – הכתיבה והשלום".
חלק מאסופת הכתבים של בת חן הוצאה לאור בספר "הוא עובר לידי" שהופץ במספר שפות: הולנדית, ערבית, יפנית, גרמנית, אנגלית ואיטלקית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם