פורים שלי: מפורסמים נזכרים בתחפושת אהובה
זה שרכב על כרכרה, זה שחופש תמיד, אבל תמיד, לחייל, זה שלא התחפש בגלל הנאצים וזו שהתחפשה למוקיונית בשביל להעלות את מורל תושבי עירה מפורסמים נזכרים בפורים בלתי נשכח
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"הפורים הראשון שלי כראש עיריית רעננה, צעדתי בראש העדלאידע ברעננה על כרכרה עם סוסים".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"התחפשתי לנסיך וראש העיר אותו החלפתי התחפש למלך".
ש: למה תתחפש השנה?
"אני לא מתחפש השנה. אני מקווה שעוד כמה שנים אני אעזור לחפש את הנכדים".
פרופ' מיכאל הרסגור, היסטוריון
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"בימי הכיבוש הנאצי חגגנו לעצמנו את פורים, חגגנו את הניצחון המיוחל שהיה עדיין מאוד רחוק. קפצנו קדימה וחשבנו איך יהיו החיים בלי היטלר".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"לא התחפשנו בתנאים כאלה, זה היה טרור. גם כילד לא התחפשתי כי חייתי בצרפת והיו שם מנהגים אחרים".
ש: למה תתחפש השנה?
"הנכדים שלי מתחפשים אבל אני לא כל כך מעורה בתחפושות שלהם".
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"אני זוכר פורים בירושלים של תחפושות בשנות ה-50, אז התחפשו רק לאסתר ומרדכי ואף אחד לא רצה להתחפש להמן. פורים אז היה סביב בית כנסת וקריאת המגילה, זה היה פחות בעניין התחפושות כמו היום".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"התחפשתי לחייל, תמיד התחפשתי לחייל".
ש: למה תתחפש השנה?
"אני לא מתחפש, אבל עוזר לחפש את הנכדים שלי לדמויות של תוכניות ילדים, אחד מהם מתחפש ליובל המבולבל".
טוביה צפיר, בדרן
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"מהילדות זכור לי שהייתי בכיתה ד' והתחפשתי להמן הרשע, וכל האימהות נורא צחקו מאיך ששיחקתי אותו. הן אמרו לאימא שלי שאני צריך להיות שחקן, ואימא שלי הנידה בראשה ואמרה 'אוי ואבוי, רק זה לא'".
ש: למה
"המן הרשע".
ש: למה תתחפש השנה?
"השנה אני מתחפש לטובי דובי וסבא טוביה במסגרת ההופעות שאני עושה. מאז שגדלתי ונהייתי חקיין, שחקן וכוכב ילדים, אני בפורים עובד כל הזמן ואני משמח את הילדים בדמויות שלי".
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"יש הרבה חגי פורים שאני זוכר, ואם אני צריך להתמקד אז אלך אחורה לגיל שבע או שמונה, אז גם הייתה הפעם הראשונה שקנו לי משהו בחיים בכלל וזו הייתה תחפושת של קאובוי.
"חג פורים נוסף שאני זוכר במיוחד והוא היה מרגש מבחינתי הוא החג הראשון במסגרת תפקידי כראש עיר. כבר באותה השנה ערכנו את העדלאידע הראשונה בעיר, הגדולה, המפורסמת והססגונית שלנו המתפרשת על כל פני העיר. אני יכול להגיד שעם ההפנינג הזה הגשמתי חלום, כשזכור לי ולרבים שפורים היה שומם בעיר.
"בזמנו, כשהייתי אבא לילדים קטנים היינו מסתובבים בעיר ולא מרגישים כלל את אווירת החג. בימים ההם, הייתי צריך לנסוע לנתניה או לחולון כדי לחוות משהו חגיגי. אני שמח שכיום, לא רק הילדים שלי אלא כל התושבים נהנים ונשארים בחדרה בפורים עם עדלאידע יפהפייה שהפכה למסורת, אירוע שמושך אליו אנשים רבים גם מכל יישובי הסביבה. זה בהחלט הפך לאחד האירועים המרכזיים באזור כולו. זה סיפוק גדול".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"כאמור התחפשתי לקאובוי ולא בפעם האחרונה. אני זוכר שמאז אותו פורים, התחפושת הזאת הלכה איתי ביחד ועד כיתה ח' בערך התחפשתי בכל שנה לקאובוי, זו הייתה תחפושת פשוטה ויפה בלי הרבה מאמץ. אתה שם מכנסי ג'ינס עם איזה ז'קט יפה ושני אקדחים, וכמובן – מקשקשים על הפנים שפם ופאות".
ש: למה תתחפש השנה?
"להתחפש עכשיו? בגיל שלנו זה כבר מעבר לכך, זה להיות בן אדם אמיתי. בדרך כלל, האנשים שעומדים מולך ביום יום הם אנשים 'מחופשים'. עם תפקיד כמו שלי, כל יום אני רוצה לשמור על השפיות ועל צלם האנוש, ולדעת להתמודד מול כל אלה שעומדים מולי עם מסכות והמבין יבין".
משה איבגי, שחקן
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"אתה לוקח אותי אחורה. היו הרבה חגי פורים מעניינים ובאמת שקשה להיזכר במשהו אחד ספציפי. אני יכול להגיד שהתחפושת שהכי אהבתי כשהייתי ילד הייתה זו של זורו, הלוחם עם המסכה ועם החרב. אני לא יודע כמה ילדים עוד מכירים את התחפושת הזאת כיום, אבל זו בהחלט הייתה אחת התחפושות היפות".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"כאמור לזורו, אני זוכר את התחפושת הזאת כמשהו מאוד מרשים, עם מכנס שחור בוהק, חולצה שחורה ועזרים נלווים שחורים, כמו כפפות ומסכות. כמובן שהייתה גם תחפושת הקאובוי הנפוצה. אלה בעיקר התחפושות שהיו נפוצות באותה תקופה ולזה היינו מתחפשים".
ש: למה תתחפש השנה?
"אני לא נוהג להתחפש דרך קבע אבל יש שנים שאני דווקא מתחפש. תחפושת יפה שזכורה לי הייתה לפני כמה שנים, אז התחפשתי לצ'רלי צ'פלין. אני זוכר שגרפתי מחמאות על התחפושת הזאת ובאופן כללי היא תחפושת שמתאימה לי מאוד, כשאני מתחפש לצ'פלין אני מאוד דומה לו. הפורים הזה אני לא חושב שאתחפש אבל אם כבר, אולי ננסה את ליברמן. נשב ברחוב כליברמן ויהיה עוד כיסא קטן לצדי בשביל הסגן שלו. מה אתה אומר?"
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"האמת? אני לא זוכר את פורים כחג כל כך משמעותי. כשאתה כדורגלן, אתה פחות מתעסק בדברים האלה. לא זכור לי שהתחפשתי למשהו מיוחד. רגע, בעצם היה פורים אחד שאני נזכר בו עכשיו, הלכתי למסיבה עם המון אנשים, זה היה באמת כשהייתי נער צעיר".
ש: למה התחפשת באותו החג?
"בגדול, התחפשתי לגנגסטר. זאת לא הייתה תחפושת מאוד מושקעת או משהו גרנדיוזי. הייתה לי צלקת על הפנים, שהיא דווקא כן הייתה מיוחדת אחרי שמאפרת עשתה לי אותה, צלקת מרשימה מאוד ונראית אמיתית אחד לאחד. שמתי כובע וז'קט ויצאתי לדרך. במסיבה, לא הפסיקו לבדוק אותי ולראות האם הצלקת הזאת אמיתית או לא".
ש: למה תתחפש השנה?
"אני כמעט לא הולך לאירועים או מסיבות מהסוג הזה. כידוע, הדברים האלה מתאימים יותר לילדים ולחבר'ה הצעירים שבמשפחה ולא לגדולים. מבחינת הילדים שלי אין ספק שכשהם היו קטנים, הם היו מתחפשים כמו כולם".
נחום חופרי, ראש עיריית רעננה
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"זכורה לי במיוחד העדלאידע בשנה שעברה, כיוון שהיא הייתה בסימן "חולמים ירוק", ומאות תלמידינו צעדו בה וביטאו בדרך אמנותית, מרהיבה וברוח החג את ערכי הסביבה החשובים ביותר".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"לבשתי תאים סולריים ונהגתי בסגווי חשמלי".
ש: למה תתחפש השנה?
"כמו בכל שנה, אני נוהג שלא לגלות למה אני מתחפש ומפתיע את תושבי העיר ביום החג".
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"יש הרבה, אני אישית אהבתי מאוד את חגי הפורים. אני זוכר שפעם ראיתי את הסרט קוני למל, מה שהשפיע עליי מאוד מאוחר יותר ובפורים פשוט התחפשתי לקוני למל. אני זוכר שהלכתי עם המשפחה לאיזשהו אירוע, שרתי שירים, אני לא זוכר איזה, וממש שיחקתי את הדמות.
"זו הייתה ממש מסיבת קוני למלים. באותו זמן הייתה אפילו תמונה מוצלחת שלי עם התחפושת הזאת שלצערי לא נמצאה עד היום אחרי שלקחתי אותה פעם לפרויקט פורים שהיה בערוץ הילדים. אבא שלי מאוד כעס על איבוד התמונה הזאת".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"תחפושת קוני למל. השקעתי בתחפושת, הופעתי עם זה ואפילו הצחקתי עם זה, בעיקר בקרב המשפחה שלי. 'פורים הקוני למל' יושב אצלי טוב-טוב בזיכרון, התחפושת הזאת הייתה הצלחה גדולה על רקע הסרט 'קוני למל בתל אביב'. מייק בורשטיין שגילם אותו, הפך להיות כוכב גדול מאוד בזמנו בעקבות הסרטים האלה".
ש: למה תתחפש השנה?
"אני מודה שכבר הרבה הרבה שנים אני לא מתחפש בפורים. יכול להיות שבמסגרת איזשהי מסיבת תחפושות אני אשים איזה כובע צבעוני, איפור על הפנים, ז'קט מיוחד או עניבה שמושכת את העין. ממש להתחפש לדמות או משהו בסגנון, כבר אין ממש דבר כזה בגיל 40, כשמגיל 20 פלוס אני כבר לא זוכר את עצמי מתעסק עם העניין הזה של התחפושות. אם אני כבר עושה משהו זה בקטן ולא ממש מתוכנן.
"אני יכול להגיד שמאז שיש לי משפחה, הפכתי להיות אדם הרבה יותר רציני ואני הרבה יותר דואג לתחפושת לילדים שלי, שהם יהיו מחופשים וייהנו מהחג. את עצמי אני שם בצד".
מרים פיירברג, ראש עיריית נתניה
ש: איזה פורים את הכי זוכרת?
"הפורים שהכי זכור לי הוא לפני הפיגוע במלון פארק. האווירה הייתה קשה בעיצומם של הפיגועים וחלק גדול ביטלו את אירועי פורים ודווקא בנתניה החלטנו שלא מבטלים והתחפשתי למוקיון והסתובבתי בעיר ובמדרחוב ושמעתי שאנשים מתלחשים שאם היא נמצאת כאן ומחופשת סימן שהכול בטוח ואפשר להסתובב מחופשים, הרגשתי טוב שתרמתי תרומה להעלאת המורל והביטחון האישי וגאה בעובדה שהחג עבר בשלום ולא ביטלנו".
ש: למה התחפשת באותו החג?
"בחירה במוקיון מסמלת עליזות, צחוק ושמחה, והפוך מהמצב, וזה היה 'ונהפכו' אמיתי".
ש: למה תתחפשי השנה?
"מכיוון שהנושא השנה זה מסכות בשירי ילדים, אני אתחפש לפרפר על הבסיס של השיר של בוא אליי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד".
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"באופן כללי החג הזה זכור לי לטובה כמו לכל ילד. תמיד היה כיף להתחפש ולהרגיש את אווירת החג בבית הספר ובעיר. אין פורים אחד שזכור לי במיוחד אבל אין ספק שבתור ילד נהניתי מאוד מפורים".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"לא זוכר באופן ספציפי. התחפשתי בעבר לחייל, נינג'ה, פנקיסט ורובוטריק".
ש: למה תתחפש השנה?
"השנה החג יוצא בסוף השבוע וידוע שכדורגל ובילויים לא הולכים ביחד כך שלא נתחפש ולא נצא למסיבות החג. הראש נמצא במשחק הליגה בטדי מול בית"ר ירושלים".
שון ג'יימס, כדורסלן בני השרון
ש: איזה חג הלאווין אתה הכי זוכר?
"האמת היא שאצלנו במשפחה ובחבר'ה לא ממש חגגו את הלאווין. באף חג לא ממש יצאתי החוצה כדי לחגוג".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"מעולם לא התחפשתי, המקסימום שעשיתי היה ללבוש מסיכה".
ש: למה תתחפש השנה?
"כרגע אני לא מתכוון להתחפש, אני גם לא יודע על מסיבת פורים ספציפית שאלך אליה".
ש: איזה פורים אתה הכי זוכר?
"אני זוכר היטב פורים אחד בתיכון, בתחילת שנות ה-90 בתקופת האינתיפאדה הראשונה. פורים נוסף שזכור לי הוא זה של כיתה א'. אימא שלי עבדה במשך שבועות ארוכים כדי להכין לי תחפושת של אסטרונאוט, ואיך שהגעתי לבית הספר נקרעו לה המכנסיים. אפשר בהחלט להגיד שפורים אצלי היה טראומות על גבי טראומות".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"היה לי חבר ששירת בצבא והוא הביא לי חולצות של שאהידים מהשטחים. לקחתי את החולצה ופשוט התחפשתי למחבל. לבשתי את החולצה עם תמונה כזאת של שאהיד, שמתי כאפייה ולקחתי סכין ומכל אלה הורכבה התחפושת.
"אני נזכר שהתחפושת הזאת לא שרדה יותר מעשר בבוקר ובבית ספר פשוט העיפו אותי הביתה להחליף את זה במהרה. באותה תקופה הייתי פרובוקטור לא קטן אך נאלצתי להוריד את החולצה של השאהיד. חשוב להדגיש שהתחפושת הזאת הייתה בעידן האינתיפאדה הראשונה, לפני עידן הפיגועים הגדולים והיה אפשר להתבדח על העניין הזה".
ש: למה תתחפש השנה?
"לא ממש יוצא לי להתחפש בשנים האחרונות. השנה, בדיוק בימים אלה, אני עושה אירוע פורים של רדיו ECO99 אבל חוץ מזה אני לא חושב שאתחפש, מקסימום אקח את הפאה של הבן שלי, הוא מתחפש השנה לדמות המצוירת פקוגן".
עודד מכנס, שחקן עבר
ש:איזה פורים אתה הכי זוכר?
"אחד מחגי הפורים היותר מצחיקים שזכורים לי מהילדות הוא משהו בסביבות גיל שש או שבע".
ש: למה התחפשת באותו חג?
"ההורים שלי החליטו שהם לוקחים אותי ואת אחי התאום גדי בחג ופשוט מחפשים אותנו לשתי בנות, תאומות זהות מה שנקרא. הלבישו אותנו בחצאיות תואמות, גרביונים, צבעו לנו את הפנים ושמו לנו צמות וככה יצאנו אל הרחוב. אני זוכר שזה משך תשומת לב והיה מאוד מצחיק לראות ככה שתי בנות תאומות שהולכות ביחד. בחבר'ה אפילו 'החמיאו' לנו ואמרו לנו 'איזה ילדות יפות! ממש מתאים לכם להיות בנות'. אגב, התחפושת הייתה מוצלחת עוד משלב ההכנות בבית וגרמה להרבה אנשים במשפחה פשוט לצחוק".
ש: למה תתחפש השנה?
"זה ממש לא כמו שהיה כשהיינו קטנים אבל אנחנו מוזמנים למסיבות פורים מדי פעם אז משתדלים לשים על עצמנו איזה משהו נחמד, אם זה קאובוי או משהו בסגנון הזה. השנה אני יודע שבפורים יהיו לי בעיקר אימונים בבית הספר לכדורגל שלי, ככה שאני לא עתיד להתחפש. אני מרשה לחניכים להגיע לאימון הזה מחופשים ואני יודע שהרבה מהם מתכוונים להתחפש לשחקני כדורגל, ככה שלא צפויה להיות בעיה".
השתתפו בהכנת הפרויקט: עינת טורס, קרן שרוני, לירן טטרו, ירון קובו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם