כוחות השוק: רוכלים וקונים נפרדים משוק בצלאל
אחרי המגרש הישן של מכבי, קולנוע אוריון ודוכני הפלאפל, בקרוב גם שוק בצלאל עומד להיהרס כדי לפנות מקום לעוד מגדלי מגורים. מוכרים, קונים ותושבים נפרדים בעצב מאחד המתחמים הבלתי נשכחים של תל אביב
רגע לפני שגם חניון מכבי הגדול הפועל במקום יושטח לטובת מגדלי הדירות היוקרתיים העומדים להיבנות בשטח מתחם בצלאל, בלב תל אביב, חוזר זמן תל אביב אל מה שהיה פעם הבית של מכבי ואל הרוכלים והלקוחות של השוק, המתקשים להאמין שבקרוב הוא כבר לא יהיה שם.
בשלב מסוים אמנם הצליחו ההתנגדויות שהגישו תושבי האיזור לפינוי חניון מכבי, לדחות את מימוש התוכנית והתחלת הבנייה, אבל הסכר נפרץ בדיון שקיימה ועדת ההתנגדויות לבנייה העירונית השבוע, בו הושגו הסכמות המאפשרות קידום ניכר של התוכנית הגרנדיוזית.
בין השאר נקבע כי תינתן תוכנית להסדרי החניה עוד בזמן הבנייה, וכי בעתיד יועמדו לטובת תושבי האיזור מקומות חניה בהנחה.
על פי התב"ע (תכנית בניין עיר) האיזורית לפינוי שוק בצלאל וחניון מכבי, במקום צפויים לקום מגדלי מגורים, חניון תת-קרקעי, גני ילדים ואיזור מסחרי חדש. לדברי חברת המועצה תמי זנדברג (מרצ), המתנגדת לתכנית, מדובר בפרויקט מסיבי מאוד, שממש מנוגד לאופיו הצנוע של האזור.
"השוק
"אני טענתי שבכל מצב כזה צריך לתת לנו שתי חלופות. המקום היה מגרש עירוני, והוא נמכר ליזמים פרטיים תמורת סכום נמוך למדי. במקום להציג לנו חלופות, דוחפים לנו הצעה אחת ואומרים: 'תאשרו, או שהיזם פשוט ידרוש פיצויים על אי אישור ועיכוב הליכי תכנון'. המנדט שלנו לקבוע הליכי תכנון פשוט לא קיים. זה מס שפתיים".
שוק בצלאל, הנמצא בין הרחובות קינג ג'ורג', טשרניחובסקי ומכבי, התפתח בשנות העשרים של המאה הקודמת לצד מתחם הספורט של אגודת מכבי. את המתחם קיבלה מכבי מראש העירייה הראשון מאיר דיזנגוף, שסגנו ישראל רוקח - לימים ראש העירייה גם הוא - היה מראשי האגודה. במגרש הבלטות הצפוף במרכז העיר נולדה אגדת "הקבוצה של המדינה", והמקום שימש מגרש הבית של קבוצת הכדורסל וכן את אגודות הטניס והכדורעף של מכבי.
את קולנוע אוריון, שלימים שינה את שמו ל"קולנוע אורלי" והציג בעיקר סרטי פעולה, הסמיכות למגרש של מכבי ולשוק התוסס הכניסה לספר הזיכרונות הגדול של תל אביב. ברחבי הארץ התפרסם השוק בזכות שורת דוכני הפלאפל, שהיו הראשונים שהציעו ללקוחות אכילה חופשית בסגנון "אכול כפי יכולתך", כלומר קחו פיתה ריקה, ומלאו אותה בכמה קציצות וסלטים שאתם רק רוצים.
עם השנים נעלמו דוכני הפלאפל, ורוב האיזור הפך למתחם של חנויות ודוכנים עממיים של בגדים ונעליים, עודפים של מותגי יוקרה במחירי שוק, כלי בית ומוצרים שונים לשימוש יום-יומי.
"הקניון לקפה, השוק לביגוד", צועק עמוס היפה מהדוכן של יוסי הכושי. עמוס מתגאה שהצליח להכניס את המתחם ל"דפי זהב" ברובריקות "תיירות" ו"מציאות", וכעת הוא עמל על הקמת אתר אינטרנט לשוק.
"אני נספגת מהשוק ומהאווירה שלו, אפילו שאני לא תל אביבית. זה שהולכים לחסל אותו זו שערורייה בעיניי", אומרת דפנה, תושבת רמת גן שפוקדת את השוק כבר שנים רבות. "מבחינתי, שוק בצלאל הוא אתר תיירות, וכל כך חבל שזה מה שהולכים לעשות. ברגע שיתחילו החפירות והטרקטורים כבר לא יהיה שוק. זה ברור. צריך היה לבנות דירות מגורים, אבל צריך לעשות את זה בחכמה".
"הייתה תכנית הגיונית קצת יותר, אבל העירייה עשתה כאן סוג של מחטף", טוען דוד פז מחנות "הפינה", שנמצא פה כבר משנות השבעים. "היה שלב א' - פינוי החניון, ושלב ב' - פינוי הדרגתי של שאר השטח. כשזו הייתה התכנית, אף אחד לא הגיש ערעור כי ידענו שבאיזשהו שלב יהרסו פה וייתנו פיצויים, אבל אז העירייה כביכול יצאה מהתמונה, ומכרה את השטח בגרושים ליזמים".
בלי ידיעתכם?
"אף אחד לא פנה אלינו, וממה שאני רואה - המלחמה היחידה כאן היא רק על עוד כמה קומות יבנו בבניין המרכזי. חבל. כשהם יתחילו לבנות ממילא לא תהיה כאן עוד עבודה, וזו תהיה מכה לכולנו".
מה מיוחד בשוק הקטן הזה?
"היתה תמיד אחווה בין המוכרים - אנשים הגונים שמתפרנסים בכבוד ועוזרים אחד לשני. יש דור שלישי שמתפרנס כאן ודור שלישי שקונה כאן. לשוק בצלאל מגיעים תמיד העודפים הכי טובים. נקווה שיהיה טוב ושלפחות ייתנו פיצוי נאות".
ומה יהיה אתך?
"כנראה אצא לפנסיה מוקדמת".
מאיר שניצר, מבקר הקולנוע הוותיק של מעריב, ראה בנעוריו לא מעט סרטים בקולנוע אוריון/אורלי, אבל קשה להגיד שהוא מתגעגע לתנאי הצפייה שם. "אולם הקולנוע היה מתחת לאולם האגרוף של אגודת מכבי תל אביב", מספר שניצר, "וכל הזמן נשמעו משם פסיעות, קפיצות מכות וצעקות. היו סרטים שהיה ממש קשה לשמוע מה השחקנים אומרים".
"במגרש הישן של מכבי התחלתי כשחקן טניס בגיל צעיר מאוד, אחר כך עברתי גם לכדורסל, ובגיל 18 עזבתי את הטניס ונשארתי רק עם הכדורסל", נזכר תנחום כהן מינץ (71), הקפטן ושחקן הציר האדיר של מכבי תל אביב, נבחרת ישראל וגם נבחרת אירופה. "שיחקתי שם עד שנת 1970, והמגרש המשיך להתקיים עוד כמה שנים אחר כך, אפילו שקודם לכן כבר בנו את היכל יד אליהו".
עם כל הזיכרונות הטובים, כהן מינץ לא חש צער גדול על הבנייה המתוכננת. "אני חושב שהגיע הזמן שיעשו באמת משהו עם המקום הזה", הוא מסכם.
גם אדריכל השימור אמנון בר אור סבור שיש מקום לתכנית המדוברת, אבל בכל זאת מצר על מה שיעלה בגורלו של השוק: "אני בוכה בכי תמרורים על שלא אוכל יותר לקנות בגדים בחמישה שקלים. יש ערך נוסטלגי למקום הזה. בתור נערים מצפון תל אביב, בשבילנו להגיע למרכז העיר זה היה ממש ביג דיל, והלך עם סרט בקולנוע אוריון והפלאפל של אחר כך.
"שוק בצלאל היה מעניין הרבה יותר מכל דבר אחר בסביבה. יש משהו בשניים וחצי רחובות האלו שהם שוק, ושוק תמיד כואב הלב להרוס אותו כי זה מקום אנושי שנוצר מעצמו ולא מתוכנן מראש. עם זאת, זה שטח חשוב כל כך בלב העיר, שאין בררה אלא להשתמש בו".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הוועדה המקומית הסמיכה את מהנדס העירייה להמשיך לשפר את תוכנית העיצוב כחלק מן התב"ע המאושרת במתחם. מתוקף כך בחן המהנדס כמה חלופות, והמלצתו תובא בפני הוועדה לדיון חוזר. מכל מקום, ערר בנושא הוגש למליאת הוועדה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם