הפרות של כרמיה המובילות בארץ בתנובת החלב
ענף הרפת של קיבוץ כרמיה הסמוך לרצועת עזה ממשיך להוביל: זו השנה השנייה ברציפות שפרות הרפת מניבות את כמות החלב הגבוהה ביותר בארץ. לעומת זאת, הפר "גראס", שבנותיו הן המניבות ביותר, גדל ברפת קיבוץ כפר מסריק שבצפון
פרה ממוצעת ברפת הדרומית הניבה 13,976 ק"ג חלב לשנה. לעומת זאת, ברפת קיבוץ ברקאי הצפוני הניבה פרה ממוצעת 9,390 ק"ג חלב בלבד, הנתון הנמוך ביותר בין הרפתות השיתופיות.
מסיכום שנת 2009 של התאחדות מגדלי הבקר, עולה עוד כי הפרה מודל 2010 מניבה יותר חלב, יותר שומן, קצת יותר חלבון וחלבה היגייני יותר.
מדי שנה מפרסמת התאחדות מגדלי הבקר את סיכום נתוני התחלובה של הרפתות השונות. מניתוח סיכומי עשר השנים האחרונות, עולה כי תנובת החלב הממוצעת לפרה עלתה בכמעט 1,000 ק"ג, מ-11,181 בראשית העשור ל- 12,062 בסופו.
אבל לא רק מספר הליטרים עלה: כל ליטר היה גם שמן יותר ועשיר יותר בחלבון. תכולת השומן בחלב עלתה מ-3.3% לכ-3.6% במהלך העשור, ומעניין לציין, כי מרבית העלייה התרחשה במחצית הראשונה של העשור, בעוד שבמחצית השנייה התייצבה תכולת השומן. תכולת החלבון עלתה גם היא, אם כי ברמה צנועה יותר, מ-3.1% ל-3.2%.
יתכן שחלק מהשיפור בנתוני החלב ניתן לזקוף לזכות רפתות רבות, שנבנו או חודשו במהלך העשור. הרפורמה בענף החלב, שהובילה הממשלה, הביאה למספר רב של שיפוצים, כמו גם איחוד משקים, עד כדי כך שמספר הרפתות השיתופיות ירד מ-211 ב-2000 ל-166 במהלך העשור.
עם זאת, שנת 2009 הייתה שנה טובה פחות לרפתנים מבחינת ההכנסות. אחרי שבשנה שלפניה הוסרו מכסות הייצור כמעט לחלוטין, הן הוחזרו ב-2009 וייצור החלב הוגבל מאוד בשנה החולפת, מה שהביא את המשקים להוציא מספר רב של חולבות ולהקטין את העדר ב-20 חולבות בממוצע.
גם ליגת הפרים של סוף 2009 התפרסמה, וממנה עולה כי המוביל בשנת 2009 היה פר בשם גראס, שנולד ברפת קיבוץ כפר מסריק שבצפון, שבנותיו הניבו בממוצע 12,978 ק"ג, כמעט 1,000 ק"ג מעל ממוצע העדר הישראלי.
כאמור, רפת כרמיה הניבה את הממוצע הגבוה ביותר מבין הרפתות בישראל, וכיוון שהפרה הישראלית נותנת את התנובה הגבוהה
מהצד השני, מבהיר אילן בן ישראל, מנהל רפת ברקאי, הגודל לא קובע. "מטרת הרפת אינה להגיע למקום ראשון בטבלת התנובה, אלא להביא הכנסה גבוהה לליטר מיוצר. יש כאן פשוט עניין של מדיניות אחרת. אנחנו מחזיקים הרבה פרות שמניבות מעט, ומגיעים לרווחיות מצוינת. לכן, לדעתי, הטבלאות שמתפרסמות מפספסות את הנקודה".
ברפת ברקאי, כמו גם בעין שמר, השכנה (גיאוגרפית, ומבחינת התנובה) חולבים רק פעמיים ביום, תופעה נדירה יחסית ברפת השיתופית. "יתרון נוסף לעדר גדול הוא גמישות גדולה בייצור", מוסיף בן ישראל ומסביר כי תוך ימים אחדים יכולה רפת ברקאי לעלות בתנובת הפרות בצורה חדה בהתאם לשינויים במכסה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם