גברת עם סלים: הסיפור של ריבי גרינבוים
מאז הצטרפה ריבי גרינבוים לסגל של מכבי אשדוד לפני חודש, הקבוצה עדיין לא רשמה אפילו הפסד אחד. ראיון

אבל מעבר לרזומה המרשים, מדובר בבחורה משכילה עם ראש על הכתפיים. גרינבוים, לטובת כל אלה שעדיין לא יודעים, היא מהנדסת תוכנה בחברת ההיי טק "אמדוקס". את זמנה הפרטי היא מחלקת בין מגרש הכדורסל לבין מסך המחשב.
לפורטו ריקו היא נשלחה במסגרת עבודתה בתחום ההיי טק. "היה ממש מעולה לגור שם", היא מתארת השבוע, "ההבדל בין החיים שם לבין החיים פה הוא ממש גדול. שם כולם רגועים והכל מתנהל על מי מנוחות. אתה יכול להיכנס לסופר, לקנות כמה דברים ולצאת רק אחרי שעתיים – כי הכל כל כך רגוע. פה אתה רגיל להיכנס לקנות ולצאת החוצה ישר. שם לקופאיות יש זמן והן מדברות עם כל אחד.
"אותנו, הישראלים, זה בהתחלה מעצבן. גם אותי זה עצבן. אבל בסוף התרגלתי לזה וגיליתי שיש בזה גם דברים חיוביים. אתה לא עובד שם את השעות המטורפות כמו פה. בעבודה לא מדברים רק על העבודה, ואין כל הזמן לחץ. צריך להתרגל לזה, וכשמתרגלים – אלה החיים האמיתיים".
לא קצת בודד להיות שם לבד?
"הייתי אמנם לבד, בלי משפחה, אבל כל הזמן באו ישראלים. רוב האנשים שם הם לא מקומיים. יש הרבה אמריקאים ומקסיקנים, אז הסתדרתי. גם המשפחה שלי באה לבקר".
איך את מצליחה לשלב בין העבודה התובענית שלך לבין הכדורסל?
"בתקופות קשות אני באה מהעבודה לאימון וחוזרת בערב לעבודה. בתקופות פחות לחוצות, אני לא חוזרת לעבודה אחרי האימון ואני יכולה לעבוד מהבית אם צריך. אגב בסוף העונה, אני צריכה לנסוע עוד פעם לפורטו ריקו לתקופה של שלושה חודשים".
ומה עם הכדורסל לאורך כל התקופות בפורטו ריקו?
"זה יישמע מוזר, אבל עשיתי שם כושר יותר מאשר פה. בגלל שהחיים יותר נוחים, היה לי יותר זמן. בבוקר תמיד רצתי על החוף. אחר הצהריים שיחקתי עם החבר הכי טוב שלי שם, בחור מקסיקני שיודע לשחק. שיחקנו לפחות ארבע פעמים בשבוע בפארק".
בתחילת העונה, כאמור, חתמה גרינבוים באשדוד. בעונה שעברה היא שיחקה בבני יהודה, אבל שיחה אחת עם המאמן האשדודי עדן ענבר, והיא השתכנעה שדווקא עיר הנמל היא המקום המתאים בשבילה. "מאז ומתמיד רציתי לשחק אצל עדן ענבר", היא מסבירה, "בני יהודה זה מקום טוב, אבל בלי שאיפות לפלייאוף או לאליפות. אני יודעת שבשנים האחרונות בנו פה באשדוד קבוצה טובה, אבל העונה הבנתי שהשאיפות גבוהות עוד יותר".
מהו סוד ההצלחה של אשדוד העונה?
"החיבור בין ההנהלה, המאמן, השחקניות והקהל הוא מדהים. רק כשהגעתי לקבוצה הבנתי את זה. הכל עובד כמו שצריך בשילוב הזה, כל אחד עושה את שלו. זו הפעם הראשונה בקריירה שלי שהכל במרובע הזה עובד בצורה מושלמת".
בזמן שגרינבוים עדיין הייתה שקועה בריצות על חוף הים של פורטו ריקו, חברותיה לקבוצה כבר עשו חיל במשחקיהן בארץ. השחקניות של אשדוד פתחו את העונה בסערה ולקחו את גביע ווינר. ההמשך היה קצת פחות טוב, עם שני הפסדי ליגה בפתיחת העונה וגם הדחה מטורניר גביע
"היו גם לי חששות שהקבוצה תשחק פחות טוב, עכשיו כשהיא לא תהיה. אבל כנראה שבקבוצה הזאת יש שילוב של יותר מדי גורמים מוצלחים, כדי ששחקנית אחת – חשובה ככל שתהיה – תצליח לפרק את הקבוצה אם היא תעזוב. כנראה שהשלם פה עולה על סכום חלקיו, וזה דבר שאי-אפשר להגיד על כל קבוצה".
כשהיא עזבה, לא הרגשת לחץ שמצפים ממך להיכנס לנעליה?
"אני לא חושבת שזה עלה על הפרק, כי הגיעה שחקנית טובה מאוד במקומה (כריסטי תומאס, ר"צ). אני יודעת שהיו ציפיות ממני כשהגעתי, אבל לא ברמה שאני צריכה להחליף את קורטני. ציפו ממני להוביל והעזיבה שלה לא שינתה את זה".
תגידי, מה הרגשת כששמעת ממעונך בפורטו ריקו על ההפסד בגביע?
"שמעתי על זה מפורטו ריקו, ולא האמנתי שזה קרה. חשבתי שעובדים עליי. הקריאו לי שורה מהאינטרנט וזה היה נראה לי הזוי. לא ראיתי את המשחק, לא יודעת איך זה קרה. זה לא ברור לי".
בינתיים, גרינבוים עוד לא הספיקה לטעום טעמו של הפסד עם אשדוד. היום סופרת הקבוצה כבר שבעה ניצחונות רצופים, מדורגת במקום השני בסיום העונה הסדירה, מתחת לאלופה רמת השרון. עם זאת, רבים מחשיבים את אשדוד לקבוצה החזקה בליגה היום.
גרינבוים, אגב, תורמת ממוצע של כ-15 נקודות למשחק מאז הצטרפה. "אני מסתכלת על עצמי ואומרת שתמיד יכול להיות יותר טוב", היא אומרת, "אני צריכה לשפר דברים מסוימים. במשחק בשבוע שעבר הצלחתי באמת לשפר את הקליעה, שהייתה קצת חלודה, כאשר קלעתי 26 נקודות. במשחק הבא אני מקווה לשפר את הכל, לא רק את הקליעה".
סיימתן במקום השני את העונה הסדירה. אליפות חייבת להיות המטרה, לא?
"תראה, זה לא שאנחנו בכמה רמות מעל הליגה ושאם לא ניקח אליפות זה יהיה כישלון. יחד עם זאת, אני חושבת שאנחנו צריכות לקחת. יש כמה קבוצות שהן לא פחות טובות מאיתנו, אך מצד שני אני לא רואה אף קבוצה שאני יכולה להגיד עליה שהיא טובה מאיתנו. אני חושבת שאנחנו ברמה שווה לכולן וצריכות להילחם על האליפות".
פעמיים הפסדתן למוליכת הליגה רמת השרון העונה. זה מחסום פסיכולוגי?
"אנו לא מייחסות לזה יותר מדי חשיבות. היו לנו שני משחקים נגדן, ובמקרה הפסדנו. אני לא חושבת שהן טובות מאיתנו וגם שאר הבנות חושבות כמוני. אם היינו חושבות שהפסדנו כי הן טובות יותר, זו הייתה בעיה. אבל זה לא המצב".
איך את רואה את המשך הקריירה שלך?
"כל שנה אני אומרת לעצמי שבשנה הבאה אני אפרוש. בגלל שזה קורה כל שנה, אפילו אני לא מאמינה לעצמי. אני מאוד מרוצה באשדוד כרגע למרות שאני רק חודש פה, וקשה לי להצהיר על העתיד. נכון להיום ייתכן מאוד שאמשיך פה עוד, מבחינתי בהחלט ייתכן שאני אסיים פה את הקריירה".