משחק אותיות: צריך לשנות את השמות של בתי הספר
למה עוד לא קראו לבתי הספר התיכוניים בראשון לציון, על שמות מורים או אישים חשובים. נמאס ממקיף א', מקיף ב' מקיף ג' ומקיף ז'

יצחק רבין צילום ארכיון: יוסי אלוני
לא לקח הרבה זמן מאז רצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ועד הנצחתו בכיכר, בכבישים, בתי ספר (לא כולל זה של ליטל מעתוק) ומוסדות שונים. הזעזוע מהמעשה היה כל כך גדול, שזה נראה טבעי, הרצון להחיות את זכר רבין ואת מורשתו. הנצחת זכרם של אנשים דגולים היא סוג של חינוך, מעבר להענקת הכבוד לשמם, ממנו נהנים גם צאצאיהם.
ואם כבר חינוך, מה טבעי יותר מלקרוא מוסד חינוכי, על אחת כמה וכמה בית ספר, על שם אדם שעשה משהו בחינוך? כך למשל, בית הספר היסודי שלמון שבשכונת אברמוביץ', על שם אברהם שלמון, אחד המורים האהובים והמיוחדים בכל הזמנים, דמות מפתח בחינוך ילדי המושבה הישנה, ראשון לציון. כך גם, לדוגמא, בית הספר היסודי עדיני בשכונת נווה הדרים, על שם המורה יונה עדיני, אף הוא מענקי החינוך של ראשון הישנה. עדיני היה מורה בבית הספר חביב, בית הספר העברי הראשון של העידן המודרני, שנקרא על שמו של דב חביב לובמן, מראשי המושבה העתיקה שלנו.
תקעו אותיות יבשות
כל זה לא אומר, כי צריך לקרוא בתי ספר על שמות מורים בלבד. למשל, בית הספר עין הקורא שבמערב הישן, נושא את השם הישן של אדמות ראשון לציון, עיון קרא, המקור הערבי האמיתי של עין הקורא.
אבל מה יהיה רע בבית ספר התיכון על שם אהוד מנור? או בתיכון על שם נעמי שמר? ומה לגבי אורי כהן ז"ל, המורה לחינוך גופני שהביא מרחובות לראשון לציון את משחק הכדוריד, המזוהה כל כך עם עיר היין?.
לא חסרים לצערנו אנשים משמעותיים שהלכו לעולמם
בעשורים האחרונים, הגם שחלקם "קיבל" רחובות, שדרות וסמטאות. היכל התרבות העירוני נושא כבר מזמן את שמו של מאיר ניצן, שפעל רבות למען העיר ושיחיה עד 120, אבל לתיכונים תקעו אותיות יבשות, חסרות זהות, עד שאתה לא מבדיל בין מוסד אחד לשני.
נניח למשל ויוצא לך לדבר באיזשהו נושא עם איזו נערה, גם זה קורה לעתים, ובמקרה יוצא לך לשאול אותה: איפה את לומדת? אז היא עושה לך ז'. עירוני ז'. וזה מה שזה שווה, מצטערים.