ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

תצאו מהמים: הפוליטיקה העירונית ריסקה את מרכז וייסגל

משהו רע עובר על מרכז וייסגל ברחובות.המקום שהצמיח שחיינים מקצוענים רבים, חייב מיליונים לעירייה, עומק הבריכה האולימפית הוקטן משמעותית כדי לחסוך במים ודמי השימוש לקבוצת השחייה התייקרו במאות אחוזים. תחקיר

למעלה משנה שהשחיינים המקצוענים של מרכז וייסגל רחובות, במקום לשחות בבריכה העירונית שבמרכז, "שוחים" בנבכי הפוליטיקה שבין היזמים המפעילים את המקום לבין עיריית רחובות.

מסתבר שזכייני מרכז וייסגל שינו את עומק הבריכה האולימפית, ששירתה מאות שחיינים, מכארבעה מטרים לעומק של כמטר ועשרים בלבד.

עומק זה כמובן אינו עומד בקריטריונים הנדרשים מבריכה אולימפית וכמובן שאי אפשר להתאמן בה היות והיא רדודה מדי. בנוסף זכייני וייסגל העלו את דמי השימוש לקבוצת השחייה במאות אחוזים.

מנכ"ל איגוד השחייה, אהרון איסרס, אמר בעניין: "בווייסגל יש בריכה אולימפית תקנית של 50 מטר ובריכה חצי אולימפית של 25 מטר, אבל בעומק של כמטר ועשרים אי אפשר לארגן תחרויות מחוזיות ובטח שלא ארציות. בעבר, כשהבריכה עמדה בתקנים, נערכו בווייסגל תחרויות מחוזיות וארציות".

מרכז וייסגל נוסד למטרות ציבוריות בלבד על קרקע בבעלות העירייה. הגוף המנהל את המרכז מכונה "הקדש" ומונה 15 נציגים – חמישה ממועצת העירייה ועשרה נציגי ציבור. יו"ר ההקדש הוא גדעון מקוב (אם כי לטענתו הוא רק "ממלא מקום" והיו"ר הוא ראש העירייה רחמים מלול).

עד לפני ארבע שנים מרכז וייסגל היה תחת ניהולה של מכבי רחובות, אך עקב ניהול כושל וחובות מצטברים הוחלט שמרכז וייסגל יחזור לניהול ההקדש. ההקדש החליט להציע את ניהול המקום לזכיין באמצעות מכרז. חברת מתדור התגשמות פרויקטים בע"מ היא זו שזכתה במכרז, וחכרה את וייסגל מההקדש לתקופה של שש שנים עם ארבע אופציות נוספות, כשכל אופציה הינה לשש שנים (דהיינו סך הכל 24 שנים). התמורה ששילמה החברה היא כ-640,000 שקל לשש שנים.

ההסכם בין החברה הזכיינית לבין ההקדש לא ממש מתחשב בציבור הרחב. כך למשל, לא נקבע שהבריכה תהיה פתוחה כל השנה. לא נקבע מהו המחיר שייגבה מתושבי קריית משה ככלל ולעדה האתיופית בפרט, גם לא נקבע שום הסדר לגבי השימוש בבריכת השחייה עבור מפעל השחייה, שמונה כ-1,300 תלמידי כיתות ה'.

קבוצת השחייה המקומית אשר מונה כ-200 שחיינים, פעלה במרכז וייסגל שנים רבות והביאה כבוד רב לעיר, אך נדחקה והורחקה מהמרכז. חברי קבוצת ספיישל אולימפיק, כ-40 שחיינים בעלי צרכים מיוחדים, לא מצאו אף הם את מקומם, ולכן פעילותם הופסקה לחלוטין.

לאחר שהיזמים הגיעו לעירייה עם טענות בדבר קושי להפעיל את הבריכה, מבחינה כלכלית, הלכה העירייה לקראתם והחליטה בצעד חריג להקטין את הארנונה שמשלם המרכז באופן משמעותי.

בדצמבר 2008 הודיעה ההנהלה החדשה של מרכז וייסגל, בראשותו של יוסי רשף, לקבוצת השחייה המקומית, שהבריכה האולימפית נסגרת לצורך תיקונים ושיפוצים. כעבור עשרה ימים, כשבאו לשחות בבריכה, הסתבר לאנשי הקבוצה כי עליהם לשלם עבור השימוש במתקנים לפי תעריף חדש שמחירו עלה בכארבע מאות אחוז.

קבוצת השחייה נדהמה ושיתפה במחלוקת את עיריית רחובות, שמצדה ניסתה לפשר, אך ללא הצלחה. וכך, מזה למעלה משנה, שקבוצת השחייה נודדת בין מעט הבריכות שיש בעיר באורך של 25 מטר ומתאמנת באופן מוגבל.

מאמן קבוצת השחייה הראשי

ברחובות בעשר השנים האחרונות, ארנון אבני, נמנה עד לפני ארבע שנים עם צוות המאמנים של נבחרת ישראל, ובמסגרת זו היה אחראי על נבחרות הקדטים והנוער של ישראל והיה חלק מהצוות שאימן את השחיינים הבולטים ביותר היום במדינה, ביניהם: גל נבו, נמרוד שפירא בר אור, אלון מנדל, גיא ברנע, איתי צ'מה ואחרים.

אבני אמר השבוע: "כשהוציאו אותנו מהבריכה לרגל שיפוצים זה נעשה בתקופה בעייתית מבחינתנו, מכיוון שבחורף בקושי יש בריכות מחוממות פתוחות. כשרצינו לחזור לאחר השיפוצים, נתנו לנו להבין שהתנאים השתנו".

מה אתם עושים היום?
"היום מועדון רחובות משמש כבית זמני שלנו, ואני מודה להם שהם הסכימו לקבל אותנו, אנחנו מודעים למחיר שהם משלמים. מועדון רחובות מאפשר לנו לשחות בשניים-שלושה מסלולים, שזה מעט מאוד לשחיינים מקצוענים, היות ומסלול אחד מתאים לארבעה ילדים, כך שנוצר מצב שיש לנו שמונה-תשעה שחיינים על כל מסלול. אם יש לי שחיין מצטיין, שאר הילדים מפריעים לו, כי הוא מהיר וצריך לעקוף אותם כל הזמן. עקב כך איכות האימון נפגעת ויורדת משמעותית".

יש ברחובות כישרונות שחייה?
"אני יכול להגיד שיש היום ברחובות כמה כישרונות בגילאי ילדים ונוער. הם יכולים להגיע להישגים ברמה הבינלאומית. אם ניתן להם את התנאים המקצועיים הדרושים, רוב הסיכויים שהם יישארו ברחובות ולא יעברו לאגודות אחרות. אם התנאים הדרושים לא יהיו ברחובות אז גם הם יעזבו בשלב מסוים, ואני לא אהיה זה שימנע מהם לעזוב, כי אני קודם כל איש שחייה".

לא תחזרו לשחות בווייסגל?
"וייסגל זה אי של שפיות באזור קריית משה וגם את זה דאגו לסלק. הבית שלנו צריך להיות וייסגל, עומדת שם בריכה ריקה ובריכה אולימפית. היום אנחנו בקושי יכולים להחזיק 200 ילדים, אבל אם מרכז וייסגל יהיה שלנו נוכל להחזיק 500 ילדים. יש משהו יותר חשוב מספורט כדי לטפח נוער?

"הכדוריד שהיה ענף מפואר בעיר נעלם וכך גם ענפים אחרים. יש לנו הנהלה שעושה מלחמת דון קישוט בכל הבירוקרטיה כדי שנוכל לקיים ספורט בעיר, אני לא יודע כמה זמן האנשים שעובדים בהתנדבות ימשיכו להילחם".

אתה בטח יודע שזכייני המרכז הקטינו את עומק הבריכה האולימפית.
"לקחו מתקן אולימפי ייחודי, יש כאלה בודדים ברחבי הארץ, והרסו אותו לטובת רווחים עסקיים. ומה עם האינטרס הציבורי?".

"רק בדיעבד העירייה ידעה שעומק הבריכה הוקטן", הודה השבוע סגן ראש עיריית רחובות, זוהר בלום, "בגלל זה הוצאנו צו הפסקת עבודה מיידי. לצערי, הנזק שנעשה הוא בלתי הפיך ובמרכז וייסגל כבר לא קיימת בריכה אולימפית יותר".

מהי עמדת העירייה לגבי הקטנת עומק הבריכה ללא ידיעתה?
"זה בעייתי, לכן העלינו הכל לדיון שיתקיים בעירייה בימים הקרובים. יכול להיות שהעירייה תחליט לתפעל את המקום בעצמה".

גדעון מקוב, יו"ר ההקדש, ידוע לך מי אישר לשנות את עומק הבריכה האולימפית מכארבעה מטרים למטר ועשרים?
"האישור לרדד את הבריכה ניתן על ידי ההקדש. וייסגל לא הייתה בריכה אולימפית, אין בה מקפצות, לא היו בה תחרויות שחייה, לפחות לא בעשרים השנים האחרונות, לא היה כלום. הסכמנו אחרי שבדקנו את הנתונים".

הסכמתם לרדד את הבריכה לפני או אחרי שהעבודה נעשתה?
"אני לא זוכר אם זה היה לפני או אחרי הרידוד, אבל באמת שזה לא משנה. אפשר להחזיר את המצב לקדמותו. אני לא בטוח שצריך להחזיר לקדמותו, כי זה לא נחוץ, זה חוסך מים, עונה על דרישות משרד הבריאות ויותר בטוח למשתמשים בבריכה".

על סמך מה אישרת?
"נתתי את האישור על סמך זה שהייתה דרישה של משרד הבריאות לרדד את הבריכה".

משרד הבריאות הוא זה שקובע לרדד את הבריכה?
"השתנו החוקים במדינת ישראל. משרד הבריאות מוציא את הרישיונות. זה היה נכון גם מבחינת חיסכון במים".

איפה עמד האינטרס של ההקדש לדאוג לקבוצת השחייה ולקהל הרחב הנהנה מהבריכה האולימפית?
"הבריכה היא לא של השחיינים. הם לא עמדו בהסכמים שלהם מול המפעילים. אני לא צריך לדאוג לשחיינים, זה לא במסגרת הדאגות שלי. הציבור והשחיינים אלה שני דברים שונים. השחיינים הם מועדון עירוני ויכלו להתאגד בכוחות עצמם ולעשות אגודה, עמותה או ארגון.

"הדאגה שלי לציבור הייתה שהמקום יהיה פתוח ולא סגור, כך שתושבי האזור קיבלו עידוד מיוחד להגיע למקום על ידי קבלת הנחות. גם הציבור הדתי קיבל אפשרות, היות ואין לו בריכה עם הפרדות בין נשים לגברים ברחובות. בנוגע לקבוצת השחייה, היא לא הגיעה להבנה עם המפעילים של וייסגל, שרצו התחייבויות שישלמו להם עבור השימוש במקום. זה המצב בין הקבוצה, למפעילים ולעירייה".

וייסגל הייתה הבריכה היחידה ששימשה את קבוצת השחייה ברחובות, מדוע ההקדש לא דאג לאינטרס של הענף שהביא הרבה כבוד לעיר?
"אף אחד לא התחייב לספק את זה כמקום שחייה. צריך גם לעזור לממן את המקום, שהגיע פעמיים לפשיטת רגל בשנתיים האחרונות, וחלק מהסיבות זה בגלל שהקבוצה שחתה בווייסגל.

"רק בשבילם החזיקו את המקום פתוח כל החורף וכשהם שחו האחרים לא יכלו לשחות, דבר שפגע במועדון המנויים. המקום לא הגיע לאיזון ואף אחד לא מוכן לעמוד מאחורי הקבוצה בצורה מכובדת. אנחנו לא חייבים לתת אלטרנטיבה לאף אחד. יכול להיות שיש נבחרת שחייה, שהיא נבחרת עירונית והיא זאת שצריכה לשאת בהוצאות. צריך להיות מישהו שישא בהוצאות".

בשלב זה כאמור השחיינים הם אלה שמשלמים את המחיר, אך גם העיר רחובות, שמפסידה את שחייניה הטובים שעוברים לשחות באגודות מתחרות.

למשל שחיין הגב, שקבע את הקריטריון הראשון לאולימפיאדת בייג'ין, היה איתי צ'מה, שהגיע ממרכז וייסגל. צ'מה גדל בווייסגל ומשם הגיע לאליפויות אירופה ועולם. היום הוא מתאמן בארה"ב באוניברסיטת אוהיו סטייט, ובארץ הוא מתחרה מטעם אגודת מכבי קרית ביאליק.

או למשל, שיאנית ישראל מור פלשיימן, שמחזיקה בשיא ב-400 מטר חופשי (4:20.03 דקות) למעלה מחמש שנים. פליישמן קבעה גם שיאי תחרות בינלאומיים בתקופה בה התאמנה בווייסגל.  כצפוי היא בחרה לעזוב ועברה לאגודת הפועל ירושלים. היא פרשה לשנה עם התגייסותה לצה"ל, ולאחרונה עשתה קמבק והיום היא מתאמנת בירושלים רבתי. שחיינית החזה, שרידה מסלו, עברה מווייסגל למכבי ראשו לציון וגם שחיינית ה-200 מטר פרפר עדי סקלי עזבה.

מחזיק תיק הספורט בעיריית רחובות, שוקי קרומר, אמר השבוע: "אני לא יודע מי נתן את האישור למלא את הבריכה בחול ולרדד את העומק. זאת שערורייה שאין כדוגמתה ופגיעה בבטן הרכה של מפעל השחייה הנהדר שיש ברחובות".

גדעון מקוב אומר שהוא קיבל הוראה ממשרד הבריאות לרדד את הבריכה.
"משרד הבריאות הוא לא הגוף שמחליט בנושא וגם לא יכול להחליט. משרד הבריאות לא מתעסק בגודל ובעומק הבריכה, אלא בכל הקשור למצב המים, למצב התברואתי ולמצב הטכני אם נגרמים נזקים כאלה ואחרים. היזמים עשו את מה שעשו כדי להקטין את הוצאות התפעול שלהם. הבריכה הגדולה במרכז וייסגל הייתה בעבר בריכה אולימפית והתקיימו בה תחרויות אזוריות וארציות.

"בזמנו השתמשו במקפצות של כל מסלול, הן הורכבו לפני כל תחרות ומוכרות על ידי איגוד השחייה. אני חושב שההקדש לא הבין ולא מבין עד היום מה הם המטרות האמיתיות שלו. מעבר לשירות שהוא מחויב לתת לציבור הרחב ככלל במחירים סבירים, ההקדש חייב לתת פתרונות לקבוצות השונות העממיות והתחרותיות הקיימות בעיר, כמו מפעל השחייה עם 1,300 תלמידיו, קבוצת השחייה עם 200 השחיינים שהביאו הרבה כבוד וגאווה לעיר במשך שנים רבות, וקבוצת הספיישל אולימפיק שהפסיקה להתאמן בגלל שמרכז וייסגל היה סגור. לכן טוב היה עושה יו"ר ההקדש, מר מקוב, אם הוא היה חושב קצת אחרת ודואג שלא רק היזמים יקבלו את מה שמגיע להם, אלא גם מי שהזכרתי".

עמי פינשטיין, שהפסיד בבחירות האחרונות לראשות העירייה, הוא חברו הקרוב של יוסי רשף. פינשטיין אמר לנו השבוע: "אני עוזר ליוסי כחבר ומנסה לפתור את הפלונטרים. אם אצליח המקום ייפתח, ואם לא הוא יישאר סגור. זה נורא שהמקום סגור ואני לא מבין איך הציבור שותק".

מדוע מרכז וייסגל סגור?
"וייסגל סגור כי עיריית רחובות ניתקה את המים ומאותו רגע המקום נסגר. ברגע שמהעירייה יחליטו לפתוח את המים המקום ייפתח מחדש. אני חושב שהפתרון בידי ראש העירייה מכיוון שהוא אמור להיות יו"ר ההקדש".

קרומר: "העירייה פנתה ליזמים ורצתה להגיע איתם להסכמה בנושא דמי השימוש של קבוצת השחייה. אבל יש בעיה, היזמים חייבים לעירייה כארבעה מיליון וחצי שקל ופה זה תקוע. אני מקווה מאוד שגם היזמים וגם עיריית רחובות ימצאו פתרון נכון וראוי. לא יכול להיות שבשנת 2010 לא נמצא פיתרון, זה בושה לעיר".

עם חוב כזה מדוע הסכם הזיכיון לא מבוטל?
"כמחזיק תיק הספורט אעשה כל מאמץ על מנת שיימצא פתרון ראוי ומהיר למצב מביש זה. תפקידו של ההקדש ושל העירייה לטפל בנושא בנחישות ובאחריות".

תגובת קלמן רוטברד, מטעם היזמים, לא התקבלה. את תגובתו של רשף לא ניתן היה להשיג עקב שהותו בחו"ל.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...