חולון: תלמידים נפגשו עם משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות
התלמידים שמעו סיפורים על שכול ואובדן ממשפחות מישראל והרשות הפלסטינית. אחד התלמידים: "כל הזמן אמרתי מוות לערבים, והיום אני חושב שלא אומר זאת שוב לעולם"
פורום משפחות שכולות צילום: זמן חולון בת ים
ליז דונסקי, רכזת פעילות חברתית בתיכון, מאוד התרגשה לאחר המפגש המיוחד אותו יצרה עם פורום המשפחות השכולות ועם תלמידי בית הספר החודש:
"החלטנו שבמסגרת הפעילויות המיוחדות שערכנו לתלמידים בנושא ציונות וסבלנות, אנחנו צריכים להציג בפני הדור צעיר סיפורים מהחיים של אנשים מקצוות שונות של התרבות הישראלית-פלסטינית.
"רצינו שהילדים יכירו קצת את אותם אנשים שמוצגים בפניהם פעמים רבות כאויבים, ואולי תוצג נקודת מבט חדשה. במסגרת הפרויקט יצרנו קשר עם פורום המשפחות השכולות, שהוא למעשה פורום אשר בו נמצאות משפחות פלסטיניות, שאיבדו את יקיריהן בעקבות סכסוך הישראלי-פלסטיני, ומשפחות ישראליות שאיבדו את יקיריהן בעקבות אותו הסכסוך.
"המטרה של הפורום הוא להגיע לשיח בונה ומעצב לשלום אמיתי, ולהראות מספר נקודות מבט לאותה סיטואציה. נציגים של הפורום הגיעו לבית הספר על מנת לשוחח עם התלמידים ולספר להם ת סיפורם האישי".
כיצד התלמידים הגיבו למפגש?
"האמת שבהתחלה היו לנו הרבה חששות. אנחנו המורים שומעים את התלמידים שלנו מתבטאים בצורות מאוד קיצוניות לגבי נושאים פוליטיים, ובמיוחד כלפי ערבים. הרבה פעמים הילדים מגיעים עם דעות מסוימות מהבית, או שומעים ברחוב ובטלוויזיה. לא ידענו איך הם יגיבו לסיפורים של המשפחות הערביות. פחדנו שהם יעליבו אותן או יתבטאו בחריפות כנגדן".
הופתעתם לטובה?
"להפתעתנו הרבה המצב היה הפוך לגמרי. הילדים ישבו בשקט והקשיבו לסיפורים, שוחחו עם המשפחות, וניתן היה לראות שהם מגלים נקודת מבט חדשה. לא בכל יום יוצא לך לשמוע את הצד הערבי בסיפור הסכסוך,
כיצד אותן משפחות מרגישות מול הצד הישראלי. לאחר סיום הדיון קראנו את המשובים של התלמידים ובאחד מהם היה כתוב: 'כל הזמן אמרתי מוות לערבים, והיום אני חושב שלא אומר זאת שוב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם