פחות שוטה, יותר נביא: החיים החדשים של רואי לוי
רואי לוי, הסולן לשעבר של להקת "שוטי הנבואה", משיק הרכב חדש ופותח את הגרון. על הפירוק של "שוטי הנבואה" ("ההצלחה קצת סחררה אותנו") ועל החזרה בתשובה ("איך תחזור לעולם שטכנית לא היית בו?"). ראיון בשאנטי
את ההרכב גיבש לוי, שבשנים האחרונות החל תהליך של התקרבות לדת, בצורה ספונטנית לגמרי, בדיוק כפי שבחר להתפלל בביתו, בו בזמן שמהמחשב שלו בוקעים לופים של מוזיקה. הוא ראה כי טוב, והשלב הבא היה כמובן כניסה לאולפן עם קטעי התפילה. הראשון מביניהם הוא כמובן "פיטום הקטורת", על שמו נקרא ההרכב.
"בזמנו כשהתעמקתי בכתיבה גיליתי שאני יוצר מקבץ של מבנים קצביים", אומר לוי. "כשהתחלתי להתפלל, גיליתי פתאום משפטים שבהם טמונים התניות קצביות. מבחינתי מדובר במצווה גדולה לחשוף את העניין הזה לקהל, בדחילו ורחימו. זה מאוד מרגש אותי, וזה הדבר הכי אמיתי שקורה לי עכשיו".
מתי הגעת להבנה שהדת היא מה שחיפשת?
"אפשר להגיד שכבר מילדות הייתי מחובר לדת, למרות שלא ממש גדלתי באווירה של שמירת מצוות. בכל מקרה, למרות שגם כנער גידלתי שיער ארוך ושמעתי דיוויד בואי ופאנק בריטי, כבר אז הייתה לי מן תחושה כזאת בלב, והרגשתי קשר חזק לאלוהים. אני זוכר שלפני השינה הייתי מדבר איתו, בצורה הכי אינטואיטיבית והכי תמימה שיש. בהמשך כשהתבגרתי ולמדתי תנ"ך, הרגשתי את הכוח שקיים בסיפורים האלה.
"את התובנה המשמעותית בנוגע ליהדות קיבלתי, רק אחרי שטיילתי בעולם וראיתי איך חיים יהודים בגולה. כשאתה גדל בארץ, עצם היותנו כאן נראה לך טבעי לגמרי, ולכן כשאתה לומד את הסיפור של העם שלך, שגלה ושב לארצו, אז זה עובר לך ליד האוזן או שזה נשמע לך בלתי נתפס. בפרספקטיבה חיצונית, למשל כשאתה מגיע לאנגליה או לצרפת, אתה רואה יהודים שמתפללים בעברית - שפה שאתה מכיר כשפת אם, עם מבטא כבד
"אתה תופס את עצמך אומר 'וואו, האם יכול להיות באמת שכל הסיפורים האלה שקראתי על ארץ ישראל הם אמיתיים?'. זה היה גם מה שמשך אותי לחזור אל הארץ, ומייד להירשם ללימודי היסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. היה לי חשוב מאוד לבדוק האם מוכרים לי לוקש לגבי מה שקשור לעם שלי, ומבחינת האתוס שקיים סביב הרעיון של מדינה ציונית - האם זה נכון, או שמדובר באגדה פטריוטית.
"קראתי תעודות וכתבים עתיקים, עשיתי קורסים שקשורים להיסטוריה של ימי הביניים ויצא שדווקא באוניברסיטה בה בולט העניין של המחקר ופחות של האמונה - השתכנעתי שהכל נכון. אמת שבין זה לבין שמירת מצוות היה מרחק גדול - כיוון שאז הייתי בעמדה של משקיף, אבל באותה התקופה כתבתי חלק גדול מאוד מהשירים של 'שוטי הנבואה', ולמעשה גם נולדה הלהקה עצמה".
השנה עלייה מדבר לוי היא 1998. אז מחליט עמית כרמלי, גאווה קרייתית, להקים ביחד עם אסי גבעתי את אחת מהלהקות המצליחות יותר שהיו בארץ. הוא מצרף להרכב את חבר הילדות שלו גלעד ויטל, את אחיו עידן וכמובן את רואי לוי ואברהם טל.
במהלך העשור הוציאו "שוטי הנבואה" את "שוטי הנבואה" (2000) ו"מחפשים את דורות" (2004), שני אלבומים גדושים בכל טוב, שזכו למעמד של אלבומי פלטינה וזהב, בהתאמה. את רוב השירים בהם, למשל "פנאן", "תשאירי לי פרח", "הילדים קופצים", "ידיעה", "יפיפייה" ו"אמונה", כתב לוי.
אקו"ם מצידה פרגנה, ובחרה להעניק לו על "מחפשים את דורות", את פרס מלחין השנה. "ההצלחה של הלהקה לא הפתיעה אותי, מכיוון שמההתחלה הייתי חדור אמונה שנצליח", משחזר לוי.
"כשהצלחנו - זאת הייתה התגשמות של דבר גדול, אליו נרתמו שישה אנשים מופלאים שהביאו בשורה חדשה, וכל אחד מהם הביא את עצמו בצורה הכי נקייה שיכולה הייתה להיות. עובדה שהשירים האלה חיים עד היום. אני רואה את זה גם בהופעות שלי, כשאני מבצע את השירים האלה ואנשים מכל גווני הקשת הישראלית, אם זה קיבוצניקים או עירוניים, דתיים ולא דתיים, מבוגרים או ילדים, שרים אותם ביחד איתי. גם בחו"ל צלחה דרכם של השירים האלה, ולדעתי זה הרבה בזכות עמית כרמלי, לו אני מכיר תודה גדולה על ההפקה המוזיקלית בה עטף את השירים".
אם הכל היה כל כך הרמוני, מה בסופו של דבר גרם לפירוק "שוטי הנבואה"?
"אני לא יודע לשים בדיוק את האצבע על אירוע כזה או אחר. זה היה עניין של מריבות על הדרך של הלהקה, וגם במובן מסוים עייפות החומר. במבט לאחור ואיך שאני רואה את זה, אני יכול להגיד היום שייתכן שגם ההצלחה קצת סחררה אותנו, ופגעה במקום הצנוע ממנו נבעה היצירה.
"כשהתחלנו לעבודה ביחד, כל אחד ידע את מקומו במכלול, וכל אחד הביא את הטוב שלו למעגל הפנימי של הלהקה - מה שיצר את הדבר הזה שנקרא 'שוטי הנבואה'. אבל כשאתה סופג תשואות מאלפי צופים על בסיס שבועי, אז זה עשוי לפגום במרקם העדין של אותה יצירה ראשונית".
ב-12.8.07 הודיעו חברי הלהקה על פירוקה. באותה שנה החליט לוי, יחד עם גלעד ויטל, חברו להרכב, להמשיך את הקו של הלהקה המצליחה, וליצור סוג של להקת המשך בדמות "פשוטי העם" (אודליה אוקנין, אסף בוכמן, ליאור שולמן, המנגן עם לוי גם בפרויקט החדש שלו, שאול עשת ואיתם).
למרות ההקלטות והעבודה האינטנסיבית שהשקיע ההרכב, גם בהופעות - החבורה החדשה לא החזיקה מעמד זמן רב. "חשוב לציין שהאלבום שלנו הוקלט ומוכן לגמרי", אומר לוי. "אבל הוא טרם יצא, ולא בגלל בעיות שקשורות לעניינים מוזיקאליים. הוא שוכב לדעתי באיזה משרד, בתוך תיקייה שנמצאת על איזה מחשב.
"אני בטוח שיום אחד הוא ייצא, השאלה אם זה יקרה לפני או אחרי מותי (צוחק). העיכוב הזה היה הסיבה המכרעת לכך ש'פשוטי העם' לא שרדה - כיוון שלא היה לנו אלבום שיתמוך בנו. רוב החומר שביצענו בהופעות היה למעשה השירים המוכרים של 'שוטי הנבואה', ולאו דווקא החומרים של ההרכב עצמו. זה ללא ספק גרם לכל העניין להתמוסס".
שיר אחד שלא נכלל באלבום הגנוז לעת עתה של "פשוטי העם", הוא השיר "דוד עודד", אותו כתב לוי על דודו שהלך לעולמו בטרם עת. השיר נגנז בגלל ההחלטה הקולקטיבית של ההרכב, שמדובר בשיר אישי מדי. ייתכן שהשיר ימצא עצמו באלבום הצפוי של "פיטום הקטורת", אבל עבור מי שאינו רוצה להמתין כדי לברר זאת - עלה השיר לפני כמה חודשים ליוטיוב.
כשאני שואל את לוי על השיר הזה, הדבר מחזיר אותו אחורה באסוציאציה רחבה, שקושרת גם את הקשר של הדת לחייו. "במהלך השנה בה להקת 'שוטי הנבואה' התפרקה, קרה גם שנהרג דודי האהוב עודד", הוא אומר.
"אם אני מחפש נקודות ציון בביוגרפיה, אז זאת גם השנה בה התחלתי למעשה את ההתקרבות שלי לדת. הכל התחיל כשעליתי במקרה לבוידעם אצלי בבית, ובין הספרים ששכבו בארגזים שהיו שם מצאתי גם ספר של רבי נחמן, שפעם מישהו נתן לי. בשונה מספרים אחרים שקראתי בעבר, כשסיימתי את הספר הזה מייד התחלתי לקרוא אותו שוב.
"הוא דיבר ונגע בי במקום הנפשי הכי עמוק. הרגשתי שלא מדובר בעוד ספר פילוסופיה, ומייד רציתי לעשות משהו פרקטי. לדעתי הדבר הראשון שעשיתי היה לנשק את המזוזה, בפעם הבאה שעברתי בדלת. בהתחלה חשבתי שאשתי תסתכל עליי מוזר, אבל מאז אותו היום התחלתי להתפלל בבית הכנסת שנמצא ביישוב, לשם התקבלתי בצורה הכי טבעית ויפה שיש".
המעבר אל הדת היה מפתיע עבורך?
"בית הכנסת אצלנו ביישוב הוא בית כנסת קטן, בסגנון ספרדי-מרוקאי. באיזה מקום זה החזיר אותי לאווירה שהייתה נהוגה בבית סבתי, שעלתה מדמשק ובאה ממשפחת רבנים. נהוג לכנות את המעבר הזה, שגם אני חוויתי, כ'חזרה בתשובה', וזה קצת מוזר. הרי איך תחזור לעולם שטכנית לא היית בו?
"הסיבה שבכל זאת מדובר במושג נכון, היא שמדובר בחזרה אל מסורת האבות, שקיימת אצל כולנו בדם. אם תחזור כמה דורות אחורה באילן היוחסין שלך, בסופו של דבר תגיע לסבים שגדלו על ברכי היהדות הדתית. מה שקרה במהלך השנים הוא שעקב תהליך המודרניזציה והרצון להידמות לגויים, כלומר להיות אדם ככל האדם, המצוות נזנחו. אגב, לאחרונה אבא שלי סיפר לי שכשנולדתי קיבלתי למעשה שני שמות: גם את השם 'רואי' וגם את השם 'יעקב', שלא מופיע בתעודת הזהות. עוד דבר שקושר אותי אל האמונה - נכונות המושג 'חזרה בתשובה'".
באיזה מקום מבחינת האמונה אתה נמצא היום?
"היום אני מתפלל שלוש פעמים ביום, הולך עם כיפה וציצית, שומר שבת, הולך לבית כנסת ומשתדל לקיים כמה שיותר מצוות. כל מצווה שנעשית - השם אוהב אותה, אם היא נעשית באהבה וללא כפייה. אני לא שחושב שעצם ההגדרה 'חילוני' היא נכונה, כיוון שכל יהודי מקיים מצווה חשובה מעצם ישיבתו בארץ ישראל. לכל ישראלי בכל מקום יש איזה נקודה פנימית ומיוחדת, וזה נכון גם לגבי הערבים תושבי המדינה. גם להם יש נקודה אמיתית ומיוחדת לטובה, שלא קיימת אצל ערבים שנולדו במקום אחר בעולם".
ומה לגבי לימודי 'קבלה'?
"אני לא הולך ללימודי קבלה בצורה מסודרת, אבל כן מקבל כל יום גם מהתפילה שלי הבנות קבליות. גם משיחות שאני מקיים עם אנשים, מתחברים לי בכל יום דברים נוספים בקשר לאמונה שלי. למשל הרבה מדברים על המשיח ובית המקדש, וחשוב לשים לב שבסידור התפילה כתוב 'וביתי בית תפילה יקרא לכל העמים', שמבחינתי יכולה להיות הכותרת של הכתבה הזאת.
"צריך להיות מאוד מתוחכם או לחילופין מאוד אטום, כדי לא להבין את הפירוש של המשפט הזה, שאומר שאותו בית המקדש שאנחנו בונים הוא לא מועדון סגור, אלא שייך לכל העמים ולכל תושבי כדור הארץ. כך גם עם עניין המשיח, שהוא דבר אוניברסאלי. הרי הבטיחו נביאי ישראל 'כי לך תכרע כל ברך, ותישבע כל לשון'".
אם כבר כינוס ושיחות בעניין יהדות, מה קיבלת מפסטיבל "חדא כנישתא"- שהיה למעשה פסטיבל של מוזיקה יהודית?
"היה מאוד מעניין ומדהים מבחינתי, לפגוש שוב הרבה חברים לדרך. אני מאוד רוצה להודות לרונן דבש, שארגן את הפסטיבל, וללא ספק מדובר בסוג של סטארט-אפ. אני רק יכול לקוות שהאירוע הזה יתעצב, יתגוון, יגדל בכל שנה ויביא אליו עוד ועוד אנשים שאינם מגדירים עצמם כדתיים".
רואי לוי (40) מתגורר ב-5.5 השנים האחרונות ביישוב הקהילתי קציר, הנמצא מעל ואדי ערה. עבור לוי, שנולד וגדל במטולה, תל אביב התאימה רק לתקופת סיום נדודיו בעולם והלימודים באוניברסיטה. כבר בסוף 2001 עזב לוי את העיר הגדולה, ועבר אל זכרון יעקב, משם עבר אל כרכור, עד שלבסוף כאמור השתקע בקציר עם אשתו השנייה אסנת, ממנה נולדו לו שלושה ילדים. מנישואיו הראשונים יש לו בן אחד. השניים, שהתחתנו לראשונה בחתונה אזרחית בבולגריה, למרות שדומה כי אשתו של לוי אינה קרובה כמוהו אל הדת, החליטו השניים להתחתן שוב לפני שנה, הפעם בארץ על פי דת משה וישראל.
קוריוז מרתק יספר, כי לוי הוציא במקביל לחברותו ב"שוטי הנבואה" אלבום משותף עם אשתו בשם "אהבת הארץ", אשר הוא כתב והלחין את כל שיריו. רואי ואסנת, כך בפשטות קראו השניים להרכב המוזיקלי שיצרו. "העבודה המשותפת שלנו על האלבום, בעקבותיה גם יצאנו להופעות, מעולם לא הפריעה לנו לחיי המשפחה תקינים", מספר לוי על שיתוף הפעולה המוזיקלי עם אשתו.
"מדובר בדיסק שאני מאוד אוהב, ולמעשה לא מעט משיריו היו שירי מגירה שכתבתי, גם כאלה שיועדו ל'שוטי הנבואה'. אני יודע שהאלבום הזה קיים אצל המון אנשים, אבל הצרה היא שהיום קשה מאוד להשיגו, אם ניתן בכלל, בגלל שהודפסו ממנו רק אלפיים עותקים".
איפה עומד ההרכב הזה כיום?
"אסנת כבר פרשה מהעניין המוזיקלי, סיימה בית ספר לאחיות וכמובן שכיום משמשת כאמא במשרה מלאה. אפשר לומר ששרדנו את העבודה המשותפת, בכבוד ובהנאה רבה".
זה לא היה קצת מוזר לעשות משהו כזה שלא במסגרת "שוטי הנבואה", בזמן שהלהקה פעילה?
"חשבתי אז שאפשר לעשות דברים במקביל, הרי גלעד הוציא בערך באותו הזמן את אלבום הסולו שלו 'המכנה המשותף' והכל היה בסדר. אבל כפי שאמרתי קודם, הדברים לא הסתדרו בתוך הלהקה".
אתה עדיין מאמין באלבומים?
"אישית אני שואל למה להיכנס להשקעה כספית, עבור משהו שאני מתקשה לראות איך יימכר בקונספט הקיים, במצב בו רוב האנשים צורבים או מורידים שירים באינטרנט. היום אולי אחד מתוך עשרה אנשים יוצא מהבית להביא מוזיקה, כך או אחרת. מבחינתי הכי חשוב שהמוזיקה שלי תהיה נגישה, למי שרוצה לשמוע אותה".
קשה שלא לשאול, אבל האם צפוי איחוד של "שוטי הנבואה", או שיש מחשבות מבחינתך לאירוחים כאלה ואחרים?
"עדיין יש בין כולנו פרגון גדול ממקום אמיתי, ואנחנו בקשר טוב. למשל את ההחלטה על לאשר את השימוש בשיר 'כל הילדים', עבור פרסומת ל'רהיטי דורון', קיבלנו במשותף לגמרי. נניח שמישהו מהם ירצה לחזור ולשתף פעולה איתי - אז בשמחה, למה לא? בכל מקרה כל אחד מהם תמיד מוזמן לקפוץ אליי לקפה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם